שיעור בוקר 17.06.2026 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור מוקלט מתאריך 22.03.2001

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/w3HTCiL5?activeTab=downloads&mediaType=video

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", 

שיעור 4

עכשיו אנחנו לומדים על התיקונים, איך זה נעשה. התיקון נעשה כך, אותה מלכות דאין סוף שציירנו בצורת עיגול, נצייר אותה כעת בצורה אחרת, ונחלק אותה לשלושה חלקים (ראו שרטוט מס' 4). החלק הראשון הוא ארבע בחינות דאור ישר שהיו קודם. מהבורא יצא האור והוא בנה את בחינות שורש, א', ב', ג', ד'. רק עכשיו אנחנו קוראים להם כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות. יש לנו חמישה חלקים. אחר כך מתחילה להיות מלכות עצמה, והיא חושבת עכשיו איך היא יכולה לעבוד שקבלת האור לא תביא לה בושה אלא היא תהיה על מנת להשפיע, לכן היא עובדת עם המסך. מה זאת אומרת מסך? כוח התנגדות, שאני איהנה רק בתנאי שאני מהנה את בעל הבית.

בא אור, וכמו שדיברנו על האורח, אנחנו קודם כל דוחים את האור בחזרה. זה סימן שאני לא מקבל אור להנאתי. ואחר כך עושים חשבון, כמה אני יכול לקבל על מנת להשפיע. נגיד אני יכול לקבל על מנת להשפיע עד כאן, מחליטים ואחר כך מקבלים, עד גבול מסוים. האור שבא נקרא "אור ישר". האור שמחזירים אחורה נקרא "אור חוזר", האור שנכנס פנימה נקרא "אור פנימי". מפני שלא לוקחים את כולו, יוצא לנו שאור ישר שווה אור פנימי פלוס אור מקיף. יש כאן עוד אור שנשאר בחוץ והוא חוזר ולוחץ, הוא רוצה להיכנס ולמלא כאן את החלק שנשאר ריק. החלק שנשאר ריק מיועד לאותו עודף האור שלא נכנס.

תלמיד: האם אתה מדבר כאן על העולם הזה?

לא. אני לא מדבר על העולם הזה. אני מדבר על המלכות דאין סוף אחרי שהיא עשתה צמצום ואחרי שהיא החליטה שמקבלת רק על מנת להשפיע. קבלה זה משהו מיוחד, מי שלא שומע הוא פשוט סתם יושב, לא יעזור לו כלום. אם אתה לא תשמע בדיוק מה שאני אומר ותבצע, לא יקרה כלום, כמו שנכנסת ככה תצא. בכל שיעור ושיעור אתם חייבים לעבור אפילו יום יום על מה שאנחנו לומדים כאן, בשביל זה החבר מכין קלטות, אני לא צריך את זה. לא יעזור לך שום דבר, גם היום אתה יושב ומפספס, כי אתה לא יודע איפה אני מדבר ועל מה.

אני מדבר על המלכות דאין סוף אחרי הצמצום. היא קיבלה נניח באור פנימי 20%, ו-80% נשאר ריק למטה. המספרים הם בשבילנו, שיהיה לנו קצת מובן על מה מדובר. 80% נשאר ריק, כנגד זה 80% אור נשאר בחוץ, אז יש לנו 20% אור פנימי ו-80% אור מקיף. לוחצים על המסך שמקביל והוא לא נותן לאור להתפשט יותר. 

תלמיד: האם אור חוזר ואור מקיף זה אותו הדבר?

לא. זה לא אותו הדבר. אור חוזר שווה לאור ישר, ואור מקיף הוא חלק מאור ישר שנשאר כעודף. אור ישר, אור שבא, הוא שווה לאור פנימי שנכנס פנימה, ואור שנשאר מבחוץ כעודף הוא אור מקיף. המקום הזה שנעשה עיגול בהתפשטות האור בתוך הפרצוף נקרא "טבור", וכל המלכות נגמרת במקום שנקרא "סיום". המסך עומד במקום שנקרא "פה". החלק שאנחנו עושים חשבון נקרא "ראש", החלק שמקבל נקרא "תוך", והחלק שנשאר ריק נקרא "סוף", וכל המבנה הזה נקרא "פרצוף". אז מלכות, מ"פה" עד הסיום זו בעצם אותה מלכות. 

