שיעור 10 - הדור האחרון: כעשירייה אחת למען העולם
חלק 1|28 פבר׳ 2021
מגלים חיים בעשירייה
כנס "קבלה לעם" העולמי 2021
25-28.02.2021
כעשירייה אחת למען העולם
שיעור 10
שיעור 28.02.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
אנחנו הגענו לשיעור האחרון בכנס הנוכחי, נושא השיעור הוא "דור האחרון כעשירייה אחת למען העולם". אנחנו לומדים איתכם מחוכמת הקבלה שכל המבנה של העולמות הרוחניים זה סך הכול עשירייה. העשירייה היא כולנו, כל האנושות עם כל החי, הצומח והדומם, כל היקום. כל מה שאנחנו רואים וכל העולמות העליונים, כולם נכנסים סך הכול לעשר ספירות מקוריות.
את עשר הספירות המקוריות האלה אנחנו צריכים לגלות, להכיר ולהרגיש שאנחנו קיימים בהן, ולא רק אנחנו, אלא כל העולם, כמו שכתוב "וכולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם"1, "וביתי בית תפילה יקרא לכל העמים"2. זאת אומרת שכל האנושות, כולם, בלי יוצא מן הכלל, לא חשוב מיהו, קטן, גדול, יפה, מכוער, חכם, טיפש, אדם רע או אדם טוב, כולם מגיעים לתיקונים, וכולם מגיעים להכיר את החיבור שביניהם, ובתוך החיבור שביניהם הם יגלו בורא אחד לכולם. לזה אנחנו צריכים להגיע.
חכמת הקבלה נותנת לזה 6000 שנה. היום אנחנו נמצאים 210 שנים לפני שנת ה- 6000, זה מה שיש לפנינו, אבל אפשר להגיע לפני כן. אנחנו מאוד מקווים שאנחנו נזרז את התפתחות האנושות על ידי ההתפתחות שלנו, כולנו נגיע למצב שנקרא "יפתחו השמיים" ואנחנו נגלה את העולם הנצחי השלם. לא רק אנחנו, שוודאי נמשכים לזה ומקווים להגיע לזה בחיינו כאן ועכשיו, אבל אנחנו גם כן צריכים לקרב את המציאות הזאת, את היכולת הזאת, לכל העולם, ומאוד מאוד מקווים שככה זה יקרה.
הדרך שלנו כולה נכללת מצעדים, צעד ועוד צעד, צעד ועוד צעד, או כמו גלגל, עוד סיבוב ועוד סיבוב. לא חשוב באיזו צורה אנחנו נספור את אותו צעד קדימה או סיבוב קדימה, אבל תמיד זה מתחיל כאילו מאותה נקודה, וקדימה, עוד פעם וקדימה. לפי חכמת הקבלה אנחנו סופרים את כל הימים האלה מהערב, מהחושך שמתחיל, אחר כך כשבא החושך ומתגלה, זה הלילה, ואחר כך אנחנו עושים תיקונים על החושך הזה ומגיעים ליום.
לכן בלילות העבודה שלנו היא בחושך, כשאנחנו לא מרגישים יפה, טוב, לא מבינים איפה אנחנו נמצאים בדיוק, מה בדיוק יורד עלינו, איך אנחנו צריכים להתנהג, המצב הוא מעורפל, אנחנו לא כל כך שולטים בחושים שלנו, זה נקרא "לילה". לכל אחד ואחד היו כאלו מצבים, ולא פעם. יחד עם זה, אחרי שאנחנו בכל זאת לא בורחים אלא לומדים, מחכים, מצפים שזה יעבור, הדברים האלה עוברים לאט לאט לפי הכלל "מה שלא עושה השכל עושה הזמן", כי הזמנים מתחלפים, ואז אנחנו מגיעים ליום.
זאת אומרת מה שלא השגנו "בלילה", מתחיל להיות ברור לנו במשך מה שנקרא "יום", הכול מתברר, מובן, איפה אנחנו נמצאים, איך אנחנו מתקשרים בינינו, איך על ידי הקשר בינינו אנחנו מגיעים למטרה שלנו, לגילוי הבורא לנברא, שזו בעצם מטרת חכמת הקבלה, גילוי הבורא לנברא בעולם הזה. וכך אנחנו חיים. יש לנו מצבים פרטיים, לכל אדם ואדם, חוץ מיום ולילה גיאוגרפיים שכולנו הנמצאים על פני כדור הארץ חיים לפיהם, יש יום ולילה לכולם. ואנחנו כולנו עוברים גם שלבים כאלה. ולכן בתקופות שהאנושות עברה, עברנו כבר הרבה מאוד פעולות, והאור העליון פעל עלינו וכל הזמן עיצב אותנו, כמו שדורות אנחנו סופרים בכל התהליך שהאנושות חיה על פני כדור הארץ ומתקדמים.
לכן לא צריך לחשוב שאנחנו צריכים להתחיל את 6000 השנה, את כל התקופה שהאנושות הייתה חייבת לקיים מתחילה ועד הסוף, אלא מספיק לנו לקיים את מה ששייך לדורנו זה וכך לתקן את מה שמוטל עלינו. לכן בונים בכל פעם עוד חיבור ועוד חיבור ועוד חיבור, ובכל פעם מה שהיה בחיבור הקודם נעלם, ומגיע שוב כלי שבור קצת ואותו אנחנו מתקנים איכשהו. ושוב מגיע כלי שבור ושוב מתקנים. וכך זה נקרא "פרוטה ופרוטה", זאת אומרת סנט ועוד סנט מתחברים לחשבון גדול. וכך נקווה שנגיע מהר לתיקון הכללי, הכול תלוי בעצם רק במאמץ שאנחנו ניתן.
ולפי איך שאנחנו מתקדמים והתקדמנו במשך הכנס הזה, יש כבר לפנינו עכשיו בהחלט דרך סלולה ואנחנו מבינים איך להתקדם. חיבור בקבוצה, ומתוך החיבור בקבוצה פנייה לבורא, וכך כבר נגיע לדבקות בינינו לבינו ובזה נשיג את כל הכלים וכל התיקונים ואת סך כול התוצאה שצריכה להיות כתוצאה מזה. זאת אומרת כל הכיוון שלנו מהבוקר עד הלילה ומהלילה עד הבוקר, כל יום ויום, צריך להיות איך אנחנו מתחברים. זאת אומרת "חיבור" זו המילה שבה אנחנו עוסקים, היא כל החיים שלנו, חיבור, חיבור ורק חיבור, עד שנמשוך אחרינו את כל האנושות לחיבור וכך נקים את מערכת אדם הראשון השבורה, שתקום מתוקנת. והמערכת הזאת נקראת "אדם", כי אז כשאנחנו מגיעים לכזאת מערכת שבה כולנו קשורים ותלויים זה בזה, אנחנו בזה דומים לבורא. ובמידה שאנחנו דומים לבורא לפי חוק השתוות הצורה, הבורא מתגלה בתוך החיבור בינינו.
אנחנו לא שייכים לדתות, לא ליהדות ולא לנצרות ולא לאסלאם ולא לעוד כל מיני שיטות שישנן, מאות שיטות בעולם שייכות לכל מיני אמונות למיניהן, אנחנו לא שייכים לזה, אנחנו שייכים רק לדבר אחד, לצרף את האנשים יותר קרוב זה לזה, לא פיסית אלא נפשית, שירגישו שהם שייכים למין אחד, מין הכוונה בני אדם ובצורה כזאת נגיע לצורת אדם הראשון. הבורא בכוונה שבר את הצורה הזאת, את הכלי הזה, את הרצון הזה האחד לחלקים, ובין החלקים האלה נכנס האור והוא פועל ביניהם, ומבדיל בינינו בצורה הפוכה ממה שהוא צריך להיות, זה נקרא "שבירה". ואנחנו צריכים למעלה מהפירוד בין החלקים האלה לסדר את החיבור, וזה נקרא שאנחנו עובדים כאן נגד הבורא. הוא שבר את הכלי ואנחנו מתקנים אותו ובזה הוא שמח.
