002_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/sources/4pmOtkWY?page=297

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב' , חלק ה'. אות י' 

תלמיד: גם בראש דע"ב הפנימי יש שני…

רב"ש: זה דבר. נלך הלאה, שהזיווג שנעשה לאחר הסתלקות אור הוא הע"ב, אז אור החכמה איפה עומד? מתחת למלכות דראש. ואחר כך עולה למעלה, ונעשה זיווג בראש דע"ב על ג' דהתלבשות ב' דעביות, שהוא עיקר העביות של ג'. גם כן רוצה להתפשט למטה בגוף, גם כן לא יכול, אין לו ג' דעביות. ואחר כך נעשה זיווג ב', אז צריכים לומר על ב' דעביות, אם כן שהתפשט למטה בע"ב, שהתפשט בבחינת ס"ג.

תלמיד: ס"ג הפנימי.

רב"ש: ס"ג הפנימי. גם כן צריך לומר, יש לנו ד', אה, ג' דהתלבשות וב' דעביות. אחר כך אנחנו לומדים, היות שמלכות דטבור נכלל עביות ממטה למעלה, שהתפשט עד החזה דע"ב. מחזה דע"ב התעוררה בחינת ראש שממשיך עוד קומה. איזה אור ממשיך? מה שיש שם, ג' ב'. ומקודם עשה זיווג על בחינה ג' דהתלבשות, בהתכללות ב' דעביות על ראש דע"ב, ראש דס"ג החיצון. ואחר כך עושה זיווג הב' על ב' דעביות, שב' דעביות דס"ג מתפשט למטה והוא נכלל מג' דהתלבשות. על ידי זה יכולים לומר שיש למטה בראש גם כן אותו דבר.

יש …

... כי אז שלשתם שוים, מי שלושתם? אור הכתר וזו"ן דכתר. אחר שכולם שוים בקבלתם משורש הכתר עליון. למטה. שכולם שוים בקבלתם משורש הכתר עליון. פי', כי מטרם שנעשה הזווג הב' על המסך דעביות מבחי"ג דהיינו על בחינת הנקבה דכתר לבדה, הרי עדיין הנקבה כלולה עם בחי"ד של הזכר, והזכר דכתר כלול באור הכתר, כנ"ל, וע"כ, שוים עתה בקבלתם מכתר עליון, כלומר, מבחינת מה שהמה מקבלים עדיין, מקומת כתר של ראש.

חכה, הסביר זה, אין כאן חידוש. מה שאין כן עכשיו, דהיינו שנעשה זיווג על בחינה ג'.

אות יא) ואז נמשך הארת שורש חכמה למטה: ואז נעשה להפך, הזכר בחינה ד' דהתלבשות נכללה בנוקבא, שהנוקבא מקבלת תחילה. מדוע? לפי, שהיא נשתוה במעלה עם הזכר ושניהם בשוה קבלו משורש הכתר עליון, ולפי, שעתה מקבלים משורש החכמה, לכן הנוקבא מקבלת תחלה מכל הג' שבכאן. והם מקבלים ממנה ונכללים בה בסוד אשת חיל עטרת בעלה.

מה הוא אומר כאן? מה לפי. נראה.

יא) ואז נמשך הארת שורש חכמה למטה: כלומר, שנעשה הזווג על המסך של בחי"ג של המלכות דראש בלי השתתפות עם העביות דהמשכה דבחי"ד. צריכים להתלבשות דבחינה ד', זה שגיאה. אשר אז האו"ח העולה ממטה למעלה, אינו משיג קומת העליון, קומת כתר עליון, אלא רק, עד קומת חכמה [ה]עליונה של הראש. וזה אמרו "ואז נמשך הארת שורש חכמה למטה". דהיינו חכמה של ראש. זה פשוט. מכאן, מה זכר נכלל בכתר?

אות י"א, תסתכלו עוד הפעם.

לפי, שהיא נשתוה במעלה עם הזכר. י"א. הנוקבא מקבלת תחלה. מה הוא אומר כאן? לפי, שהיא נשתוה במעלה עם הזכר ושניהם בשוה קבלו משורש הכתר עליון, לפי אחד, ולפי השני, שעתה מקבלים משורש חכמה, לכן הנוקבא מקבלת תחלה מכל הג'. מה לפי אלו, מה זה מסביר לנו מזה? נראה מה שכתוב.

