ב' דראש השנה תש"ף
שיעור בוקר 01.10.2019 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "זוהר לעם", כרך י"א, מועדים, עמ' 204, פרק מאמרים לראש השנה
ספר "הזוהר" הוא כוח מאוד חזק לתיקון הכלים והוא דווקא שווה לכולם, למי שיודע ולמי שלא יודע, לא חשוב, הכל רק לפי מידת ההכנעה שלו כלפי התיקונים, כלפי ספר "הזוהר", שנרצה לקבל כוח תיקון שישפיע עלינו וזה ישפיע.
פרשת פינחס
מרה"ש עד היום האחרון של החג
[מראש השנה עד יומא בתראה דחג]
.27" הימים אשר מרה"ש עד היום האחרון של החג, סדר אלו הימים, הוא סוד החכמה בין אלו החכמים, שכבר גמרו כל בירורי המלכות.
.28 סדר הייחוד הכול באחד. כתוב, חשף ה' את זרוע קודשו. זו זרוע אחת, קו השמאל, שבו תלויה הישועה, בו תלויה הנקמה, בו תלויה הגאולה. חשף ה' את זרוע קודשו זו, להקים כנ"י, המלכות, מהעפר, ולקבל אותה אצלו להתחבר כאחד. וכאשר זו הזרוע התעוררה כנגדה, כמה פחד שׁוֹרה בעולם עד שיניח הזרוע ההיא תחת ראשה, להתחבר. כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. ואז נח הדין, ומכַפּר החטאים."
.29" אח"כ בא קו הימין לחבקה. אז שורה שמחה בעולם, וכל הפנים מאירים. אח"ז, המלכות מתחברת בגוף, בקו האמצעי, ואז נקרא הכול אחד בלא פירוד. כי קו האמצעי כולל ימין ושמאל יחד. אז הוא שלמות הכול ושמחת הכול, ומתאחדים ז"א ומלכות, מה שלא נמצא כך בשאר הזמנים.
.30 כעין זה, הוא הסדר של אלו הימים, מרה"ש עד היום האחרון של החג. ברה"ש התעוררה הזרוע השמאלית, קו שמאל דז"א, לקבל את המלכה. ואז כל העולם בפחד בדין. וצריכים העולם בעת ההיא להימצא בתשובה שלמה לפני הקב"ה.
אח"כ באה המלכה בתשעה לחודש. וצריכים בני ההיכל, בני ישראל, לעשות שמחה ולטבול בנהר לטהר עצמם, להיות ראויים אל הזיווג של המלכה עם ז"א ביום האחר, בעשרה לחודש, ביוה"כ. שהוא הזיווג שלה, שז"א ישים שמאלו תחת ראשה, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי.
.31 אז ישראל הם בתענית על עוונותיהם ומתכפרים להם. כי אמא עילאה, בינה, מאירה פניה אל המלכות בזיווג. כי ביוה"כ עולה המלכות ומלבישה את הבינה. ומתכפר לכל בני ההיכל, ישראל, משום שהשמאל דז"א מקבל אותה ביום הזה. כי הראש של המלכות שורה על שמאל. כי אז נגלה הארת החכמה משמאל דז"א, הממשיך משמאל הבינה, שהארת החכמה מכפרת העוונות.
.32 ביום הראשון של סוכות יתעורר קו הימין דז"א כנגד המלכות, כדי לחבק, כמ"ש, וימינו תחבקני. ואז יש לַכֹּל שמחה, וכל הפנים מאירים. ושמחת ניסוך מים הצלולים על המזבח. וצריכים בני אדם לשמוח בכל מיני שמחה, מפני שהימין גורם זה. כי בכל מקום ששורה הימין, חסדים, צריך להיות שמחה בכל, אז היא שמחה להשתעשע.
.33 אח"כ, ביום שמיני עצרת, שמחת התורה, כי אז הוא זיווג הגוף, קו האמצעי. שהוא זיווג של הכול, הכולל הן זיווג השמאל של רה"ש ויוה"כ, והן זיווג הימין של חג הסוכות. כי קו האמצעי כולל ימין ושמאל, להיות הכול אחד. וזוהי שלמות הכול.