זה כמו שאנחנו קונים לילדים שלנו איזה משחק, נניח פאזל או עוד כל מיני דברים שצריך לסדר, לחבר אותם, אנחנו קונים אותם בכוונה לילדים שלנו כך שהם לא מסודרים, לא מחוברים, כי על ידי כך שהילד מסדר הוא מבין איך זה כנראה צריך לעבוד, ואז על ידי כך הוא מקבל חכמה והבנה איך זה עובד ובשביל מה זה כך קיים. לכן אנחנו נקראים "דור אחרון", מפני שלפנינו היו כבר הרבה דורות של מקובלים שעשו כל מיני תיקונים והשאירו לדור שלנו לסיים אותם, זה בעצם מה שאנחנו עושים איתכם. ואנחנו רואים שגם הכוחות החיצוניים עושים את הפעולה הזאת של החיבור הכללי של כל האנושות לגוף אחד. אפילו אותה הפנדמיה נניח, שמתפשטת עכשיו בכל העולם על פני כל כדור הארץ, ועוד נראה שיבואו עוד ועוד כל מיני כאלו כוחות ומכות שבסך הכול יצטרכו להראות לנו שכולנו קשורים יחד ותלויים יחד. ונצטרך בצורה כזאת ללמוד מהמכות האלו, שרק בתנאי שאנחנו מחוברים נוכל להתגבר ולצאת מכל הצרות האלו.
זאת אומרת המכות הללו בדור האחרון שבו אנחנו חיים עכשיו, הן לא סתם מכות על האגו שלנו, הן דווקא כדי להראות לנו שאנחנו כולנו מחוברים, שכולנו הופכים להיות מערכת אחת. ולכן הכוח שאנחנו מזמינים לעזור לנו להיות יותר מחוברים, יותר מלוכדים בינינו, נקרא "כוח המשיח", כי הוא מושך אותנו מהאגו ומעלה אותנו למעלה ממנו. אנחנו פועלים בזמן מיוחד, תחת שליטת כוחות רעים מיוחדים וגם בעזרת כוחות טובים מיוחדים וכך נתקדם. כל מה שאנחנו רואים היום בעולם בסופו של דבר מכוון ללמד אותנו שאנחנו חיים בתקופה חדשה, בדור מיוחד, ושיש לנו רק בדבר אחד להכיר, בנחיצות להתחבר בינינו, להתאחד, להתקרב בינינו, כולם בלי הבדל מין, צבע, לאום וכל מיני דברים, הכול למען החיבור בלבד בין כולנו. רוצים או לא רוצים הטבע ילמד אותנו שזו ההכרחיות, ואנחנו צריכים גם להסביר זאת מתוך חכמת הקבלה לכל העולם. זה בתור ההקדמה לשיעור.
קריין: קטע מספר 1, בעל הסולם.
"הגמר של תיקון העולם, אי אפשר שיהיה, זולת בהכנסת כל באי עולם בסוד עבדותו ית', כמ"ש: והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ודייק הכתוב, ביום ההוא, ולא לפני זה."
(בעל הסולם. "הערבות", אות כ')
אנחנו יכולים לקרב את היום הזה אבל זה מצב מיוחד. יום אחד זה מצב מיוחד, יום של השפעה, יום של חיבור. רק בזה ההיסטוריה הזאת של האנושות על פני כדור הארץ תגמר, ואז אנחנו נתחיל להרגיש את המציאות שלנו לא על פני כדור הארץ הגיאוגרפי, המוגבל, אלא נתחיל להרגיש שאנחנו קיימים במימד אחר, במימד הרוחני. וזה בהתאם לכמה שאנחנו נעשה איתכם מאמצים להגיע לחיבור.
קריין: קטע מספר 2.
"ואל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו."
(בעל הסולם. "השלום בעולם")
שאלה: לפני הכנס היו שיעורים מאוד חזקים על התכללות, היינו ביחד ועשינו בירורים והגענו למסקנה בעשירייה שאנחנו צריכים חיבור לבבי כדי להגיע להתכללות יתר זה עם זה. האם זאת מסקנה נכונה? ואם תוכל להסביר איך זה בדיוק עובד?
הכול עובד על ידי המאור המחזיר למוטב. האור העליון פועל עלינו והוא מסדר אותנו, קצת יותר או קצת פחות. בהתאם לכמה שאנחנו יכולים להשקיע בחיבור, בהתאם לזה הוא מוריד את עצמו כדי לתת לנו אפשרות להתגבר על הפירוד בכוחות עצמנו. אם אנחנו יכולים לסדר בינינו יותר חזק את הקשר אז הוא נותן לנו הרגשת נפילה עוד יותר גדולה. אם אנחנו נוכל להתקדם בהתקשרות לבורא ולפנות לבורא, אז הוא ייתן לנו נפילות עוד יותר גדולות כדי שנוכל להתחבר בינינו ולהתקשר לבורא בצעקות ובתפילות שלנו.
לכן אנחנו צריכים דווקא לפי הירידות העמוקות שאנחנו מקבלים לראות כמה אנחנו מתקדמים. והירידה הכי גדולה היא זאת שאחריה בא גמר התיקון, שאלה הדברים הגרועים ביותר שמתגלים. ואלה שמגיעים לזה מסוגלים להתגבר על זה, לפנות לבורא ולקבל כוחות החיבור וכך להגיע לגמר התיקון. לכן הסימן להתקדמות רוחנית זה שהבורא מוריד אותנו יותר ויותר, ובזה הוא לא רוצה שאנחנו ניכשל ונברח, אלא הוא רוצה בזה לתת לנו הזדמנות יותר להשקיע כוחות ולהתחבר עמו.
תלמיד: אמרת שכשאנחנו מתקדמים הבורא דוחף אותנו למטה כדי להתחבר עם האח"פ. האם ההתפתחות הזאת נכונה מבחינה רגשית שנתקרב לאנשים, שנוכל להרגיש אותם?
לא, זה לא שייך להתקרב לאנשים, זה שייך לעבודה הפנימית של האדם, לא להתבלבל. יש מה שאנחנו בינינו, כל אדם והעשירייה שלו, ויש מה שאנחנו יוצאים מחוץ לעשירייה, שם העבודה אחרת לגמרי, אנחנו לא באים לשם אלא רק כדי ללמד בצורה יפה נוחה וטובה בלי עליות וירידות.
תלמיד: אז מה זה אומר שאנחנו לוקחים מהם חסרונות לבורא?
על זה אנחנו נדבר אחר כך. אני לא רוצה עכשיו לדבר על דברים שהם לא לפי התוכנית שלי. אנחנו עוד לא הגענו למצב שיש לנו עשיריות מחוברות נכונות וחזקות, שאנחנו יכולים לצאת לעולם הרחב. ולכן אל תשאל אותי על דברים שאנחנו לא נמצאים בהם, אל תבלבל אותנו.
שאלה: האם עבודה של עשירייה אחת יכולה להשפיע על כל האנושות? ואיך האור עובר מאחד לשני?
