מגלים חיים בעשירייה

כנס "קבלה לעם" העולמי 2021

25-28.02.2021

אמונה למעלה מהדעת

שיעור 8

שיעור 28.02.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

אני מאוד שמח להתחיל את שיעור מס' 8. "אמונה למעלה מהדעת" זה נושא חשוב מאוד. אני מרגיש שכולנו כבר נמצאים בספינה אחת שמפליגה למטרה הנכונה, ולא חשוב מי נמצא על הספינה, מי שנמצא איתנו יחד הוא מגיע למטרה. יש בספינה קפטן, יש מלחים, יש עובדים, יש מארגנים, מתקנים את הספינה בדרך, וכולנו כולנו בסופו של דבר צריכים להגיע לאותו המקום שנקרא "גמר התיקון", גילוי הבורא לנבראיו בעולם הזה. לא חשוב מי מצטרף, אם הוא רק עכשיו נכנס, אבל הוא נכנס לספינה והוא מצטרף אלינו, הוא מתחבר אלינו, הוא רוצה להיות יחד איתנו, וגם הוא יגיע. לכן חשוב לנו מאוד לשמור על הכלי שלנו, על הספינה הזאת וכך איתה להפליג למטרה.

דיברנו אתמול שכל צעד ושעל שאנחנו צריכים לעשות בדרך למטרת הבריאה, זה תיקון הכלי השבור, מערכת אדם, שנעשה מלכתחילה כדי לתת לנו אפשרות לאסוף את השברים, להדביק אותם נכון ובזה להרגיש את עצמנו שאנחנו נמצאים במציאות אמיתית במקום במציאות שבורה. כי במציאות השבורה אנחנו מרגישים רק את העולם הזה, הגשמי, ובמציאות כמה שנוכל לאסוף מציאות רוחנית, אנחנו נתחיל להרגיש את העולם העליון. ההבדל ביניהם, שבמציאות הגשמית אנחנו מרגישים שכוח הקבלה שולט, ובמציאות הרוחנית אנחנו נרגיש שכוח ההשפעה שולט על פני כוח הקבלה. שליטת כוח ההשפעה על כוח הקבלה נקרא "אמונה למעלה מהדעת", כוח הבינה שולט על כוח המלכות.

כך אנחנו מדברים, שכוח ההשפעה הוא העולם העליון וכוח הקבלה הוא העולם התחתון. יש לזה הרבה כינויים, אבל בעצם אלה שני מצבים, ואנחנו צריכים מהמצב התחתון, מצב של קבלה אגואיסטית, לעלות למצב העליון, למצב השפעה אלטרואיסטית. לעלות למצב הזה אפשר רק על ידי זה שאנחנו מבקשים מהבורא, מכוח ההשפעה, מכוח האור, הכוח בעצם, הכוח היחיד שנמצא במציאות ששבר אותנו בכוונה, שהוא עכשיו לעינינו יתחיל לתקן אותנו, לחבר בינינו. ואז אנחנו נראה כל פעם את עצמנו צמודים יותר, מחוברים יותר, מורכבים יותר למערכת אחת יותר ויותר, עד שנגיע למצב ש"יהיה הבורא למלך על כל הארץ", ו"ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד". "שם" זה האור העליון, ו"שמו" זה הכלי שהוא ברא, שגם חוזר להיות אחד. וכך "חד מקבל חד" ואנחנו מגיעים לגמר התיקון. אבל כל הדברים האלה יכולים להתקיים בתנאי אחד, שאנחנו מעלים את כוח ההשפעה, העולם העליון, תכונת העולם העליון, השפעה, על פני כוח הקבלה, על פני תכונת העולם התחתון. כדי לשכנע את עצמנו בזה, אנחנו צריכים לבקש מהבורא שייתן לנו גדלות בכוח ההשפעה, בכוח החיבור, יותר ממה שבכוח הקבלה, כוח הפירוד.

אנחנו צריכים לאתר את הדברים האלה גם כאן. בעולם הזה ניתן לנו לעשות את זה בעשירייה, באיזו הדגמה קטנה, שמתאספים אנשים ויכולים לקבוע ביניהם, מפני שהם כולם אגואיסטים, עד כמה הם יותר ויותר יכולים לגלות את הכוח האגואיסטי ביניהם, וזה טוב שמגלים אותו, אבל יחד עם זה מגלים רצון להתעלות מעל הכוח האגואיסטי הזה לכוח השפעה, לכוח אלטרואיסטי, לכוח החיבור, זאת אומרת, מפירוד לחיבור, משנאה לאהבה. את הנטיות האלו אנחנו צריכים לגלות, ואחרי שאנחנו מגלים כל פעם במשהו שאנחנו יכולים להעדיף את כוח ההשפעה על פני כוח הקבלה, זה נקרא "כוח אמונה" על פני "כוח הדעת", אז אנחנו גם מרגישים שחוץ מלהעריך איכשהו שכך טוב שיהיה לי, אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר אלא רק דבר אחד.

אם אנחנו כולנו משתדלים להיות בכוחות השפעה בעשירייה ומגלים שלא מסוגלים, אז אנחנו פונים לבורא, כמו ילד קטן ש"לא הולך לו" והוא מגיע לגדול ובוכה שלא הולך לו, ואז הגדול מסדר לו ומראה לו איך לעשות. וכשהוא מראה לקטן מה לעשות, אז הקטן כבר יודע איך לעשות, חוזר על זה ועושה. כך אנחנו תמיד מתעלים מעל הרצון לקבל שלנו לרצון להשפיע, מגלים את כוח הפירוד ואיך לעלות מעליו לכוח החיבור. כל זה, בתהליך שהבורא מלמד אותנו על כל צעד ושעל.

לכן כל אדם ואדם שלומד בצורה כזאת את פעולות התיקונים האלו של הבורא כדי להגיע משבירה לחיבור, הוא נקרא גם "עובד ה'" וגם "תלמיד הבורא". זה נקרא "תלמיד חכם", הבורא נקרא "חכם", והאדם שמבצע את זה נקרא "תלמיד חכם". את זה עלינו לבצע.

אם למדנו אתמול שכל העבודה שלנו סך הכול צריכה להיות בתפילה, בפנייה לבורא שיעשה עלינו תיקונים, היום נלמד יותר על מה בדיוק צריכים להיות התיקונים. לתקן את כוח הפירוד לכוח האיחוד, את השנאה להפוך לאהבה, וכל מיני מרחקים בינינו, ברגשות, בפעולות, בתכונות, במה שאנחנו מגלים, אנחנו רוצים את הכול לחבר למערכת אחת.

במערכת הזאת יש הרבה מצבים מנוגדים, תכונות מנוגדות, כמו בכל מערכת מורכבת. כי היא לא יכולה להיות פשוטה, רק מתכונה אחת, רק מרצון אחד, מכוונה אחת אלא ההיפך, כל אותם המצבים שנוצרו על ידי השבירה, אותם המצבים צריכים להישאר, ועל פניהם, אנחנו מקרבים ביניהם בצורה כזאת שכל אחד יעבוד, אמנם לפי האופי שלו בצורה מנוגדת, אבל הוא ימצא את המקום איך לעבוד עם כל הצורה המנוגדת יחד עם כולם.

על ידי הצטברות, התחברות כזאת של דברים מנוגדים בתוך אותה המערכת של אדם שהבורא ברא, כשלאותה מערכת "אדם" שהייתה מצד הבורא, שהיה כמלאך, ולא היו לו שום דברים רעים, אנחנו מכניסים לתוכה את כל הדברים הרעים שלנו, מוסיפים אותם, מרכיבים אותם לאותה המערכת, אז המערכת הזאת מתחילה להיות פי תר"ך פעמים יותר גדולה, יותר עוצמתית, יותר מורכבת מטוב ורע יחד, וגם הרע הופך להיות לטוב, מלאך המוות הופך להיות "מלאך הקדוש". וגם בהשתתפות שלנו, שאנחנו נעשה את זה יחד עם הבורא, אנחנו מרכיבים את הפאזל הזה, את הכלי הגדול הזה ששם טוב ורע מחוברים יחד.

לכן אנחנו לא בורחים מהרע ולא נמשכים רק לטוב, אנחנו רוצים לעמוד על שניהם ולחבר אותם בצורה נכונה בקו האמצעי, שגם "חשיכה כאורה יאיר", יש על זה הרבה פסוקים. אבל בשום דבר אין לנו מה להתבייש, זה נקרא "לך לאומן שעשני", הכול בא מהבורא. הדברים הכי גרועים שנראים לנו, אם אנחנו מחברים אותם נכון יחד, אנחנו רואים עד כמה שזה יהיה מושלם. ולהשלמה הזאת אנחנו יכולים להגיע עם הבורא, דווקא לזה הבורא משתוקק, שאנחנו נגלה לפניו עד כמה הבריאה מיוחדת, מושלמת, אפילו בשני כוחות, גם ברע וגם בטוב שנמצאים כולנו. זה באמת מראה עד כמה שהוא האומן העליון המיוחד היחיד. זה מה שאנחנו נצטרך לעשות.

אין כאן מספיק מילים כדי לספר על גדלות העבודה שלנו ומה שאנחנו נקבל בסוף. אבל לעת עתה אנחנו יכולים ללמוד על הדרך שלנו כמה עקרונות. שלא להתבייש, לא לפחד מהרע שמתגלה, לכל רע יש מקום, כמו שלכל טוב יש מקום, אלא אנחנו צריכים לאסוף את כל הדברים האלה יחד, לא למחוק שום דבר, אלא כל האמנות שלנו היא, איך אנחנו מחברים את כל חלקי הבריאה בהתמזגות יחד כך שכל אחד משלים את השני.