וזהו ודאי היום של ישראל, וגורל שלהם לבדם, שאין בו חלק לאחר. כלומר, לא כמו בחג, שמקריבים שבעים פרים בשביל שבעים אומות. כי בשמיני עצרת אין בו חלק להם. אשריהם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב. עליהם כתוב, כי עם קדוש אתה לה' אלקיך.
זאת אומרת, יש לנו חג שקורה רק לכלים שיש בהם כבר מסך בעל מנת להשפיע שנקראים ישר א-ל, ישראל, וזה לפי התהליך שאנחנו עכשיו לומדים, השגת השבירה בימים הנוראים, אחר כך "שמאלו תחת ראשי" שזעיר אנפין מחבק את הנוקבא בשמאל, בדינים וזה במשך ראש השנה. אחרי תשעה ימים יש לנו את יום הכיפורים, זה ממש חיבוק שמאל, ובסוכות הוא מעביר לחיבוק הימין, וחיבוק שמאל וחיבוק ימין משלימים זה את זה ואז יש לנו השלמה בשמחת תורה, הזיווג השלם. כך כל החגים, חיבוק שמאל, חיבוק ימין וזיווג. זאת אומרת, התפשטות חסדים וחכמה. אנחנו עוד נלמד.
שאלה: איך להבין את חיבוק שמאל, חיבוק ימין והקו אמצעי, יש קשר אלינו בעבודה שלנו?
בינתיים אין. יש כוחות זעיר אנפין ויש כוחות מלכות באדם והוא יודע איך לבצע את זה. אתה יכול לשאול כך, האם זה בתוך האדם, באדם הפרטי או שבין בני האדם? אז ודאי שזה בתוך האדם הפרטי, יש לו את כל הפרצופים האלו וכך הוא מסדר את עצמו. אחר כך יש בדומה לזה גם את היחס הזה החיצון. אבל זה לא שייך למין. זה ברור. זה שייך לרצונות.
שאלה: הוא אומר "סדר הייחוד הכול באחד. כתוב, חשף ה' את זרוע קודשו. זו זרוע אחת, קו השמאל, שבו תלויה הישועה, בו תלויה הנקמה, בו תלויה הגאולה." וכולי, אז מה אנחנו רואים פה? למה הוא מתכוון קו שמאל שבו תלויה? דווקא בקו שמאל תלויה הישועה?
זה גילוי הרצון לקבל המקולקל וצריכים להתגבר עליו, זו תחילת הדרך לתיקון. חיבוק שמאל זה גבורות, זו ממש תחילת העבודה. חיבוק ימין זה כבר חסדים, זו השלמה, זה כבר סוכות, סכך, סוכה מכסה את הכול.
תלמיד: זאת אומרת בלי גילוי הרע אי אפשר להתקדם בעבודה הרוחנית?
זה חדש בשבילך? בשביל מה הבורא ברא את יצר הרע?
תלמיד: אני מנסה לייחס לקבוצות את מה שקורה היום. בלי גילוי הרע בינינו אני לא יכול לגלות את הטוב?
לא, ועוד חכה.
תלמיד: למה אני אחכה?
איזה חיכוכים, איזה סכסוכים יהיו.
תלמיד: בין הקבוצות בעולם?
בין הקבוצות, ועוד איך, אם נצליח להתחבר בינינו במקצת, לאחר מכן יהיה "כאסח" גדול, שנאה גדולה, ניתוק, לא רוצים להיות, בכלל מי הם, מי אנחנו. כל אחד יקים את הארגון משלו וככה יהיה, חכה ותראה איזה נטיות יהיו, אני לא רוצה לספר לך מראש אבל אני יודע. ואני שמח שלקראת זה אנחנו הולכים.
תלמיד: עכשיו אני עוד יותר סקרן, איך אפשר להתגבר כשיש מרחקים כאלה, אם יש שנאה כזאת איך נוכל להתגבר?
באמת תצטרך כוח כדי להתגבר, הבורא שיעשה.
הקשת
.34" מי שראה קשת בצבעיה, צריך לברך, ברוך זוכר הברית. משום שזהו אות ברית קדוש, ששָׂם הקב"ה בארץ, שלא יבואו עליה מי המבול. משום שכאשר מתרבים הרשעים בעולם, רוצה הקב"ה להאבידם, ואז זוכר להם אותה השבועה שנשבע לארץ. כי כתוב פעמיים, לא: לא אוסיף לקלל, ולא אוסיף עוד להכות. ופעמיים, לא, הוא שבועה. כמ"ש, אשר נשבעתי מֵעבוֹר מֵי נוח." אנחנו רואים שזה בכל זאת מצוין בזוהר.
