כולנו כאחד

כנס רומא יולי 2018

שיחה עם נשים

שיעור 28.07.2018 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שאלה: תודה שאתה כאן ושאתה נותן לנו את הזדמנות הזאת ואת התמיכה שלך. אני רוצה לתת הצגה של הקבוצה שלנו. אני מדברת בשם הכלי העולמי, אבל אנחנו צוות נשים שעובדות יחד בשיתוף פעולה עם נשים מישראל ועם נשים מכל העולם. באירופה יש לנו 46 עשיריות של נשים. אנחנו עושות ישיבת חברות כל יום שישי בהשתתפות של כ- 100 נשים ממדינות שונות. הנשים באירופה עושות המון הפצה, תרגום שיעורים, ספרים, מאמרי קבלה, לימודי און ליין. מה עלינו להוסיף למה שאנחנו כבר עושות?

אני לא יודע מה להגיד, כי אני לא כל כך מכיר את מה שאתן עושות, אז קשה לי להגיד מה יש עוד להוסיף. אבל בכללות, ואנחנו רואים זאת תמיד בכל המדינות, בכל המשפחות, שהאישה דואגת תמיד יותר מהגבר כי עליה להמשיך את הדור, להמשיך את האנושות. לפי האופי שלה זה כך, דאגה לעתיד יותר גדולה ממה שלגברים.

זה בניגוד לאמזונס שהיו פעם לפי יוון העתיקה, אני חושב שאם דווקא הנשים היו מנהלות את העולם, העולם היה הרבה יותר רגוע. ובטוח שברוב המקרים אם לא בכולם, היה אפשר לסדר את הדברים ללא מלחמה וקטטות. וזה בעיקר מה שצריכים לעשות.

קבוצה גדולה של נשים, בכל מקום הן יותר מגברים, אנחנו צריכים רק לעורר את החלק הנשי שבבני ברוך העולמי ולתת להן לצאת קדימה. האמת, שאני בעצמי לא יודע איך לעשות את זה, כי אף פעם לא עבדתי, ולא היה נהוג שנשים היו בפרונט, שהן בקידום תיקון העולם. אבל כמו שכתוב, בזכות נשים צדקניות יצאו בני ישראל ממצרים, כך אני בטוח שגם עכשיו מהגלות הזאת, כמו גלות מצרים, אפשר לעשות רק על ידי כוח נשי, בזכותן.

אם נכניס דאגה ללב האישה, ארגון הנשים הוא יהיה הרבה יותר מועיל לתיקון העולם מארגון הגברים, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות. כי הדאגה של כל אחד, ושל כולם ב-1000 מיני צורות, כמו שנשים רגילות. אם הן יעשו את זה זה יצליח.

אני חושב שלגברים יש יותר עבודה בקבוצה, בצוותא, ולנשים יש יותר עבודה בקשר יותר רחב. לא להתרכז בעשיריות, אלא לעשות קשרים יותר רחבים. גם בין המדינות, גם בין החברות, גם בין עשיריות. וזה דווקא כאילו ההיפך, אישה בדרך כלל לא יוצאת מהמסגרת הקטנה שלה, אבל כאן אנחנו רואים שהן יוצאות קצת יותר, אפילו יותר מהגברים.

הגברים מרגישים לחץ מאוד גדול מהעבודה בעשירייה. העבודה הזאת דורשת מהם קפדנות, כי הם צריכים להביא את עצמם לחיבור הלבבות. אבל אצל הנשים זה בצורה יותר רחבה. גם אין הגבלה בחברה כלפי פעילות נשים כמו כלפי פעילות הגברים, לצאת לכלי תקשורת, לכל מיני אספות, לכל מיני פורומים. נשים, אף אחד לא עוצר אותן, לא מתנפל עליהן, יש להן זכות לבוא ולהתקשר ולהביע את דעתן בצורה הרבה יותר חופשית, רחבה, פתוחה מאשר שלגברים.

