שיעור צהריים 30.06.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1631

מאמר 60 "בקשה לעזרה"

בקשה לעזרה

"בזמן שיש לאדם צער גשמי, הוא צריך להצטער על זה שהקדוש ברוך הוא נתן לו עונש, שהוא מרגיש צער. ואם הוא לא מצטער, אם כן אין זה עונש. כי עונש נקרא מה שכואב לאדם ואינו יכול לסבול את מצבו, הן צער פרנסה, והן צער של מחלה.

ואם הוא אומר שאינו מרגיש את הצער, נמצא שלא קיבל את העונש מה שהקדוש ברוך הוא נותן לו. כי צריכים לדעת שעונש זהו תיקון לנשמתו. ונמצא שאם אינו מצטער, אז הפסיד את התיקון.

ועליו לעשות תפילה לה', שיקח ממנו את היסורים והצער מה שהוא מרגיש, כי התפילה שבאה על ידי היסורים, היא תיקון יותר גדול מהתיקון של העונש. וכמו ששמעתי מבעל הסולם, שהקדוש ברוך הוא נותן עונש להאדם, אין זה כעין נקימה ונטירה שמעניש אותו עבור זה שלא שמע בקולו, כדרך בשר ודם, אלא העונש הוא תיקון.

וכשהאדם מתפלל לה' שיקח ממנו את העונש, נמצא כאילו האדם מבקש מה', שיקח ממנו התיקון. ושאל, איך האדם יכול לבקש מה', שיקח ממנו התיקון, הלא התיקון הוא לטובת האדם.

ותירץ, שמהתפילה שהאדם מבקש מה' שיעזור לו, יש לו חיבור עם ה', וזהו תיקון יותר גדול, מהתיקון שהאדם מקבל על ידי העונש."

מאמר קצר, אבל מביא לנו ידיעה ברורה.

שאלה: במה הנברא צריך להרגיש את הצער?

בזה שהנברא עשה משהו לא טוב, הבורא מעניש אותו, אם אפשר להגיד כך בכלל.

תלמיד: הנברא צריך לחקור ולחטט עבור מה הוא קיבל את העונש?

כן, הוא צריך.

שאלה: מה צריכה להיות התפילה, שהבורא ייקח את הייסורים ועל ידי זה יתאפשר לנו להתקשר איתו יותר ולתקן את החיסרון שבגללו העונש הגיע?

לא, אנחנו צריכים לחשוב רק על איך לשנות את היחס שלנו לייסורים ומאיפה הם מגיעים.

שאלה: מהי התפילה שמחליפה את הייסורים?

שאנחנו רוצים להשתנות ולהתקרב לבורא על ידי השינויים שלנו, לכן כל הייסורים שאנחנו עוברים הם כדי שאנחנו נתקן את עצמנו ונתקרב לבורא.

תלמידה: איזו תפילה באדם מחליפה את הייסורים האלה ומייתרת אותם, מה הנברא צריך לעשות כדי להחליף את הצורך בייסורים?

הוא צריך לבקש מהבורא שינויים כאלו שהוא יתקרב לבורא, וזו תהיה התוצאה מהעונשים שלו.

תלמידה: מה שהאדם מצייר לעצמו כהתקרבות לבורא, מספיק טוב?

כן.

שאלה: אם אדם יש לו ייסורים קשים מאד, איך הוא יכול לא לבקש את ההמתקה, אלא לבקש תיקון ולא לבקש שהייסורים יפסקו, כי הוא לא יכול לסבול בכלים שלו את הסבל הנורא?

בזה שהוא רוצה להגיע על ידי הייסורים שהוא מרגיש, לתיקון.

תלמידה: ואם משהו עוצר אותו, כי הוא רוצה רק לא לסבול, הכאב לא מביא אותו לבקשה שעל ידי הייסורים הבורא יתקן אותו. מה עושים במקרה שכבר אין לו כוח סבל שהסאה מלאה?

מבקשים, מבקשים שינוי.

שאלה: למה הבורא נותן לאדם תיקון בדרך של עונש, צער וייסורים?

כדי לנענע את האדם שירצה שינוי, זאת אומרת, שהאדם ירגיש במצבו ייסורים וכך ישתנה.

שאלה: מה הם ייסורים עבור מקובל, ואיך מקובל מגדיר ייסורים?