זו אותה מלכות שהייתה אצלנו, רק עכשיו על ידי הראש היא חושבת, "כמה אני יכולה לקבל עם המסך על מנת להשפיע לבעל הבית. אני נותנת תענוג לבעל הבית ולא בעל הבית לי, אז כמה אני עכשיו יכולה לקבל על מנת להשפיע", היא עושה חשבון. בגלל זה היא לא יכולה לקבל 100% על מנת להשפיע, אלא רק 20%. אז מ"פה" עד ל"סיום" זו אותה מלכות, רק מה שהתווסף לה זה "ראש", והיא עושה חשבון לפני שמקבלת. בגלל זה במלכות דאין סוף לא היה ראש, היא קיבלה כל מה שהיה בלי שום חשבון. עכשיו, מהחשבון שהיא עשתה קודם, בעצם יוצא לה ראש. 

תלמיד: וכל זה נקרא "פרצוף".  

וכל זה נקרא "פרצוף".

מה קורה הלאה? היה לחץ משני האורות האלה, אור פנימי ואור מקיף, על המסך שעומד בטבור, וזה נקרא "ביטוש פנים ומקיף", במסך שמקביל לקבלת האור. כתוצאה מזה מלכות מחליטה שהיא לגמרי מסתלקת מקבלת האור. כמו שהיא קיבלה אותו, עכשיו היא מגרשת אותו וחוזרת למצב שהיה קודם.

תלמיד: המסך יורד לטבור? 

המסך יורד לטבור. בהגבלה שהייתה המסך החליט "אני לא מקבל כלום". אחר כך חשב והחליט, "אני יכול לרדת, לפתוח את הרצון לקבל שלי למילוי". 

תלמיד: כמו בוכנה.

כמו בוכנה, אפשר להגיד. כן.

תלמיד: המסך מהווה למעשה מחסום לכל שלב ושלב.

נכון. ואז כמו שמלכות קיבלה את חמשת האורות האלו בתוכה, עכשיו היא מגרשת את חמשת האורות בחזרה. נכנס לה אור מבחינה ד', ג', ב', א', שורש, ועכשיו יוצאים האורות בחזרה, כמו שנכנסו כך הם יצאו. זה חוק בטבע, מי שנכנס אחרון יוצא ראשון.

תלמיד: מה הסיבה שהם יוצאים?

מלכות מחליטה שהיא בכלל לא רוצה להישאר כזאת. אם היא נשארת באותה צורה, היא מגלה שאור פנימי ואור מקיף לוחצים עליה. מה זאת אומרת? הם אומרים לה, "אם את נשארת כך, את לא מגיעה לגמר התיקון. שום דבר את לא עושה". בצורה כזאת וודאי שלא כדאי לה להישאר.

אלא מה? או לקבל בפנים, אבל אם היא תקבל את זה בפנים, אם היא תמשיך בפנים, אז הקבלה הזאת תהיה על מנת לקבל. על מנת לקבל היא כבר החליטה מקודם שהיא עושה צמצום, והיא לא יכולה להפר את החוק, להפר את ההחלטה שעשתה מקודם, לכן בשבילה זה פשוט לא בא בחשבון. מה עוד לעשות? להישאר כך היא לא יכולה, כי אז מטרת הבריאה לא תתבצע. נשאר לה רק דבר אחד, להזדכך. זה נקרא "הזדככות", חזרת המסך לפה דראש. ואז האורות מסתלקים והמצב חוזר כביכול לקדמותו, יש לנו ראש ויש לנו גוף שלא מחולק לתוך וסוף, הוא פשוט גוף.

דיברנו על זה שהאורות שמתפשטים ממעלה למטה בתוך הפרצוף נקראים "טעמים", והאורות שמסתלקים מהגוף נקראים "נקודות". כשהפרצוף מזדכך ונשאר ריק, אז מה שנשאר מהטעמים אלו רשימות שנקראות "תגין" ומה שנשאר מהנקודות אלו "אותיות". אז יש לנו טעמים ונקודות שאלה אורות שנכנסים ויוצאים, והרשימות מהם, זו קצת הארה שנשארת בפרצוף. כמו ששתיתי כוס חלב ונשאר קצת צבע לבן, משהו נשאר, מין הארה קטנה שנשארת בכלי.