מתוך זה שאנחנו נמצאים במערכת אחת של אדם הראשון, ובמערכת הזאת אנחנו כולנו קשורים זה לזה. ולכן כל אחד במיוחד כשהוא קשור לעשירייה, הוא כבר נמצא בתא מיוחד שקשור לכל הגוף דאדם הראשון וכך אנחנו משפיעים זה על זה. גם המקובלים הקודמים שהיו לפני אלף אלפיים ושלושת אלפים שנה, גם הם כשהיו בעולם הזה היו משפיעים, וגם עכשיו שהם נמצאים ברצונות שלהם, בכל הפעולות שלהם, רק לא בתוך הגוף אלא בתוך הנשמה, גם עכשיו הם עומדים ועושים את הפעולות, הכול נמצא במערכת אחת.
אנחנו מסתכלים על הגופים אבל העולם שלנו לא מן הסתם נקרא "העולם המדומה" שזה לא מה שקורה באמת, אלא ישנה מערכת כללית ששם זה לא שייך. אין הבדל בין אדם חי לאדם מת אלא הכול תלוי רק כלפי הנטייה לחיבור, האם הוא פועל נכון או לא.
שאלה: איזה ביטחונות אנחנו צריכים לתת או לספק כדי להגיע לערבות?
אנחנו צריכים להכיר בזה שאנחנו צריכים להיות במערכת אחת, שכולנו תלויים בכולם, שכולנו מקושרים, מקושרים כך זה עם זה, משלימים זה את זה בצורות הפרטיות של כל אחד ואחד, עד כדי כך שבהתקשרות כזאת כל האנושות הופכת לרצון אחד ממש. זה נקרא "ערבות", ההבנה, ההכרה, ההשגה, האחריות, כל אחד עבור כולם.
שאלה: מה התועלת של כל האנושות?
התועלת של כל האנושות היא בהשגת הכוח העליון להגיע לדרגתו, להגיע למצבו, להיות שלם ונצחי, כל אדם וכולם יחד, שלמים ונצחיים. יותר מזה אני לא יכול להגיד כי אנחנו לא מבינים מה זה. לא זה ולא זה, לא מבינים שלמות ולא מבינים נצחיות. אנחנו חיים בדרגה שהיא תחת כל העולמות. אפילו את הדרגה הראשונה של השלמות אנחנו עוד לא יכולים לגלות. אני מאוד מקווה שזה בדרך, אני לא מקווה אני רואה שזה בדרך אבל בכל זאת זה עדיין בדרך.
תלמיד: היום אמרת שאנחנו רואים את ההסתרה צעד אחר צעד, זה אומר שאם אני לא עושה את העבודה ההסתרה תגדל. אז מה אנחנו מסכנים?
לא נכון. ההסתרה שגדלה היא לא בגלל שאתה לא עשית עבודה, ההסתרה גדלה מפני שאתה צריך לעלות לגובה ולכן ההסתרה כל פעם גדלה. תגיד לי, איפה יש יותר הסתרה? לתינוק קטן או לילד או לבחור או לאדם גדול או למדען גדול? כלפי מי יש יותר הסתרה? לכן ההסתרה גדלה לא מפני שאנחנו לא בסדר, דווקא בגלל שהיינו בסדר אנחנו זוכים להגברת ההסתרה ועל זה כתוב.
תלמיד: השאלה הייתה אחרת. אם אני בוחר לא לעשות את העבודה הזאת בגלל עצלנות, מה אני מסכן?
אל תעשה שום דבר ואז תראה. קודם כל אתה מגיע לגלגול הבא, אתה מתגלגל ושוב מגיע כי אתה לא עלית מהרמה הזאת של העולם הזה למעלה לדרגה הרוחנית הראשונה לפחות וחוץ מזה אתה לא יכול לברוח. תנסה, אנחנו נסתכל עליך, תנסה, תצא ואנחנו נסתכל עד כמה תתחיל לסבול כל מיני דברים ובסופו של דבר תצטער ותחזור. תראה. מתיקון הנשמה שלך אתה לא יכול לברוח. אי אפשר, זו מערכת, ולכן אתה רוצה או לא רוצה, כאילו שאתה רוצה וכאילו שאתה לא רוצה, אלא נותנים לך כאלה רצונות ומחשבות מלמעלה ואתה צריך לעבוד עם זה ולעבד אותם נכון. תחשוב על זה טוב ותראה שאין לאן לברוח.
תלמיד: אני לא אנסה לברוח. אני לא אנסה לעשות את העבודה הזאת, אני אעשה את הדרך שלנו.
בסדר, טוב. אתה מפחד.
שאלה: איך אני יכול לעשות שהירידות יהיו פחות קשות?
רק על ידי חיבור, על ידי חיבור אתה יכול להגיע למצב שאתה אפילו לא מרגיש את הירידות. או אם תתחיל להרגיש שאתה נמצא בירידה, מיד תברח לתוך הקבוצה, תתחיל להתקשר ולדבר איתם, תעשה משהו. ואל תחשוב שאם אתה לא מרגיש את הירידה, בכל העומק והרוחב שלה, אתה כאילו מפספס משהו, לא, אין מצווה להיות בירידה, אלא כמה שיותר מהר לצאת ממנה, לצאת על ידי פעולות נכונות. חיבור עם העשירייה זאת הפעולה הנכונה, הטובה, [שבאמצעותה] אתה מיד יכול להפסיק את הירידה. זה נקרא, שאם אדם זוכה עבודתו נעשית על ידי אחרים, כשאתה מתקרב לחברים הם נמצאים למעלה מהירידות ואתה מצטרף אליהם וגם יוצא מהירידה שלך, אתה משתמש בהתרוממות שלהם, וזה הכי טוב, כך אתה יכול לעלות הכי מהר ולרוץ קדימה.
שאלה: מהם השלבים בתיקון אדם הראשון?
השלבים בתיקון אדם הראשון הם רבים, מאה עשרים וחמש מדרגות בסולם הרוחני, ולפני הסולם הרוחני גם כמה שנים טובות שאדם מכין את עצמו בכניסה לסולם הרוחני. אבל סך הכול זה לוקח כמה שנים, ויותר מזה אתה יכול למצוא אצלנו הרבה לימוד על כך, זו כל החכמת הקבלה בעצם, איך היא מלווה את האדם בכל התהליך הזה, ממצב שאתה נגיד נמצא ועד גמר התיקון שלך. על זה חכמת הקבלה מדברת.
שאלה: מה הקשר בין העבודה שעושה הכלי העולמי למען תיקון האנושות, לבין מה שאנחנו קוראים "התערבותו של כוח המשיח" בעולם?
כוח המשיח בעולם זה נקרא שאנחנו מזמינים כוחות של חיבור בין כל העשיריות, לא בעשירייה הפרטית של כל אחד ואחד, אלא בין כל העשיריות, אנחנו מזמינים את הכוח הזה שכולנו צריכים להתחבר. מזמן של רבי עקיבא, ולפני זה, מזמן בבל של אברהם עד תקופתנו, לא הייתה לנו עבודה לחבר גושים גדולים ולקרב אותם לבורא, לא היה דבר כזה, ורק בזמננו, עכשיו הגענו למצב שחייבים לחבר את כולם יחד, וזה כוח המשיח.
שאלה: האם כולם יצטרכו לבוא להיות חלק מבני ברוך כדי לתקן את השבירה שבהם או שזה משהו שיתפזר מבני ברוך החוצה?
אני לא יודע, אני לא קושר אף אחד לקבוצה שלנו, מי שרוצה שימשיך לבד. כל החומר לתיקון נמצא בארכיון שלנו, אתם יכולים לקרוא, ללמוד ולבצע איך ומתי שאתם רוצים, לי אין עם זה שום בעיה, אני רק אשמח שתדאגו לחיבור של כל בני האדם לגוף אחד.