לכן השיעור שהוא אמונה למעלה מהדעת, "דעת" זה צורות אגואיסטיות שמתגלות, ו"אמונה" זה צורות הבינה, צורות ההשפעה שמתגלות, ולא יכול להיות האחד ללא השני. אנחנו לא יכולים לגלות את הבורא אם אנחנו לא נגלה אותו אלא על פני צורות הקבלה שלנו. לכן מלכתחילה דווקא "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו", אנחנו מרגישים כמה שהאגו שלנו גדל. והכול כדי להתחיל אחר כך לבקש מהבורא על פני האגו שלנו שרוכב בינינו, ששולט בינינו נניח בעשירייה, שאנחנו לא יכולים להתחבר, לא יכולים להתמודד עימו, אבל אנחנו לא בורחים, כי אנחנו יודעים שעלינו לגלות רק את היצר הרע. ואם אנחנו רואים שאנחנו נמצאים בו ולא יכולים לעשות עימו שום דבר בעצמנו, אז יש לנו פתרון. אז אנחנו מרגישים שיש לנו נחיצות לפנות לבורא ומזה לקבל את יצר הטוב, כוח האמונה על פני דעת, כוח ההשפעה על פני כוח הקבלה.

וכך אנחנו נלך ונתקן את עצמנו. נגלה פירוד בינינו, נכבד את הפירוד בינינו כי אנחנו מתייחסים אליו כמו בנאים, שגם זה צריך להיות, ונאסוף את הדברים הרעים ונגיש אותם לבורא ונבקש ממנו שיתקן אותם. וכבר באיסוף כל הכוחות המנוגדים בינינו, דחיות ואי הבנות, שנאות למיניהן, אנחנו כבר בזה שעושים את זה, כדי להביא אותם אחר כך לתיקון הבורא, כבר בזה אנחנו נמצאים במשהו באמונה למעלה מהדעת, כי אנחנו עושים את זה לצורך התיקון.

לכן גם בעבודה שלנו, אפילו בסכסוכים בינינו, בכל מיני דברים, אנחנו כבר לא נמצאים כמו האנשים הרגילים בדרגה ארצית, אנחנו כבר נמצאים בינינו בדרגה הרוחנית. ואמנם יכולים להתגלות כוחות השנאה בצורה נוראית בינינו, אבל אנחנו גם צריכים "איש את רעהו יעזורו", לשמור, לחזק את האנשים ולהבין שאנחנו אוספים את שרידי השבירה כדי להביא אותם לבקשה לבורא שיתקן.

זה כמו ילד קטן שבוכה שהוא לא יכול לעשות משהו, להרכיב משהו ומגיע לאבא ומבקש שאבא יעשה את זה. כך אנחנו צריכים לעשות. לזה הבורא מצפה ולזה הוא מחכה ובאמת אנחנו צריכים להיות כל הזמן בצורה כזאת, בנטייה כזאת. זאת אומרת, סוף דבר צריך להיות מלכתחילה. סוף דבר הוא שאנחנו מגיעים לבורא ומבקשים ממנו והוא יעשה, אבל מלכתחילה אנחנו בעצם מחפשים איפה הדברים האלה המנוגדים בינינו וכמה אנחנו לא יכולים לחבר אותם, ואנחנו אוספים אותם ומביאים לבורא.

זאת אומרת, אנחנו רואים עד כמה מה שקורה בינינו זו דווקא הסיבה שאנחנו נבוא אליו, שיהיה לנו מה לבקש ולכן בסופו של דבר הוא ברא את כל המערכת הזאת כדי שאנחנו נתחבר אליו, נגיע אליו וכך נשתתף בפעולות שלו.

יש על זה הרבה מה לספר, יותר טוב שנדבר על זה בתוך השיעור. דיברנו על זה כבר, על השיעור הזה עברנו במקצת, עכשיו אנחנו נעבור יותר, בהתאם לכך שזה דרך העשירייה. זאת אומרת שאף אחד לא יכול לבוא לבורא כי הבורא לא ישמע. כי כשאנחנו מגיעים לבורא, אנחנו מגיעים רק עם שאלות מהשבירה, כי כל יתר השאלות הן לא מהשבירה, אנחנו עוד לא מאתרים אותן נכון. אם אנחנו מאתרים נכון מה עלינו לתקן, זה רק את היחסים בינינו שנשברו, ואנחנו התרחקנו זה מזה בשבירת אדם הראשון, ולכן אנחנו צריכים לראות בסופו של דבר על מה אנחנו הולכים לבקש, איפה אנחנו מרגישים את הרע.

אם אנחנו לא מרגישים את הרע שבינינו, זה לא הרע הנכון, זה עדיין רע ארצי, אנחנו עוד לא איתרנו אותו כסיבה הנכונה. אלא הרע הנכון שאנחנו מגלים ומבקשים מהבורא שיתקן, צריך להיות הרע בינינו, בעשרה, בקבוצה, שלא יכולים להתחבר. ואז, אך ורק אז אנחנו באים אליו, ואם על זה באים, אז ודאי שהבורא מתקן. יש לו תיקון לזה, יש לו תרופה. ננסה ונראה. ותראו שכל העבודה שלנו היא רק לאתר רע בינינו, בתוך העשירייה, ולהגיע לבורא שיתקן. סך הכול דבר פשוט, גילוי הרע ושיעשה טוב.

שאלה: אנחנו רוצים להיות תלמידים טובים שלך, רוצים ללמוד על החיבור וההתקשרות, אבל אנחנו גם רוצים להיות בדרגת האמונה, עם עיניים סגורות, איך ניתן להשיג איזון בשביל להיות בדרך שלנו, לפעול לכיוון המטרה?

אמונה זה נקרא שאתה רוצה להגיע לחיבור, להשפעה, למעלה מכוח הקבלה, בכל דבר שיהיה. זה נקרא שאתה נמצא באמונה למעלה מהדעת. אמונה זה כוח השפעה שאתה רוצה להשיג. זה הכול. אתה עוד תראה איך נכון לפרש את האמונה לעצמך. עכשיו אתה מפרש אמונה כך שאני לא רואה כלום ולא יודע כלום אבל אני עושה בגלל שאמרו לי לעשות את זה ושכנעתי את עצמי. זה לא נכון. זה לא אמונה, ככה ילדים אומרים. אמונה זה נקרא כוח השפעה, לזה אנחנו קוראים כוח אמונה, כוח הבינה. כך אנחנו צריכים להתקדם, נראה מה זה אמונה, דרגות באמונה, שאומרים שצריכים ללכת בעיניים עצומות, זה עוד יהיה. אבל בכל זאת, זה שאני מעדיף השפעה לחברים ולכל העולם ודרכם לבורא, ובהדרגה זה כך, שאני מעדיף את זה למעלה מכוח הקבלה האגואיסטי ששורה בי, עד כמה שאני מסתכל על כוח הקבלה שלי שנעשה לי זר יותר ויותר, ואני יותר ויותר רוצה להידבק לכוח ההשפעה שבי, זאת אומרת אני חי בתוך העשירייה ובתוך האנושות ובתוך הבורא, זה נקרא שאני עולה מדרגת המלכות לדרגת הבינה.

שאלה: מה זה אומר לאתר את הנקודה המדויקת של השבירה?

אנחנו כל הזמן בעצם מגיעים לזה, כי השבירה היא, איפה שלמטה מהשבירה נמצא הרצון לקבל האגואיסטי שלי ולמעלה מהשבירה אני רוצה להרכיב את החלקים האלה בצורת ההשפעה, באהבה, בחיבור. אז נקודת השבירה היא בדיוק המעבר מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע.

שאלה: איזה כוח של חיבור אנחנו צריכים כדי ללכת באמונה מעל הדעת?

כוח הבורא, כוח השפעה. שאנחנו לא יודעים מה זה, אין בנו אותו, זה כוח האור. כשמתעורר בנו הכוח הזה, אז מתחילים להבין, ולפני זה לא. לזה מצפים.

שאלה: אמרת שצריך לגלות את הרע במה שמפריע להתחבר בינינו, אבל צריך לכבד אותו כי הכול בא מהבורא. איך אפשר לשנוא משהו ולכבד אותו ביחד?

אני שונא את הרע הזה מפני שהוא מרחיק אותי מהחברים, אבל אני צריך לכבד אותו הרע כי הוא עוזר לי להבין שאני רחוק מהחברים ולכן הוא מחייב אותי לפנות לבורא, שהבורא יתקן לי את המרחק הזה שהרע עשה, ואז על פני המרחק הזה אני יכול להתקרב לבורא. ככה זה קורה. שהרע כביכול מרחיק אותי מהחברים, ובמידה הזאת מהבורא, ואני פונה לבורא ומבקש להתקרב אליו דרך החברים. ואז יוצא שבלי גילוי הרע אני לא אוכל לגלות שיש לי כאן מרחק ואני צריך להתקרב. לכן "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו" וכך אנחנו בעצם מתקדמים.