ייסורים הם העדר אפשרות לעשות נחת רוח לבורא. כשהאדם לא יכול לעשות נחת רוח לבורא זה מעורר בו ייסורים.

תלמיד: איך נוכל להגיע למצב כזה שאנחנו נרגיש דווקא את זה כייסורים?

לחשוב, לברר, להיות קשורים לחברים ויחד איתם לנסות עוד ועוד להתחבר יחד.

שאלה: אם אנחנו מאוחדים בתפילה עם הבורא, האם עדיין יכול להיות שהבורא ישלח לנו ייסורים כדי לתקן אותנו?

לא, אבל אנחנו עדיין יכולים להרגיש את הייסורים, אומנם אנחנו מתקרבים לבורא, אבל עדיין לא הגענו להיות עימו ברצון אחד.

שאלה: יש לנו עשירייה מדהימה, יש בה חברויות טובות, אבל נראה שהחלטה אחת בעשירייה הביאה לאי הסכמה מאוד גדולה בקבוצה שלנו, על מה הייסורים האלה ובמה אנחנו צריכות להיתקן?

מתוך הייסורים שלכן, אתן לא מרגישות מה אתן צריכות לתקן?

תלמידה: אני חושבת שהרבה מרגישות.

אז מה השאלה?

תלמידה: איך נכון לברר, או לתקן את האי הסכמות בקבוצה?

בזה שאתן רוצות להחליף את היחס שלכן מאיך שהוא עכשיו לאהבה.

שאלה: מה המשמעות הרוחנית שאנחנו עוברים ממקום למקום בתיקון?

המשמעות הרוחנית שאנחנו עוברים ממקום למקום, כמו שכתוב "משנה מקום משנה מזל", על ידי זה שאנחנו מרגישים את עצמנו במקומות חדשים, על ידי זה אננו יכולים להחליף את הבקשה שלנו לבורא, שיעזור לנו להיות יותר קרובים אליו, יותר להשפיע לו, להתחבר בינינו כדי שיחד נגיע לבורא ולהעלות את עצמנו אליו.

תלמידה: מרגישים עכשיו שיש שינוי לקראת הימין, זה דבר חיובי?

לקראת הימין בדרך כלל זה חיובי, כי ימין זה נתינה, זה יציאה מהדין.

שאלה: אם כל העשירייה מתפללת לעזרה עבור חברה שעכשיו עוברת ייסורים, כל העשירייה עוברת תיקון בקשרים בינינו?

כן.

תלמידה: כדי לעבור את זה יחד איך אנחנו צריכים לעבוד על הייסורים של החברה, להצטרף אליהם?

בטח, להצטרף אליהם, כאילו לטבול בהם, ואז כל אחת תוכל קצת לתת כוחות כדי בכללות לקחת מהחברה ייסורים מאוד גדולים.

שאלה: אם הבורא נותן עונש, תיקון לאדם, בצורה של בעיות בבריאות מאז הילדות, איך מתוך זה שהאדם מצטער הוא יכול להדבק בבורא?

ללמוד להצדיק את הבורא ולהצטער על כך שאתן לא יכולות לגמרי להצדיק אותו בתכונות שלכן.

תלמידה: העונשים, התיקונים האלה, הם לא על החיים שלנו, אלא על היצר הרע?

לא ,אלה החיים שלכם עכשיו, כרגע כמו שהם.

שאלה: כתוב, "ונמצא שאם אינו מצטער, אז הפסיד את התיקון", אני צריכה להצטער רק על זה שאני לא מצדיקה אותו, אבל אם אני כן רוצה להצדיק אותו, על מה אני צריכה להצטער?

את צריכה להצטער על זה שאת עדיין לא מגלה לבורא את הרצון שלך להידבק בו.

תלמידה: הצער הזה לא נחשב שאני מרשיעה את הבורא?

להרשיע זה עוד יותר גרוע.

שאלה: אם חברה מקבלת ייסורים גדולים מאוד איך נכון לעבור אותם, מה העזרה שלנו, ומה הפנייה שלה צריכה להיות לבורא?

היא צריכה להשתדל להיות בקשר מלא, שלם, עם החברים בקבוצה ויחד איתם לבקש מהבורא את האפשרות להתגבר על אותם ייסורים כדי לא לצער את הבורא, לא להרשיע אותו.

