003_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/lessons/series/cu/UHmX9yMU?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב' , חלק ה'. עמ' 308, דף ש"ח. דברי האר"י. אות כ"ב.

הוא אומר אורות. מה כתוב?

כב) הכלי נקרא כלי אחד, והאורות נקראו יוד. למדנו, מה לפי שכשנסתלק האור, הכל נקרא כלי אחד לבד ולא יוד כלים, משא"כ באורות שבתוכם.

לכן מה הוא מפרש? להיות שהי' יציאות ויוד הכנסות: ולסבה זו נקראו יוד אורות. אבל הכלי בבת אחת נעשה, ע"י הסתלקות אחת שנסתלק בפעם אחת, ולכן יקרא כלי אחת.

כ"ב למטה, אור פנימי.

לכן, יש התעוררות מטעם יוד יציאות ויוד הכנסות, אבל הכלי, בבת אחת נעשה. מה הוא אומר כאן? כי בערך הכלי נחשבים כל אלו הסתלקיות להסתלקות אחת. מפני שעוד אין כאן אלא, כלי אחד שהוא כלי המלכות בלבד, ואין שום בחי' הכר של כלי בט' ספירות ראשונות, וכל אלו היציאות והכנסות שנעשה בה, נבחן כמו כלי אחד ארוך אשר החלקים שלו אינם שוים, כבדברי הרב לעיל ותדע שכל אלו הם הכנות לתיקון עשר כלים בע"ס.

והדברים הולכים בהדרגה, שבהתפ"א דא"ק, בפרצוף גלגלתא, עדיין לא נעשה הכר ע"י ההסתלקות אפילו בהבחן האורות ולא ניכר שהם יוד אורות, ובהתפ"ב נעשה הכר בהע"ס שהם יוד אורות, ובהתפשטות הע"ס, ובהתפשטות הע"ס בעולם נקודים, שהיה שם תיקון קווים, שהוא מכנה זה עשר ספירות, נעשה הכר עשרה כלים בהג"ר, ולא בהז' ספירות התחתונות, ובעולם האצילות נגמר הדבר, ונעשו עשרה כלים גמורים, בכל הע"ס.

כאן הוא לא מפרש, כאן רק נותן על הכללים, ואומר לו חוק, תדעו שיש הבדל בפרצוף גלגלתא, ששם בהסתלקות לא נעשה הכר ע"י ההסתלקות בהבחן האורות ולא ניכר שהם יוד אורות, מדוע? הוא לא מפרש.

ובהתפ"ב בע"ב, אם כן צריכים לומר בס"ג, והיה הכר בהע"ס שהם יוד אורות, אבל כלי הוא כלי אחד. ובהתפשטות הע"ס בעולם נקודים שם נעשה הכר עשרה כלים בהג"ר, שמכנה אותם תיקון קווים, הוא מכנה עשרה כלים. מדוע? צריכים ללמוד.

אבל בז"ת לא היה תיקון קווים, ובעולם האצילות נעשה עשרה כלים שנקרא תיקון קווים, גם בגופים, גם ב… לאו דווקא בג"ר, רק בז"ת גם כן.

הוא לא מפרש.

תלמיד: אסור … לכל…

רב"ש: רק אומר כללים.

כג) והנה ד' בחינות אלו הם מציאות ד' אותיות הוי"ה, שד' בחינות אלו, שלמדנו שתי פעמים התפשטות והסתלקות, הם ד' אותיות הוי"ה. כי י"ו הם ב' בחינות התפשטות, וה' ה' הם ב' בחינות הסתלקות.

וכבר ידעת כי שם הוי"ה אינו מתחיל אלא מחכמה ולמטה מיוד. והטעם לפי שד' בחינות אלו לא שייכים אלא מחכמה ולמטה, אבל בכתר לא יש בו רק ב' בחינות בלבד, וכנגדן י"ה הוי"ה. וז"ס, כי ביה הויה צור עולמים, לפי שבהם התחיל לצייר ולברא את העולם מתחלה, שה"ס עקודים, אשר הם סוד י"ה הויה, כי י"ה בכתר, הויה בשאר פרצופים כולם.

מה הפירוש, שבהם התחיל לצייר העולם? ויש עוד בע"ב ס"ג, מה דווקא אלו שניים?

יכולים לתרץ כך. אנחנו למדנו שעולמות כולם הן בסוף חותם ונחתם, כמו שיצאו בפעם ראשונה, כן נמשכים. אלא מה? יש לנו שני שורשים, שורש אחד בכלים, ושורש אחד מאורות.

פירוש הדבר, הוא אומר בפרצוף גלגלתא, כשהאור היה מאיר, היה אור וכלי מעורבים זה בזה, אז אין לדבר לא מאור ולא מכלי. רק לאחר הסתלקות האורות נשאר הכלים. לכן אומרים קודם נשאר הכלים ונשאר רשימות בתוך הכלים, אור הכתר בכלי דכתר, אור החכמה בכלי דחכמה, וזה נמשכים משורש הכלים.