ולכן בסופו של דבר יש אצל מקובלים הרבה אמרות כאלה שצריכים לנשק את המקל, שצריך אדם לברך על הרע כמו על הטוב, כי שניהם מגיעים מהבורא רק כדי ללמד אותנו איך ללכת בקו האמצעי בחיבור הנכון בין טוב לרע. כי במכונה הנכונה כל הדברים המנוגדים הם גם עובדים יחד עם כל המכונה. לא יכולה להיות לך שום מערכת שהיא שייכת לנברא, לבריאה, שנמצאת בריאה, בר מהבורא, שהיא לא נכללת מרע וטוב. חייב להיות כוח הריחוק וכוח החיבור שהם עובדים יחד בקו האמצעי להשגת הכוח העליון השלם. ככה זה קורה.

שאלה: אם אנחנו מדברים על כוח ההשפעה, למה אנחנו מכנים את זה "אמונה"? מה ההבדל?

כך זה נקרא. אמונה נקראת כוח השפעה, ככה זה בחכמת הקבלה. אבל אחר כך כשחכמת הקבלה משך הדורות התרחקה מהקהל, כי הקהל לא היה יכול לעמוד בזה, הם התחילו לקרוא לכוח האמונה סתם שאני מאמין, מה שאומרים לי אני מקבל את זה, בלי בדיקה, בלי ביקורת, בלי להתכלל עם התכונה הזאת, וזה לא התיקון הפנימי שלי אלא משהו חיצון. ואז אני הפכתי את מושג האמונה, שהן תכונות הבינה שהיו פועלות בי, למשהו חיצון. מישהו אחר שם צועק, אומר שכך צריך להיות וזה נכון, ואני מקבל את הצעקה הזאת שלו כמו אמת. וזה לגמרי לא כוח אמונה, זו טיפשות שכך האנושות פועלת ברצון לקבל. אנחנו בחכמת הקבלה משתמשים בהגדרות מדויקות שמגיעות אלינו מהיסוד של חכמת הקבלה, של 5,000, או לפחות 3,500 מזמני אברהם, מבבל. שכוח האמונה זה כוח הבינה, כוח ההשפעה שאנחנו צריכים לאתר אותו, ולהעמיד את כוח הבינה למעלה מכוח המלכות. כך אנחנו צריכים לעבוד.

אני מבין שזה קשה, אני זוכר שגם לי זה היה קשה. כי בכל השפות בעולם שלנו כוח האמונה זה שאמרו לי משהו, אני סוגר את העיניים ואני מקבל את זה כקדוש, לא. חכמת הקבלה היא מדע, שיטה מדעית, שיטה טכנית איך אנחנו פועלים עם הרצונות, היינו עם שני כוחות שבטבע, כוח הטוב וכוח הרע, ששניהם מגיעים אלינו מהכוח העליון. זה כדי שאנחנו על ידי שני הכוחות האלה בנו יכולים לנהל את היחס שלנו לבריאה, ולהבין ולהקים את עצמנו כך שאנחנו נהייה קיימים מול הבורא על ידי השילוב הנכון בין שני הכוחות האלה.

שאלה: אם כך במשך הכנס הזה מה שאני רוצה עבור החברים שלי זה שהם ישיגו את הרוחניות. אז אם אני ממשיך לעשות את הפעולה הזאת של אמונה מעל הדעת זו תהיה התוצאה, שאני ארצה עבור החברים שלי או מה שהבורא רוצה? כלומר מה קובע את ההצלחה של הכנס עבור העשירייה שלי?

הצלחה של הכנס היא בזה שהעשירייה שלי תרגיש שהאגו מפריע לנו להתחבר ברצון אחד, זה נקרא בלב אחד, ואז אנחנו נאלצים לפנות לבורא ומקבלים מהבורא תיקון. מתוך זה שהיינו כל אחד ברצונות שונים, ואנחנו הרגשנו שאנחנו נמצאים ברצונות שונים אבל אין לנו מה לעשות, אמנם מילולית כביכול, במילים אנחנו אומרים אותם הדברים, אבל בפנים אנחנו לא מרגישים שאנחנו ממש נמצאים ברצון אחד, אלא שנמצאים כל אחד ברצון שלו. אומנם מסכימים שהרצונות שלנו הם דומים, אבל עדיין זה לא רצון אחד.

מה שאנחנו כן רוצים להשיג בזמן הכנס, או אחרי הכנס, אנחנו ממשיכים, הכנס זה לא נגמר, אנחנו רוצים להרגיש את עצמנו שפועלים ברצון משותף אחד. וברצון המשותף האחד הזה, גם אחרי שאנחנו משיגים אותו כרצון אחד, וזה כבר מחבר בינינו, יחד עם זה בכל רגע ורגע אנחנו רואים שיש איזו יציאה משם. שוב ושוב מתרחקים על ידי הרצונות הנוספים שמתחילים להתבהר בינינו, רצונות יותר גרועים של דחייה, של שנאה, של אי הבנה, שאני לא סובל את השני, אבל אנחנו מבינים שכל הדברים האלה הם כך מתגלים כדי שאנחנו עוד נבקש מהבורא חיבור בלב אחד. ושוב אנחנו נרגיש שפשוט יש בינינו לב אחד.

וישנם מצבים שאני יוצא מהלב האחד הזה החוצה, וגם עוד חבר ועוד חבר, ואנחנו כל הזמן רוצים להעמיד את עצמנו בתוך הלב האחד הזה. כל אחד רוצה לחזור יותר ויותר לתוך הלב האחד הזה עם העביות המתחדשת שלו. ואז מתגלה בינינו דחייה, אפילו שנאה, ועוד חיבור "על כל פשעים תכסה אהבה" בלב אחד, וכך כל פעם אנחנו נעבוד על זה. ויהיו בינינו מצבים יותר ויותר קשים, יותר ויותר קוטביים משנאה לאהבה, בכל אחד כך וכך, לכל הכיוונים. וכך אנחנו נתקדם.

זו עבודה. עבודה לא פשוטה. עבודה ללא הפסקה בכל אחד ואחד מהחברים. ובזה אנחנו מרגישים איך אנחנו מרכיבים כל פעם יותר ויותר מערכת לגילוי הבורא בנו. עד כמה שאנחנו מרכיבים את עצמנו יחד, ביחד הזה אנחנו לא מרגישים כל אחד את עצמו, אלא יחד. וגם מרגישים עד כמה כל אחד יוצא פתאום מהיחד הזה החוצה עם איזו מחשבה זרה, עם איזה רצון זר, ושוב נמצא בתפילה לבורא לחזור ללב אחד. וכך אנחנו מתקדמים. יש עוד תיקונים, אבל אלה בעיקר התיקונים שעכשיו יהיו. יש בזה הרבה פרטים, אנחנו נלמד את זה בהדרגה, לאט לאט.

העיקר בשבילנו להבין את העיקרון, רוצים להתחבר, מרגישים שלא מחוברים, פונים לבורא עד שהבורא מחבר אותנו. מחבר אותנו, שוב מרגישים שיוצאים מהחיבור, פונים לבורא, הבורא מחבר אותנו. וכל פעם ביציאה מהחיבור, ובפנייה לבורא ובחזרה לחיבור, אנחנו מרגישים הרבה מאוד שינויים בתפיסה שלנו, בהרגשה שלנו, בהרחבת הדעת, בהרחבת השכל והרגש. וכך אנחנו לאט לאט מתחילים להכיר מערכת עליונה, עולם עליון והוא נפתח. ואז אנחנו מרגישים את העולם התחתון הזה שלנו האגואיסטי כנקודה שחורה אחת קטנה שאין בה שום דבר, לעומת אותו המרחב שנפתח לפנינו, הנצחי והשלם. ואנחנו כבר נקראים "הבנים של העולם הבא", "הבנים של הבורא".

שאלה: אמרת שאנחנו לומדים דרך העשירייה את פעולות הבורא. אז התאספנו כעת כל החברים יחד בעשירייה, ויש הרבה עשיריות, איך נוכל לראות איזושהי פעולה שנעשית כלפינו וללמוד להתייחס אליה?

על זה אנחנו מדברים. אני לא יכול להוסיף שום דבר על השאלה שלך. אני מדבר על זה כל הזמן עכשיו. תשמע יותר טוב.

תלמיד: אנחנו עכשיו מתחברים בינינו, כל אחד באמונה מעל לדעת, מעל לכל מה שקורה, מעל כל מה שמפריע לנו משתדלים להתחבר. איך אנחנו יכולים לאתר את התגובה של הבורא כלפינו?

שאתם רוצים להיות בחיבור למעלה מהפירוד שיש ביניכם.

תלמיד: וזו בעצם התגובה שלו אלינו, שהוא נותן את החיבור?

כן, ובפער בין החיבור לפירוד אתם מתחילים לזהות את המצבים החדשים. העולם העליון מתחיל כך להתרחב לעיניכם, בין שני הקווים האלה, פירוד וחיבור.

תלמיד: איך דווקא בפער הזה? זה קצת לא ברור. בחיבור זה ברור, שם אנחנו קשורים כולנו, אבל מה הוא מוסיף לנו ואיך אנחנו מתחילים להרגיש בו את הבורא?

כשאתם מתרחקים מחיבור אתם מתרחקים גם מהבורא, ואתם מגלים עד כמה יש ביניכם מרחק לפי קו שמאל. ואז אם אתם רוצים להיות בחיבור, אתם מבקשים את הבורא, הוא מחבר, ואתם חוזרים להשלמה של קו שמאל על ידי קו ימין ומגיעים לקו האמצעי.