פירוש, הזכר נכלל בנוקבא אחת כפי שמקודם קיבל בשוה קבלו משורש הכתר עליון. פי' כי עתה שנעשה הזווג על המסך דבחי"ג שהוא ממשיך רק קומת חכמה של ראש, ונמצא שאור החכמה של ראש, התלבש בבחינת כלי דכתר של ראש, כמו שמבאר והולך.

וכיון שגם בראש נתכללו הכתר וחכמה זה בזה, נמשך מזה, שגם הזכר, שהוא רשימו דקומת כתר, והנקבה, שהיא בחי' רשימו דקומת חכמה, כנ"ל, נכללו גם הם זה בזה, והזכר, מקבל אור הזווג של הנקבה. וזה אמרו "כיון, שהזכר והנקבה קבלו בזווג הא' בשוה, מכתר עליון של הראש, לפי ששם היה התכללות נקבה בזכר. כמו כן גם עתה אחר שבא אור החכמה לכלי דכתר של ראש, המה מקבלים ג"כ מכלי דכתר, שניהם בשוה. 04:23:21

מה כתוב כאן? שם למדנו בכלי דכתר של גוף יש עכשיו … מה הוא רוצה להסביר לנו? יש לנו לדבר משני דברים. אחת, מקום הזיווג. מי גורם … הרשימות, המשכת האור נמשך מלמעלה, שהזיווג נעשה על ד' דהתלבשות, אז מה היה מאיר בכתר עליון של ראש? ד' דהתלבשות.

והחכמה היה נכללת גם שם. מדוע? אנחנו למדנו, אם אתם זוכרים, שהרשימו דכתר עולה במקום כתר, ואור הכתר במקום מלכות דראש, מלכות הוא במקום יסוד דראש. זה נקרא שבחינת עביות, שהוא בחינה ג', נכללת בכתר, שהוא אור היסוד בכלי דיסוד. זה הוא חושב, כלי דכתר דראש, שנכלל שם חכמה.

אז מה אנו לומדים? היות שבכלי דכתר דראש היה נכלל שם ג' דעביות של ראש, אז שניהם קיבלו גם עביות, בחינה ג' קיבלו קומת כתר. עכשיו שנעשה זיווג להפך, שבא אור חכמה בכלי דכתר, אז אני אומר, שכתר קיבל גם כן חכמה. זה שאומר כאן.

אני חוזר, הזכר והנקבה בשוה קיבלו משורש הכתר עליון. מה הוא, מה הוא רוצה להוכיח מזה לפי ששניהם קיבלו מכתר עליון? לפי כך גם הנקבה, גם ככה. מה הוא רוצה? מפרש, כי עתה שנעשה הזווג על המסך דבחי"ג שהוא ממשיך רק קומת חכמה של ראש, ונמצא שאור, תמיד מה לומדים, באיזה כלים מתלבש האור? בכלי עליונה, בכלי דכתר.

אם כן, ונמצא שאור החכמה של ראש, התלבש עכשיו בבחינת כלי דכתר של ראש, כן? כמו שמבאר והולך. עכשיו, וכיון שגם בראש, וכיון שגם בראש נתכללו הכתר וחכמה זה בזה, כן. פירוש, כי עתה שנעשה הזווג על המסך דבחי"ג שהוא ממשיך רק קומת חכמה של ראש, ונמצא שאור החכמה של ראש, התלבש בכלי דכתר של ראש, יש עכשיו אור החכמה, בכלי דכתר של ראש.

הלאה. וכיון שגם בראש נתכללו הכתר וחכמה זה בזה, נמשך מזה, שגם הזכר, שהוא רשימו דקומת כתר, והנקבה, שהיא בחי' רשימו דקומת חכמה, נכללו גם הם זה בזה. לכן יוצא עכשיו, הזכר מקבל אור הזווג של הנקבה.