ופעם הראשונה שבא אור לתוך הכלי היה בפרצוף ע"ב. לכן כשמדברים מאורות חותם ונחתם, איפה שורש האורות? בפרצוף ע"ב. לכן הם יכולים לפרש מה שאומר כאן, כי בי"ה הויה צייר לנו באלו שתי פרצופים בע"ב ובס"ג כאן.

תלמיד: ע"ב וגלגלתא.

רב"ש: ע"ב וגלגלתא נקרא י"ה הויה נקרא. ... שה"ס קשה כאן, אשר הם סוד י"ה הויה, כי י"ה בכתר, הויה בשאר פרצופים כולם. משמע בשאר פרצופים כולם, אני רוצה לפרש גם כן עליו. רק...

תלמיד: מי?

רב"ש: גם כן עליו.

תלמיד: עליו.

רב"ש: הלשון זה קשה קצת.

תלמיד: מה הוא מתכוון …

רב"ש: גלגלתא.

תלמיד: גלגלתא, כל פרצוף גלגלתא.

רב"ש: הויה נקרא א"ק, אז בשאר פרצופים למטה, מלמטה מגלגלתא אני רוצה לפרש. הוי"ה כבר נמשך בשאר הפרצופים, משם ולמטה כבר יש הוי"ה. אבל הם משני שורשים לא יותר, אחד מצד הכלים ואחד מצד האורות. לכן אמר וז"ס, כי ביה הויה צור עולמים, לפי שבהם התחיל לצייר ולברא את העולם מתחלה.

כ"ג.

תלמיד: אז הוא אומר …

רב"ש: נ… פרצוף גלגלתא יש בו רק ב' בחינות בלבד, י"ה, ובע"ב יש הוי"ה.

אור פנימי. י' ו' הם ב' בחינות התפשטות, ה' ה' הם ב' בחינות הסתלקות: התפשטות נקרא זכר, הסתלקות נקרא נקבה, חיסרון. ה' ה' הם מראים חסרונות. י' מראה על אור. כי התפשטות הא' הוא סוד יוד, עוד לא היה התפשטות גמור. והתפשטות הב' ה"ס ו', כבר יש התפשטות גמורה, שהוא כבר נקרא שם י' אורות, עד התפשטות מטי ולא מטי. והסתלקות הא' ה"ס ה' ראשונה, והסתלקות הב' ה"ס ה' אחרונה. מה כאן קשה, נראה אחר כך.

אם הוא אומר, כלים נקרא חסרונות, וי' ה' ו' זה חסרונות או התפשטות?

תלמיד: התפשטות.

רב"ש: כן נקרא זה אותיות, זה נראה אחר כך. הוא מפרש.

תלמיד: נקודות.

רב"ש: הוא מפרש.

תלמיד: התפשטות של הנקודות.

רב"ש: כן.

הויה אינו מתחיל אלא מחכמה ולמטה. כנודע, שהיוד ה"ס חכמה. ו' ה"ס ז"א. וה' ראשונה, ה"ס בינה. וה' אחרונה ה"ס מלכות. אבל הכתר, אינו מרומז בד' האותיות, זולת בקוצו של יוד. והוא מטעם שמבאר כאן הרב לקמן.

אז אנחנו צריכים להתחיל אות כ"ד.

הוא שואל, מה שכתוב בדף ש"ח, למטה באור פנימי.

תלמיד: טור א'.

רב"ש: והיא הסבה של הזדככות והסתלקות האורות דהתפ"א דעקודים וכן המטי ולא מטי דהתפ"ב דעקודים, שבהיות יוד אורות פנימים ויוד אורות מקיפים מקושרים ומחוברים בכלי אחד, אז הרב אומר הם מכים זה בזה, ומבטשים זה בזה, על ידי זה האור מסתלק. שבסבה זו נזדכך העביות שבהמסך ונסתלקו האורות.

ועד"ז כל אלו יוד יציאות ויוד הכנסות שהיו כאן בהתפ"ב, מי היה גורם? הם ג"כ מאותה הסבה, שהאו"מ ואו"פ המקושרים יחד בשורשם בהמלכות של ראש, לכן מכים זה בזה בצאתם משם להגוף.

מדוע הם מכים? משום שהמסך מונע את האו"מ להתפשט למקומו בהגוף, דהיינו מטבור ולמטה, והוא גם כן רוצה להאיר, וע"כ הוא, האור מקיף, מזכך להמסך, ואין המסך יכול לסבול ולהגביל את האו"פ בתוך הכלים, מדוע? שכבר אין לו מסך להגביל, שיכול לומר רק את זה הוא מקבל בעל מנת להשפיע, לכן והאורות מסתלקים וחוזרים.

מה שאין כן ואח"כ, איפה אחר כך? א… לסיבת הי… רב אומר כך, מדוע יש מטי לא מטי? תסתכלו בפנימי למעלה, אות כ"א. והנה תחילת מטי האור, אור הכתר אח"כ להסתלק.