שאלה: אנחנו רוצים להיות תלמידים טובים וללמוד מכל מה שאתה אומר. כיצד אנחנו יכולים להעלות את עצמנו לבינה ולהרגיש את כוח ההשפעה מעל כוח הקבלה, ובו בזמן לשמר, להמשיך לקיים את הפעולות שלנו בעולם החומרי הזה? איך אפשר לשלב את העולם הרוחני הזה שאנחנו שואפים אליו, שאנחנו מאוד מעריכים אותו, ובמקביל לעבוד ולקיים שעות שיגרה רגילה שהרבה פעמים מקשה לשלב את שתי המציאויות האלה?

אנחנו חייבים לשלב את שני הדברים האלו יחד. חייבים. גם את זה וגם את זה. אתה יכול כל הזמן לחשוב על העולם הרוחני ועל היחסים ביניכם ועם הבורא, ויחד עם זה אתה צריך להיות בעולם הזה הגשמי, ולקיים את כל מה שניתן עליך, במשפחה, בעבודה, בכל מה שצריך. הבורא סידר את זה בכוונה כך, כי חלק מהכלי דאדם הראשון השבור אנחנו לא יכולים לקיים אלא דווקא על ידי העבודות שבעולם הזה. לכן אדם חייב להיות גם נשוי, גם לקיים משפחה, גם כל מה שיש לו בעולם הזה, ויחד עם זה צריך להשקיע את עצמו בלימוד וביישום של חכמת הקבלה.

שאלה: עד היום הרבה מאיתנו חשבו שאמונה למעלה מהדעת זה אמון או אמונה בבורא, אבל אתה אומר שזה לא לוקח אותנו לבינה. האם יש מקום לאמון, קבלה, בהגעה לבינה, למרות שזה לא בהכרח מביא אותנו לתפילה, מה המקום של האמון הזה בבורא?

אני מבקש מכם, במיוחד מהנשים, שאתן לא עוברות איתנו את כל הלימודים ממש יום יום, פשוט לבצע את מה שאנחנו מדברים. בלי להבין. אלא כמו שאנחנו מדברים, קודם כל לבצע, ואז מתוך הביצוע אתן תבינו על מה מדובר.

שאלה: איך בכוח האמונה למעלה מהדעת להעלות את העשירייה לבורא, או שהעשירייה הופכת להיות הבורא?

הבורא מתגלה בתוך הקשר בין החברים בעשירייה. זה הכלי שבו הבורא מתגלה.

שאלה: האם יש פעולות מכאניות שיכולות לעזור לחזק את האמונה למעלה מהדעת ושנוכל לעשות יום יום בעשירייה?

ודאי. מה שאנחנו מאתרים בינינו כמרחק בין החברים, ומבקשים מהבורא שהוא יצמיד את המרחק הזה, שיבטל אותו, זו בעצם הפעולה שאנחנו מבקשים שהוא יעשה. הייתה לנו דעת אגואיסטית, שהיה מרחק בינינו, ועכשיו הבורא מחבר בינינו, מוסיף כוח בינה, וזה נקרא שנתן לנו כוח "אמונה למעלה מהדעת". זה הכול.

שאלה: מה זה אומר ש"מלאך המוות הופך למלאך החיים"?

שאותו רצון לקבל שנקרא "מלאך המוות", כי הוא מפריד בינינו, ואז אנחנו לא מרגישים רוחניות, את הבורא, כשאנחנו נמצאים בעולם שלנו שנקרא "העולם המדומה", לא אמיתי, אז אותו כוח ההפרדה בינינו הוא מקבל על עצמו את כוח השפעה מהבורא, ויחד עם כוח ההשפעה מלמעלה וכוח ההפרדה הזה מלמטה הוא בונה לנו את הרגשת החיבור על פני הרגשת הריחוק שהייתה, פי תר"ך פעמים יותר גדולה. כמו שקורה לנו גם בעולם שלנו, שאם אנחנו נמצאים לפעמים באיזה חוסר קשר, נגיד אפילו במשפחה, או בחור ובחורה, ואחר כך הם שוב מתחברים, אז עכשיו הם מרגישים בחיבור ביניהם איזשהו טעם חדש. לכן יש אפילו נטייה כזאת באדם לעשות איזה חיכוך, ריחוק, כדי אחר כך שוב להתחבר ולהרגיש טעמים חדשים. זה כמו תבלינים שאנחנו מוסיפים למאכלים.

שאלה: איך לפעול בעשירייה אם אנחנו רואות או מרגישות שהגענו לאיזשהו גבול טבעי של החיבור בינינו והלאה אנחנו כבר לא יכולות להתחבר, לא יכולות להתפלל?

לפנות יחד לבורא שיעזור לכן, שייקח אתכן קדימה, כי אתן לא יכולות יותר. האגו שלכן לא נותן לכן יותר להתקרב, ולא מרחיק, והוא עוצר אתכן. אז צריכים בכל זאת לפנות לבורא ולבקש ממנו שיגרום להתקדמות.

שאלה: למה יש כזה פער, מרחק, בין העבודה הגשמית לרוחנית?

אני לא מכיר שום עבודה גשמית. עבודה גשמית לא נקראת "עבודה". העבודה הרוחנית היא עבודה על טבע הבריאה, על הרצון לקבל שלנו, שאותו צריכים להשלים ברצון להשפיע. הפער ביניהם בכלל לא נחשב פער, כי מה שאנחנו עושים בעבודה הגשמית, אנחנו עושים כבהמות, כחיות, עובדים לפי הרצון לקבל. ושם זו עבודה אחרת לגמרי, שאנחנו רוצים לשלב את שני כוחות הבריאה, רוצים שכוח הבורא ישלוט על הרצונות שלנו, זו העבודה האמיתית, העבודה הרוחנית.

שאלה: איך לשלב בין ביטול הרצון ודיכוי האגו בעשירייה, האם ביטול זה דיכוי?

אנחנו לא מדכאים את האגו בשום צורה, כי אז לא יהיה לנו על מה לפרוס כיסוי של חיבור, כיסוי של אהבה, "על כל פשעים תכסה אהבה". אם לא יהיה לנו אגו בכל האופנים שיש, אם אנחנו נסתיר אותו מעצמנו, אנחנו לא נצטרך לכוח החיבור, לכוח העליון, ולכן אנחנו לא מוחקים את האגו. אנחנו לא בני אדם רגילים, אנחנו מקובלים, זאת אומרת עובדים עם כוח הקבלה. ולכן אנחנו רוצים לדעת, רוצים לגלות את כל כוח הקבלה שנמצא בינינו, ועל פניו מבקשים מהבורא שיכסה את זה בכוח השפעה, ושני הכוחות האלה שיהיו בנו. בצורה כזאת אנחנו מתקיימים כנבראים לפי הרצון לקבל, ומתוקנים לפי הרצון להשפיע.

שאלה: גילינו את השבירה, הדחיה, אבל לא תמיד מגיעה הבנה שצריך לבקש מהבורא. איך לברר את הפרטים ואיך להחזיק את עצמי בשני המצבים ולא ליפול?

את זה אפשר לעשות רק על ידי חיבור בקבוצה. את צריכה להיות קשורה לקבוצה קבועה ואז לארגן אותה כמה שיותר שיהיו יחד, ולבקש יחד בקבוצה את הבורא, שרק על החיבור אתם מבקשים, שום דבר חוץ מזה. ובתוך החיבור תתחילו לגלות עולם הרוחני. מה כל כך הבעיה כאן? רק לא לברוח מהעבודה הזאת.

שאלה: אתמול קצת רבנו בינינו ולא הצלחנו להגיע להחלטה משותפת. מה להמשיך ולעשות עם זה? איך להפוך את כל הדחיות האישיות לתפילה משותפת בעשירייה?

אתה יכול לדבר עליהן, אתה יכול לדבר עליהן בקבוצה שיש לך כאלו וכאלו דחיות ושהם יעזרו לך, כי אולי גם להם יש, בטוח שכן, ואז אתם תעבדו יחד על זה. במה? בזה שיהיה לכם יותר ברור מה קורה ביניכם ואתם מעלים את זה לבורא ומבקשים תיקונים. כשאתם מעלים את זה לבורא, זה נקרא "העלאת מ"ן" ואתם מבקשים תיקונים.

בלי זה לא יהיה תיקון, בלי זה לא תהיה התקרבות לבורא, בלי זה לא יהיה גילוי הבורא. הבורא מתגלה בפער בין הרצון לקבל הגדול לבין הרצון להשפיע שהוא נותן. בפער בין שניהם יש לכם שטח של הרגשת הבורא, שאתם יכולים להרגיש אותו, כ"יתרון אור מתוך חושך". כאן צריך להיות קונטרסט בין הכלים דקבלה לכלים דהשפעה, ואז אתם מגלים בזה את הבורא. אחרת אתם לא יכולים לגלות, אתם לא יכולים לראות את האור בלבד, אלא אתם צריכים בשביל זה שיהיה חושך.

שאלה: אנחנו עשירייה מאוד צעירה. האם צריך התכללות גדולה יותר בעשירייה כדי לשפר את החיבור שלנו, זאת אומרת לעשות עבודה של "איש אחד בלב אחד", האם עלינו לעבוד בינינו או לבקש עזרה מהבורא?