שאלה: יש מיליונים שלומדים קבלה ועדיין יש עשירייה חזקה שתוכל להצליח כבר בעבודה. למה?
כשאנחנו כולנו צריכים לתמוך זה בזה, זה הדור האחרון, זה לא רק שיש אפשרות לכולם להגיע לרוחניות, אלא לכולם, זאת אומרת שאנחנו בכללות של כל הכלי הזה הגדול צריכים להשתוקק לחיבור, ואז מתוך זה יבואו כמה עשיריות שיגיעו לחיבור ואחר כך עוד יותר ואחר כך עוד יותר, כמו בקונוס, אבל בינתיים באמת יש כאלה שמאוד מאוד קרובים לזה, דווקא התגלו כאלו, אבל בכל זאת צריכים עוד לעבוד. אני לא רוצה לשקר, יש מאוד קרובים לחיבור, ובכל זאת פעולת החיבור דורשת השתתפות של כולם, כמה שיותר, לכן זה נקרא הדור האחרון. זה ילך עכשיו מהר וחוץ מזה אין לאן לברוח, אנחנו נמצאים כבר בתוך הדור האחרון.
שאלה: שיתוף כל האנשים, לכן יש משמעות לחיבור שלנו, כי בסוף אנחנו כולנו יחד?
כן. את צודקת.
שאלה: איך אנחנו יכולים לזרז את הזמן של גמר התיקון, אילו פעולות קונקרטיות אנחנו יכולות לעשות חוץ מחיבור, תפילה ואמונה למעלה מהדעת?
לא צריכים יותר שום דבר, [צריך] גם לפזר את הידיעה הזאת לאחרים, אבל בסופו של דבר להתחבר בינינו ולגרום שגם האחרים יתחברו, זה הכול.
שאלה: כשאנחנו הולכים בדרך אחישנה אנחנו עוברים מצבים שונים וזה התיקון שלנו, האם כאשר יהיה גמר התיקון גם אומות העולם יצטרכו לעבור את אותם מצבים שאנחנו עוברים, ומה אנחנו צריכים לעשות כדי שלא יהיו המצבים האלה?
לא, הם לא צריכים. אנחנו עושים תיקונים, ומי שבא אחרינו כבר לא צריך לעשות את התיקונים האלה, הם מצטרפים אלינו לשלבים הבאים. כמו נגיד הילדים שנולדים היום, אנחנו לא נדבר על גלגולים קודמים וכל מיני דברים כאלה, אבל הם נכנסים לעולם שאנחנו הכנו להם והם נהנים מהעולם הזה יחד איתנו. ככה זה גם ברוחניות. זה בערך, אני לא יכול להסביר את זה בצורה אמיתית, יותר עמוקה, אבל ככה זה.
שאלה: באחד השיעורים אמרת, שאם אתה מתקדם נכון אתה מגלה את עצמך כמתוקן. תבהיר בבקשה את המצב הזה, איך לגלות את עצמי כמתוקנת?
אם אנחנו מתקדמים נכון אנחנו מזמינים מאור המחזיר למוטב והוא משפיע קודם כל, על אותו אדם שמזמין את המאור הזה, והאדם הזה נעשה יותר משפיע, יותר מחובר עם כולם, ולפי זה הוא נעשה יותר מבין, יותר מרגיש ויותר מתקדם רוחנית. זה נקרא שהוא נעשה יותר מתוקן. זה הכול.
שאלה: מה זה אומר, ש"כל יחיד בעולם יונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו ונעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו?"
מפני שכל אחד ואחד מאיתנו תלוי בכל העולם, תראי איך בדור האחרון אנחנו מגלים את עצמנו, האוכל, הבית, הביגוד שלנו, כל דבר שיש סביבנו מגיע מכל מיני מקומות בעולם, וגם אנחנו מתפרנסים מכך שאנחנו מוכרים את כל הדברים שלנו לכל העולם. זה מה שאומר בעל הסולם, כמו שאנחנו בעולם הזה מתחילים להרגיש בדור האחרון שאנחנו קשורים לכולם בכל מיני צורות הקשר, ולמה זה קורה? מפני שמתגלה רשת הקשר הרוחנית שבה אנחנו קשורים יחד כולם, וזה מה שמייצב לנו את העולם כל כך קשור וכל כך תלוי זה בזה, כך אין לנו ברירה ואנחנו צריכים גם להיות תלויים כך זה בזה ברמה הרוחנית. כמו שכבר הגענו לזה במשך ההתפתחות שלנו בצורה הגשמית, בגשמיות הגענו לחיבור, אגואיסטי, כי זו גשמיות, עכשיו צריכים להגיע מעליו להתקשרות בצורה על מנת להשפיע, אלטרואיסטית זה לזה.
שאלה: הבורא מגלה את הרע ואנחנו נופלים, מה צריכה להיות הבקשה כדי להיתקן?
שהבורא יתקן את הרע. פשוט מאוד. הוא גילה את הרע, תבקשו ממנו שיתקן את הרע. למה הוא עושה את זה? כדי שאנחנו נתקשר אליו, זו כל הסיבה. לכן הרע שמתגלה זה בדיוק כדי שעליו אנחנו נבקש תיקון, ועל ידי זה אנחנו מרוויחים קשר עם הבורא. חוץ מהצורה המתוקנת אנחנו גם מרוויחים קשר עם הבורא.
שאלה: נראה לי שהחבר ניסה לשאול, האם כל האנושות תצטרך לבוא בסופו של דבר לבני ברוך, להיות חלק מבני ברוך כדי להיתקן, או שהם יקבלו את התיקון שלהם דרכנו, דרך החיבור שלנו?
לא. דרכנו הם יכולים לקבל רק התעוררות. אבל כדי לתקן הם לא יכולים לקבל תיקון אוטומטי, אלא הם יצטרכו גם להתקשר לאותה המערכת ובצורה אקטיבית להיכנס, להתכלל בכל המערכת הזאת ולבקש חיבור, תיקון. אין דבר כזה שאדם ללא שום יגיעה פתאום נכנס למערכת ונעשה שם חלק בלתי נפרד.
תלמיד: אבל הם לא כולם צריכים להיות מקובלים או כן?
בסופו של דבר כולם. כמו שכתוב "וכולם ידעו אותי מקטן ועד גדלם"3.
תלמיד: נראה שחסרה לנו רגישות, שהאנושות סובלת בגללנו. יש לנו תשובות מהרב, אנחנו מבינים את המערכת, אבל אנחנו שוכחים שהאנושות מחכה שאנחנו נתחבר. איך נוכל להעלות בינינו, בקרבנו, את הרגישות לעובדה שהאנושות מחכה שנביא להם חיבור, שנביא להם את גילוי הבורא?
יפה. טוב מאוד. אז תנסה לדבר עם החברים ולעורר אותם שבאמת האנושות סובלת בעקבותינו, שאנחנו לא מביאים מספיק תיקונים לכל האנושות. טוב מאוד. בבקשה, תעורר את כולם, גם את עצמך.
שאלה: באיטליה אנחנו משקיעות הרבה אנרגיה להפצה של חכמת החיבור בלי להגיד את המילה קבלה. איזו חשיבות יש עכשיו לצורת ההפצה הזאת?
חשיבות גדולה מאוד והיא עולה יותר ויותר, ואני ממש מבקש לא לעצור. זה עוזר גם לכם שאתם מפיצים וגם לאיטליה עצמה ולכל העולם. לא לעצור, כמה שיותר. תודה לכם.
שאלה: בשיעור אחר אמרת, שמי שעושה הפצה אז בעצם הירידות והעליות עוברות בצורה יותר מתוקה. אתה יכול להסביר איך זה קורה?