ויהי היום ויבואו בני האלקים
.351" כתוב, ויהי היום. בכל מקום שכתוב, ויהי, הוא לשון צער. ויהי בימי, הוא צער. ודאי, ויהי היום, הוא יום שיש בו צער, וזהו רה"ש, יום שיש בו דין קשה על העולם. וכן, ויהי היום ויעבור אלישע אל שוּנֵם, היה ביום של רה"ש. ובכל מקום, ויהי היום, זה רה"ש. ולפיכך, ויהי היום ויבואו בני האלקים להתייצב על ה' ויבוא גם השטן בתוכם, היה יום רה"ש.
.352 רה"ש הוא תמיד יומיים. כדי שיצחק, קו שמאל, שהוא בחינת רה"ש, יהיה כלול מדין ומרחמים, שהם שני ימים. כי אם יצחק לא היה כלול מרחמים, היה מחריב העולם.
.353 ויבואו בני האלקים. אלו הם ב"ד הגדול, בני האלקים ודאי, אשר בניו של המלך, שהם ישראל, קרבים לפניהם. והם ע' (70) ממונים הסובבים תמיד את המלך. והם הגוזרים דין על העולם.
כתוב, להתייצב על ה'. האם על ה' עומדים? אלא בשעה שהם עומדים לדון העולם, הדין הראשון של הכול הוא, מי שאינו מכבד את השם הקדוש, ואינו מכבד את התורה ועבדיו. אף כך, מי שאינו דואג על כבוד השם הקדוש, השכינה, שלא יתחלל בארץ. ומי שאינו דואג על כבוד הקב"ה, ז"א. מי שאינו נותן כבוד לשם הזה.
ויבוא גם השטן בתוכם. גם, בא לרבות הנוקבא של השטן, לילית. אף כך, להתייצב על ה', שגם השטן דאג לכבוד השם הזה. כלומר, שבא לקטרג על זה."
שאלה: למה מי שלומד בשמחה הוא באחישנה, ומי שלומד בצער הוא בעיתו לצערי הרב?
כי הוא לא מזדהה עם הבורא, לא מצדיק את הבורא.
תלמיד: למה בכל אור חייבות להיות עשר ספירות?
אנחנו מדברים רק כלפי המשיגים, אחרת לא יכולים להשיג. אור יכול להיות בכל מיני צורות, מאיפה אנחנו יודעים? אנחנו רק מרגישים אותו כמתפשט בתוך עשר ספירות.
תלמיד: למה כל הלימוד שלנו הוא בהוי"ה שזו ממש חוויה?
את זה אני לא יודע, "הוי"ה חוויה" לזה עוד לא הגעתי, כנראה שכן, זה באמת כך. אבל ה-ו-י-ה זה נקרא מבנה.
תלמיד: למה יש פגם וחטא ברצון לדעת?
לא [נכון], כתוב "דע את ה' אלהיך ועבדהו". זה לא פגם וחטא, ההיפך, בכל מה שהבורא ברא באדם יכולים להשתמש ממש בצורה יפה, נכונה, מלאה, ולעשות בזה תענוגים לבורא.
תלמיד: למה אנחנו צריכים לחכות ולא לבקש גמר תיקון שמח כאן ועכשיו? אני דורש זאת.
זה טוב שאתה דורש, תדרוש גם עבורנו אנחנו לא מסוגלים.
תלמיד: למה השתוקקות מביאה יגיעה, יגיעה מביאה מימוש רשימו, מישוש רשימו מביא נחת רוח לבורא שהוא העליון, ואני קובע מיהו העליון על פי החוק "אין האדם למד אלא היכן שליבו חפץ" ואני ליבי חפץ ללמוד כאן. מה אתה אומר?
שזו הבעיה שלי.