ההתקדמות הרוחנית יכולה להיות רק מפנייה לבורא, אבל לפני פנייה לבורא אנחנו צריכים להתארגן לפנות אליו. זה מה שאנחנו לומדים בקורסים שלנו, יש הרבה דברים שצריכים ללמוד. במיוחד צריכים לקרב את האדם להבנה איפה הוא נמצא, לבנות בו איזו הרגשה לעולם הזה, ליחס לעולם הרוחני, כי הוא מבולבל מאוד ולא יודע איך נכון להתייחס לזה. אפילו לייצב את האדם פעם ראשונה להתייחס נכון לעולם הזה, לעולם הרוחני, לעצמו, לעשירייה ולבורא, זה לוקח שנים.

אני שמח מאוד שיש כאן את Kabu, ו-Learning Center, ושאתם יחד איתנו. אמנם אתם צעירים בינינו, אבל אני מבטיח לכם שכולם שמחים שאתם נמצאים איתנו יחד. כי כמו שאמרתי בתחילת השיחה שלנו, כולנו נמצאים באנייה אחת והיא כולה מפליגה למטרה אחת, לגמר התיקון, אז כל אחד שנמצא בה, לא חשוב באיזה תפקיד, בכל זאת כולנו מגיעים למטרה.

לכן תמשיכו ותבנו לאט לאט את הדברים האלה שאתם צריכים לגלות, רצון לקבל שביניכם, דחיה, איך לבקש תיקון על הדחיה הזאת, להפוך אותה לחיבור, ובחיבור אתם כבר מגלים את הכוח העליון. זאת כל חכמת הקבלה, חכמה איך לקבל את הבורא בתוך הנבראים.

שאלה: למה לאמונה למעלה הדעת אנחנו זקוקים לעזרת הבורא, מדוע לא מספיק איכשהו לדרוך על האגו הזה שמתגלה?

אני חושב שזה בלתי אפשרי כי אין לך אפשרות למחוק את האגו הזה. אין לך כוחות אחרים חוץ מהאגו. זאת אומרת יוצא שאת עם האגו הגדול רוצה לדרוך על האגו הקטן, אז תקבלי אגו יותר גדול. זה מה שהאנושות עושה במשך כל ההיסטוריה. לכן אנחנו כבר לא רוצים את זה יותר. תראו לאן זה מוביל אותנו.

מפני שנכנסנו לתקופה של הדור האחרון, של התיקון הכללי, אנחנו נגלה עכשיו את האגו שצירפנו אותו כל הזמן, גידלנו אותו כל הזמן במשך ההיסטוריה, עכשיו אנחנו נתחיל לגלות עד כמה הוא רע ורע יותר ויותר. וזה לא יעזור לנו לדרוך עליו, אין לנו כוחות, אלא אנחנו נמצאים תחת האגו הזה שהוא שולט עלינו. אז לאנושות תתגלה רק אפשרות אחת, שכדי לסדר את החיים שלהם, אפילו את החיים הגשמיים, זה רק להביא את הכוח החיובי נגד האגו, ואז נוכל איכשהו להסתדר לפחות בצורה הגשמית עם האגו שלנו. אחרת מצבנו יהיה מאוד מאוד גרוע, הוא יביא אותנו למלחמת עולם.

קריין: אמרת לתלמידים מ Kabu ומ Learning Center שאתה שמח לראות אותם ומיד אני קיבלתי הודעות על זה שיש איתנו עוד תלמידים, גם תלמידים של MAK, גם תלמידים של נקודות שבלב בישראל. אני מניח שאת כולם אתה שמח לראות ואת כולם אתה מברך.

כן, ודאי. זו שמחה גדולה שיש לנו כמות כל כך גדולה של אנשים, ממש אלפים אלפים. אף פעם לא היה בחיבור שלנו כמות כל כך גדולה של אנשים שמבינים ומרגישים. ואני מתפלא מהשאלות, במיוחד מהשאלות של נשים וצעירים שלא תמיד איתנו בכל השיעורים, והשאלות לעניין. מאוד שמח.

שאלה: ציטוט ראשון אומר הרב"ש.

"ענין אמונה למעלה מהדעת בעבודה, פירושה, שצריכים להאמין, אף על פי שהשכל לא רואה שהוא כך, ויש לו כמה הוכחות שאינו כך, כמו שהוא רוצה להאמין, זה נקרא, אמונה למעלה מהדעת. זאת אומרת, אני לפי השכל שלי הייתי קובע משהו אחר. אבל לפי תכונת האמונה, שאני מקבל שליטת הכוח העליון עלינו, איך שהוא צריך להתגלות על פני מה שהוא ברא בצורה הפוכה מעצמו, אני צריך לקבל את כוח האמונה למעלה מהדעת, זאת אומרת את השליטה שלו למעלה מהשליטה שעכשיו מתגלה לי. "היינו, שהוא אומר, שהוא מאמין, כאילו היה רואה זה בתוך הדעת. זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת" בעבודה."

אנחנו בדרך כלל רוצים שזה יתקיים בקבוצה, בינינו, בעשירייה, שאנחנו בונים איזה מעמד כזה, יחסים כאלו מלאכותיים כאילו, אנחנו רוצים לקיים בזה תכונת ההשפעה, תכונת האהבה, תכונת החיבור, כל מה שאין בעולם הזה. אז בקבוצה יש לנו אפשרות לעשות את זה. לכן אנחנו בונים איזה מבנה מלאכותי ביחסים בינינו ושם אנחנו עושים את זה. זאת אומרת, עושים איזו הדגמה של העולם העליון.

"כלומר, שזוהי עבודה גדולה, שהאדם יקבל על עצמו זה, הוא נגד הדעת. זאת אומרת, שאין הגוף מסכים לזה, מכל מקום הוא מקבל על עצמו, כאילו זה היה בתוך הדעת. ולאמונה כזאת צריכים עזרה מה'."

(הרב"ש. מאמר 6 "מהו למעלה מהדעת, בעבודה" 1989)

זאת אומרת אני מתאר לעצמי כמה שיותר, שיש לי עם החברים יחסים של השפעה, תמיכה הדדית, חיבור, וככול שאני משתדל ומשתדל שזה כך יקרה, אני מגלה שזה לא קורה. במשהו אנחנו משיגים, אבל אחר כך זה בכל זאת נשבר. ואני מבין שזה הבורא בכוונה מוסיף לנו אגו בכל מיני יחסים בינינו, וזה הכל כדי שאנחנו נפנה אליו ונבקש ממנו תיקונים. ואז אני על ידי המצבים שהוא בונה ושובר, נכנס לקשר עמו. ואז יש לנו קשר בין העשירייה וקשר עם הבורא.

וככה זה, הבורא שובר את הקשר בתוך העשירייה, אנחנו נזקקים לו, פונים אליו, והוא נכנס לתוך העשירייה ומסדר לנו את הקשר בתוך העשירייה, ואז אנחנו חיים קצת בתכונת הבורא שהרכיב בנו את תכונת ההשפעה. ושוב זה נשבר, הבורא מסדר לנו מאחורי הקלעים רצון לקבל עוד יותר גדול, מעורר את השבירה, ושוב אנחנו פונים אליו, ושוב הוא מופיע בעשירייה בצורה, בעוצמה ובהתאם לרצון לקבל שהתפרץ בינינו עכשיו, וכך אנחנו כל הזמן צריכים להיות.

אנחנו בקבוצה עם הבורא, מבקשים מהבורא, מקבלים לקבוצה תיקונים. מתקיימים לפי התיקונים, והבורא שוב מסדר לנו מאחורי הקלעים קלקול, מגלה את השבירה מאותה השבירה הגדולה של הכלי דאדם הראשון, ושוב אנחנו פונים אליו, והוא עושה תיקונים. ובצורה כזאת, בהלוך וחזור אנחנו נמצאים כל פעם בעבודה המשותפת עם הבורא. זה נקרא שאנחנו נקראים "עובדי ה'", בעבודת ה', שהוא התחיל את הבריאה, ואנחנו מסיימים את הבריאה. עד שמגיעים לגמר התיקון, שמגלים את כל השבירה הגדולה בשלבים האחרונים, שהם השלבים הכי קשים, הכי שבורים, והבורא מסיים אותם, ואז מתגלה בצורה השלמה.

זאת כל העבודה שלנו בחיבור בינינו, בהרגשה ובכוונה, וכמה שפחות במעשה. לכן אתם רואים שככול שאנחנו מתקדמים, נכנסים לדור האחרון, לזמן שכולנו צריכים להיות בתיקונים, אז הבורא מרחיק בינינו בצורה פיזית ומשאיר לנו עבודה בצורה ווירטואלית, שהיא קצרה יותר ומועילה יותר, קרובה יותר לתיקון הרוחני הנכון. והעבודה הפיזית שאנחנו נעשה, הפעולות האלה גם בקבלה, גם בנתינה, גם באיכות, בכל מה שיהיה, הן דווקא מגדלות את האגו שלנו, הן מפתחות את האגו שלנו. אז כמה שיותר נעשה את זה בצורה וירטואלית ורוחנית.

כל זה בעיקר תלוי בלבנות את העשירייה כדי לתת מקום לבורא להתגלות. זאת הדאגה שצריכה להיות לכל אדם ואדם, "האם יש לי עשירייה שבה אני מכין מקום לבורא להתגלות". אין מקום אחר להתגלות אלא רק בין עשרה אנשים, יכול להיות קצת פחות, מחמישה והלאה, אבל הם חייבים להיות אנשים שמוותרים על האגו שלהם כדי להיות מחוברים ביניהם. ובחיבור ביניהם, לפי עוצמת החיבור, הבורא מתגלה. כך זה צריך להיות.

