014_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/vwpNTvjD?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה'.

חלק ה' עם אור פנימי

זה שאומר כאן, ועם כל זה אינם בכלי אחד אלא הזכר הוא בכלי העליון שהוא היסוד. והנקבה היא בכלי התחתונה שהיא המלכות.

הוא אומר שם כך, בזמן שהיה לא מטי בהוד, דהיינו שהיה מטי בכתר, אז לא היה להוד חכמה, אז חכמה, אז ההוד הופך פניה ונותן את הה' הזאת לכלי דיסוד. ה' הזאת שבאה מבינה נבחן לבחינה א', ותיקנה את הכלי דיסוד עם בחינה א'.

ואחר כך נזדככה הוד מבחינה א' לעביות דשורש, ונתנה אור המלכות שנקרא דין לכלי דיסוד. והבחינה א' הזאת, והעביות דשורש הזו של קומת מלכות, המכונה דין, נמתקה בהה' שיש בכלי דיסוד, בכוח שקיבלה בזמן שהייתה עדיין בחינה א'.

עכשיו, לומדים שכלי דיסוד שיש לה מלכות קיבלה מיתוק, ממי? מאור דחסדים שיש שם. אנו לומדים, הד' הזו, יש אור דחסדים שהוא ו"ק. מה שאם בד', הגם שבחינת ג"ר נותן משהו, מה הוא לא נות... הוא אומר, הלא זה מוכרח בטח אם יש משהו, אבל לא עולה בשֵם. מה שאין כן, שישסו"ת קיבלה מיתוק, עיקר המיתוק לומדים על החסד, לא על הג"ר. אור הג"ר נותן איזה הארה? על ידי בחינת נקבה.

ואחר כך אנו לומדים, לא מטי בכתר. לא מטי בכתר, מטי בחכמה. המטי בחכמה, בבינה, עם מטי בחסד ולא מטי בגבורה, שהיא ב... עולה למעלה, מטי בתפארת, אז נצח עולה למעלה, מטי בהוד. יש חכמה בהוד, ג"ר. אז מטי בהוד, לא מטי ביסוד, אז היסוד עולה להוד. היינו, אור המלכות שהייתה בכלי דמלכות עולה בכלי, אה, שהיה בכלי דיסוד, עוד הפעם. אור המלכות שהייתה בכלי דיסוד עלה למי? לכלי דהוד, וגם לקחה איתה את הו', שהוא נותן את המיתוק של חסדים. אבל הד' היא לא צריכה עכשיו. בחינת הג"ר שקיבלה ביותר למטה, לא צריכה אליו, שיש לו כבר ג"ר, הארת חכמה מכלי דהוד. הד' הזאת נותן למלכות, אז לכן אומרים, מטי בהוד, לא מטי ביסוד, לא מטי במלכות.

והנה ב' בחינות הזו"ן הנ"ל אשר בתוך הז"ס תחתוניות, משמע שמדבר מו"ק או ממלכות, ז' ספירות. הוא אומר, נחשבים פעמים לאחת ופעמים לשתים. כי בגדלות, של מי? של זעיר אנפין, יש להנקבה כל הה', וכל הו"ק נחשבים אז להזכר של זו הה'.

אז למדנו, בזמן שהבינה נתנה בחינה א' לזעיר אנפין, נותן לו כל הה'. אז הה' הזו, שאני אומר זכר או נקבה, הה' נקרא זכר, אה, להפך, האור שבא מבחינה, מבחינה א' נקרא זכר, והה' נקרא נקבה. זה פשוט זכר נקבה שיהיה בזעיר אנפין. אבל אני לא רואה שיהיה הבדל, בזעיר אנפין בעצמו בה', בין קטנות לגדלות. הוא לא מדבר בכלל מה' הזאת, רק אומר באופן כללי שה' הזאת עוברת מחסד עד יסוד. נמצא שבה' הזו לא למדנו שיש שום הבדל בין קטנות לגדלות, בין שמאיר חכמה נקרא גדלות, שמאיר חסדים נקרא קטנות, אין שום הבדל.

מכאן הוא אומר, והנה ב' בחינות הזו"ן הנ"ל אשר בתוך הז"ס, נחשבים פעמים לאחת ופעמים לשתים. כי בגדלות יש להנקבה כל הה', וכל הו"ק נחשבים אז להזכר של זו הה'. אבל בקטנות, נחשב רק היסוד לבחינת הזכר והמלכות אין לה אז, רק הד' אשר בהה', כי הו' קטועה נוטל היסוד.

זה גם זה קשה. מה זה קשה? אם אני אדבר שגדלות נקרא בזמן שמטי בחכמה, וקטנות נקרא שלא מטי בחכמה, מתי למדנו לוקח הי... היסוד, רק הו'? בזמן שמטי בחכמה.

תלמיד: ...

רב"ש: מממ?

תלמיד: ...

רב"ש: מה שמטי בחכמה. אין למלכות שום דבר? אני שואל.

תלמיד: זה היסוד לקח את הד'.

רב"ש: את הד' גם כן לא.

תלמיד: היסוד לקח את הד' ...

רב"ש: שום דבר. הממ?

תלמיד: היסוד לקח את הד' ...

רב"ש: סליחה. בזמן שהוא בקטנות למדנו שלא מטי בהוד, פירוש הדבר, בזמן שאין חכמה, אז הה' נמצאת אצל מי?

תלמיד: יסוד.