לכן אני חושב שיש לנו כאן, ובאירופה במיוחד, הזדמנות מאוד גדולה לגרום לתיקון העולם הכללי, על ידי 46 עשיריות הנשים שישנן באירופה. וצריכים רק ארגון נשים חזק ופעיל שפורץ לכל מקום ובונה קשרים. ואם נמשוך כמה שיותר נשים מכל יבשת אירופה, אנחנו נצליח.

תיקון העולם תלוי בנשים, כי אישה זה מלכות, והיא מפעילה את הכלי, החיסרון שלה להוליד, להתפתח, להתקשר, היא מיצבת את הט' ראשונות. אין לה דווקא רצונות מיוחדים, חוץ מהרצון הכללי שהכול יהיה מחובר לטובה אחת גדולה.

לכן אני חושב שזה זמן שעומד לפנינו להקים ארגון חזק באירופה שיהיה קשור אלינו, לארגון הנשים בישראל. אני רואה דווקא שנציגות שלנו מארגון הנשים בישראל גם נמצאות כאן, צריך לעבוד יחד. זה מה שיש לי להגיד.

תלמידה: זו הפעם הראשונה שיש לנו כזו שיחה איתך בכנס, ויש לנו הזדמנות אדירה. לכן נפגשנו לפני מספר ימים, 50 נשים מכל העולם כאן, ברומא כדי להכין את הכנס הזה. אתמול בזמן הטיש, אמרת שאתה רוצה להתחיל לעבוד איתנו. אז איך נעבוד ביחד אתה ואנחנו, הנשים, באופן מעשי?

דבר אחד, אתן יודעות שאני בזמן האחרון מעביר שיעור לנשים פעם בשבועיים. אם יש לכן שאלות ושאלות ספציפיות כלפי אירופה, אני מוכן לעמוד בקשר בכל עת שתדרש ותוכלו לשמוע את דעתי, נעבוד יחד. דבר שני, צריכים לעשות פשוט קודם כל בירור מה עומד לפנינו, איך אנחנו בונים את הארגון שלנו, את האישה אירופאית האחת, איך אנחנו מתוך החלק הנשי של הארגון בני ברוך האירופי משפיעים על הגברים כדי לחזק אותם ולתמוך בהם. איך אנחנו מחליטים יחד עם מרכז בני ברוך שבישראל, על הפעולות שלנו באירופה, גם כלפי הנשים ובכלל כלפי כולם.

צריכים לראות איך אנחנו יכולים לבצע את הדברים האלה כך, שנראה תוצאה תוך זמן קצר. אם נרצה אפשר לעשות הכול מהר, להפעיל אנשים כל אחד בשפה שונה, כל אחד בשטח שונה, לפי מקצוע, לפי הארגונים, לפי החברות כך, שכל אישה יכולה להיכנס בהם ולהיטמע בהם ולהטמיע שם את שיטת התיקון.

זה שהחברה צריכה תיקון, את זה כבר כולם מבינים, למדנו את זה תוך 10, 15 השנים האחרונות, אבל צריכים להתחיל. אחרי שיש להם אוזן, אחרי שיש להם רצון, אחרי שמובן שהכול מתפורר, אז אנחנו צריכים לעשות. אבל קודם לעשות תכנית ברורה, ויכולת איפה אנחנו יכולים להיכנס ומה לבצע. שיטת התיקון, סך הכול. בלי שם קבלה, בלי שם ישראל, אלא לשבת ולעשות תכנית ולבצע.

שאלה: אנחנו רוצות כארגון נשים כאן באירופה להגיע לישראל בסוכות ולעבוד יחד עם נשים מישראל ואיתך, האם זה בסדר?

כנראה, אני לא יודע. זו צריכה להיות בעצם הסכמה כללית שאנחנו הולכים לפעולה כזאת. כי מה אנחנו נעשה, אם אנחנו נכין תכנית ולא יהיה מי שיבצע? זאת אומרת, קודם כל אנחנו צריכים לשלוח לכל הנשים באירופה, פחות או יותר מה הכוונות שלנו. ואחרי הצגת הכוונות לשמוע את התגובה, איך הן חושבות, להסביר שוב ושוב כמה זה נחוץ, האם בצורה כזאת או אחרת, אולי הן ימליצו על סגנון עבודה אחר.

