003_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/lessons/series/cu/UHmX9yMU?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב' , חלק ה'. אות כ"ד.

כ"ד, אור פנימי.

הוא אומר סיבה, טעם, מדוע שם הוי"ה מתחיל מי'? כד) ד' חסרונות האור, אשר זה עצמו יגרום כינוי השם באור העליון, לשיוכל לקרות בשם הויה: פירוש, כי סוד האותיות הם כלים שנאצלו ונעשו ע"י הניצוצין שנפלו מהאו"ח של ד' הקומות שיצאו בעת הסתלקות האור של התפשטות הא', שנקרא פרצוף גלגלתא.

ובאו ניצוצין האלו לתוך הכלים הריקנים אחר הסתלקות האור מהם. כמו שנתבאר, בדברי הרב. וכל "שם" פירושו השגה, אם אני אומר איזה "שם" פירושו השגה כי מה שלא נשיג לא נדעהו בשם.

ונודע שאין השגה באור בלי כלי, גם נתבאר בדברי הרב "כי סבת, התפשטות האור והסתלקותו אחר כך, גרם להעשות מציאות כלי". הרי, שהחסרונות של האור גורם מציאות התהוות הכלים והשמות הקדושים.

וזה אמרו "בט"ס יש בהם ד' חסרונות האור, אשר זה עצמו יגרום כינוי השם באור העליון שיוכל לקרות בשם הויה". דהיינו שיהיה אפשרות להשיגו בשם הזה. מה כתוב כאן, זה קשה מאוד להבין.

הוא אומר מקודם, מה זה "שם"? השגה, כי מה שלא נשיג לא נדעהו בשם, בסדר. ונודע שאין השגה באור בלי כלי, גם כן בסדר. רק מה שאומר אחר כך, "כי סבת, התפשטות האור והסתלקותו גרם אחר כך מציאות כלי". אם כן, מה זה כלי? חיסרון, וחסר לו, את זה הוא לא מקבל. מה הוא מקבל? לא בחיסרון, חיסרון נשאר חיסרון, מדוע נקרא כלי?

מה זה חיסרון בנקודות? שכבר לא מאיר אור הכתר. נמצא, כלי הזה לא מתמלא, על מה הוא כלי?

מדוע קודם לא נקרא השגה, ואז כן הייתי מבין, איך שכלי ריקה ועכשיו מקבל, ממלא אותו. הוא לא ממלא אותו, וכלי נשאר בכלי. אם כן, יתקשה להבין מדוע אם החיסרון נשאר במלואו, וזה נקרא כלי להשגה? זה לא מסביר.

אם אני אגיד, כמו שלומדים, בזמן שאור מאיר בתוך הכלי, אז אור וכלי מעורבים זה בזה. הוא מסביר ששניהם בהשתוות הצורה, אז זה לא ניכר בין אור לכלי, בסדר. אחר כך כשמסתלק האור, אז נקרא כלי לכלי. היינו, מדוע נסתלק האור? משום שהוא המקבל, לא משפיע, אז יש הבדל בין אור לכלי.

לכן אור מסתלק, מדוע נשאר כלים ריקנים? מסיבת שהוא לא יכול לקבל אותו בעל מנת להשפיע, אז רואים אור הוא בעל מנת להשפיע, וכלי בעל מנת לקבל, אז יש הבדל בין אור לכלי. נמצא שנשאר לו כלים ריקנים, בסדר.

וכך למדנו, שהכלים ריקנים שנשארו מפרצוף גלגלתא על ידי הזדככות המסך, עוברים לפרצוף ע"ב. אז מבינים, ממה מבינים? אחר כך בא אור בתוך הכלי.

הוא מסביר לנו כאן על הכלים בזמן שמאירים. מדוע נקרא כלי? חסר לו האור הטעמים, חסר לו אור הקודם, חסר לו. וזה האור, הוא לא מחזיק אחר כך גם כן. אם כן במה הוא נחשב לכלי, שמשיג משהו, או לא משיג אותו?

תלמיד: האור הקטן שמשיג.

רב"ש: האור שבא הוא אור קטן, נמצא, החיסרון שבחיסרון. אם כן, הכלי לא מתמלא. מה הפירוש אינו שיעור באור בלי כלי? משמע, שמכלי זה הוא כן מקבל, מכלי לא מקבל.

תלמיד: טעמים.