רב"ש: היסוד. הן הד' והן הה', שניהם ביחד. לא יורד שום דבר. מתי אני אומר שהו' נוטל יסוד והד' מלכות?

תלמיד: גדלות.

רב"ש: דווקא בגדלות.

תלמיד: ...

רב"ש: אה?

תלמיד: שמטי ב...

רב"ש: זה צריכים לבאר כאן פשט. זה נראה אחר כך, אולי יהיה פשט על זה.

הוא אומר כך, סוג הראשון הוא שהזכר יותר גדול מן הנקבה מבחינת עביות. בזה אנחנו לומדים בכתר וחכמה. סוג ב' בכלי דבינה. אז שאני אומר זכר נקבה, אינו מבחינת העביות. אותה עביות, זה ב' וזה ב'. רק מדוע נקרא זכר נקבה? זכר נקרא אור, ונקבה נקרא רשימו. נמצא הוא שאומר שהנקבה יותר גדולה מסיבת שהוא ג"ר והזכר ו"ק. ושם למדנו, בסוג א', שהזכר יותר גדול מהנקבה. וכאן הוא אומר, בבינה, שהנקבה יותר גדולה מהזכר.

סוג ג'. בזעיר אנפין לומדים בחינה א', שהאור שיצא מכלי דחכמה נקרא א', זעיר אנפין, זה זכר. יש שם חכמה או הארת חכמה באור דחסדים. מה שאין כן הה', שירדה לזעיר אנפין הבא מזיווג בינה, נקרא נקבה. אם כן, זה ב' וזה ב', רק מה ההבדל? זה בא מ... ממה מולידים? זה בא מחכמה וזה מבינה.

עכשיו, ביסוד זה עניין אחר לגמרי. הנקבה, הוא החושב שם אור המלכות שנזדככה מא' לעביות דשורש, והזכר הוא הה'. איזה ה'? שבא אור דחסדים, הוא אומר, שיש בתוך ה' הו'. נמצא שהה' הזאת שנמצא ביסוד, זה ה' שלמה. כן?

וזה אני צריך לומר, מתי שאני אומר שיסוד, מטי ביסוד? שהה' אז יק… שאז נקרא קטנות, אז יש לה ה' שלמה. אצל מי? יסוד. לאחר שנמצא ה' ובשלמות, הה' נקרא זכר, מי נקרא נקבה? אור המלכות. עכשיו שנזדכך היסוד, ה... כן כן, שנעשה שוב מטי בחכמה, אז יסוד עולה למי? לכלי דהוד, הלוקחת איתו את הו', ומה נשאר ממנה? ד', ההוד נותן את הד' למלכות.

נמצא שהה' מתחלקת מתי? בזמן שמטי בכתר הה' מתחלקת. מתי היא שלמה? שאני אומר, מטי ביסוד. או יותר פשוט, שלא מטי ביסוד, הה' בחינה אחת. ואם מטי במלכות, הה' מתחלקת.

פעם הוא אומר, זכר נקבה נקרא הה' בעצמה. הו' נקרא זכר, אבל זה ו"ק. הד' נקרא ג"ר, וזה נקבה. הה' הזאת נמצא בכלי דיסוד. ועוד איזה אור יש בכלי יסוד למדנו? אור המלכות. אור המלכות שנקרא בכלי דיסוד, הוא מכנה אותו נקבה. ומי ממתיק אותו? הו'. אז הוא חושב כאן, הו' נקרא זכר, הו' של הה'. מד' של בה', לא מדבר, רק הו' של הה', שהוא זכר, חסד. ומי ממתיק את אור המלכות שהוא השיריים? בכלי דהוד.

אז הוא אומר כך, הה' הזאת, היא יצאה מבינה, כשבאה מהוד, אה, ליסוד, לא כתוב כאן. הוד לא נזדככה. נמצא כמו שיצאה מבינה לזעיר אנפין ולהוד, כך היא באה ליסוד. מה שאין כן, אור הזכר של בחינה א', שיצא מכלי דחכמה ובא לכלי דבינה, ובינה נתנה א' לכלי דזעיר אנפין, הייתה עד ההוד. הוד נזדככה לעביות דשורש, ונתנה השארית שלה לו', ליסוד. נמצא שזה נקרא אור הנקבה, אור המלכות, ומי נקרא זכר? הו'. זה הוא מכנה זכר נקבה בכלי דיסוד.

תסתכלו, ... דף שפ"א, טור א', כתוב, אמנם זו"ן אשר בכלי של היסוד, נמצא הזכר גדול מן הנקבה, כי הזכר הוא קטיעה אשר בתוך הה' הנמשך מזווג הבינה, שניתן אל היסוד מספירת ההוד, בלי הזדככות, אלא שהיה א' דעביות, שזה נקרא בסוד הארה לבדה, וע"כ הוא בחי' חסדים דבחי"א, וגם נמשך ממקום גבוה מזווג זו"ן דבינה. זה כבר לא כך כך ב... אה, אה, ברור.

אבל הנקבה שביסוד, איזה אור יש שם? היא שארית אור ההוד אחר שנעלמו הג"ר שלו, זה אחד. ב', זה גם כן קשה, היא שארית אור ההוד אחר שנעלמו הג"ר שלו, אנחנו לומדים שהפיכת פנים הייתה גם כן שאני אומר ג"ר שלו, נתנה הה'. זה נקרא השני... הש... הטעם הב'. ואחר שנזדכך מן בחי"א לקומת מלכות, ונמצאת נמוכה בהרבה מן הזכר. זה שאומר כאן.