זאת אומרת, עד סוכות יש לכן עוד חודש וחצי, אפילו כמעט חודשיים, אז בואו נשתמש בזמן הזה כדי לראות מה התגובות, לשמוע דעות ולגבש סיכום שהוא יהיה אחר כך בר קיימא. שזה יהיה כיסוד לתכנית שאנחנו נבצע.

שאלה: מה אנחנו יכולות לעשות כדי לשפר, להגדיל את החשיבות של הארכיון עבור החברות?

"ארכיון עבור החברות", מה זה?

תלמיד: פרויקט הארכיון, "החיים שלנו", הארכיון שאנחנו בונות ביחד.

אני שומע את זה פעם ראשונה. אני יודע שאצלי יש קבוצה קטנה, שהיא בונה את הארכיון, יכול להיות שאתן מתכוונות לאותה קבוצה. אנחנו רוצים לבנות ארכיון, כבר הזמנתי את העבודה הזאת מלפני הרבה שנים, סוף סוף התחילו בשנה האחרונה לממש אותה. אני צופה בעתיד בעיה גדולה מאוד בעבודה ברשת, ברשת האינטרנט הכללית, גם יוטיוב, פייסבוק, טוויטר, לא חשוב מה. כל הרשתות האלה ירצו יותר ויותר לנצל אותנו ויתחילו לשים יותר ויותר הגבלות. על כל כניסה תשלם, על כל משלוח תשלם, אם אתה לא עושה את זה לא תקבל את זה, כי האגו שלנו גדל ונראה זאת בהתנהגותם ברשת.

זה לא שייך רק לצוקרברג או לעוד מישהו שם, אלא המגמה הכללית תהיה כך. אנחנו כבר מתחילים לראות עד כמה האינטרנט הופך להיות מוגבל, במקום רחב וחינם, כמו שהציע הבן אדם שהמציא ובנה אותו, שפתח אותו ולא דרש סנט מהעולם עבור ההמצאה שלו, אלא עזב אותו וזהו. אנחנו רואים שמאז התלבשו על זה כל הנוכלים ובכלל, מה עושים שם עם הווירוסים ומה לא.

אני צופה שבקרוב תהיה לנו בעיה גדולה לעבוד עם האינטרנט, לכולם, אבל במיוחד לנו. ולכן אני רוצה להקים קופסת אינטרנט שלנו או יותר נכון קופסת ארכיון, שכל החומר של בני ברוך בכל השנים האלו, כולל העבודה שלנו בכל הרשתות, הכול יהיה אצלנו בזיכרון, והקופסה הזאת תהיה תלויה בחשמל בלבד ולא בשום רשת. שיהיה לנו מאגר מידע שלנו ונוכל לשלוח אותו לכל מי שמעוניין, ובינינו יהיו קווי תקשורת שלא תלויים בכל הנוכלים האלו, שרוצים כל הזמן להגביל אותנו ולקבל מאתנו. זה מה שאני מתכוון שנעשה.

הקופסאות האלה, עם כל הארכיון שיש לנו, הן יהיו במרכזים שלנו, דרום אמריקה, צפון אמריקה, קנדה, כמה מקומות באירופה, מזרח אירופה, רוסיה וכן הלאה. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. אז ודאי שלעבודה הזאת נשים יוכלו להצטרף ולעזור לנו. אנחנו כבר קרובים לסיום השלב הראשון.

שאלה: אתה אומר שנשים יותר מתוקנות מגברים, אבל אנחנו לא יכולות להתחבר בינינו כאישה אחת בלב אחד, ואני רואה את זה כסתירה, כי אם אנחנו לא יכולות להתחבר בלב אחד, מה היתרון בזה שאנחנו מתוקנות יותר?

נשים מתוקנות יותר בזה שיש להן יותר נכונות למטרת החיים. הן יותר רציניות, הן לא מתבלבלות כמו הגברים עם אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. הן יותר מאוזנות בנטיות הללו, הן יותר רציניות ועקביות מגברים. אנחנו רואים את זה בשטח, זה הטבע שלנו.