שאלה: אם אנחנו מרגישים ייסורים של אחרים יותר מייסורים של עצמנו, אנחנו יכולים לבקש מהבורא תיקון דרך הייסורים של האחרים?

אפשר.

שאלה: כשאדם רואה את התוצאה מהגעת הייסורים ואת הסיבה לכך שהייסורים האלה נשלחו, ברגע הזה האדם כבר לא מרגיש ייסורים אלא הודיה. האם כשמופיעה ההרגשה הזאת של ההודיה זה התיקון?

כן, זו תחילת התיקון.

תלמידה: האם קבלת הייסורים והרגשת ההודיה יכולות להיות בו זמנית?

כן.

תלמידה: מתי אנחנו יכולים להגיד שהגיע באמת תיקון? לפי איזה תכונות?

אתם צריכים לראות את זה על עצמכם.

שאלה: מה ההבדל בין ייסורים גופניים וייסורים רוחניים כלפי התיקון?

קשה להסביר כי זה תלוי בהרגשת האדם לכן מה שאני ממליץ זה לא לסבול יותר מדי, אלא כשהאדם מרגיש ייסורים מיד לפנות לבורא ולבקש ממנו תיקון.

תלמידה: האם הנשמה סובלת?

ודאי שהנשמה סובלת.

תלמידה: הנשמה הכללית.

את זה אנחנו לא יודעים, זה עוד רחוק. אבל הנשמה של האדם ודאי סובלת מחוסר דבקות.

שאלה: כשמגיעים הייסורים יש הרגשה שעל רקע הייסורים האלה יש גם אפשרויות חדשות, הבנות והבחנות, כמו משהו חדש. למה התהליך הזה קורה דווקא דרך תהליך הייסורים? למה ההתפתחות היא כזו?

כדי לעורר אתכם, לאלץ אתכם לקפוץ קצת, לזוז.

שאלה: האם יש הבדל אם אנחנו מתפללים מתוך ייסורים או מתוך שמחה והודיה?

יש הבדל, בטח. אם אנחנו מודים לבורא אז אנחנו קרובים יותר אליו, לעומת זאת כאשר אנחנו מבקשים שיבטל את הייסורים, או עוד משהו כזה, אז אנחנו רחוקים ממנו.

תלמידה: אם מגיעה בושה מהייסורים האלה, אבל אני לא יכולה להשפיע על זה, זה כאילו לא מהמציאות הזאת, מה לעשות עם זה?

להשתדל להשיג מצב שבו אנחנו מרגישים בצורה מעשית את הייסורים האלה בצורה ריאלית. אנחנו לא מסתירים את זה.

שאלה: כשאדם מרגיש ייסורים הוא צריך לקבל את המצב הזה כמו שהוא ומהמצב הזה להתקשר לבורא או שהוא צריך בכל זאת לנסות לעלות מעל זה?

הוא צריך להשתדל לעלות מעל זה, בהכרח, אחרת איך הוא יפנה לבורא? אי אפשר לבכות ולבקש מהבורא באותו זמן, זה לא עובד.

תלמידה: במה מסתכם התיקון בזמן הייסורים, באותו זמן שהאדם מתקשר לבורא דרך הבקשה שלו?

הבורא מתקן אותו, מאיר עליו את המאור שלו, ובמקרה כזה מיתקן הרצון של האדם, הנשמה שלו.

שאלה: איך להגיע מייסורים גשמיים לייסורים של אהבה?

אתם צריכים לחשוב על זה. במה אתם רחוקים מהבורא, למה אתם לא מרגישים אותו ליד או בתוככם, או את עצמכם בתוכו. אתם צריכים לחשוב על זה.

שאלה: אם האדם נמצא כל הזמן בשמחה, כי במחשבות על ייסורים או על צער הוא מביע את חוסר השמחה שלו כלפי הבורא, האם זה נכון?

בעיקרון כן. צריך פשוט לברר למה אתה לא מרוצה, למה הבורא רוצה לתת לך כזה מצב, מה אתה יכול לעשות בו, איך לצאת המצב הזה, כל זה כבר עבודת האדם.

תלמידה: זאת אומרת, אם האדם כל הזמן בשמחה, זה אומר שהוא שמח ממה שהבורא עושה איתו, והוא מביע כלפיו הודיה ומקבל שכל מה שהוא מקבל זה ממנו?

כן.