כן. מפני שהוא מחלק את הנטל שלו לעוד הרבה הרבה תלמידים שהוא מלמד אותם, ולכן אין שום בעיה. אם הוא היה עובר את זה לבד, זה היה הרבה יותר קשה. כשהוא מלמד את האנשים האחרים, הם גם מתחילים לתקן, אז הוא מעצמו מחלק את זה לעוד הרבה חלקים, אנשים, וכמו בתגובת שרשרת כך זה מתפזר ממנו והלאה. לכן כמה שיהיו לכם יותר תלמידים ותלמידות, אתם על ידי זה תתקדמו לתיקונים יותר מהר וביתר קלות.
שאלה: איך אנחנו נבנה תפילה בעשירייה כדי להאיץ את הזמנים של חיבור באנושות, והאם חייבים שתהיה מידה מינימאלית של חיבור כדי לבנות את התפילה הזו?
ודאי. בלי חיבור ביניכם התפילה שלכם לא מתקבלת. הבורא מרגיש עשירייה. לא חשוב אם זו עשירייה, אולי זו תהיה חמישייה, אבל אלה יהיו חמישה שרוצים להתחבר יחד, ומהרצון המשותף ביניהם הם מעלים תפילה לבורא. זה חייב לבוא מכמה רצונות לקבל שהם משתדלים להיות מחוברים, אפילו בצורה אגואיסטית, ומבקשים את הבורא על החיבור למעלה מהאגו שלהם, זו בעצם התפילה. ואין תפילה אחרת.
יש נגיד שניים אגואיסטים, שהם אמנם אגואיסטים אבל מוכנים להתחבר ביניהם ולהעלות בקשה לבורא שיחבר ביניהם באמת. זאת התפילה, סך הכול, אין יותר, רק את זה. כל מה שאנחנו מבקשים, כל מיני דברים אחרים, הבורא לא שומע. כל היתר מה שאנחנו מרגישים שחסר לנו, יש איזשהן בעיות כאלו וכאלו, זה כדי לעורר אותנו להתקרב ולבקש על החיבור, אך ורק.
שאלה: מה יהיה השלב הבא, מה מחכה לנו?
מה אנחנו יכולים לענות על זה? אני חושב שאנחנו עכשיו נעשה שיעורים בשבת כמו שיש לנו שיעור אחר הצהריים, נעשה שיעורים פעם בשבוע בשבת משלוש עד חמש ביום, שעון ישראל, ושם נמשיך את כל הדברים האלה עד הכנס הבא. ועל הכנס הבא, מי שישאיר לנו כתובות, אתם כולכם תקבלו את ההודעה. אנחנו צריכים להכין את עצמנו טוב, שהכנס הבא כבר יהיה במדרגה הרוחנית הראשונה.
שאלה: יש הרגשה שקל ומהר יותר לחבר את כל העולם מאשר שאנחנו נתחבר בעשירייה. האם זו הרגשה נורמאלית? מה לעשות איתה?
תעשה מה שמוטל עליך ואל תהיה חכם. לעולם לא יותר קל להתחבר ממה שלנו, אלא הגיע עכשיו הזמן שאם אנחנו נתחבר, שאנחנו הדור הראשון של הדור האחרון, אם אנחנו נממש את פעולת החיבור בינינו, לכולם יהיה הרבה יותר קל. העיקר זה דווקא אנחנו, אתה צודק. אבל לא שאנחנו לא נעשה כלום והעולם יתחבר, העולם לא יוכל להתחבר אם אנחנו לא נתחבר, הוא מחכה לנו. ואם אנחנו לא נעשה את החיבור אז יהיו לחצים גדולים על כולנו, כי הבורא לא סתם מעורר אותנו, הוא מעורר אותנו כדי שאנחנו נעשה את החיבור הזה הראשון של הדור האחרון.
שאלה: מטרת הדור האחרון היא לחבר את המבנה הזה של אדם הראשון, מה יהיה לאחר החיבור הזה?
כשכל המערכת דאדם הראשון תתחבר, אז הבורא יתגלה כלפי כל האנושות, כלפי כל הנשמות, כלפי כל הבריאה. כמו שכתוב, שמתחילת הבריאה ועד סוף הבריאה הכול יתמלא באור העליון. ככה זה יהיה.
שאלה: איזו דוגמה של קשר מהעולם של הצומח והדומם אנחנו יכולים לקחת לבניית החיבור בדרגת האדם, האם יש לזה איזשהו תפקיד בתיקון?
לא. אבל כמו שדומם, צומח וחי הם תלויים זה בזה וקשורים זה לזה, כך אנחנו צריכים להבין שאנחנו צריכים להיות בדרגת המדבר קשורים זה לזה.
שאלה: ירידה בעשירייה היא לא מורגשת כירידה, הכול מאוד רך, זה נכון שאני בקושי מרגיש את זה?
נכון.
תלמיד: לא עדיף אם הייתי מרגיש את הירידה?
לא, בשביל מה? אם אני נופל, בשביל מה לי ליפול הרבה וקשה ושיכאב, אני בזה לא מרוויח כלום, כמה שיותר מהר לקום ולהמשיך קדימה כי ישנה מטרה. המטרה היא לא ליפול, המטרה היא כמה שיותר מהר לקום ולהמשיך בדרך.
תלמיד: פשוט לא מורגשת העבודה.
אל תדאג, תהיה לך עבודה.
שאלה: תן עצה איך לצאת ממצב מבולבל כשאני נמצאת במחשבות משלי, להתעלות ולהתכלל בעשירייה כדי ללכת אחריה בעיניים עצומות, כשאנחנו מודעים לאחריות שלנו כלפי האנושות.
את צריכה להיכנס לעשירייה, לסגור את העיניים, להיכנס ולהשתתף איתן בכמה שאפשר אפילו שאת לא רוצה, ממש למעלה מהרצון, נגד הרצון. ואז תיראי שברגע שאת מבטלת את עצמך, פתאום את יכולה להתחבר איתן ונעשה לך קל, טוב, יפה והכול ברור. קצת מאמץ.
שאלה: האם דאגה לחברה זה תיקון?
לא, אנחנו לא מגיעים לאנשים שאין להם השתוקקות להתקדמות הרוחנית. אחר כך על ידי העבודה שלנו גם הם יקבלו השתוקקות לרוחניות. בינתיים אנחנו מדברים רק עם אנשים שיש להם איזה עניין בזה.
שאלה: אם יש חוק שלא ניתן לברוח מהתיקון שלך, למה אנחנו צריכים לעבוד כל כך קשה כדי להיתקן, רק כדי שהתיקון הזה לא יהיה כואב?
אנחנו צריכים לעבוד כל כך קשה מפני שאנחנו בסך הכול אגואיסטים עצלנים. על כל דבר שאנחנו מרוויחים אנחנו צריכים לתת יגיעה. גם בעולם הזה אנחנו צריכים ללמוד ולעבוד, להוליד ילדים, לטפל בהם, במשפחה. כל החיים שלנו מלאים טרדות, בעיות, אין מה לעשות. אז ברוחניות יש לנו רק דבר אחד, חיבור, אין שום דבר חוץ מזה.
וחוץ מזה, ברגע שאנחנו נמשכים לחיבור, כל יתר הדברים מתחילים להיות קלים מאוד, הבורא כאילו מפנה אותנו, מנקה אותנו מכל הבעיות האחרות. תתחילו להתעסק בחיבור ותראו איך זה עובד.
שאלה: איך אנחנו יכולות להגביר את הקשר בינינו בכנס הזה כאן ועכשיו?