נכון שלנשים קשה מאוד עד כמעט בלתי אפשרי להיות בחיבור. אבל האם לגברים זה כן אפשרי? גם לא. הכול נעשה רק על ידי המאור המחזיר למוטב. לכן כשאנחנו מסתכלים על גברים ונשים יש כאן, כרגיל בחכמת הקבלה, דבר והיפוכו. שדווקא אלו שלא יכולות, אבל הן רוצות ועקביות, הן מסוגלות יותר ויותר להעלות תפילה לבורא ולהצליח.

לכן אני לא מסתכל על טבע האישה, שכל אישה בפני עצמה היא סגורה ולא מרגישה נשים אחרות. אני מסתכל על האור העליון שצריך לפעול כאן. גם גבר, צעד אחד לא יכול לעשות לבד. לכן רק צריכים להבין את צורת העבודה, גם בתמיכה הדדית בין גברים לנשים, ואני בטוח שתצליחו בזה יותר מהר מגברים. כי לגברים ישנה עבודה הרבה יותר קפדנית, בחיבור, בקבוצות, בכל מיני בירורים, יש להם סוג רצון לקבל שהם חייבים לברר את כל הפרטים ולהיכנס לכל החיבורים בין הרצונות, ממש נורא.

מה שאין כן לנשים זו עבודה הרבה יותר חיצונה, הייתי אומר ישירה, פתוחה, ונראה לי שהיא קרובה יותר ליישום. עוד לא התחלנו, אבל לפי מה שאני מרגיש, למרות ש"אין חכם כבעל ניסיון", נראה לי שנוכל להצליח יותר. מאוד מעניין עבורי לעבוד עם קבוצת הנשים לעומת קבוצת הגברים ולחקור וללמוד את הטבע בכל אחת מהקבוצות ובשילוב ביניהן. עוד לא היה מקובל שהיה נמצא בזה, כי בדור האחרון צריכים כבר לעשות צעד או כמה צעדים בלבד עד גמר התיקון. זה אתגר מאוד מיוחד, אני מזמין אתכן.

שאלה: אנחנו עשיריות מעורבבות מסקנדינביה והבלקן והודות לערבוב הזה אנחנו עובדות בכל האזור. איך אתה חושב שהערבוב בעשיריות יכול לעזור לנו בעבודה באירופה? מה אתה חושב על ערבוב עשיריות מכל האזורים באירופה?

אני לא יודע מה זה ערבוב עשיריות, גם בין גברים, מכל שכן בין נשים. אני לא בעל ניסיון בזה. מה זה ערבוביה?

תלמידה: בין מדינות שונות, בין לאומים שונים.

מדינות שונות, אז מה?

תלמידה: תרבויות שונות.

זה לא חשוב.

שאלה: אמרת בתחילת השיעור שהודות לנשים צדקניות יצאנו ממצרים, ויש לנו יום שלם, אפילו יומיים שלמים מאוד חשובים לפנינו. יש כל כך הרבה נשים מסורות כאן ומכל העולם, שתומכות בנו. האם תוכל לומר לנו, לכוון אותנו ביחס לרגע הזה שהבורא הרשה לנו להיות יחד, איך להוציא את מירב האפשרות לתקן את בבל הזו על ידי הנשים?

קודם כל אני חושב שאנחנו יכולים אפילו לעשות פעם כנס של נשים. היה פעם כנס רק לחצי יום בישראל וזה היה מאוד מוצלח. אני התפלאתי אז שהגיעו אפילו נשים מאוסטרליה. אפשר לתכנן ואפשר לעשות. בבקשה, תתחילו לעבוד בזה, נעשה, ונעשה ממש בירור בחומר קודם כל, איזה חומר מתאים דווקא לנשים ולא סתם שיעורים שכולנו עוברים עליהם אלא משהו מאוד מאוד ספציפי לנשים.

