011_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/7p9EoTAX?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה'.

חלק ה' עם אור פנימי

אני רואה, הבינה בכלי דחכמה, אבל איזה אור מאיר שם? השני האורות הכוללים? רק חכמה, ותכונת החסדים נבחן אצל אחוריים.

בשלב ראשון למדנו, שבחינה ב', שהיה זיווג בכלי דחכמה על שני ביתין. ונתנה הקומה שיצאה לבינה, שהוא מכנה רב, הארה לבדה, עדיין לא נתנה הבחינה א' לה. נשאלת השאלה, מה נתנה לה? אם היה כאן הפיכת פנים או לא?

מה זה הפיכת פנים? אחת, היה הפיכת פנים מכלי דחכמה. כלי דחכמה היה ג'. בזמן שהיה ג', לא הייתה יכולה להשפיע לכלי דבינה. לכלי דבינה אין ג', רק ב'. לכן לומדים, שהיה מקודם הזדככות מג' דהתלבשות שיש לו בכלים דחכמה, ונעשה שני ביתין. ואחר כך היא נתנה לבינה את האור שלה.

עכשיו נשאלת השאלה, איזה אור נתן לבינה, עדיין אור החכמה, או לא? יש סברה לומר, שעדיין יש חכמה. מדוע? חכמ… חכמה עוד לא נזדככה מב' לא', ועיקר קומה שלה ב'.

מצד השני אנו לומדים, הוא לא מברר, רק אומר, הקומה שקיבלה הוא ו"ק. הוא נותן טעם אחד שנקרא ו"ק, הקומה שיצאה בין עליון לתחתון נקרא ו"ק. מדוע? אני לא יודע.

מדוע? מה קשה לי? אנחנו מדברים תמיד, העליון עושה זיווג בשביל התחתון. מי אומר שנותן לו ו"ק? הזיווג ש… בשביל התחתון, נותן כל מדרגה בשביל התחתון, מדוע נותן לו ו"ק? הוא, הלא כך הוא אומר, אתם זוכרים ז...

כאן, בדף שכ"ו, דברי המתחיל, צריך שתדע, אז הוא אומר.

תלמיד: צריך שתזכור.

רב"ש: שאור דחסדים, אה ... התבלבלתי.

דבר המתחיל, וצריך שתזכור.

תלמיד: ...

רב"ש: אז אה… שחכמה

הבחינה ב', שחכמה נותנת לבינה, נבחן לו"ק של חכמה. מדוע? אז הוא אומר, כיון שנולד ע"י הפיכת פנים דכלי דחכמה, הוא לא מסביר לנו מה זה, הפיכת פנים דכלי דחכמה. כאן משמע פשוט, הפיכת פנים דכלי דחכמה, מקודם היה ג', עכשיו ב'.

אבל נשאלת השאלה, עדיין יש חכמה בב', חכמה או לא? בטח שכן, הב' עדיין לא נזדככה. אם כן נשאלת השאלה, מה זה הפכה פניה? להגיד הפכה פניה שנתן לה חסדים? או שנגיד כחפץ חסד, לכן היא לוקחת החסדים? נראה הלאה.

ותדע שהוא השורש דישראל סבא שבכל הפרצופין, בעולם האצילות. … קטע, ועוד יש שם אור ב' שהוא הרשימו דכלי דבינה שישנו שם, מהזמן, מהזמן דהתפ"א. אז הוא אומר, הרשימו ההוא הוא בחינת הנקבה שישנו בכלי דבינה. אז הוא אומר, תדע שהיא השורש לכל בחינות תבונה שבכל הפרצופין. אמנם אור החסד הזה שהחכמה השפיע עתה להבינה, הוא נחשב בן ותולדה. זה היה שייך ל...

הלאה, וזכור היטב את היחס של הזו"ן שבכלי דחכמה עם הזו"ן שבכלי דבינה, עכשיו הוא חוזר לראש. שהרי באמת הם אור של קומה אחת של הבינה, היינו, שיצאו שתי ביתין, אלא יחס הזו"ן דבינה כלפי הזו"ן דחכמה כיחס ישסו"ת כלפי או"א עילאין, שהישסו"ת הם רק הו"ק של או"א עצמם, אמנם שניהם הם בחינת קומה אחת מעביות דבחי"ב. היינו, הקומה הזאת שיצאה, יצאה על ב' ביתין.

ומכאן תבין, שעיקר התחלקות או"א וישסו"ת לב' פרצופין: צריך להיות, ג"ר וו"ק, כנ"ל, הוא רק להוליד את הקטנות של ז"ס התחתונות. מה כתוב כאן? כי אי אפשר שהכלי דחכמה ישפיע אור החסד, שהוא בחינת ו"ק בחסרון ג"ר, אם לא דרך אחורים של החכמה, וע"כ הוא מהפך הפנים לאחור, והתהפכות זו נמצא מחלק את כלי דחכמה לב' פרצופין, כלומר לפרצוף ג"ר, שהפנים נשאר על מקומו, היינו, יכולים לפרש כמו שפירשנו אז, שהכוונה, הב' נשאר על מקומו, ויש לו חכמה. ולפרצוף ו"ק דחכמה, שהפך את הפנים לאחור, ומשפיע אור ו"ק בחוסר ג"ר.