שאלה: למדנו עכשיו בזוהר קשר בין זעיר אנפין ומלכות. חיבוק שמאל בראש השנה, חיבוק ימין בסוכות. ולפני זה למדנו פתיחה לצמצום ב'. אפשר להגיד שקשר הזה בין זעיר אנפין לבין מלכות נובע משבירה שרשימות ב'/א' צמצום ב' נכנסו בתוך הרשימות ד'/ג'?
אני אגיד לך, נקודות דס"ג הם ב'/ב'. לא ב'/א'.
תלמיד: הכוונה קטנות של עולם הנקודה על ב'/א' צמצום ב'.
נכון, ומה?
תלמיד: ואחר כך גדלות ושבירה.
גדלות יצאה על ד'/ג'.
תלמיד: אז איך יכול להיות קשר בין זעיר אנפין למלכות, כפי שקראנו עכשיו ב"זוהר" ויכולת של האדם לבצע את הקשר שנובע מזה שעל ידי שבירה ב'/א' צמצום ב' נכנסו לתוך הד'/ ג'?
קרה ההפך, ד'/ג' נכנסו לתוך ב'/א' צמצום ב' וגרמו לשבירה.
תלמיד האם קשר כזה באיש אחרי השבירה כך, שבתוך האדם יש רשימו מזה ומזה?
אני לא יכול להגיד. מה זה בתוך האדם? מתי שמתגלות רשימות, הן מתגלות. רשימות מהשבירה מתגלות מכל המצבים שהיו לפני השבירה, ואנחנו צריכים למיין אותן ולממש. האם יש רשימו ב'/ד' וב'/א'? ודאי. וא' שורש, כן, כי ד' נשבר. ושהוא שנשבר, שנשברה המלכות הכללית כולה שלימה, אז יש שם כל מיני רשימות, אנחנו רק צריכים למיין אותן מהקל לכבד.
שאלה: מה זה דין מה זה רחמים, ומה ההבדל ביניהם?
"דין" זה נקרא שאני נמצא תחת החוק, וחוק הזה אוסר עלי לעשות מה שאני רוצה. נניח, אני סתם, רוצה לחצות רחוב איפה שבא לי. יש חוק שאומר "לא, אתה יכול לעבור רק במקום שמסומן בו מעבר חציה", אז זה נקרא "דין", שיש משהו מעלי שמגביל אותי. מה אני עושה? אם אני מתקן את הרצון שלי כך, שאני בעצמי לא רוצה להשתמש במה שבא לי, אלא לפי החוק הזה, שאני בעצמי מקיים את החוק הזה ורוצה לקיים אותו, אז נקרא שהגעתי לתיקון, להמתקת הדינים.
שאלה: מה זה רחמים במערכת דטרמיניסטית?
יש דין, אני נמצא תחת הגבלה בגלל הרצון לקבל שלי. ויש רחמים, אפילו שאני לא מגיע לתיקון, הוא מגיע אלי, ואז אני נעשה טוב. נניח, אני נכנס לאיזה חברה והיא משפיעה עלי כל מיני מחשבות טובות. ואני מתקדם לפי זה. אני לא מתקדם לפי הכוחות שלי, אלא לפי החברה. נניח שהיא באה אלי ומטפלת בי, זה נקרא "רחמים". רחמים, אימא רחמנייה. מה עושה התינוק? האמא הכול פועלת עליו, ללא הקדם של חיסרון, גילוי החיסרון ממנו. אלא היא מגלה בו את החיסרון, היא מבינה שהיא יכולה כך לסייע לו ומטפלת בו. "רחמן" זה נקרא שיש רמחן, יש רחמים שאנחנו מבקשים. אבל בדרך כלל, רחמים ממש אמיתיים זה, שמקבלים אפילו ללא בקשה, הבורא מקדם אותנו אפילו שלא מבקשים.
שאלה: למה? זו מערכת של דינים, של חוקים.
לא.
תלמיד: יפעל אחרת?
לא על זה כתוב דינים וחוקים. דינים וחוקים זה כבר אחרי שאנחנו מבינים, מרגישים, נמצאים באיזו מערכת כוחות. אבל זה שאנחנו לא מבינים אז מה, אנחנו חייבם לקבל טיפול, על זה אין חשבון. אם הבורא היה מתנהג עם הרצון לקבל שלנו כמו שהוא, לא היינו אף פעם מתקדמים. הוא תמיד צריך להקדים רחמים ודין, לפנים משורת הדין.