וזה אמרו "כיון, שהזכר והנקבה קבלו בזווג הא' בשוה, שם היה להפך, הנקבה נכללה בזכר. לא אומרים שמקבלים שתיהם מכתר של הראש, כמו כן גם עתה אחר שבא אור החכמה לכלי דכתר הזיווג נעשה בחכמה, אז גם המה מקבלים ג"כ מכלי דכתר, שניהם בשוה.

נמצא כך, יש בכלי דכתר אור הכתר, ונקבה נכלל בכתר. עכשיו בא אור החכמה בכלי דכתר, אז גם רשימו דכתר נכללה מאור החכמה.

אז צריכים להפוך דף ש"ב, טור א', הנוקבא מקבלת תחלה.

מה מדברים כאן? בזיווג הב' שנעשה על בחינת עביות. לכן הוא אומר כאן, הנוקבא, שהיא בחינה ג' דעביות, מקבלת תחלה מכל הג' שבכאן והם מקבלים ממנה. איזה ג' יש כאן? אור הכתר, רשימו ד' דהתלבשות שנקרא זכר, רשימו ג' דעביות שנקרא נקבה.

כי מתחלה בזווג הא', שהיה את הזיווג א' ד' דהתלבשות על קומת כתר, שנמשך קומת כתר של ראש, נמצא שאור הזווג היה שייך אל אור הכתר שעלה מהגוף להמלכות דראש, וכן לזכר דכלי דכתר, שהוא הרשימו דקומת כתר, אבל להנוקבא, שהיא בחינת חכמה, לא היה שום שייכות בזה האור דכתר עליון, להיותה הרשימו דקומת חכמה כנ"ל, ונמצא, שהנוקבא היא המקבלת מכל אלו הג' בחינות. העיקר ג' פה היא קיבלה מחמת התכללותה בהם כנ"ל.

אמנם עתה, שהזווג נעשה על הבחינה שלה, דהיינו בחי"ג, חכמה, נמצאת הנוקבא עיקר המקבלת, היא על בחינתה, היא עשתה הזיווג דהכאה מאלו הג' האורות כי שאר השנים, רשימו דזכר דכתר באור הכתר, אין להם שום שייכות לקומת חכמה, אלא, שמקבלים ממנה. זה רק יחס, הוא מסביר לנו איך שזה הולך.

תסתכלו דף ש', אות י'.

כתוב כאן באות י) ואז צריך שגם הנוקבא של הכתר תקבל גם היא משורש העליון שלה, שהיא שורש חכמה עליונה, לכן השורש של החכמה העליונה יורדת בבינה ובינה בחסד וכו', עד שיורד יסוד במלכות.

נעבור לאות יב) אמנם טעם ירידת שורש חכמה למטה במקום שורש הבינה, בזמן שנעשה זיווג על עביות דבחינה ג', על קומת חכמה. ולמדנו מה זה שורש חכמה למטה? ספירת חכ… ספירת הכתר, שהיה לה מקודם אור הכתר, קיבלה ירידה שאין לה יותר מאור החכמה בכלי דכתר. ובינה גם כן ירדה, היינו בינה צריכה לקבל אור הבינה, אין אור הבינה רק אור הזעיר אנפין וכולי. על כן יסוד שצריך להיות ל… אור היסוד קיבלה ירידה ולאור המלכות.

אמנם, י"ב, טעם ירידת שורש חכמה למטה במקום שורש הבינה וכו', הוא לכמה טעמים.

אנחנו אומרים עכשיו, שהזיווג נעשה בראש על קומת חכמה. ותמיד יש כלל, שאור בא בכתר יותר חשובה. ואנחנו מדברים בראש, היה צריך להתפשט למטה בגוף. אז מה צריך לראש לעשות שיהיה אור החכמה בכלי דכתר? נמצא, שורש הכתר שהיה בעצמו, שאין שם הסתלקות מאיר בכתר, מה אומר עכשיו? בחכמה, מה היה מקודם? חכמה. מה מאיר עכשיו?

תלמיד: אור הבינה.

רב"ש: בשביל התחתון זה, הוא בעצמו אין הסתלקות בראש. רק עכשיו, אנחנו לומדים מה שהוא צריך לתת בפרצוף ע"ב, בשביל הרשימות שעלו, אז מוכרח להתאים את עצמו, מה שהרשימות יכולות לקבל.