אני מוכן, יש לזה מקום. כי זה כוח מאוד מיוחד. אני אוהב לעבוד עם הנשים, בניתוב שלנו, בתרגומים, בכל מיני מערכות. זה כוח נאמן שלא עושה בדרך כלל שום בעיה אלא לוקח על עצמו ומבצע, זה כוח מאוד אחראי. אני מאוד מכבד אותו ואשמח לראות עד כמה שאנחנו מקימים אותו, כי בטוח אם נקים כוח נשי חזק, נכופף את כולם. אז נעבוד יחד. יש לכם קשר עם ארגון נשים אצלנו בישראל, נעבוד דרכן.

שאלה: אתה מדבר על האופן שבו אנחנו נתקן את הרע, אז איך לתקן את יצר הרע?

יצר הרע זה לא מה שיש בכל אחד מאתנו. יצר הרע הוא מה שהרחיק בינינו בשבירת מערכת אחת שנקראת "נשמה". כולם היו מחוברים יחד, נכנס האור ופיצץ באנרגיה שלו את הרצון האחד הגדול למיליארדי רצונות קטנים, והאור הזה נשאר בין כל הרצונות האלה ולא נותן להם להתחבר ועובד ביניהם כחושך. זו צורה הפוכה מהאור. ומה שאנחנו צריכים לבצע זה את החיבור בינינו, למרות החושך הזה שנמצא בינינו, שזה אחוריים של האור. על ידי זה שאנחנו מתקרבים אחד לשני למרות החושך, אנחנו מייצרים חיבור פי 620 פעמים יותר גדול ממה שהיה קודם. ואז בהתגברות הקשר בינינו, נעשתה שם רזולוציה לקשר כל כך גדול, שאנחנו מגלים את האור הזה, הוא נכנס לתוכנו. אנחנו בזה רוכשים את התכונות שלו, וזה נקרא שאנחנו מתאחדים, או דבוקים בבורא.

האור הזה הוא הכוח העליון שבטבע, כוח השפעה ואהבה. מפני שהוא כזה הוא יוצר את כל הטבע, ומהרבה הרבה פעולות שלו מתפתח אותו הטבע, עד שכולו סופג את תכונות האור ונעשה כמוהו. זו העבודה שלנו.

יצר הרע שזה האחוריים של האור, הוא לא נמצא באף אחד מאתנו אלא הוא נמצא בינינו. לכן במה שכל אחד דואג לעצמו זה האגו הגשמי, הבהמי, הוא לא נחשב. לא צריכים לתקן אותו, תעזבו אותו. האגו שמפריע לנו באמת זה מה שמפריד בינינו, מרחיק בינינו, דוחף אותנו זה מזה. אותו צריכים לתקן, להפוך מדחייה לנטייה לחיבור.

שאלה: יש לנו עכשיו הזדמנות ליצור, להיות אימהות. איך אנחנו יכולות לעזור לבנים שלנו? ברור שהלבבות שלנו כבר קשורים, כבר מחוברים, כי הם נוצרו בתוכנו.

כשאני נמצא בכל מיני קבוצות בעולם, מצ'ילה, ארגנטינה, ברזיל ולמעלה למעלה, דרך כל אמריקה הלטינית, צפון אמריקה, קנדה, באירופה איפה שהייתי, ברוסיה, בדרום רוסיה וכן הלאה, אני בדרך כלל שואל אנשים, זוגות, מי קובע במשפחה, בעל או אישה. מה אתן חושבות? ברור שאישה. בכל המדינות, בכל התרבויות, ואפילו אצל המוסלמים שהאישה נמצאת שם כביכול כל כך בצניעות, בשקט, נשים קובעות.

אנחנו צריכים להבין עד כמה הקול הזה הוא קול חזק, וצריך להשתמש בו. אם אימא תרצה, הילדים ילכו בעקבותיה, כי אם היא תרצה גם הבעל ילך אחריה. וגם אחרת אנחנו רואים, שאם אישה יוצאת מהמסגרת שלנו, כמעט בטוח שבעלה גם יעזוב. זה הטבע. לכן אם אנחנו נתחיל לחנך כדור האחרון נשים, אז דרכן בצורה פשוטה, טבעית, קלאסית, התיקון יכנס לכל משפחה. לא צריכים מלמעלה לצעוק דרך ארגונים גדולים, או דרך ממשלות, לא, רק דרך נשים. בכל מקום שהן נמצאות, אנחנו בזה משנים את כול המציאות ומתקנים את העולם. רק צריכים קצת יותר להבין, להרגיש, איך זה עובד, אבל כך זה יקרה.