היינו, הגם שיש לו חכמה, שעוד לא נזדככה בחינה ב', מכל מקום משפיע חסדים, בשביל ב… בשביל שבינה רוצה בחסדים. אז כבר למדנו, מאיפה שיש חסדים לבינה, מטרם שיש לה בחינה א', לא לשכוח. ואחר כך אנחנו לומדים, שבחינה ב', גם כן הזדככה לא', ואז גם לחכמה, אין חכמה.

אם אני אלמד ככה, יכולים כך לפרש. ומה קשה? שלו עצמו, יש לו בחינה ב'. רק להשפיע למי? לבינה, הוא הופך פנים. נמצא לפי זה, אני אלמד הפיכת פנים, לאו דווקא מג' לב'. אחד מג' לב', וב' חסדים שיש לו חכמה ל... ובפנים לא משמע ככה, הגיון מחייב כך. מפרש, לא כתוב.

אמנם כדי להוליד את הגדלות של ז"א, זאת אומרת, שכאן היה להוליד את הו"ק, להוליד את הגדלות של ז"א. כאן קשה. אנחנו למדנו, קטנות וגדלות, שהיה דווקא לאחר צמצום ב'. לפני צמצום ב', לא היה בכלל עניין זה, קטנות וגדלות. הוא נותן לנו ככה שורש, איך זה בא. וכאן אנחנו לא לומדים האלה שתי בחינות, רק בעולם האצילות.

אמנם כדי להוליד את הגדלות של ז"א, דהיינו הג"ר השייכים לאותם ה' חסדים, הרי מוכרח הכלי דחכמה לחזור ולהפך פניו למעלה כבתחילה, מה הפירוש? ואז נבחן שהזו"ן דבינה והזו"ן דחכמה שנתחלקו לג"ר וו"ק, מטעם של הפיכת פנים דחכמה, הנה עתה שחזרה החכמה וביטלה הפיכת פנים הזו, של חסדים, ואין כאן יותר השפעת ג"ר והשפעת ו"ק בהכלי דחכמה. מה הפירוש, ואין כאן יותר השפעת ג"ר והשפעת ו"ק בהכלי דחכמה?

תלמיד: ...

רב"ש: שתי בחינות.

תלמיד: שתי בחינות.

רב"ש: מתי היה שתי השפעות? אני שואל.

תלמיד: בקטנות.

רב"ש: בקטנות נמצא שהוא לומד, שחכמה היה נשאר בג"ר, ונותן לו חסדים, השפעת ו"ק, ועכשיו אין כן. רק מה?

תלמיד: ...

רב"ש: רק חכמה. אז חוזרים ועולים לזו"ן, מי? בינה. ושוב נעשה חכמה בינה לפרצוף אחד. ותדע שדבר זה נוהג גם בפרצופי אצילות, זה פשוט, כאן זה קשה. אם כן, מה צריכים ללמוד כאן? תסתכלו יותר למטה, בכל המתבא... דבר המתחיל בכל המתבאר.

ובכל המתבאר, תבין היטב את סדר לידת אור החסד בבחינת הגדלות שלו. רק מה היה? שחזר להיות, לא מטי בכתר, ואז מטי בחכמה שירד אור של חכמה שהיה בכתר אל החכמה, ואז הבנים שיש בבינה הם גדולים, מדוע?

הרב לייטמן: יש חכמה.

תלמיד: יש ...

רב"ש: אז הוא אומר, ואז בינה עולה לחכמה, מדוע? מחמת החשק שיש לה להדבק עמה ויורדים ז' אורות וניתנות להחסד. גם כאן מסובך. אז הוא, אז הוא מפרש. פירוש, כי חז… אני...

כאן משמע שני דברים. אחד, מתי שחכמה נזדככה מב' לא', ונתנה בחינה א' לכלי דבינה, אז אני מבין, שאין לחכמה חכמה. אז בזמן שנתנה בחינה א', זה חסדים, אבל מי מכריח אותה? אנו לומר, שבזמן שנתנה הקומה של בחינה ב' לבינה, גם כן היה הפיכת פנים מחכמה לחסדים.

מג' לב' מוכרחים לומר, הוא מודה בפירוש. שהיא נתנה חסדים, הוא אומר זה בפירוש, הוא אומר, ו"ק. אבל מי גורם שיהיה הפיכת פנים? מכאן משמע, שהוא אומר שם, שהיה שתי בחינות …

בדברי המתחיל, אמנם, השורה מתחיל, שחזרה החכמה וביטלה הפיכת פנים הזו, ואין כאן יותר השפעת ג"ר והשפעת ו"ק בהכלי דחכמה. מה השפעת ג"ר והשפעת ו"ק בהכלי דחכמה, על איזה מצב נאמר דבר זה? השפעת ג"ר והשפעת ו"ק בהכלי דחכמה, שיש השפעת ג"ר אני לומד, מתי אני משפיע ו"ק בהכלי דחכמה, שנתנה מב' לא', או שאני אומר, שמה שנתנה ב' ביתין? כאן אין הכרעה.