א', טעם הא' הוא, לפי כשהוא קרובה לשורש כתר, משורש חכמה, אינה יכולה להאיר ואורה מתבטל באור הנמשך מן הכתר, לכן, בכלי בכתר להאיר רק חכמה. ועוד כי צריכה הוא להתקרב למטה, כדי שתוכל הנוקבא שבכתר לקבל תחלה ממנו, וזה גורם קריבת השורש אליה מדריגה אחת יותר, מקרבת הזכר שבכתר אל שורשו.

בציור הגשמי, לפי הלשון שהוא לומד, משמע הלשון הולך, אז צריכים לפרש אחרת. שורש חכמה, שורש הכלי יורד לחכמה, כאילו אור הכתר בכלי דחכמה, ואור החכמה בכלי דבינה, ואור היסוד נמצא בכלי דמלכות. נמצא שיותר קרובה למי? לחכמה למטה. מה שאין כן, שיהיה אור החכמה בכלי דכתר, יהיה יותר רחוק. אתה מבין מה שאני אומר? הלא שמשמע כך.

ועוד כי היא צריכה להתקרב למטה, כדי שתוכל הנוקבא שבכתר לקבל תחלה ממנו כנ"ל, וזה גורם קריבת השורש אליה מדריגה אחת יותר, מקרבת הזכר שבכתר אל שורשו. ועוד, כי ביארנו כי לעולם השרשים אינם נמנעים מלהשפיע למטה, בהיות התחתונים רוצים לקבל, לכן שורש הכתר אינו נמנע מלהשפיע למטה, כל זמן היות זו"ן חוץ מן הכלי שלהם, שעלה למעלה, וא"כ אין החכמה יכולה להשפיע, ולכן כאשר תתרחק החכמה ותרד למטה במקום הבינה, אז ישאר המקום שלה פנוי, ואז, בעוד שהשפע הנשפע משורש הכתר, ממלא אותו מקום החלל הפנוי, של החכמה, אז, החכמה, שנמצא במקום בינה, היא משפעת למטה, נמצא, כי אז, גם אם הכתר משפיע, אינו מבטל הארת חכמה.

על אי אפשר להיות אור גדול בכלי קטנה. אף פעם לא תהיה אור החכמה בכלי, בכ… אור החכמה בכלי דבינה. ואף פעם לא יהיה אור היסוד בכלי דמלכות. להפך כלי יכול להיות, הוא לא מה? אור קטן בכלי גדולה, לא אור גדול בכלי קטנה, לכן הוא מפרש אחרת.

עכשיו נראה מה שהוא מפרש. הוא אומר, וזה גורם קריבת השורש אליה מדריגה אחת יותר, מקרבת הזכר שבכתר אל שורשו. מה הפירוש? נסתכל למטה, י"ב.

וזה גורם, הוא אומר, קריבת השורש אליה מדריגה אחד יותר.

תלמיד: ... אה.

רב"ש: לפי שיכול עד הטבור … הא' הוא, לפי כשהוא קרובה לשורש כתר אינה יכולה להאיר ואורה מתבטל באור הנמשך מן הכתר. כלומר, אם לא היו יורדים המדרגות, אלא, שהיה אור הכתר בכלי דכתר ואור החכמה בכלי דחכמה הרי אז, לא היתה יכולה אור חכמה להשפיע לגוף, משום שהיא, אור החכמה, מתבטלת אז באור הכתר, כי כל ספירות התחתונות מתבטלות, ואינן נכרות כלפי ספירה העליונה שבהמדרגה. ולכן, כל מדרגה אע"פ שיש בה ע"ס אינה נקראת מה לפי כך. לכן, אם אנחנו אומרים, התחתונות מתבטלות בעליונות, יוצא לנו ולכן, כל מדרגה אע"פ שיש בה ע"ס אינה נקראת רק על שם העליונה שבהם, כנודע, וע"כ, אי אפשר לאור החכמה שתתגלה למטה, אא"כ שיעשה הזווג על בחי"ג בלבד, כי אז יורדים המדרגות, ובא אור החכמה לכלי דכתר, אשר אז יהיה אור החכמה הספירה העליונה ותהיה ניכר הארתה.

זה שאומר.