אני בטוח שאנחנו לא יכולים להיכנס, לא דרך מערכות כלי התקשורת, הכול מכור והכול זהfake news. התיקון הנכון, הגישה הנכונה היא דווקא דרך האישה לכל משפחה, לכל מקום. פשוט האישה היא הדמות שלא מקבלת התנגדות. בגבר חושדים שהוא בא כדי להרוויח, לנצח, לנהל, לקבוע. אז תצליחו.

שאלה: זו שאלה מצד האמהות האירופאיות. באירופה החברה מאוד רקובה וקשה. אין לנו קהילה, אין לנו קבוצות פיזיות, ורוב הזוגות הם זוגות שיש להן ילדים אבל רק אחד מההורים לומד את הקבלה. וכשאישה בקבוצת בני ברוך האירופאית הופכת להיות אימא היא הרבה פעמים מרגישה בודדה באירופה, לכן אנחנו האמהות האירופאיות מנסות להתחבר באופן וירטואלי. גם רציתי לספר שיש פה קבוצה של ילדים, כנס ילדים מקביל שבו עובדות האמהות.

איזו השפעה יש לעובדה שהילדים שלנו נמצאים כאן בכנס פיזי? ואיזו השפעה יש על הילדים הקטנים לקחת אותם מגיל קטן ולהקנות להם חיבור וירטואלי ביניהם, לעשות את זה כבר מגיל קטן באופן וירטואלי?

אנחנו צריכים לגלות נשים שיודעות לעבוד ביצירת מדיה לילדים, בכל מיני צורות, שם נדבר על תפקיד העולם, תפקיד הבן אדם בעולם, מה אנחנו צריכים לעשות, למה יש רע, למה יש טוב, בצורה שמתאימה לילדים. בצורה כזאת לפתוח עוד ועוד מקומות באינטרנט בכל מיני שפות, שם להסביר לילדים למה צריכה להיות התנהגות יפה וטובה, אבל בצורה מתאימה שזה לא ידחה אותם. זה קודם כל, בכל זאת הכול מתחיל מיצירת התוכן. להכין תוכניות עבודה, איך לעבוד עם הילדים, סדנאות לילדים ועוד, זה כבר ישנו במקצת אבל צריכים לפתח את זה. וגם לראות משפה לשפה, מקבוצה לקבוצה, לקבל התרשמות, כמה שיותר להשתמש בזה. אני בטוח שאנחנו נמצא המון נשים שירצו לעזור לנו. כלפי הילדים אני לא רואה שום בעיה. אלפי נשים ירצו להיות שייכות ליצירת תוכן לחינוך ילדים. אחר כך אפשר לעשות מחנה קיץ, כל מיני דברים.

שאלה: היום הגיל הממוצע לנישואין הוא בערך גיל שלושים וחמש. מה אנחנו האמהות צריכות ללמד את הבנות שלנו ביחס למערכת היחסים עם הצד הגברי?

אני לא חושב שאנחנו צריכים ללמד כאן משהו. כי החינוך הנכון הוא צריך לייצב לאדם את היחס הנכון לכל מאורעות החיים. והם ירגישו ויחליטו בעצמם מתי להיכנס לבנות משפחה, באיזה גיל, באיזו צורה, עם מי בדיוק נכון או לא נכון, להוליד ילדים, כמה וכן הלאה. זה הכול גם תוצאה מהחינוך הנכון. אני לא חושב שאנחנו צריכים להיכנס לזה, להתערב בזה, שלא ירגישו שאנחנו כאן בונים להם עתיד במקום שהם יהיו חופשיים לבנותו לבד. שוב, הפלטפורמה הכללית הנכונה היא תדחוף כל אחד ואחד להחלטה נכונה.

תלמידה: תודה רבה לך בשם כל הנשים שנמצאות כאן והנשים בכל העולם, תודה לך שהיית איתנו ושאתה תמיד איתנו. תודה.

תודה.

(סוף השיחה)