שאלה: אמרת קודם שצריכים להיות תיקונים כשיש בעיות והבדלים בתוך העשירייה, והבורא מגלה את עצמו על ידי זה שהוא מתקן. אבל איך זה קורה כשכולם עושים את הכי טוב שהם יכולים כדי לא לראות את הפגמים בחבר, האם זה משהו שאנחנו צריכים להתפלל בשביל שיהיו תיקונים, או צריך להתפלל שיהיו בעיות? האם זה הולך לקרות באופן טבעי?

אתם צריכים להיות בפנייה לבורא. אם יש ביניכם קשר, זה מצוין, אז תתקשרו כמה שיותר ביניכם ותפנו לבורא. אם אין עם מה לפנות כי הכול בסדר גמור, תבקשו ממנו שיתגלה. אם אין כל כך רצון שיתגלה, תתחילו פשוט להודות לו על מה שהוא עשה איתכם, אבל תפנו אליו. ברגע שאתם פונים אליו ביחד, הוא יתחיל לטפל בכם, ואז תיראו עד כמה שאתם תתחילו להשתנות. פתאום יהיו ביניכם מצבים של מריבה, דחייה, כל מיני מצבים כאלה, ואז תיראו איך להתקדם.

שאלה: כל פעם כשאנחנו מתעלים באמונה למעלה מהדעת, ניראה שהדעת מתחזקת, אז איך מתחברים לעשירייה דרך הלבבות?

ככול שאנחנו רוצים לעלות למעלה מהדעת, ודאי שהדעת שלנו האגואיסטית תתחזק עוד יותר, כדי לתת לנו אפשרות לעלות עוד יותר למעלה באמונה למעלה מהדעת. וכך אנחנו גדלים, זה נקרא "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". כן, כך זה יהיה.

שאלה: כשנעשית פעולת השפעה בעשירייה אני מרגיש גאווה מסוימת שאני מקבל השראה מחברים, האם אני אומר להרגיש את הגאווה הזאת או זה סימן שלא הייתה פעולת השפעה?

אל תשאל מה אתה אמור להרגיש או לא, מה שאתה צריך להרגיש בדרך לתיקון אתה תרגיש. ואם אתה לא צריך להרגיש את זה אז לא תרגיש. אנחנו צריכים לקבל כל הדברים האלה שהם מתגלים על ידי אור העליון והוא מגלה מה שצריך להיות ובכל צעד הוא מגלה כל מיני תכונות שונות אחרות וכך אנחנו נתקדם.

אז לא לצפות שאת זה אני צריך להרגיש או את זה אני צריך להרגיש, הבורא יודע מה לתת, אנחנו צריכים לקבל את כל הנתונים האלו מה שאנחנו מקבלים כדברים הנכונים בדרך, דברים נכונים. וזה כולל אפילו כל מה שקורה לנו בעולם הזה, זה קורה וכך אנחנו מתקדמים.

שאלה: אנחנו מדברים על תפילה, על החיבור בינינו, אבל כמה שאני לא מתפלל ודורש לחבר בינינו חוץ מלגלות את האגו שלי, את הדחייה שלי אני לא מגלה יותר כלום, במה החיבור שלנו צריך להתבטא?

לדרוש מהבורא וכשהבורא נותן כוח החיבור אז אתם תגלו מה זה נקרא חיבור באמת, בעולם הזה זה לא קיים, זה כבר כוח הרוחני, מצב הרוחני. אז לדרוש ממנו שייתן לכם כוח החיבור, זה רק מלמעלה אתם יכולים לקבל ואז אתם יכולים להבין על מה מדובר.

תלמיד: כלומר, הבקשה הזאת היא צריכה להביא לאיזשהו מצב ממש חדש מעבר למחסום שאני ארגיש את החיבור.

זה כבר מצב שהוא למעלה מהמחסום, מצב של חיבור הוא למעלה מהמחסום.

תלמיד: ובינתיים רק הדחייה תתגלה ביניהם.

הריחוק ביניכם יגדל יותר ויותר עד שיתגלה מצב החיבור האמיתי.

שאלה: כדי להגיע לחיבור עלינו לבצע את כל פעולות או שיכולים לדלג על חלק?

אתם צריכים להשתדל להיות מחוברים ולראות למה ובמה אתם לא יכולים להיות מחוברים ובזה לפנות לבורא, עד שאתם לא מגלים כוחות הפרוד ביניכם, עם מה אתם תפנו לבורא? רק עם זה שאתם מודים לא על זה שחיבר אתכם יחד, זה לא מספיק, הבורא רוצה שאתם תעלו אליו בקשות, בקשות לחיבור, זה בעצם מה שהוא צריך.

בינתיים אתם לא מחוברים ביניכם, אין לכם עם מה לפנות לבורא, הבורא לא שומע מה שאתם רוצים להגיד לו בצורה אישית וכך אתם מנותקים.

שאלה: האם אמונה למעלה מהדעת יכולה להיות מושגת רק על ידי החיבור שלנו בעשירייה? ואם כן אז איך אפשר להאיץ את התהליך הזה?

אמונה למעלה מהדעת זה כוח השפעה למעלה מכוח הקבלה, יכולה להיות מורגשת רק בקבוצה שהיא מרגישה עד כמה שהיא רוצה להיות בחיבור אבל לא מסוגלת להגיע לחיבור ואז היא מבקשת מהבורא שהוא יעזור להם להגיע לחיבור ביניהם ואז הבורא מבצע את פעולת החיבור ביניהם.

ואז הם מרגישים כוח הבורא שהתגלה ככוח החיבור ביניהם על פני כוח הריחוק שהיה קודם וזה נקרא שהם קיבלו אמונה למעלה מהדעת או גילוי הבורא על פני כוח ההפוך ממנו, כוח הפרוד זה מה שצריכים, אבל זה בתנאי שממש לומדים יום יום איתנו יחד וכך מתקדמים.

שאלה: אם הבורא מתגלה בכל מה שאנחנו רואים כי הכול זה הוא, אז למה אתה מתכוון כשאתה אומר שנגלה את הבורא?

כוח הבורא זה כוח החיבור בינינו, שאנחנו מגלים אותו על פני הפירוד בינינו. כוח החיבור הזה שבינינו מתגלה, הוא מתגלה בצורה כזאת שאנחנו לא מרגישים אותו שזה כוח הבורא, בינתיים. אחרי זה יותר ויותר אנחנו מתחילים להרגיש שזה לא סתם כוח החיבור, אלא זה כוח העליון אבל זה תלוי על פני איזה דרגת הפירוד אנחנו מגלים אותו.

אם זה סתם קצת פירוד וקצת חיבור, אז אלה כמו כוחות של דומם, צומח, חי, זה לאט לאט. אבל כשאנחנו מגיעים לדרגות שאנחנו מאוד מאוד מרוחקים ומנוגדים, ממש בכוחות השנאה בינינו, אז כוח החיבור שמתגלה למעלה מזה, הוא מתגלה ככוח הבורא.

ואז אנחנו מתוך זה מתחילים לגלות אותו, להבין אותו, להרגיש אותו. מתוך זה שיש לנו כבר אפשרות בין חושך ואור, בין דברים שליליים, הרגשות ומחשבות שליליות וחיוביות להתחיל להרגיש את הכוח המשותף, כוח העליון, שהוא עושה לנו את זה.

זאת אומרת שמתחילים לחבר לפועל העליון את כל הפעולות שעוברות עלינו, גם חיוביות וגם שליליות. זה לא מתגלה מיד ובבת אחת.

זה יוצא כמו שהילד, לא יודע מאיפה יש לו צעצועים וזה אוכל וזה משהו וזה משהו, הוא לא כל כך מבין או אפילו לא מודע למה עושים לו משהו, מלבישים אותו, רוחצים אותו, מלמדים אותו. לאט לאט הוא יותר ויותר מתחיל לייחס את זה לאבא ואמא יותר ויותר מצרף את עצמו אליהם ובהתחלה הוא לא מבין מה הם עושים לו.

וככה זה אתנו. אנחנו בשלבים הראשונים לא מגלים את הבורא כיסוד שפועל עלינו, אלא ככה, רואים שכוחות כאלה, וכוחות כאלה, מתרחשים בנו.

זה כמו שממש דומה לתינוק, שיש בו כל מיני כאלה דברים, טובים ורעים והוא לא מבין מה המקור שלהם, אלא צריכים לעבור כמה פעולות עד שהוא מתחיל לזהות, את התינוק הזה, זאת אומרת אנחנו, העשירייה שלנו, מתחילה לזהות מה שאנחנו מקבלים ותמיד שהיינו מקבלים, היינו מקבלים מהבורא וכך הוא היה מטפל בנו.

רק אנחנו לא היינו מצוידים ברגשות, בהבנות, כדי להכיר שזה הוא עושה ועכשיו אנחנו כן נמצאים עם הציוד הזה נכון, עם הכלים הנכונים, כדי לאתר אותו, שהוא פועל בנו. ככה זה הולך.

קריין: קטע מספר 2.

"יש ענין למעלה מהדעת, שהוא בחינה, שהוא רוצה ללכת בעינים עצומות. כלומר, אף על פי שההגיון והחוש אינם מבינים, את מה שאומרים לנו חז"ל. אבל הם מקבלים עליהם את אמונת חכמים, ואומרים, שמוטל עלינו לקבל על עצמנו אמונת חכמים. כמו שכתוב "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". ובלי אמונה, אין שום דבר להשיג ברוחניות." 