תנסו להתקשר זו עם זו, תנסו לדבר, תנסו לקשור קשרים, תנסו לרצות להיפגש ביניכן מחר, מחרתיים, ללמוד מה אתן לומדות, מה אנחנו, מתי משתתפות בשיעורים, ולחמם זו את זו, "איש את רעהו יעזרו". ככה שיהיה, אדרבה, זה מאוד מאוד טוב.
שאלה: העשירייה שלנו שמעה את העצה שלך וכולנו בונות את התפילה ביחד. אבל אם חברה לא יכולה להשתתף בפגישה הזאת, היא חייבת להתבטל בפני מה שהעשירייה מחליטה?
תמיד צריכים להתבטל כלפי העשירייה, זה חוק. מי שלא מתבטל כלפי העשירייה אין לו מקום, הוא לא נמצא בתוך העשירייה ולא יוכל להגיע לתיקון. אין ברירה. תקראו בבקשה מהמקורות מה שכותבים מקובלים על העשירייה, עד כמה הדבר הזה הכרחי. הבורא לא שומע אף אחד כמה שתצעקו אליו, אבל אם תצעקו מתוך העשירייה, שהעשירייה כולה כאילו מבקשת, מיד הבורא שומע. אבל אחד הוא לא תופס, אין לו דבר כזה, כי אצלו העשירייה היא כאחד. וזה שעל ידי השבירה יצאנו מהקשר לעשירייה, אז אצלו המנגנון שלו עובד לפי עשר, עשר כאחד. לא לשכוח את זה, זה דבר עקרוני וזה באמת המכשול להרבה אנשים עד שהם מבינים את העיקרון הזה, אצל הבורא עשר זה אחד, פחות מעשר הוא לא שומע.
זאת אומרת אתן יכולות להיות שלוש, חמש, אבל בכל זאת צריך להיות חיבור בין אנשים שמבקשים ופונים לבורא מתוך החיבור ביניהם.
שאלה: אמרת שיש עשיריות שקרובות מאוד למעבר לרוחניות. האם כולנו בכלי העולמי צריכים להתפלל עבורם כך שהם יעשו את המעבר הזה?
אנחנו צריכים להתפלל כולנו על כולם. ואני לא רואה כאן שיש כאלה שמאוד קרובים או כאלה שמאוד רחוקים, זו בסך הכול העבודה המשותפת שלנו כי כולנו נמצאים במערכת של הדור האחרון. לא צריכים לדחוף איזו עשירייה קדימה ואז כולנו יכולים להיות רגועים שהיא תעשה לנו שם קשר עבור כולם, לא. אנחנו כולנו צריכים להשתוקק להיות ברוחניות, יש שם מקום לכולם ורק יחד, יחד כך להתקשר.
שאלה: אנחנו משתדלות לתכנן את התפילה היומית שלנו אבל לכל אחת מאיתנו יש לו"ז מאוד שונה. השאלה מה עדיף, לבנות את התפילה בערב עבור היום למחרת כאשר כל העשירייה יכולה להיות נוכחת, או לעשות את זה בבוקר עם רק חלק מהעשירייה?
גם זה וגם זה, אבל רצוי שיהיו כמה שיותר.
קריין: אנחנו בקטע מספר 3 של בעל הסולם.
"ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד."
(בעל הסולם. אגרת ד')
שדה אשר ברכו ה' זה המקום שבינינו, שאנחנו מחפשים זה את זה איך אנחנו יכולים להתחבר בינינו, זה נקרא "עבודה בשדה". אז בעל הסולם אומר שלא חסר לך כלום, אלא לצאת ולחפש איך אתה יכול להתחבר עם עוד אנשים כמוך ולצרף אותם לגוף אחד, למערכת אדם הראשון. את זה כתב בעל הסולם במכתב שלו.
שאלה: כשאנשים עושים עבודה פיסית קשה זה מזיק להם. האם זה יכול לקרות גם ברוחניות, ואם כן, מה יכולה להיות ההרגשה של זה?
אם אתה עובד בצורה נכונה, אתה מגיע לבקשה לבורא יחד עם החברים. ואם הבקשה היא נכונה, הבורא מיד עונה כי זה כוח השפעה. וברגע שאתה מבקש ממנו מה שעונה לכוח השפעה, אתה מיד מקבל תשובה. לכן לא יכול להיות שאתה מבקש נכון ולא מקבל תשובה, אין דבר כזה. הוא כותב את זה, שאז הוא נענה מידו הרחבה.
שאלה: אם אין עוד מלבדו, מה החלק שלנו ביגיעה כשותף שלו בעבודה?
כתוב "אני לדודי ודודי לי", זאת אומרת, אנחנו לבורא והבורא לנו. אנחנו מעלים לבורא בקשות, חסרונות והבורא מתקן אותנו וממלא אותנו. זה בסך הכול היחסים שצריכים להיות בינינו. אנחנו מבקשים והבורא עושה, אנחנו מבקשים והבורא עושה, זה בסך הכול. רק הבקשה שלנו צריכה להיות מתוך זה שאנחנו מתחברים בינינו, כי הבורא נותן רק בחיבור בינינו, שם זה המקום שבו אנחנו יכולים לגלות מה שהבורא נותן.
שאלה: בשיעור מספר 9 שמעתי שאמרת "רב אמר וצריך לעשות". איך בעשירייה מהר לשמוע מה אמר הרב?
תשאל את החברים מה הם שומעים, מה אתה שומע, אולי תשמעו שוב את השיעור, ולא יותר מזה. בסך הכול אני לא מדבר בלשון קשה. תשאל את החברים, תדברו ביניכם מה כל אחד קיבל מהשיעור ובסך הכול על מה אתם חושבים שמדובר, זה מאוד מקרב ביניכם ובזה אתם יותר מבינים זה את זה.
שאלה: הנשמה מגיעה לעולם הזה ומרגישה את השבירה. מי אנחנו כקבוצה שרוצה לאסוף את החלקים האלה?
אנחנו החלקים השבורים. בכל אחד ואחד מאיתנו ישנו האגו. ובתוך האגו, הרצון האגואיסטי, ישנה הנקודה שבלב. זה מה שיש לנו מהשבירה. והניגוד בין הנקודה שבלב, הניצוץ, לאגו שלנו, בניגוד בין שניהם אנחנו מרגישים לא נוח ומחפשים איך אנחנו יכולים לצאת מזה. ולכן כך אנחנו מרגישים. וכל החיפוש שלנו זה מפני שיש לנו מצד אחד רצון אגואיסטי שישנו בכולם, אבל חוץ מזה מתעוררת בנו הנקודה שבלב שמשתוקקות לחיבור. ושניהם לא נותנים לנו לחיות ברוגע ולכן אנחנו כאן.
תלמידה: אז מי אוסף את השברים האלה?
הבורא, הכול נכלל בו.
שאלה: אני רוצה להודות על הכנס משנה החיים הזה, ולסכם את הכנס עם השאלה, איזו משימה היית נותן לנשים כדי להתכונן בעשיריות שלהן עד לכנס הבא?
קודם כל אתן צריכות לשמוע את השיעורים שלנו יום יום. לא בזמן השיעור, אלא מיד אחרי שאנחנו גומרים את השיעור, השיעור הזה כבר נמצא בארכיון שלנו, אז להיכנס לארכיון, לקבל את השיעור וללמוד אותו במשך היום לאט לאט. וגם במשך היום להתקשר לחברות ולדבר איתן על החיבור. וכך יום יום, עד שאנחנו נעשה את הכנס הבא. ומה שבכנס הזה סיכמנו והשגנו שאין יותר מעשירייה, אדם חייב להיות מסודר בתוך עשירייה, ורק על ידי חיבור בתוך העשירייה אנחנו מגיעים לגילוי הבורא, אז אנחנו נשתדל להגיע לגילוי הבורא.