רב"ש: עוד הפעם. הוא אמר, פרצוף ע"ב כבר יש לו כלים אחרונים שנשארו. אז עוד אני יכול להבין, שבע"ב בא בתוך הכלים ריקנים. אבל כשהוא מסביר לך אור הנקודות נקרא כלי, מדוע? שחסר שם אור הטעמים.

מה הפירוש בכלי? משיגים משמע, בחיסרון הזה אתה משיג עכשיו, בתוך החיסרון זה לא בא אור. משמע מכאן, החיסרון שבחיסרון הוא, באיזה כלים ב… זאת אומרת, ובכלי שממלא, נקרא כלי שמקבל האור, זה לא נקרא כלי. ועל כן, איזה כלי נקרא כלי? בחלק שלא מקבל האור. מה יש שם, חיסרון לבד?

כאן משמע כאילו, אם אנו אומרים אין, אין אור בלי כלי, מה פירוש אין אור בלי כלי? מוכרח שישיג, מי שישיג אותו. מה זה השגה? משמע שאור בא בתוך הכלי, האור ממלא את הכלי.

כאן לפי מה שאנחנו מב… שהוא מבאר כאן, מה זה כלי שנשאר בחסרונו? אף פעם לא מקבל מילוי. זה ממש להפך מה שלומדים תמיד. תמיד לומדים, כלי נקרא שמקבל מילוי, וכאן הוא אומר כלי שנשאר בחיסרון, אף פעם לא מקבל…

תלמיד: ...

רב"ש: התפשט חיוב. מה החיוב? שמאיר כאן אור החכמה. ואיזה כלי יש כאן? איזה חיסרון יש כאן? אור הכתר. נמצא, מה כאן הכלי? רק כלי שאף פעם לא מתמלא. זה בניגוד לשכל.

אז יכול לומר שצריך כלי בתור סגולה, מה שאתה תגיד, זה חוצה מייסה. קודם כל מה אני רואה כאן? מה נקרא כלי? שאף פעם לא מקבל מילוי. מבין מה אתם אומרים. לכן אני שומע כולם מדברים, אני לא שומע אף מילה.

החיסרון שנשאר הוא לא מתמלא, זה אמרתי לא יותר.

או, אני חוזר, מה שהוא אומר, שאמרתי על הכלים. אות … ט'.

מה שהוא אומר שם? "כי סבת, התפשטות האור והסתלקותו אחר כך, גרם להעשות מציאות כלי". הרי, שהחסרונות של האור גורם מציאות התהוות הכלים והשמות הקדושים. וזה אמרו "בט"ס, שנקרא מחכמה למטה, יש בהם ד' חסרונות האור, אשר זה עצמו, החסרונות, יגרום כינוי השם באור העליון שיוכל לקרוא בשם הויה". מה שאנחנו נותנים בשם באור שינויים, לפי החסרונות.

הלאה, דהיינו שיהיה אפשרות להשיגו בשם הזה. מה שאין כן, אם לא היה לו חסרונות, לא היה אפשר להשיגו בשם הזה.

קצת לתת הסבר והוא לא נותן. אם לא נות ן, כל אחד ואחד יכול להגיד מה שהוא ...

התפשטות האור פעם אחת. למעלה תסתכלו. כי האור שהתחיל האור להתפשט בכתר, ראשון מכולם, ואז, כל הט' שלמטה ממנו, בט' כלים. כלומר, בשעה שהתחיל האור להתפשט בכתר, היה התפשטות בבחינת אור ישר רחמים, ואז, כל הט' שלמטה ממנו, היו חסרים מאותו אור השלם.

מה כוונתו? שכאן צריכים ללמוד כמו ש… לאחר שיצאו היה חסר, לא מטרם שיצאו לא היה מי שירגיש חיסרון. ואז, כל הט' שלמטה ממנו שיוצא אחר כך, היו חסרים מאור השלם, ואע"פ, שיצאו אח"כ בשעת הסתלקות, בד' מדרגות שעשה המסך בדרך זיכוכו כנודע, מדוע נקרא שהיה חסר מאור הכתר? גם זה לא ברור.

אמנם הם נבחנים לאו"ח ודין וע"כ, נקראים בשם נקודות, וע"כ יש כאן חסרון, בט' תחתונות דהתפ"א. גם הוא מאריך, גם, אבל אין כאן שום חסרון בכתר, ולכן אין הכתר מרומז בהאותיות דשם הויה להיותם בסוד חסרון האור. גם כאן אני לא רואה מה שהוא אומר. … מילתא הוא לא אמר.