תלמיד: באיזה מצבים הוא יקדים לדין, יפעל ברחמים?
בכל מקרה אם אנחנו ממש לא עוברים על החוקי יסוד.
תלמיד: אז למה מערכת דטרמיניסטית תפעל לפנים משורת הדין?
זה לא לפנים משורת הדין, זה בהתחשבות עם הטבע שלנו. אנחנו לא אשמים שהוא ברא את היצר הרע, הוא צריך לתת לנו כנגד זה איזון כוחות. אתה רואה איך שזה קורה, אנחנו לא יודעים, פתאום מגיע לנו משהו, התקדמות כזאת ואחרת ועוד משהו ועוד משהו, מסתדר. מאיפה זה מסתדר? ככה זה. זה מגיע לנו או לא? איך מגיע? מה יקרה? אני לא עשיתי בחיים שלי שום דבר טוב, בזה אני מדמה לבורא או עושה משהו? אנחנו רואים איך שהוא מתנהג.
תלמיד: אז איך להבין את זה? יש חוקים מוחלטים, קבועים ופתאום לא מגיע לך והנה אתה מקבל.
הכול נכלל במערכת. לא שזה לא לפי החוק אלא "חוק נתן ולא יעבור", אתה תצטרך להגיע לעבודה שלך, והעבודה שלך היא בבקשה. אבל כדי שאתה תגיע לבקשה, צריכים לחנך אותך כמו תינוק. תראה איך בעולם שלנו, כמה אתה נותן לילד, נותן ונותן, אתה משקיע שליש מהחיים שלך לפחות בו. שליש השקיעו עליך מהחיים שלך, אחר כך שליש אתה גדל איכשהו, ואחר כך אתה משקיע עוד שליש בילדים. נניח שזה ככה. למה זה מגיע להם? בלי זה הם לא יכולים לגדול.
כל העבודה שלנו זה על ידי פעולות הבורא להגיע למצב שאנחנו יכולים לעשות בחירה חופשית. משם והלאה זה כבר קיום אחר, בהזדהות, בהשתוות. אבל במצב כמו שאנחנו עכשיו, אנחנו צריכים רק לבקש רחמים. איך אנחנו יכולים בעצמנו לקיים את חוקי העולם עכשיו? יש לך יכולת לעשות צמצום, מסך, אור חוזר, להיכנס עם הדינים, עם כל ההגבלות, להתמודד מול האור העליון, להיות כמוהו? רק בצורה כזאת להתקשר עמו? איך? לא על זה מדובר.
זאת אומרת, אתם חושבים שהכול מסודר לפי חוק אחד. לא. יש חוק שפועל על תינוקות, על ילדים קטנים, על נערים, גם שעושים אילו עבירות, אז מה? אתה רואה ילד נופל ואתה נופל. תיפול כמו שילד נפל, בוא נראה אותך. יש איזה חוקים פנימיים בתוך הטבע, להם לא קורה כלום. אם אני אפול כמו הילד הקטן, זו תהיה שבירת העצמות. ככה זה בכל דבר, עד שיהיה גדול. עד שנעשה גדול.
כל אחד מאיתנו זוכר שהוא היה פעם ילד, אחר כך בחור, היו סולחים לו, היו מתייחסים אליו כך, " לא נורא, זה בסדר, זה ככה". אחר כך פתאום אני נעשה גדול, אני לא מרגיש שאני גדול, אבל מתחילים להתייחס אלי אחרת. פתאום דורשים ממני, פתאום יכולים להכניס אותי לבית סוהר, פתאום יכולים עוד משהו לעשות. "איזה דרישות, אני לא מסכים", זה לא יעזור, אתה כבר חייב להתנהג אחרת. אוי ואבוי אם אתה נשאר ילד בזמן שאתה כבר אתה חייב להיות גדול. הדינים כבר יפעלו עליך בכל זאת. אנחנו מדברים על הנקודה הזאת.
בינתיים אנחנו בהתפתחות הרוחנית שלנו תינוקות, ילדים, אולי עוד מעט נהיה נערים, בחורים, עד שמגיעים לגדלות. שאני כבר יכול להשתמש ברצונות שלי, אבל אני צריך לקבל כוח התנגדות, כוח המסך. אבל אתה לא יכול לדרוש את זה מאדם שלא מבין בכלל איפה הוא נמצא. אני צריך להיות בבירור, בלדעת איפה אני משיג את הכוחות האלה, זאת אומרת שאני יכול לפרנס את עצמי. כוח המסך.