תלמיד: זו תכונה?

כן, זו תכונה. מה שנשאר מאורות דטעמים אלו תגין, ומה שנשאר מאורות דנקודות אלה אותיות. האותיות הן בעצם הכלים. למה? כי אלה רשימות מהסתלקות האור. היה לי אור כל כך טוב והייתי חייב להיפטר ממנו. זה החיסרון, שאחר כך אני ארצה להביא את האור הזה בחזרה.  לכן האותיות דווקא נקראות "כלים". לכן על ידי האותיות אנחנו מקבלים את האינפורמציה הכי ברורה וקרובה אלינו.

כך נעשה הפרצוף הראשון, זאת אומרת, המנה הראשונה שקיבלה מלכות דאין סוף אחרי הצמצום. המנה הזאת נקראת "גלגלתא".

תלמיד: אחרי שהגענו לטבור והאורות יוצאים בפעם הראשונה, האם אנחנו חוזרים למצב שיש לנו אור ישר ואור חוזר, או שעדיין יש לנו מסך של אור מקיף? המצב הזה בגלגלתא, הוא מצב של אור ישר ואור חוזר?

מלכות דאין סוף מחליטה, "אני מקבלת עכשיו על מנת להשפיע. על מנת להשפיע לבעל הבית אני יכולה לקבל רק 20%". היא פותחת את עצמה ל 20% ומקבלת בפנים אור פנימי שנקרא טעמים. עוצרת את עצמה בטבור ואומרת "יותר מזה אני לא מסוגלת לקבל". מרגישה לחץ מאור מקיף ומאור פנימי ומחליטה "אני מזדככת. אני לא יכולה להישאר בצורה כזאת ויותר לקבל אני גם לא יכולה". היא מזדככת ואורות דטעמים מסתלקים. הסתלקות אורות דטעמים זה נקרא "נקודות". זה אותו אור, רק מלכות דוחה אותו, לכן הוא מקבל שם שונה, "נקודות". מטעמים נשארות רשימות ומהאותיות נשארות רשימות. 

תלמיד: המצב הזה בגלגלתא הוא בעצם כמו המצב שהיה לפני שהיא נכנסה בפעם הראשונה, רק מזה שזה כבר קרה. 

איזה מצב?

תלמיד: בגלגלתא במצב השני. 

אני עוד לא דיברתי על זה. בגלגלתא הזאת היא נשארת ריקנית מכל האורות. בראש יש לה אורות, ובגוף היא ריקה.

תלמיד: השאלה אם יש לנו פה אור ישר ואור חוזר?

בראש יש הכול, ודאי שיש. בראש לא נעלם כלום, אבל בגלל שגלגלתא כבר באה לכאן עם הרשימות של תגין ואותיות, היא כבר יודעת באיזה מצב היא הייתה, ועכשיו היא כבר לא יכולה לעשות אותו דבר. היא כבר יודעת שאם היא תעשה אותה פעולה, הפעולה הזאת לא תביא אותה למטרה, למטרת הבריאה, אז עכשיו היא הולכת ועושה פעולה שונה. 

מה קרה? מלכות דאין סוף שקיבלה, קיבלה את כל החמישה אורות בתוכה ב-100%. זאת אומרת כל החמישה אורות שהיא קיבלה בתוכה, זה נקרא שהיא קיבלה אותם ב-ד' דהתלבשות וד' דעביות (ראו שרטוט מס' 4).

מה זאת אומרת? ד' דהתלבשות זה נקרא האור, התענוג שנמצא בה, ו-ד' דעביות זה נקרא הכלי, הרצון שהיא קיבלה בתוכה. בכל כלי וכלי יש לנו את שני הפרמטרים האלו, שתי בחינות, הבחנות, רצון שעל ידו מקבלים תענוג, והתענוג עצמו שמופיע. אז במלכות דאין סוף היה הרצון הגדול ביותר ונכנס האור הגדול ביותר. ואז גלגלתא שהתחילה לחשוב איזה אור היא מקבלת, עשתה את החשבון שלה מתוך ד' דהתלבשות ד' דעביות, מתוך כל החבילה הזאת שנשארה אצלה ממלכות דאין סוף.