(הרב"ש. מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)

זאת אומרת, אתם צריכים לקבל כל אחד על עצמו, כחוק, שמה שיש לנו, יש לנו קשר עם הכוח העליון. ומה שמתעורר בי, במוח ובלב, זאת אומרת במחשבה וברצון, כל זה מגיע מהבורא בצורה ישירה.

ואני על זה צריך להגיב, בכל רגע ורגע אני צריך להגיב. בבקשה או בהודיה, אבל אני צריך להגיב. ולא להיות סתם כמו אבן, כמו דומם, אלא במשהו להגיב על כל רגע ורגע בחיים וודאי שלבורא. ורצוי שאני אעשה את זה דרך העשירייה, אז זה מועיל כי הבורא שומע מהעשירייה וגם נותן תשובה לעשירייה.

ואז העשירייה היא כמו מכשיר קשר, ביני לבין הבורא, שאני דרכו, דרך הקשר הזה, דרך המכשיר הזה, פונה אליו והוא עונה לי. ואז אני בשינויים שאני ארגיש בעשירייה, אתחיל לאתר אותן המילים, האותיות, הסימנים, שהבורא רוצה למסור לי.

ואחר כך אני אגלה בתוך הפרצוף שאנחנו בונים בצורה כזאת, כי יש שם אור פנימי ואור מקיף ואור חוזר ורשימות ועליות המסכים מטבור לפה וכן הלאה, על כל הטנת"אות האלו, אני אגלה מה שהבורא רוצה למסור לי ואיך אני על ידי העבודה שלי, התגובה שלי, מחזיר לו את זה.

ואז יש לנו בתוך הפרצוף ממש כל האפשרות להיות בקשר תמידי ושלם עם הבורא. וזה הכול בתוך הפרצוף, בתוך העשירייה. שאנחנו נותנים לו את התגובה מהמסך שלנו המשותף והוא משפיע לנו בהתאם לזה, באור הפנימי שלנו. וכך אנחנו נמצאים, עמו יחד, בהתקשרות השלמה.

קריין: קטע שלישי, אומר הרב"ש.

"צריך להאמין למעלה מהדעת ולצייר לעצמו, כאילו כבר זכה לאמונת ה' בהרגשה באברים שלו, ורואה ומרגיש שהבורא מנהיג את כל העולם כולו בבחינת טוב ומטיב." כך אנחנו צריכים לתאר לעצמנו "והגם כשהוא מסתכל בתוך הדעת, הוא רואה להיפך, מכל מקום הוא צריך לעבוד למעלה מהדעת, ושיהיה דומה בעיניו, כאילו זה נמצא כבר בהרגשה באברים, שכך הוא באמת, שהקב"ה מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב. 

וכאן הוא קונה חשיבות המטרה, ומכאן הוא מקבל חיים, היינו שמחה מזה שיש התקרבות לה', ויש להאדם מקום לומר, שה' הוא טוב ומטיב." 

(הרב"ש. מאמר 28 "מהו לא תוסיף ולא תגרע, בעבודה" 1987)

שאלה: איך לזהות את התגובה אחרי התפילה? אנחנו יודעים שזה אמונה למעלה מהדעת, ואנחנו יכולים להיות מבולבלים על ידי האגו שלנו.

אם אנחנו עובדים בצורה נכונה בינינו עם הבורא, שמתוכנו אנחנו מעלים אליו תפילה, מתוך עשירייה, ובתוך עשירייה אנחנו משתדלים לגלות מה הבורא משנה בינינו, שזה בעצם התגובה שלו, השפה שלו לדבר איתנו, הוא מייצב בינינו יחסים חדשים בעשירייה, וזו בעצם העבודה שלו, והעבודה שלנו, מתוך זה להגיב בחזרה, אז יוצא שהעשירייה היא מכשיר שבו אנחנו מגלים מה הבורא שולח לנו, וממנו, על ידי המאמץ שלנו, משחררים לבורא את המסר שלנו, וכך אנחנו עובדים. בואו נעבוד בצורה כזאת, ואתם תראו עד כמה שאתם תכנסו בקשר ישיר עם כוח עליון אחד, שהוא מנהל את הכול, ואתם יכולים להיות בקשר ישיר עימו, רק מתוך אותה המערכת שהוא קבע שדרכה הוא מתקשר, עשירייה.

זה מה שבעל הסולם מסביר לנו במאמר "הערבות". שהבורא מביא את האדם לגורל הטוב, למקום הטוב, ואומר "קח לך". שם ידו על זה ואומר "קח לך. בצורה כזאת אתה יכול להיות מקושר אלי. הבאתי אותך למקום שאתה עכשיו יכול להיות מקושר אלי". ואם אדם מתקשר לזה נכון, אז יש לו ממש חוט ישיר בקשר עם הבורא דרך עשירייה.

שאלה: אמרת שאמונה היא השפעה. אם כן, האם הבקשה לבורא, לתכונת ההשפעה, היא בעצם בקשה לאמונה?

ודאי שכל הפעולות שלנו, כל הבקשות שלנו, הן צריכות להיות רק לכוח האמונה, לכוח הבינה, כי אנחנו כולנו מכוח המלכות, כוח הקבלה. ואם אנחנו מחברים לכוח המלכות, לכוח הקבלה, את כוח הבינה, כוח ההשפעה, אז אנחנו בשילוב של שני הכוחות האלה יכולים להיות בעל מנת להשפיע, זאת אומרת יכולים להיות כמו הבורא, באותה הדרגה, באותו המצב, בהבנה, בהרגשה מה זה נקרא למעלה מהמלכות, מהרצון שלנו, מהמצב שלנו, מהעולם שלנו הגרוע ביותר. וזה ניתן לנו. זה רק לחבר את כוח האמונה, כוח הבינה, כוח ההשפעה, למלכות שזה אנחנו, כוח הקבלה.

שאלה: איך לעבוד בעשירייה כדי שהרצון הפרטי להעלות את השכינה ישפיע על כל הכלי העולמי, כדי שנוכל לזכות לצאת מהגלות?

אני דיברתי על זה כבר. רק שתוכלו להתחבר ביניכם ולבקש מהבורא. וגם לבקש מהבורא שייתן את כוח החיבור ביניכם. באותו כוח החיבור שאתם תקבלו מהבורא, הוא יתחיל אחר כך לשדר לכם את עצמו, להתגלות בכוח החיבור ביניכם. זאת אומרת אם הבורא יסדר ביניכם רשת קשר, אז ברשת הקשר הזו הוא יתגלה ביניכם. תנסו כך לעשות, ואני אעזור לכם בכול. אני מאוד מכבד את הקבוצה שלכם, וגם לא שוכח שאני ביקרתי שם, והיה לנו טוב.

שאלה: איך באמונה למעלה מהדעת להבין את האיחוד האמיתי במיוחד עכשיו בזמן הכנס, עד כמה צריך לתת מאמץ בתפילה?

כל הכוחות שלנו הם בסופו של דבר צריכים להתייצב ולהתגלות בתפילה. מה שאנחנו עושים בבירורים בינינו, הבירורים הם צריכים להיות פשוטים מאוד, עד כמה אנחנו מחוברים, ועד כמה אנחנו לא מחוברים, ומה אנחנו צריכים לייצב לתפילה שלנו ולפנייה לבורא. האמת, שגם הבירורים לפני הפנייה לבורא, אם אנחנו רוצים או לא, הם כבר עולים לבורא, והבורא מרגיש אותם. אין בזה שום דבר שנסתר ממנו. כל החיפושים שלנו לפירוד, לבירור, לבירורים כאלו וכאלו, הכול מורגש בכל הכלי. רק התפילה, במה היא מיוחדת? שאנחנו מודעים בעצמנו למה שאנחנו מבקשים. לכן תפילה זה נקרא להתפלל, זאת אומרת לדון את עצמו, שאני בעצמי אדע מה אני רוצה, והאם מה שאני מוציא מהפה, זה מה שאני מוציא מהלב. וכך אנחנו בונים את עצמנו.

לכן יותר חשוב לנו איך אנחנו מארגנים את התפילה, איך אנחנו מייצבים את הכלי שלנו, ולא שזה מגיע לבורא או לא. איך שאנחנו בעשירייה מתרגמים, זה בעצם הכלי שלנו. אבל לסדר את הכלי שלנו, לתקן את הכלי שלנו, אנחנו פונים לבורא. פנייה לבורא היא מאוד חשובה, מפני שהוא לא נותן לנו כוחות רוחניים לחיבור לפני שאנחנו ממש מבקשים ומוכנים לשכנע אותו לעזור לנו.

שאלה: רצונות אגואיסטים, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, האם זה יכול להפריע לנו להתחבר בעשירייה? האם זה במיוחד כסף, כבוד, מושכלות, או שזה יותר מסובך?

לא, זה לא מפריע. רק השאלה היא האם אני דואג לזה יותר מהעלייה הרוחנית. אבל אם אני דואג לזה בצורה רגילה, כמו שצריך להיות לחיים שלי, אין לי שום בעיה. כדאי לדאוג גם לזה. אנחנו חייבים להיות נשואים, אנחנו חייבים לקיים את המשפחות, להוליד ילדים, לגדל אותם, כל הדברים האלה אנחנו חייבים שכן יהיה לנו. ובאמת רק בעבודה הזאת גם בגשמיות, גם ברוחניות, אנחנו נרגיש שאנחנו עומדים על שתי רגליים ומתקרבים לבורא.