כשיש ד' דהתלבשות היה מאיר אור הכתר. בא ואומר, עכשיו שנעשה זיווג על חכמה, על בחינת חכמה, אז מוכרח להיות קומה אחרת לגמרי, זיווג אחר לגמרי. וכאן אין אור ד' דהתלבשות. אם הוא היה מאיר אור הכתר כאן, לא היה נקרא אור החכמה.

לכן הוא אומר, מוכרח להיות זיווג בחינה ג'. מדוע? השאלה שלך שהיא כתר, לא זה הוא שואל. הוא שואל, מדוע מקודם למדנו, ד' דהתלבשות היה אור הכתר בכלי דכתר, וכאן בזיווג של חכמה הוא אמור לרדת המדרגה.

אז כאילו הוא שואל, מדוע הוא לא מאיר באותו הדרגה? באותו, מדוע אנחנו צריכים לומר שעכשיו לא מ… האור הכתר לא מאיר כאן, הזיווג הזה? בכדי שלא יבטל את הזיווג דבחינה ג'.

הוא לא שואל מה שאתה שואל, מדוע יש כאן בחינת חכמה? הוא שואל, מדוע בחינת, מדוע אני מוכרח עכשיו לומר, אור החכמה בכלי דכתר, שהוא כתר דכתר וחכמה תהיה בחכמה? אתה מבין? לא השאלה שלו הוא, מה שהוא שואל, מדוע יש חכמה? משום שאין יותר בחינה ג', זה לא שואל.

אבל הוא שואל, מדוע בשביל נעשה זיווג על בחינה ג' צריך להיות ירידת המדרגות? לכן מתבטלת. בזמן שכתר מאיר זה לא יכול להאיר. לכן אחד מפריע לשני כאילו, זה הוא מתרץ. כפי שאנחנו לומדים, זה פשוט, לא, לא צריכים כל ה… כל השאר כי מתרץ, זה מיותר.

שאי אפשר להיות אחרת, כאילו אנחנו אומרים. ג' לא יכול להיות ד', ד' לא יכול להיות ג'. אבל כשלומדים, כשלומדים ב', זה ב' התשובה, מי ששואל איזה שאלה. השאלה לא כתוב כאן, לכן הוא נותן להם טעמים לדעת השואל, אבל לא לפי דעתו, שאין כאן שום שאלה. יש כאן הרבה תשובות. מי ששואל באמצע איזה שאלה, הוא נותן לו תשובה. והתשובה הוא כתב, רב חיים ויטאל, והשאלה לא כתב.

צריכים לפרש כך, וזה גורם ועוד, טעם השני, ועוד, למעלה תסתכלו, שורה שלישית, כי צריכה הוא להתקרב למטה, כדי שתוכל הנוקבא שבכתר לקבל תחלה ממנו וזה גורם קריבת השורש אליה מדריגה אחת יותר, מקרבת הזכר שבכתר אל שורשו.

פירוש הזה. מה זה קירוב? השתוות הצורה. מה זה ריחוק? אין השתוות הצורה. היות שהתחתון נקבה לא יכול לקבל רק אור החכמה, לכן מוכרח להגיד, זיווג אור החכמה בכלי דכתר בחינה עליונה חכמה, שיהיה השתוות על בחינה ג'. מה שאם מאיר על ד' דהתלבשות היא לא יכולה לקבל, היא ג', היה מתבטל אור הע"ב.

וזה שהוא אומר, ועוד, כי ביארנו כי לעולם אין השרשים כי לעולם השרשים אינם נמנעים מלהשפיע למטה, בהיות התחתונים רוצים לקבל, לכן שורש הכתר אינו נמנע מלהשפיע למטה, כל זמן היות זו"ן חוץ מן הכלי שלהם. הכתר משפיע, וא"כ אין החכמה יכולה להשפיע, ולכן כאשר תתרחק החכמה ותרד למטה במקום הבינה, אז ישאר המקום של חכמה פנוי, ואז, בעוד שהשפע הנשפע משורש הכתר, ממלא אותו מקום חלל הפנוי, אז, החכמה היא משפעת למטה, נמצא, כי אז, גם אם הכתר משפיע, אינו מבטל הארת חכמה.