תלמיד: ...

רב"ש: רוצה לומר גם כן, על שני ביתין גם כן נתנו חסדים, זה קשה. ... זאת אומרת, הפיכת פנים שנתנה רק הארה לבדה, שב' עדיין לא נזדכך מכלי דחכמה, גם אנחנו לומדים, מה בינה קיבלה? רק ו"ק.

של"ג, אות מ"ג למטה, באור פנימי .

מג) לא מטי בכתר ואז הוי מטי בחכמה: מה הפירוש, לא מטי בכתר כי נזדככו הזכר ונקבה דאור הכתר ג', ד' ג', לג' ב' לבחי"ב, הוא מדבר בקיצור. ואז נתבטל האחורים שלהם, שכתר שמשפיע רק חסדים, נתבטל כבר, אין ד' דהתלבשות מאיר עכשיו. שנגיד, שאור הכתר שיש לו, שייך לד' שיחליש אותו.

אז ממילא, והשפיעו אור הבינה לכלי של החכמה, אבל זה אור הבינה, אני מפרש כאן, קומת בינה, אבל יש שם חכמה. והוי מטי בחכמה, וחזר הפנים דחכמה למקומו כבתחלה, גם בבינה הוי מטי. מתי שבמטי בחכמה, גם בבינה הוי מטי, מדוע? מחמת החסד אשר שם.

פירוש הדבר, כלומר, שהחכמה הפכה פניה למטה ונתנה את זכר ונקבה של בינה לכלי דבינה, והוי מטי גם בבינה, ומבאר הטעם, "מחמת החסד אשר שם" כדי שיוכל לתקן את החסד ולהוריד אותו אל הכלי שלו.

אם כן, מה הוא מפרש כחסד? כמו שאנחנו למדנו, של בחינה א'. להגיד בסדר. אבל מה, מה שהוא מפרש שם, יהיה קשה לכאן. נראה הלאה. ואז, הוי מטי בחסד כי אז החסד כבר יש לו גדלות, וגם כבר נזדכך. הבינה יורד למקומו, מתי שתזדכך הלאה.

כאן צריכים ללמוד שני דברים. אחד, הפיכת פנים היה בשביל בחינה, בשביל החסד, וגם ירדה למקומה בכדי שיזדכך מב' לא', בשביל החסד. שני דברים.

אני חוזר, מטי בחסד כי אז החסד יורד למקומו. היינו ע"י הזדככות הבחי"ב אשר בכלי דבינה לבחי"א, שהוא בחינת אור של ה' החסדים השייכים להו"ק, כנ"ל. ואז יורד אור החסד להכלי שלו. והוי מטי בחסד, וחזר הפנים של החסד למקומו.

ואז, לא מטי בגבורה, מדוע? כי הגבורה עולה עם החסד. פירוש הדבר, כי כל אור הגבורה הוא בחינת האחורים והו"ק של אור החסד, בזמן שאין ג"ר במדרגה, אז הו"ק עולה בשם. וכיון שחזר הפנים של החסד למקומו, הרי נתבטל האחורים שהיה בגבורה, וחזר ונכלל בהפנים דאור החסד.

ואז נמצא הכלי דגבורה חוזר ומהפך פניו למטה, מדוע? כמו שהוא עולה למעלה וקיבל חסד פנים, כמו כן, מה שנשאר ממנו, היה גם כן פנים, גם כן חכמה, ונותן אור הת"ת בהארת ג"ר בהארת חכמה להת"ת, כנ"ל, וזה אמרו, כאן והוי מטי בת"ת.

אז, לא מטי בנצח, מדוע? אותו הטעם. אני חוזר ...

… פעמים.

שהוא מחלק את זעיר אנפין לראש, תוך, סוף. והוא אומר, שמתחלקים בראש לפנים ואחוריים. חסד נקרא חכמה, וגבורה נקרא אחוריים. ובזמן שיש פנים, יש חכמה, הגבורה מתחברת עם החסד. אבל בזמן שאין חכמה, אין ג"ר, אז עולה בשם הגבורה. וכמו כן בתוך, גם כן מתחלק, נקראת תפארת נצח, תפארת הפנים וג"ר וחכמה ונצח חסדים…

תלמיד: ו"ק

רב"ש: וו"ק. ובזמן שיש תפארת חכמה, אז נצח לא עולה בשם, היא מתחברת עם תפארת.

גם כן פנים ואחוריים. בזמן שיש בהוד פנים, היסוד עולה בשם.