שאלה: האם התקדמנו מספיק בכנס הזה כדי לזרז את הזמנים, או שאנחנו עדיין באיחור?
אנחנו התקדמנו מאוד, אבל עדיין אנחנו נמצאים קצת באיחור. זה כמו שאנחנו רצים אחרי הרכבת והתקרבנו לרכבת, אבל הרכבת בכל זאת נמצאת עוד לפנינו. היא כבר לא מתרחקת מאיתנו, אנחנו משיגים אותה, אבל עוד לא השגנו, למרות שהיא נוסעת ואנחנו רצים אחריה. אני מאוד מקווה שאם אנחנו נעשה שיעורים כמו קודם, וגם בשבת נעשה שיעור משותף, כל שבת שיעור משותף לגברים ונשים, מ-15:00 עד 17:00 בכל השפות, אז תוך כמה חודשים אנחנו כן נהיה מוכנים כבר להיות באיזה חיבור כאחד.
העיקר בשבילנו כאחד. הבורא לא יכול להתגלות, האור העליון נמצא מעלינו, אבל הוא מתגלה רק בתנאי שיש איזה חיבור התחלתי בינינו, ואת החיבור הזה בינתיים אין, אבל התקדמנו אליו ובטוח שזה נמצא לפנינו. אני לא מפחד, אני לא מתבייש, אני לא מרגיש שיש כאן איזה פספוס והאשמה, אלא אנחנו עשינו דרך מאוד יפה, מאוד מאוד יפה. אתם בעצמכם מרגישים עד כמה הכנס הזה הוא צעד מאוד חשוב קדימה. גם מבחינת הארגון, גם מבחינת ההבנה, מבחינת הסיכומים שלנו, אנחנו התחלנו לסכם כל שיעור, כל שלב, וזה נעשה הרבה יותר ברור ומוצק, מחובר.
שאלה: בעשירייה שלנו אנחנו רוצים להתפתח באחישנה ולהועיל לא רק לעצמנו. איך בעשירייה אנחנו יכולים לבחון האם אנחנו מתקדמים בדרך האור או בדרך הכאב?
זה לפי הנטיות שלכם, לְמה שאתם רוצים. אם אתם רוצים להגיע לאור, אז אור זה נקרא "אור של חיבור ואור של אהבה", אז בבקשה, תשתדלו להתחבר ולהגיע לזה. בבקשה. אבל זה לא יכול להיות אחרת. אתם כולכם רוצים שהבורא ישחק לפי מה שאתם רוצים, זה לא יכול להיות. אנחנו צריכים להגיע לדרגת הבורא, אנחנו צריכים להגיע למצב שנעשים בטבע כמוהו, זה דבר מאוד לא פשוט. אבל על פחות מזה אנחנו לא הולכים, כי אין פחות מזה.
פחות מזה זה דרגת בהמה, יותר מזה זה דרגת האדם, הדומה לבורא. אז בבקשה, רק תבינו איפה אנחנו נמצאים ולאן אנחנו צריכים להגיע וחייבים להגיע. יהיו עוד פנדמיות, יהיו עוד בעיות, תהיה מלחמת עולם כמו שכותב בעל הסולם, מה שלא יהיה, אנחנו נצטרך בסופו של דבר להגיע לחיבור בינינו ולדבקות בבורא. אז אם נעשה את זה לא נצטרך את כל הייסורים הגדולים האלה. לכן בוא נחליט מה כדאי לנו לעשות.
שאלה: כשאנחנו בונים קשר נכון עם הטבע, גם עם הדומם צומח וחי, האם אנחנו יכולים לזרז את התיקון שלנו?
לא. רק הקשר בין החברים בעשירייה, הוא יכול לתקן אותנו, על ידי זה שנזמין מאור המחזיר למוטב. שום פעולות שלנו, חוץ מההתקרבות לחברים בעשירייה ובקשה מהבורא שיעזור לנו להקים את הקשר בינינו, לא יעזרו לנו.
שאלה: מה ההבדל בין הבקשה עבור חיבור, לבין הבקשה עבור תיקון?
זה אותו דבר. בקשה עבור חיבור ובקשה עבור תיקון. כי תיקון וחיבור זה אותו דבר.
שאלה: העשירייה שלנו פרושה על פני חצי עולם. איך אנחנו יכולות להשפיע לסביבה ולהביא אנשים חדשים, האם חוץ מתפילה ממרכז העשיריה, וחוץ מההשתוקקות הפנימית שלנו להפצה החוצה, יש אמצעים רוחניים אחרים?
לא, אין. רק על ידי ההפצה שאנחנו מסוגלים לעשות, ולמשוך אלינו עוד ועוד אנשים אם הם רוצים, ודאי שבכוח אי אפשר, אלא אם הם רוצים להשתתף בתיקון העולם. זה מה שאנחנו יכולים לעשות, כלום חוץ מזה.
שאלה: האם זה משנה אם החיבור בעשירייה הוא טוב או לא טוב, או מה שחשוב זה החיבור בכלל?
החשוב זה החיבור בלבד, בתוך עשירייה בלבד, זה מה שחשוב. וכדי שזה יקרה אנחנו צריכים לבקש מהבורא, שהוא יחבר בינינו. ואז כך אנחנו משיגים דרך הקשר שלנו את הקשר עם הבורא.
שאלה: בעשירייה אנחנו כותבות תפילה כל יום, אנחנו מרכיבות אותה מכל מצב שבעשירייה, לא משנה באיזה מצב היא נמצאת, ואנחנו מרגישות איך הבורא מחבר את המצבים שלנו כך שאנחנו מרגישות את החיבור שלנו כתוצאה מהבקשה הזאת. השאלה היא כזאת, התשובה של הבורא אלינו, ההרגשה הזאת שהוא עוזר לנו, האם אפשר להגיד שזה גילוי הבורא?
זה עדיין לא גילוי של הבורא, אבל בכל זאת זה התקרבות של הבורא, נכון, אבל לא גילוי. גילוי הבורא אתן תגלו שזה משהו אחר, זה כשמתגלה לכן אור בכל העולם, ואתם מתחילים להרגיש איך הכול מתקיים, איך הכול מסתובב, איך הכל נמצא לפניכם כחי, העולם נעשה ללא גבול, ללא קירות. אתם תרגישו את זה.
שאלה: איך מתוך החיבור בינינו נצליח בפועל להשפיע למען העולם? איך זה קורה בפועל, ואיך נדע שהחיבור בינינו מספיק חזק כדי שנוכל לעשות את זה?
אם אנחנו נגיע לחיבור, אז אתם תתחילו להתקשר לבורא, והבורא יעשה את העבודה הזאת. עבודת התיקון נקראת עבודת ה' ולא עבודת האדם. ואז אתם תוכלו להגיע לבורא ולהגיד, "את זה אני רוצה שיתקן, ואת זה אני רוצה שיתקן". זה נקרא ש"צדיק גוזר והבורא מקיים". ככה זה. אז רק להגיע לקשר בינינו ואז נוכל להגיד לבורא מה לעשות, וכך העולם יתקדם לתיקונים.
שאלה: איך אנחנו נשיג את החיסרון של העולם אם כל מה שקורה בחוץ בכלל לא אכפת לנו, חוץ מלעשות את עבודת החיבור בינינו?
שאתן תתחילו לגלות חיבור שלכן, אז אתן תתחילו לגלות שלעומת החיבור שלכן העולם נמצא בירידה מאוד מאוד גדולה, כולם, ממש כולם. ואז יהיה לכן דחף מאוד גדול לבקש מהבורא שיתקן את האנושות.