תלמידה: אם אתה כל הזמן בשמחה ומקבל שהכול מהבורא, ואין מצב של ייסורים, כאב וכן הלאה, אז אתה לא מתקדם?

לא, אתה לא מתקדם.

תלמידה: אז צריכה להיות רמה לא גדולה של ייסורים, אבל ברגע שאתה פונה לבורא עם תפילה, עם בקשה להבין מאיפה זה, למה זה וזה מיתקן, אז אתה מתקדם?

כן.

שאלה: במצב של ייסורים כשאנחנו מקבלים עונש, יש תיקון בזכות התפילה שלנו להתחבר עם הבורא. איך אנחנו יכולים תמיד להתייחס לסבל ולייסורים כאל ברכה?

כמו ברכה, זה בתנאי שעל ידי הסבל, הייסורים אנחנו יכולים להתקרב לבורא, ולעשות תיקונים בחיבור שלנו בינינו ועימו.

תלמידה: האם כל קושי ואתגר, זאת ברכה שניתנת לנו?

כן.

שאלה: בלי צער אין תיקון. האם המקובל מחכה שהצער יגיע מעצמו, או שהוא איכשהו מזמין אותו?

הוא לא מעורר את הייסורים, הם מגיעים.

שאלה: כשהאדם מפסיק לסבול בצורה רוחנית, האם אפשר להגיד שיש אנשים שהם יותר עמידים לסבל?

כן, ודאי. אבל הבורא שנותן לאדם הרגשה, מתחשב עם יכולת האדם לסבול יותר או פחות. אנחנו עוד נרגיש את זה.

שאלה: בסוף המאמר כתוב, שהקשר עם הבורא כתוצאה מהתפילה על הייסורים, זה תיקון יותר גדול מהייסורים עצמם, שגם מתקנים. מה צריך להיות הקשר עם הבורא כך שהוא יהיה שווה ערך לייסורים? כלומר האדם מרגיש ייסורים, איזה קשר עם הבורא הוא צריך כדי להתגבר על הייסורים?

הוא צריך להרגיש את זה. הוא צריך להימשך לבורא, למשוך את הבורא אליו, להתחבר עם החברים ולעשות כל מה שרק ניתן כדי להיות ברצון אחד, בקשר אחד עם החברים ועם הבורא. ואט אט בצורה כזאת נוצר בו כאילו כלי, מכשיר להשפיע על הבורא שיקרב אותו.

שאלה: כל העולם סובל. אתה אומר שמופיע לאדם איזה מכשיר, אמצעי. האם אפשר להסביר זאת גם לחדשים, על כך שיש לך מצד אחד ייסורים, אבל מצד שני אתה יכול להתגבר עליהם בקשר עם הבורא?

בטח שאפשר, אם רק יקשיבו לך. אבל ככלל בטח שאפשר, אין פה שום סוד.

שאלה: איך אנחנו יכולים להשתמש בסבל ובעצבות כדי לשנות את הפרספקטיבה שלנו, ללמוד איך לפרש נכון את המצבים?

רק יחד. ולהשתדל כל הזמן ללכת לפי מה שכותב לנו הרב"ש, בחיבור ובעלייה.

שאלה: היות ואנחנו מגלים, כאן בגיאורגיה, את הבורא כטוב ומיטיב, אנחנו לא יכולים להגיד שאנחנו מקבלים ממנו ייסורים. אני אישית יכול להגיד שהאגו שלי סובל ושיסבול, ולעזאזל אתו. אבל מהבורא אני לא יכול לקבל כאילו שהוא נותן ייסורים. את התיקונים כן, כיוון שהוא עושה הכול לטובתי. אז איך לחלק זאת בצורה נכונה, והאם נכון לחלק את זה?

מה זה אומר לחלק?

שאלה: כלומר האגו סובל, אבל זה לא הסבל שלי. זה לא מה שהבורא נותן לי, להיפך, אני צריך לקבל זאת בשמחה כיוון שזה מוביל אותי לתיקון.

כן, כך להתייחס לזה, ותראו שעוד תבוא עלייה טובה כזאת.

שאלה: עוד הודיה אחת שהיינו רוצים ברשותך. היינו רוצים להודות לבורא ולך על נשות הכלי הנשי שלנו, שהן עוזרות לנו מאוד. ובכלל על כל הכלי העולמי הנשי, שמחזיקות אותנו, הגברים.

