סעודה - שיחה עם רב

חג שבועות תשפ"ג

סעודת בוקר - קטעים נבחרים לסעודה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 26.05.23 - אחרי עריכה

"וזהו דבר הערבות, אשר כל ישראל נעשו ערבים זה לזה. כי לא נתנה להם התורה, בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל, אם מסכים לקבל עליו את המצוה של אהבת זולתו, בשיעור הכתוב "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו.

דהיינו, שכל אחד מישראל, יקבל על עצמו, לדאוג ולעבוד בעד כל אחד מחברי האומה, למלאות כל צרכיו, לא פחות ממה שהוטבע באדם, לדאוג בעד צרכיו עצמו."

(בעל הסולם. "הערבות". אות י"ז)

תלמיד: בכל השיעורים שלנו ועכשיו במעמד העממי הזה, אני מרגיש שאנחנו חווים כל רגע את מעמד הר סיני וכל פעם שיש לנו מצב חדש, אם אנחנו בתור בני ברוך לא מצפים לאור התורה, למקום המתקן, אז מה אנחנו עושים? מעמד הר סיני בשבילנו זה כל פעם מחדש ציפייה לישועה, ואנחנו מצפים לקבלת התורה ומצפים לעשות את התנועה הזאת ביחד כלפי הבורא ולשלוח את אותה נקודה מיוחדת להביא לכל העם את כל הרצונות שלנו, את התורה ואת התיקון.

שאלה: זה מעמד שעובד עלינו כל היום, לכן אנחנו כחברה, כבני ברוך, התלמידים שלך, מחדירים לעצמנו את זה טוב טוב לכל הנימים שלנו בהוויה, שאנחנו כל הזמן עומדים במעמד הזה לבקש את התורה.

והשאלה, איך אנחנו, בני ברוך, התלמידים של הרב לייטמן מביאים את זה כחברה בתוך העשיריות, לזה שאנחנו כל רגע מבקשים תורה?

על זה כתוב פשוט, "איש את רעהו יעזורו". אם אתם מחוברים אז דווקא מהחיבור שלכם אתם תוציאו את כל אותן השאלות שתפנו אותן לבורא והוא יענה. ככה זה עובד. כשאנחנו מתחברים אנחנו נרגיש הרבה שאלות שרק הבורא יודע לפתור אותן וכך נקבל ממנו תשובה, הבחנות והכְוונות. הכול משם, אבל הכל מתחיל מהחיבור בין החברים.

אני שמח שאנחנו מגיעים למצבים כאלה, שמרגישים איך מהחיבור בינינו תעלה לנו תפילה לקדוש ברוך הוא.

לחיים בני ברוך!

"ואחר שכל האומה הסכימו פה אחד, ואמרו: "נעשה ונשמע", הרי שכל אחד מישראל, נעשה ערב, שלא יחסר דבר מה לשום חבר מחברי האומה, אשר אז נעשו ראויים לקבלת התורה ולא זולת.

משום שבערבות הכללית הזאת, נפטר כל יחיד מהאומה, מכל דאגותיו לצרכי גופו עצמו, ויכול לקיים מצות "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו, וליתן כל מה שיש לו לכל המצטרך, היות שאינו מפחד עוד, בעד קיום גופו עצמו, כי יודע ובטוח הוא, ששש מאות אלף אוהבים נאמנים נמצאים בסביבתו, עומדים הכן לדאוג בשבילו."

(בעל הסולם. "הערבות". אות י"ז)

שאלה: כל השנה אנחנו כל כך מתייגעים על מנת להתחבר בדרך שאתה מורה לנו. והנה הגענו ליום הזה, יום מתן תורה, כאשר כולנו אמרנו, "נעשה ונשמע". ושאלתי, איך אנחנו נמשיך מכאן והלאה להיות מחוברים ומחוזקים ממש כאיש אחד בלב אחד?

מה שבטוח, שהכול מושג דרך התפילה. על ידי התפילה אפשר להשיג הכול. אז אתם קובעים שאנחנו פונים לבורא, מתפללים רק למשהו מיוחד ולא יורדים מזה. אז בבקשה, אתם תקבלו בטוח, כך כתוב. הבורא והמקובלים אחראים על כל הדברים האלה. אז לא לרדת מהתפילה לבורא על מה שתחליטו. זה מה שאני יכול לענות. זה הכול.

שאלה: באחד שיעורים אמרת שזו לא בעיה להגיע לגמר תיקון, אבל אנחנו צריכים לעשות את זה, על ידי שנשתמש בכל האמצעים כדי לעשות נחת רוח לבורא. איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שהבורא שוכן כרגע בינינו, הוא מחבק אותנו, הוא מחייך והשמיים רוקדים? איך לעשות את זה?

אם אנחנו רוצים לקבל את התורה, זאת אומרת שהמאור המחזיר למוטב ישרה בינינו, שיחבר אותנו, שידביק אותנו אחד לשני, זה לא האדם עושה, זה הבורא עושה, והתורה זה הכלי שלו שעל ידו הוא מחבר אותנו יחד. אז אנחנו נצליח, נתקרב לזה ונצליח, אני בטוח שאנחנו בדרך. ולזרז את זה אפשר רק על ידי דבר אחד, שאיש את רעהו יעזורו, שכולנו חושבים רק על כולם חוץ מעל עצמנו וכך נגיע מהר מאוד.

שתהיה לנו הצלחה בדרך ושהבורא יעביר אותנו ואת החברים שלנו בכל העולם, כמו שהחבר מטורקיה, כמו עוד חברים, שיתחברו יותר ויותר אלינו, ויהיה לנו כוח להגיע לכלי אחד, לב אחד ובתוכו בורא אחד. אני בטוח שאנחנו מתקרבים לזה.

לחיים לכולם!

(סוף הסעודה)