מה צריך לומר? בזמן שיצא טעמים, היה לא ניכר בין אור לכלי, כמו שלומדים בכמה מקומות. ואחר כך כשנזדכך המסך, והתחיל לצאת חכמה, אלא מטה זה הזדככות המסך, כבר אור הכתר היה חסר, כמו שלומדים כלי מלכות נשארה ריקה. נמצא בחכמה שמאיר כבר יש חיסרון מאור ישר וטעמים. כל העביות הזאת, מה שהוא עושה כאן, ואף על פי. מה זה אף על פי? נראה הלאה.

ולכן אין הכתר מרומז בהאותיות דשם הויה, כתר נקרא קוצו של י'. אלא התפשטות הט"ס שלמטה מכתר, הם כבר נקרא כלים, שהם ד' הקומות חו"ב זו"ן, שיצאו, בסוד או"ח ודין, בסוד [ה]י' [ד]הויה. והסתלקות דכל התפ"א זה בכללו, אפילו כתר גם כן, ה"ס ה' דהויה. והם הנק' י"ה דכתר. כי כל התפ"א נקרא כתר.

ה' הסתלקות, גם אור הכתר נסתלק.

עוד הפעם. מה ההבדל בין י' לה'? י' נקרא התפשטות אור. מכל מקום אפילו שאור מאיר, מכל מקום יש חיסרון אור הכתר. ה' נקרא נקבה, חיסרון. חיסרון שלילי היה בכתר, גם כן נסתלק. לאחר שכתר נסתלק גם כן נקרא בשלילי.

תלמיד: גם אור הנקודות הסתלק.

רב"ש: נקודות אין מה לדבר.

תלמיד: כל אור נסתלק.

רב"ש: הוא רוצה להסביר לנו מה ההבדל י' לה'. י' נקרא התפשטות, האור מאיר. ה' נקרא הסתלקות. אז אני שואל אתכם, אור הכתר נסתלק, כן או לא? אז הוא נכלל בה'. שחכמה האירה, היה בחכמה חסר אור הכתר? כן. לכן, בי' שמאיר יש חיסרון. אבל מסתלק, בטח גם כתר הסתלק יש חיסרון בכתר, אבל לא בזמן שמאיר. מה שאין בחכמה בזמן שמאיר יש חיסרון, זאת הנקודה שרוצה להשמיעני, ההבדל בין י' לה'. נמצא, שאור הכתר הסתלק? כן, הוא נכלל בה'.

כה) גם בהתפשטות הב', שנקרא פרצוף ע"ב, יהיה חסרון זה פ"ב בט"ס, ולא בכתר, גם בפרצוף ע"ב יש טעמים ונקודות. הרי שיש ב' חסרונות בט"ס ולא בכתר. כי כאשר לא נאצל שום אור לא יקרא זה חסרון, אך אחר שהתחיל כבר זה האור להתפשט, ונתפשט בכתר תחלה, אז ט"ס יקראו חסרי האור ההיא, גם צריך להוסיף ילודה, לאחר שנולדו, לפי שקדם אור הכתר אליהם.

אך הב' חסרונות אחרים, היינו, בחינת הסתלקות לגמרי, הם נוהגים בין בכתר בין בט"ס, והוא ב' בחינות הסתלקות, כי זה נקרא חסרון אמיתי. שהסתלקות לגמרי בין אל הט"ס נסתלקו, ובין אל הכתר הסתלק.

נראה מה קורה גם כן.

כו) ונבאר ענין זה מ"ש, כי בחינות אלו נקראו, כי ביה, מה שכתוב בפסוק, כי ביה ה' צור עולמים. והענין, כי זה סוד הפסוק, סולו לרוכב בערבות ביה שמו, ויש לדקדק בהפסוק, דהיה לו לומר י"ה שמו, מהו בי"ה שמו, אך הענין הוא, כי כל השם כלול בי"ה, וזה בי"ה הוא שם הויה ממש. ושם י"ה בכתר, לרמז, איך ממנו, מכתר, יצא שם הוי"ה, ובו כלולין כל ד' אותיות הוי"ה.

כ"ה אור פנימי. בהתפשטות ב' יהיה חסרון הזה פעם ב' בט"ס ולא בכתר: כי גם בהתפשטות ב', שנקרא פרצוף ע"ב, רק הכתר יצא בבחי' טעמים, כנ"ל, אבל שאר הט' ספירות מחכמה למטה יצאו בשעת ההזדככות, בסוד נקודות, ונגלה בהם בזמן שהאירו אותו החסרון, פעם ב'.