שמח מאוד לשמוע זאת. תמשיכו להחזיק בנשים הן יצילו אתכם.

שאלה: אמרת שהמקובל מגדיר ייסורים בכך שהאדם לא יכול לעשות נחת רוח לבורא והדבר מעורר בו ייסורים.

כן.

שאלה: אני מצליחה איכשהו לשייך את זה במצבים שהאדם מקבל ייסורים רוחניים, אם אפשר להגיד שהוא מגלה עביות, פער כלפי תכונות הבורא, ואז הוא יכול לשייך את זה לכך שהוא לא נמצא בדרגה הזאת, של לעשות נחת רוח לבורא, בגלל זה הוא סובל מהפער. אבל אני לא מצליחה להבין איך אדם מקשר ייסורים שבאים בצורה של בריאות, או פרנסה, לכך שהוא לא יכול לעשות נחת רוח לבורא.

הקשר בין זה לזה יבוא.

שאלה: אמרת שהאדם לא צריך להיכנס עמוק לייסורים, אלא ברגע שהוא מרגיש ייסורים הוא צריך לפנות לבורא, אבל הבורא לא תמיד עונה מיד, או שהאדם לא מרגיש אולי שבורא אכן עונה. ולפעמים נראה לו שהוא נמצא באותו מצב של ייסורים זמן ממושך, ולא יודע אם הוא באמת מתקן משהו. איך לא להתייאש ולפנות לבורא יותר ויותר, למרות שהוא לא מרגיש תשובות?

על ידי חיבור עם חברות. זה מה שאני לא שומע ממך.

שאלה: מורגש לי שצריך לעשות עבודה שונה במקצת, או אפילו הפרדה בין ייסורים שמגיעים אלינו בצורה של העולם הזה בין אם הם בעיות של בריאות, פרנסה, בעיות במשפחה, לבין ייסורים כלפי החיבור בינינו.

השאלה היא אם באמת צריך לעשות איזו הפרדה ולדעת לעבוד שונה עם הייסורים, או שלא משנה באיזו צורה כל הייסורים מופיעים. האם אנחנו צריכים לעבוד כלפיהם באותה צורה, ולהגיד שזאת הצורה?

לא. קודם כל אנחנו רוצים לרפא את כל הייסורים על ידי חיבור בינינו. על כולכן להשתדל להיות קרובות יותר, כל החברות, כך שכל אחת תוכל לתת לשנייה כוחות, ואז זה יעבור ויהיה בסדר.

שאלה: אמרת שהאדם צריך ללמוד להודות לבורא בפתיחות. מה צריך להישבר באדם כדי שיוכל להודות ממש בפתיחות, בלי להסתיר?

בכך שהוא רואה שהוא לא מתקדם, לא רוכש קשר עם הבורא, וזה מאוד מצער אותו, אפילו מפחיד אותו.

שאלה: ולהודות על הייסורים בפתיחות, זה עוזר?

לא. אי אפשר להודות על ייסורים. זה לא טבעי.

שאלה: אז איך לעבוד?

להיתקן ואז להודות על התיקון.

שאלה: לבקש תיקון.

כן.

שאלה: האם האדם יכול לקבוע את הבעיה הרוחנית שלו אם הבורא שולח לו מחלות באברים מסוימים, נגיד, אם כואב לו הגרון, או היד, או משהו אחר?

מה זה משנה מה כואב אם הבורא בו זמנית נותן לו את האפשרות והכוחות לפנות אליו, אלה הם ייסורים, אבל ייסורי אהבה.

שאלה: רק רציתי לדעת אם הבנתי את השאלה. אם יש לי כאב גרון או כאב יד, האם אני יכול להבין מה בדיוק הבורא שולח לי לפי הכאב, או שאנחנו לא עושים קישורים כאלה?

לא.

שאלה: לא משנה מה הכאב?

לא עושים חשבון לפי זה.

שאלה: האם האדם יכול בעצמו לעורר להתקדמות לבורא, או שזה תמיד מועבר ממנו ומהייסורים?

יכול להיות גם כך וגם כך. אנחנו רק מתחילים את הדרך שלנו.

שאלה: כשאני בוכה ואני לא נותנת לבורא שום נחת רוח, מה הוא מרגיש?

הוא מרגיש שאת לא יכולה לתת לו נחת רוח. שאת רחוקה ממנו, מסובבת כלפיו את הגב.