שאלה: איך בצורה נכונה להתחבר בתפילה אחת. אנחנו נפגשות בזום, אנחנו קוראות יחד את הבקשה שלנו לבורא או שאנחנו יכולות לעשות את זה במחשבה בזמן אחד?
יותר טוב אם אנחנו נשמע זה את זה.
שאלה: יש שאלה מתוך הסדנה בעשירייה. איך אנחנו מרגישות שאנחנו מקושרות ברוחניות?
זה יהיה מורגש בזה שאת תתחילי לחייך. זאת תהיה תוצאה מהחיבור, ולא שתהיי כל פעם כזאת עצובה.
שאלה: מה אנחנו יכולות לעשות שהלב של העשירייה והראש והפה יהיו באותו מקום שאנחנו מתפללות?
להשתדל לדבר על החיסרון הכי חשוב לכולם, ואז על ידי זה יתכללו, זה נקרא "איש את רעהו יעזורו". וכך זה יקרה.
שאלה: נפגשנו יחד עם העשירייה בכנס והזמנו עשיריות נוספות, וסיכמנו שכל אחת מתחברת לעשירייה שלה, אבל כשכל האורחות נסעו הביתה פתאום הרגשנו שכך כולם מתפזרים. נפגשנו גם עם העשירייה של טורונטו וקיבלנו ממש התפעלות גדולה. איך אפשר להשתמש בקשר הזה בצורה נכונה ואיך להשתמש בהתפעלות הזאת בקבוצה שלי?
תעשו לפחות פעם בשבוע קשר ביניכם ואתם תראו עד כמה שזה יחזק, כולם כולם וכל אחד. זה מאוד מועיל.
שאלה: אמרת שהירידה הכי עמוקה זה בדיוק לפני גמר תיקון. האם זה לא קשור לסבל הרוחני שאנחנו חייבים לעבור על מנת שהאנושות לא תעבור את הסבל הפיסי הזה?
לא, אנחנו לא צריכים לסבול עבור כל האנושות, אלא אנחנו צריכים לעשות דווקא פעולות מאוד מאוד קלות, יפות, והן נמצאות לפנינו. אין בזה שום בעיה, אנחנו נעבור אותם יחד בקלות, ולאנושות יהיה עוד יותר קל לעבור את הדברים האלה אחרינו. זה כמו שאנחנו רואים בגשמיות, כל דור בכל זאת אם הוא מקיים את עצמו נכון, הדור הבא שמגיע בשבילו כבר מוכנים עוד יותר חיים נכונים. ככה זה יהיה. לא לפחד. ולא לדבר על כל מיני ירידות כאלה עמוקות, זה לגמרי לא. לפנינו ממש הכול נפתח יפה. אני מאוד שמח שאנחנו נמצאים דווקא בכאלו מצבים. זה בקלות אפשר לתקן, ללא שום הגבלות בחיים הרגילים, בלי מכות, נעשה את זה.
שאלה: מה זה אומר לאסוף את האיברים המדולדלים? מה הם בדיוק האיברים המדולדלים האלה ואיזו פעולה מסתתרת מאחורי המשפט הזה?
לחבר את הרצונות השבורים, "שבורים" נקרא שלא רוצים להיות מחוברים עם שום דבר, אגואיסטים, אז לחבר את הרצונות שלנו יחד כדי לרצות דבר אחד, זה נקרא לתקן את כל הרצונות האלה המדולדלים, זאת אומרת שעל ידי השבירה הם התנתקו זה מזה. ואנחנו רוצים בחזרה לחבר את עצמנו יחד. כמו מערכת העצבים המשותפת. כך אנחנו צריכים לעשות.
שאלה: כשאנחנו אוספים את החלקים השבורים על ידי חיבור בינינו בקבוצה, האם יהיה נכון לבקש שהנפילות של החברות יהיו רכות יותר, או שזה לא נכון להימנע מירידות?
אנחנו לא צריכים לבקש שלא יהיו נפילות קטנות יותר או בכלל שלא יהיו נפילות, אנחנו צריכים לבקש עליות יותר גדולות, כל הזמן לחשוב על עליות, והעליות הן תלויות רק בחיבור בינינו. אם יהיה חיבור בינינו אנחנו נהיה בעלייה, אם לא יהיה חיבור בינינו, אנחנו נהיה בירידה ולא יעזור לנו לבקש. לא מבקשים על ירידה בשום צורה, רק מבקשים על עלייה, רק על החיבור. הבורא שומע רק דבר אחד, שאנחנו רוצים להתחבר. כי יש לו עניין שהוא שבר את הכלי דאדם הראשון, ואנחנו חייבים את הכלי הזה לתקן. וזה מה שאנחנו יכולים לבקש ממנו בלבד, שום דבר אחר לא מתקבל.
שאלה: אחרי שהתחברנו עם העשיריות שלנו בכל רחבי התבל, וכמו שאמרת שהשגנו עוד קצת להתקרב לרכבת. מה אתה ממליץ לעשות כדי לקפוץ על הרכבת הזאת עד לשיעור בוקר היום, מתוך הרצון להשפיע נחת רוח לבורא?
אני לא יודע. העיקר זה הסדר. פעם ביום לשמוע שיעור. פעמיים ביום לדבר עם החברות. עוד בערב לפני השינה משהו גם לשמוע או לקרוא. וכך זה יום יום, עד שבשבת הבאה אנחנו נתראה גם בשיעור היום ואתם גם תוכלו לשאול שאלות. וכך אנחנו נתקדם. אבל יום יום יש לנו שיעור חדש והתקדמות חדשה, כבר מתוכנן מראש לכמה ימים. יש לך מלא חומרים בארכיון שאני נותן יום יום שיחות ומצטלם, אז בבקשה, תנסו להתחבר לזה ותראו מה שקורה.
שאלה: קודם כל הודיה ענקית על הכנס הנפלא הזה וממש עכשיו קורית השבירה, פשוט קורית. תעזור לנו בבקשה להתמודד עם זה, אנחנו מאוד זקוקות לעזרה שלך ולתמיכה שלך. תודה רבה על העזרה השאת.
אני לא יכול להוסיף שום דבר למה שאמרנו, זה שיש כל רגע שבירה סימן שאתן יכולות כל רגע להגיע לחיבור. וכמה שיותר יהיו שבירות וחיבורים, שבירות וחיבורים, אז אנחנו בצורה כזאת יותר מהר נתקן את הכלי שלנו.
ובזה אני רק רוצה להגיד לכולכן תודה רבה על הכנס, תודה רבה על ההשתתפות, אנחנו ממשיכים כבר ממחר בבוקר. אם היום לפי שעון ישראל זה 6 בערב, אז ב-3 בבוקר אנחנו נמצאים כבר בשיעור. אתן יכולות להיות או לא, אבל תדעו שזה ככה עובד. ולנשים יש שיעור מיוחד בשבת מ-3 עד 5. גם לגברים, אבל במיוחד אנחנו מחכים שם גם לנשים.
תלמיד: אם יש זוגות שחיים ביחד אז לתת עדיפות לאישה לשיעור הזה דווקא, במוצאי שבת, שהיא תהיה בעדיפות לפני הגבר אם אחד משניים חייב.
המשימה היא פשוטה, חיבור. אין לי יותר מה להגיד. כל יום, כל רגע, לא צריכים כלום חוץ מלהקים את השכינה מעפר מה שנקרא, להקים את מערכת אדם הראשון על ידי חיבור בינינו, שאנחנו נשתוקק לזה כולם ונמשוך לזה את כל האנושות. שיהיה לכולנו בהצלחה.
(סוף השיעור)