המקובלים מאוד נגד ללמד גברים רווקים, רצוי שגברים יהיו בעלי משפחות. אחר כך אפשר לסדר, להתחיל אפשר גם כשהוא רווק, אבל בכל זאת זה עדיין לא מספיק לאדם להגיע לרוחניות. הוא צריך גם בעולם הזה לעבוד, ללמוד, להיות בעל משפחה, ויחד עם כל זה להיות שייך לקבוצת מקובלים, ויחד איתם להתקשר לבורא ולעלות. אז תצליחו.

שאלה: למה זה לא כואב שלא מצליחים להתחבר?

כי אתם לא רוצים עלייה רוחנית, אלא סתם דיבורים.

שאלה: האם האגו יכול להרוס את האמונה?

ודאי שכן. אם אתם לא רוצים להתחבר, אז כבר האגו שלכם לא נותן לאמונה למעלה מהדעת, זאת אומרת לבורא, להתלבש בכם.

שאלה: איך להתעלות מעל הרצון לקבל כשהאגו מרגיש טעם בעבודה שנעשתה? עד כמה הרצון לקבל הזה עולה?

עד כמה שאנחנו עולים, כל מה שאנחנו השגנו שוב נופל ליצר הרע, וכך אנחנו מתקדמים. כמה שאנחנו מרוויחים בעל מנת להשפיע, זה נופל לעל מנת לקבל. על זה כתוב. עד שאנחנו מתייאשים מכל העבודה הזאת וצועקים לבורא שיתקן. רק הבורא כשהוא נכנס, הוא יכול לתקן אותנו כך, שכבר כל המאמצים שלנו לא יפלו לתוך הרצון לקבל אלא יעלו אותנו ברצון להשפיע. בקיצור, רק תפילה לבורא מתוך עשירייה זה מה שיעזור לכם.

שאלה: מה צריכה להיות הבקשה הנכונה כדי שהבורא יאחד את החלקים המפורקים של העשירייה?

שתהיה בקשה נכונה, פשוט מאוד. אם אתם בדיוק יודעים מה אתם רוצים, אם אתם מבקשים מכל הלב אז ודאי הבקשה הזו נכונה והבורא יענה. אם לא קיבלתם תשובה מהבורא אז לא הכנתם את הבקשה, לא פניתם לבורא, לא עמדתם על הבקשה שלכם כך שלא זזים ממנה עד שהבורא עונה. אם עושים נכון את הפנייה, בטוח תוכלו לזכות לתשובה.

שאלה: כתוב שצריך לקבל את אמונת החכמים ואחר כך צריך להרגיש את זה באיברים. מה זה להרגיש את זה באיברים בעבודה שלנו בחיבור בעשירייה?

כתוב על זה, "כל עצמותיי תאמרנה". זאת אומרת, שהאור העליון מתפשט בכל קומת האדם, נכנס לכל הקומה שלו וכך האדם מקבל את התגובה מהבורא. אבל זה בתנאי שהוא מחובר עם העשירייה, מעלה את החיסרון שלו לבורא דרך העשירייה, ואז הבורא עונה דרך העשירייה לאותו אדם שנמצא בעשירייה. והוא מרגיש שקיבל תשובה, וכול העשירייה מקבלת את התשובה הזו, וכך אנחנו מקושרים דרך העשירייה לבורא, אליו ובחזרה.

שאלה: מתוך מאמרי בעל הסולם ורב"ש אנחנו מגיעים למסקנה שהאמונה מעל הדעת היא נס אמיתי, אין לזה שום קשר עם הטבע שלנו, כי מה שניתן לנו זו רק אמונה בתוך הדעת ומתחת לדעת. איך ניתן להשתמש באמונה שמתחת לדעת, האם בכלל ניתן להשתמש בזה?

אנחנו לא יכולים שום דבר לעשות חוץ ממה שהמקובלים אומרים לנו. אלא זו שיטה מיוחדת להתקשר ולגלות את הבורא בעולם הזה לאדם. את רוצה לגלות את הכוח העליון, כמו שאת מכירה ומגלה אותנו? את מכירה אותי, את רוצה בצורה כזאת לגלות את הבורא לפנייך? בבקשה, יש לך חוקים שאת צריכה לקיים אותם כדי שהוא יתגלה, זה הכול. אז אין ברירה, לסדר את העשירייה, אם לא עשירייה, חמישייה, לא חשוב, שיהיו נניח חמש חברות שהן מחוברות יחד ורוצות לגלות את הבורא בחיים שלנו כאן, שהן עדיין חיות בגופים שלהן, בבקשה יש לכן אפשרות.

מה זה נקרא "חכמת הקבלה?" כתוב שחכמת הקבלה היא שיטה לגילוי הבורא לאדם בעולם הזה, על זה אנחנו מדברים. לא למטה מהדעת ולא כלום, לא פילוסופיות. את אישה חכמה מאוד, אבל לא ללכת לכל הכיוונים האחרים, זה רק יבלבל אותך.

תלמידה: אבל איך לקבל את הקשר הזה?

דרך החברות, דרך הקבוצה. תארגני קבוצה, לפחות חמש נשים שרוצות את זה, ואז כל הזמן, כל הזמן להיות איתנו בקשר, בקשר יומיומי. אתן צריכות לשמוע שיעור בוקר, אני כל הזמן רק על זה עובד. אין לי יותר מה להגיד. לא רק אלייך אני פונה אלא לכולם, וקודם כל לנשים. נשים חייבות לסדר לעצמן, לפחות לכול אחת קבוצה קטנה, ואז בתוך הקבוצה יהיה לכם קשר, זה מכשיר קשר, המודם להתקשר לבורא זו הקבוצה. כי בקבוצה את צריכה לבטל את עצמך, ובקבוצה את צריכה להביע עד כמה הקשר עם הבורא חשוב לך יותר מהקשר עם עצמך. את פונה לקבוצה, זה נקרא "אני מוכנה לתת את הכול כדי לגלות את הבורא, מוכנה". את מסוגלת.

שאלה: מתוך זה שאנחנו צריכים להיות ברצון אחד, בכוונה אחת ובבקשה אחת בעשירייה, האם כדאי לסכם בינינו, לפני השיעור, על איזו מחשבה להחזיק בינינו ואפילו לרשום את המחשבה הזו, וגם אחרי השיעור לקראת היום?

אתם צריכים את זה לעשות אבל לא להיות עקשנים. כי אם אתם משתנים בזמן השיעור אז אתם משתנים, ואם משהו משתנה בתוך האדם ובסך הכול בקבוצה, אז משתנה. אתם צריכים להיות מודעים לזה.

שאלה: האם צריך להיות לחברים גדולים גישה שונה כלפי אלה שנשואים, כלפי אלה שלא?

רצוי להיות נשוי ועם משפחה, מדובר על גבר רגיל. אם הוא לא כל כך רוצה, אז שיישאר כך, אבל בכל זאת מדובר על זה שהוא צריך להיות גם מעורב עם העולם הזה, לעבוד ולהקים משפחה. במקרים מיוחדים יכולים לפנות אליי ואני אסביר מה לעשות.

תלמיד: האם לחברים צריך להיות יחס שונה כלפי חבר אם הוא נשוי או לא?

לא. אם כבר מקבלים אותו לקבוצה אז כולם שווים. אם אדם מקובל בקבוצה, כולם שווים ללא שום קשר אם הוא נשוי או לא נשוי. אבל בשבילו עצמו רצוי שיהיה נשוי. אבל להיזהר, לא לרוץ עכשיו לבנות משפחות לא חשוב איזה ואיך, אלא בשיקול דעת.

שאלה: האדם הוא פגום?

לא חשוב מיהו האדם, אלא כל אחד ואחד כלפי הרוחניות הוא נמצא בשבירה. לכל אחד ישנם אותם השלבים שהוא צריך להגיע לתיקון. כשאת מסתכלת על אדם בעולם הזה, יכול להיות אחד טוב והשני רע, זה לא חשוב, כלפי הרוחניות "כולם כבהמות נדמו", אין להם שום קשר לרוחניות, אין להם אף דרגה ואף קרבה לרוחניות, בשבילינו זה אותו הדבר. אני מסתכל על המסך, ישנם כאן חכמים, טיפשים, עבריינים, צדיקים כביכול, כל מיני כאלה, מלומדים למיניהם וכן הלאה, לי לא חשוב, אני מסתכל עליכם ממש כמו על אחד.

אם אין לכם עדיין מקום ברוחניות, אתם נמצאים למטה מהמחסום, כולם אפס, וכולם צריכים לעבור למעלה מהמחסום. למעלה מהמחסום, קודם כל, התרגיל הראשון להתחבר לעשירייה, התרגיל השני, כל יום שיעור. כך אנחנו נגיע מהכנס הזה לכנס הבא בעוד שלושה חודשים כבר במדרגה אחרת, במצב אחר לגמרי, שאנחנו נכנסים לרוחניות בפועל. בכנס הזה אנחנו ייצבנו את עצמנו כקבוצה שיודעת איך להיכנס לרוחניות.

סוף סוף לכולם יהיו עשיריות, כולם יתקיימו בתוך עשיריות, כולנו נלמד איך להתקשר לבורא ואיך לקבל ממנו תגובה. אנחנו מ"מלכות" ל"בינה", לבורא, הבורא נותן לנו תכונות מבינה למלכות, וכך אנחנו נגיע למצב שכבר מלכות תקבל מספיק השפעות מבינה ונעבור את המחסום הזה, את הגבול הזה בין הרצון לקבל לרצון להשפיע.

(סוף השיעור)