שאלה: מהו הגורם להרגשת תשובת הבורא על התפילה שלי, מהו הגורם המשפיע על הרגשת התשובה של הבורא לתפילה שלי?

הגורם להרגשת הבורא הוא עד כמה אני מחובר, קשור עם החברים, ויחד איתם מנסה להשיג כלי אחד ככל שאני יכול לחבר את עצמי לחברים כדי שיהיה לנו כלי אחד מיוחד.

שאלה: תמיד אנחנו צריכים לברר את הסיבה והתוצאה?

צריך.

שאלה: איך להרגיש ייסורים של אדם אחר, ויחד עם זה לראות את האהבה הענקית והדאגה של הבורא?

זה יבוא אט אט אם כל הזמן תחשבו על כך.

שאלה: וברגע הזה, מה חשוב יותר, לראות את האהבה של הבורא או להיכנס לחיסרון של האדם ולהרגיש את הכאב הזה. מה הראשון בין שני הדברים האלה, על מה יותר להסתכל?

צריך להסתכל בעיקר על הקירבה שלכם, עד כמה את קרובה לאחרים ומשתדלת לעזור להם בכל הפעולות שלהם.

שאלה: איך לבנות קשר עם הבורא אפילו בייסורים, כשכואב ויש רק טענות וספקות בקשר אתו?

צריך לבנות את זה. תבדקו איך אתם משתדלים להגיע, לבנות. כמו שאת משתדלת לבנות אמון עם מישהו מהחברים, גם כאן בהדרגה לבנות קשרים קרובים עם החָבֵרה.

שאלה: האם יש קשר בין גובה הייסורים, משך הייסורים, לגאווה ולעקשנות האדם?

כן. ודאי שאנחנו צריכים להקטין את הגאווה ואת כל הנטיות האגואיסטיות שלנו.

תלמיד: וכשאני מתפלל על חבר שסובל מייסורים גדולים, אני צריך להתפלל על תיקון הגאווה והעקשנות או להתפלל שלא יהיו לו ייסורים?

שלא יהיו לו ייסורים. אל תהיה כרופא שחייב לראות את הסיבה האמתית לייסורים ולרפא אותם. לא, רק לבקש עבור החבר.

שאלה: למה חשוב "לרפא" את כל הרכב ולא רק חלק קטן בו?

אם את בביטחון יודעת שזה מקולקל, אז את יכולה לרפא פרט נפרד ספציפי.

שאלה: האם אפשר להגיע לדרגה כזו, עד כדי לא להרגיש ייסורים?

בטוח שכן, ובמקום זה להרגיש שמחה.

תלמידה: האם הבורא מרגיש את הייסורים של הנבראים?

כמובן.

שאלה: הבן הבוגר שלי לא רוצה שום קשר אתי, האם יש לך עצה לקשר בין אימא לבן?

לא. אימא צריכה למצוא את הדרך לבן.

שאלה: כנגד ההסתרה מתגלים ספקות באדם. שאלתי אותך, "מה עושים כשהספקות הולכים וגוברים"? אמרת לי, "תידבק עוד יותר חזק", ועשית דוגמה עם האגרוף. היום אני רוצה לומר לך תודה רבה, רב יקר.

יופי.

שאלה: בטקסט כתוב "וכשהאדם מתפלל לה' שייקח ממנו את העונש, נמצא כאילו האדם מבקש מה', שייקח ממנו התיקון." האם אין דרך להגיע לתיקון ללא עונש?

ודאי שכן, על ידי כך שאדם עולה מעלה מעלה לחיבור עם החברים ועם הבורא. לא מסתכל על העונשים וכך הוא לא זקוק לייסורים.

שאלה: על כוח התמיכה של הקבוצה אנחנו יודעים, אבל מה החשיבות של הפניה שלי לתמיכת הקבוצה?

בכך את מגבירה את הקשר שלך עם הקבוצה והקבוצה מתחילה להשפיע עליך דרך הבורא, כך שזה מאוד חשוב. אני מרוצה מאוד שיש לכם פיקניק, התאספות כללית והרבה אנשים. בהצלחה.

שאלה: הרב"ש היה אומר על הגוף שיסבול. כשאני חולה אין לי שום דרך לפתור את זה, מלבד קשר עם הבורא. איזו תפילה מסוימת צריך? כלומר האם כוח התפילה צריך להיות באיזו התאמה לדרגת הסבל?