מלכות דאין סוף התמלאה עם האור, זה נקרא עולם אין סוף, ואחר כך עשתה על עצמה צמצום א' ונשארה ריקנית. כשמלכות דאין סוף נשארה ריקנית, נשארו לה רשימות ד' דהתלבשות ו-ד' דעביות. נגיד אתמול בכל הרצון שלי, קיבלתי את כל התענוג. אחר כך יצאתי מהעניין הזה, היום גם רצון אין לי וגם תענוג אין לי. או נגיד יש לי רצון אבל אותו תענוג אני לא יכול להשיג. 

לא חשוב איזה וריאציות יש, מהמצב שהיה לי קודם נשארו לי רשימות, גם על הרצון שלי וגם על התענוג שאפשר להשיג על ידי הרצון הזה. אז במלכות המצומצמת, בעולם הצמצום, נשארו לנו שתי רשימות, ד' דהתלבשות ו-ד' דעביות. וכשהיא חושבת כמה אני יכולה עכשיו ללכת ולקבל על מנת להשפיע, כשהיא כבר תחילת הגלגלתא, אז היא חושבת ועושה חשבון לפי ד'/ד', מה שנשאר אצלה ממצב האין סוף. 

היא עשתה חשבון 20% אני מקבלת, 80% לא. וכל הפרצוף הזה שעובד, הוא עובד לפי ד' דהתלבשות וד' דעביות, שתי רשימות. כשהיא מזדככת, מה נשאר אצלה? נשאר אצלה ד' דהתלבשות וג' דעביות. למה ג' דעביות? כי היא התחרטה על המצב, על הרצון, על המסך שבהם קיבלה. היא כבר אומרת, אני כמו שקיבלתי, לא אקבל יותר.

אולי אני אקבל פחות, לא 20% מהאור אלא 15%. אם אני אעשה חשבון ואקבל 15%, אולי אני אצא מזה בצורה אחרת. למה היא יכולה לחשוב כך? מפני שהיא אף פעם לא הייתה במצב כזה, ואז היא מחליטה. איך היא מחליטה לקבל 15%? אנחנו אומרים שאז היא מקבלת פחות מקודם, זאת אומרת המסך שלה יורד בדרגה פחותה מקודם. הפה שלה יורד לעומת המצב הקודם למקום שנקרא "חזה", כלפי הדרגה הקודמת, ועכשיו זה הפה שלה. 

ואז היא עושה שוב חשבון, כמה היא יכולה לקבל על מנת להשפיע ומקבלת חלק, וחלק היא לא מקבלת, אבל היא בכל מקרה היא לא יכולה לרדת למטה מטבור הקודם. למה? כי למטה מטבור הקודם אפילו גלגלתא, שהיא חזקה מאוד, לא יכולה לרדת, כל שכן המנה השנייה הזאת שהיא עכשיו מקבלת על מנת להשפיע. אז היא מקבלת קצת, 15%, ונשאר לה מסך כל האור, שהיא עשתה כאן חשבון, גם אור מקיף, ושוב היא חוזרת עם ביטוש פנים ומקיף, ויורדת ועושה עוד חשבון על עוד פרצוף שנקרא ע"ב, ואז פרצוף שנקרא ס"ג, מה שלמדנו בשיעור הקודם וכן הלאה. וכך נעשים חמישה פרצופי דעולם אדם קדמון. 

בכל פרצוף ופרצוף יש לנו רשימות שלו. בגלגלתא זה רשימו ד'/ד'. בע"ב יש לנו רשימו ד'/ג'. בס"ג יש לנו רשימו ג'/ב'. בפרצוף הבא שנקרא מ"ה יהיה רשימו ב'/א'. ובפרצוף ב"ן, יהיה לנו פרצוף קטן מאוד, יהיה לנו רשימו א'/שורש. חמישה פרצופים, ובזה נגמר לגמרי הרצון, הוא הגיע לשורש, לרצון הכי קטן, וכל הסדרה הזאת של הפרצופים נקראת "עולם אדם קדמון".

שרטוט מס' 4

זה מה שלמדנו בשיעור הקודם, כמעט שעה דיברתי על זה. גם למדנו טנת"א, טעמים נקודות תגין ואותיות, עוד כמה פרטים של גימטריות, על כל הדברים האלה אתם צריכים לחזור לפי הקלטות, אין לי כאן מה להוסיף.