היותן בכלי אחת, מי? אור פנימי ואור מקיף. אין כח בכלי הזה, לסבול האור אם לא בהיותו מטי ולא מטי. על זה אור פנימי באות כ"א, הוא אומר, תסת… לסבת היותן בכלי אחת, אין כח בכלי הזה, לסבול האור. כי אף עולם הנקודים לא יהיה בכל עשר ספירות יותר מכלי אחד. וזה הסיבה שכלי אחד שניהם מחוברים.

מה הפירוש כלי אחד שמחוברים? מה שנאמר כאן שנעשה י' כלים, כבר לא מסתלקים, כבר נשאר אור בתוך הכלי.

אז הוא מסביר מה זה כלי ש… מה זה שניהם מחובר בכלי אחד, איפה הכלי שמחוברים? הוא מבאר במקום אחר ואומר כך, היות שהיותן בראש, הם אור אחד. פירוש הדבר, מה זה אור פנימי, מה זה אור מקיף? אור פנימי נקרא מה שמקבל חלק, שיכול לקבל אותו בעל מנת להשפיע. ואור מקיף נקרא מה? שלא יכול לקבל על מנת להשפיע, הוא נשאר מבחוץ, הוא לא מקבל אותו.

לאחר שמתפשט מפה למטה, אז הם בשניהם אור אחד. והוא לוקח חלק עד הטבור, ואחר כך הוא אומר, יותר אני לא רוצה לקבל בשביל שיכול לכוון בעל מנת להשפיע. היות שאור פנימי, אור מקיף בא בכוונה אחת, היינו להיטיב לנבראיו, אז הוא טוען כאילו, מה אתה מקבל חלק, מי יקבל השאר? רק הוא אמר, אתה צודק, לכן נאבד לו המסך. אז עכשיו הוא יכול לקבל על מנת להשפיע, נמצא מה שהיה לו גם כן כבר לא מקבל. בזאת היה הסיבות.

מה זה כלי אחד? מידת הדין הוא אומר. מה זה עשרה כלים? אחר כך שנעשו בעולם האצילות שיתוף מידת הרחמים בדין. ושיתוף מידת הרחמים בדין, כבר הוא יכול לקבל. מדוע הוא יכול לקבל? השאלה זה היה אתמול גם כן. היות שיש שם תיקון כחפץ חסד, איפה? בזעיר אנפין דאצילות. לכן לומדים, זעיר אנפין דאצילות נשאר תמיד באורות דו"ק. רק מה, אם יש העלאת מ"ן, הוא עולה למעלה, מקבל. אין העלאת מ"ן, הוא נשאר בבחינה כחפץ חסד. ותיקון זה כחפץ חסד עוד לא היה שם. רק מה היה? מידת הדין. לכן, שבא אור מקיף הוא מתבטל, הוא לא צריך יותר, כל מה שיש זה מספיק לו.

זה הסיבה שכאן לא היה ביטוי בעו… עולם עקוד… אה, באצילות, מטעם שיש י' כלים, הוא מכנה י' כלים שיתוף מידת הרחמים בדין, הוא נקרא חפץ חסד.

כד) והטעם, כי הנה למטה בט"ס, שנקרא נקודות אחר הטעמים שנסתלקו, יש בהם ד' חסרונות האור, אשר זה עצמו, החיסרון הזה, יגרום כינוי השם באור העליון, לשיוכל לקרות בשם הויה, לד' חסרונות אלו.

ואלו הם, הא' הוא התפשטות האור פעם אחת, כי אז התחיל האור להתפשט בכתר, ראשון מכולם, ואז כל הט' שלמטה ממנו היו חסרים מאותו אור, היינו, אחר כך שיצאו הט' שלמטה ממנו, היינו הנקודות, הוא היה חסר עם אור הטעמים, עם אור הכתר, רק היה מחכמה למטה.

באופן זה כי בעת שנתהווה האור במציאות הכתר עדיין כל השאר היו חסרים.

זאת אומרת, מתי שנעשה מציאות הכתר בטעמים היה, כל השאר היה חסרים, ממה? ממאור הכתר. והרי זה חסרון אחד בהתפשטות הא' בט' כלים, כשאור היה מאיר בתוך הכלים, שנקרא י' הוי"ה שאור מאיר, מכל מקום יש שם חיסרון. איזה חיסרון? אור הכתר, אור הטעמים, אור היושר, שכבר אינו באור הנקודות. ואין חסרון זה נוהג בכתר, מה שבטעמים לא נשאר לי שום חיסרון.

מילה אחת. לכן לא מדברים מקוצו שנקרא כלי, קוצו של י' נקרא רק לא עוד, מסיבת מה? שאין שם חיסרון. מה שאין כן בי', היינו בחכמה, שהוא נקודות, שם כבר אור מאיר עם חיסרון, נקרא י', שנקרא התפשטות.

בו יש פתוח?

נו, מה שאם נקודות שמאירים, שאור מאיר נקרא התפשטות, והתפשטות נקרא י', יש כבר חיסרון מאור הכתר. לכן י' מתחיל חיסרון, מה שקוצו של י', שנקרא טעמים כתר אין שום חיסרון, לכן אינו עושה. לכן הוא אומר, מה הפירוש שם הוי"ה דווקא בחכמה? איפה, מה זה חכמה? מנקודות.