כמובן שיש קשר כזה. אבל האדם צריך בעצמו להגדיר את זה, לקבוע.

תלמיד: אפשר לומר שבהתאם לשורש נשמת האדם, הבורא דוקר כל אחד בצורה ספציפית לפי מה שמכאיב לו?

כן, בוודאי. כל אחד מאתנו בכל רגע ורגע מרגיש אי אילו ייסורים. אנחנו אפילו לא נותנים לעצמנו דין וחשבון על מה שמרגישים, עוברים, חווים. עד כדי כך התרגלנו, עד כדי כך אנחנו כבר נמצאים בזה.

תלמיד: כבר התרגלתי לסבול. אבל פתאום אתה מקבל מכה שמעוררת אותך מחדש, לראות הנה אני באמת סובל. איך להכין לעצמך מצע טוב כדי לא להרגיש כאלה ייסורים באותו רגע?

לא לחתוך את הקשר עם החברים. לא לחתוך, לא לקטוע את הקשר עם החברים.

שאלה: השאלה של החברה בעניין הקשר עם בנה הכאיבה לי, כי גם לי יש מצב דומה. איך אימא, יכולה להתפלל שיהיה לה חיבור טוב עם הבת שלה? הבת שלי לא מדברת איתי מאז שהתחלתי ללמוד קבלה, אבל אני מתפללת עבורה כל הזמן. וכששמעתי את החברה אומרת אותו דבר, זה היה כמו כדור שפגע גם בלב שלי. איך אימא יכולה לרפא מצב כזה, האם יש תפילה מיוחדת?

אני לא יכול להגיד לך שיש תפילה מיוחדת. את צריכה בעצמך לחבר את התפילה.

תלמידה: אולי אנחנו, בכלי הנשי, נתפלל עבור האימהות שיש להן מצב כזה.

זה יעזור, אין ספק. יהיה בסדר, גם אני אתפלל עבורך.

שאלה: אמרת שעם בכי אי אפשר לפנות לבורא. התבלבלתי כי אני זוכרת שאמרת ששערי הדמעות פתוחים. ובאמת כשפניתי לבורא בבכי, בדמעות וביקשתי אל תעזוב, תוביל הלאה בכל הדרכים רק אל תעזוב, זה קרה, זה השפיע. גם העשירייה מאוד בקשה.

טוב מאוד, אז מצאתם דרך. תמשיכו בכיוון הזה.

שאלה: האם סבל שמגיע מהעולם הגשמי אחרי שאנחנו מתחילים ללמוד את חכמת הקבלה, הוא גם אינדיקציה לחוסר החיבור עם חברים בעשירייה?

כן. רק צריכים לעשות חשבון. איך אנחנו מקבלים עבור זה שאנחנו לא קשורים זה עם זה, לא קשורים עם הבורא, לא משתמשים נכון במצב הנוכחי. ואז אנחנו יכולים להרגיש, למדוד, לראות מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהקשר בינינו ירפא אותנו.

קריין: מאוד מרגש ומרשים לראות הרבה קבוצות בכלי העולמי שהתאספו פיזית. כולם התאספו לקראת ערב האיחוד שיש לנו היום. ערב מאוד מיוחד בו נדון על החזון שלנו, נתחבר בינינו. ניכנס יחד למהלך משותף, לחיזוק בינינו למען הכלל. בשעות שנותרו לנו, איך להכין את עצמנו לקראת מעמד כזה של חיבור מיוחד?

אתה מדבר על זה בצורה נכונה, יפה, גלויה. אנחנו צריכים לחפש נקודות אחיזה, קשר בינינו כזה עם "איש רעהו יעזורו". זה בסך הכול מה שחסר לנו, "איש את רעהו יעזורו". שכולנו סביב כדור הארץ, נקשור את החיבוק הגדול שלנו ובצורה כזאת נצליח.

קריין: איך נזמין את הבורא לערב האיחוד, שנרגיש איך הוא מוביל אותנו ומכוון אותנו אחריו?

צריכה להיות הזמנה בלב. הבורא לא שומע קולות, שנצעק יותר או נצעק פחות, אבל צעקה שמגיעה מהלב, את זה הוא שומע. אני מציע לכם להשתדל לא לשכוח את זה ולהכריח את הבורא לשמוע אתכם. אני אתכם.

(סוף השיעור)