וע"כ, הכתר דהתפ"ב, אינו מרומז בד' אותיות הוי"ה, אפילו בהתפ"ב, כי אין בו חסרון, אלא רק מחכמה ולמטה, שהם ד' הקומות חו"ב זו"ן היוצאים מחמת הזדככות המסך, כמ"ש לקמן, שנקראו נקודות, כנ"ל הם, ההתפשטות הזאת, מרומזים בהו' של הוי"ה, שו' נקרא התפשטות, חיוב אור מאיר. אלא מה? יש כאן חיסרון הטעמים של אותו המדרגה. והסתלקות הכללי דהתפ"ב הזה של פרצוף ע"ב, ה"ס ה' אחרונה דהוי"ה.

ועל ההתפשטות וההסתלקות דהתפ"ב הזה, אומר הרב לעיל אות כ"ג, הויה בשאר הפרצופין כולם. פירוש הדבר, הלא אין שם רק ב' חסרונות ו"ה. מה התשובה? כי ב' החסרונות דהתפ"א ישנם ג"כ בהתפ"ב הזה, הכלים הריקנים שנשארו חסר, הם חסר הן מאור הטעמים והן מאור הנקודות של פרצוף גלגלתא, שנקרא קומת כתר.

לכן הוא חושב, י' הוי"ה בשאר הפרצופים בע"ב, כבר יש שם כל הוי"ה. היינו, מבחינתו עצמו יש רק ו"ה. עד הנקודות של ע"ב נקרא ו', כל ההסתלקות של ע"ב, נקרא ה' אחרונה. והיות שנכלל גם כן הי"ה של פרצוף גלגלתא, החסרונות ששם, גם נקרא כאן. מדוע הם מדברים בכלים ריקנים? שע"ב לקח אותם. נמצא שבע"ב כבר יש כל הוי"ה.

עכשיו אתה שואל, מה יהיה בס"ג? זה רציתי, באמת זה קושיה, זה רציתי לתרץ. אם הוא אומר לנו שאין לנו יותר משני שורשים, והשאר הכול חותם ונחתם, לכן כשמדברים מהכלים, הוא אומר, מדברים מפרצוף גלגלתא, שאז היה פעם ראשונה היכר כלים.

והתפשטות האור בתוך הכלים היה בפעם הראשונה בפרצוף ע"ב. לכן אלה שני פרצופים הם השורשים וכל העולמות בסוד חותם ונחתם. לכן לא מדברים יותר רק מאלה שנקבעו, גלגלתא ע"ב, מזה נמשכו כל הפרצופים, זה רק שורש. לכן בס"ג יותר לא מדברים יותר מהוי"ה. יש עוד חסרונות, יש שמות אחרים מה שנתוספו.

לכן, כשמדברים מכלי מתחילים מכח"ב, מדוע? מתחילים פרצוף גלגלתא של כתר, שמטה מאורות מתחילים מע"ב, וע"ב כבר היה אור החכמה בכלי דכתר, זה היה פעם הראשונה אור שבא לתוך כלי ריקנית לאחר הצמצום.

תלמיד: למה זה נקרא טעמים? טעמים של ע"ב לא יצא בחיסרון? בכתר של ע"ב לא היה יותר חיסרון.

רב"ש: השאלה שלך צריכים לשאול בצורה כזו. מה הפירוש שהוא אומר? בע"ב נקרא ו"ה. ו"ה הסברנו, ו"ה ... הנקודות על התפשטות ... אור מאיר, מכל מקום יש שם חיסרון, אור הטעמים שלו. ה' נקרא, גם אור הכתר הסתלק.

עכשיו, כשאני אומר שי"ה עוברים לו"ה, אז נשאל השאלה, אליבא דאמת היית צריך לומר, בכתר דטעמים שהיה מאיר אור הכתר דטעמים, היה שם חסר אור הכתר או לא? בטח שכן. לא היה שם, היה רק חכמה, לא כתר.

תלמיד: בטעמים של ע"ב.

רב"ש: בטעמים של ע"ב, יכולים לומר. אם כן, הייתי צריך לומר, שגם בטעמים יש חיסרון. אבל כנראה שלא מדבר כך, מדוע? אני רואה שהוא אומר, הכתר של טעמים שנסתלק מכונה ה' ראשונה. מכאן משמע שהוא מדבר, החסרונות עוברים ל…