תלמיד מה זה לבקש רחמים?
המדרגות שאנחנו מקבלים באים אלינו על ידי הכוח העליון, על ידי אח"פ דעליון שמטפל בנו ואנחנו נמצאים בו. הוא שומר עלינו ומעביר אותנו, אפילו את כל האנושות, תסתכל לפי מה שקורה, על ידי הסולם אח"פ דעליון וגלגלתא עיניים דתחתון, וגם על ידי אורות המקיפים.
מצד אחד, אורות מקיפים מחזיקים את כול המציאות שלא תהיה התפוצצות, לא יודע משהו, שלא יפוצצו את כדור הארץ לגמרי, אז יש כוחות שמחזיקים ולא נותנים לזה להופיע,
מצד שני, נותנים בכל זאת לבני אדם כאלו הכוחות, ואז אנחנו נמצאים במצב כזה. גם בזה וגם בזה. זאת אומרת, מה אני רוצה להגיד, לא להתייחס למצבים שלנו, שהם כבר מצבים שאנחנו גדולים. אנחנו קטנים ומתייחסים אלינו ברחמנות ובחסדים, ונקווה שאנחנו נגדל. אבל אנחנו צריכים להשתוקק לזה, זאת אומרת לרצות לדעת את החוקים ואיך אנחנו משתלבים בכל המערכת הזאת. וזה על ידי העשירייה.
שאלה: אם יש בכל אחד מאיתנו זיכרון של חיבוק ימין של סוכות, איך הוא מתגלה?
אם אתם מדברים על פי קבלה, כי אני לא מדבר על פי החיים הרגילים, לא יודע מה זה שם חיבוק ימין, חיבוק שמאל. כולם מכירים את הדברים האלה, אבל לא על זה מדובר. מדובר על היחס של חכמה וחסדים בכלים דקבלה וכלים דהשפעה, המתקת הדינים. זה דברים שהתורה מספרת לנו את זבצורה של ענף ושורש, זה כאילו חלק הגבר וחלק של אישה, זאת אומרת שנמצאים בכאלו יחסים, רצון לקבל ורצון להשפיע. אז רצון להשפיע מתחיל לטפל ברצון לקבל בזה שמגלה דינים, ולכן זה נקרא "ימים נוראים", זה חיבוק שמאל. עד שסוכות, חיבוק ימין, "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" והזיווג בסוף סוכות בשמחת תורה.
תלמיד: מהו הדין הקשה של ראש השנה , למה הוא קשה?
מתגלים כלים דקבלה ללא כיסוי של אור חסדים. אתה יכול לשאול למה זה חג, למה זה בכל זאת שמחה ותהיה לכם שנה טובה? איזה שנה טובה אם מתגלים כאלה דינים? כי כמו שדיברנו קודם הם מתגלים, אם הם מתגלים סימן שהם יהיו כרחמים. אבל גם בתנאי, ואז מסבירים שאם זה ימות השנה, ימי הגשם שיורד בזמן הנכון, במקום הנכון, זאת אומרת תלוי בהקדם של העבודה שלנו. אתה לא יכול להגיד "ראש השנה" וזהו. אלא אתה צריך לקחת כל התקופה הקודמת ואז להגיד, לפי זה אני קובע מה זה "ראש השנה".
תלמיד: בתקופה הזאת של החגים, איזה כוח אנחנו מעוררים במערכת העליונה בקיום המנהגים בעולם הזה? האם זה מעורר רחמים בעולם?
בקיום המנהגים בעולם הזה אנחנו מעוררים את מצב רוח שלנו. יש לנו הרגשה נעימה, איזה ביטחון שהכול יהיה בסדר וכלום חוץ מזה. אתה לא יכול לעורר שום כוחות אם אתה לא מעלה מ"ן. ומ"ן אתה מעלה בתנאי שאתה מתחבר עם האחרים ואתה מעלה בקשה לכוחות ההשפעה, זה נקרא מ"ן, מי נוקבין. שאתה מעלה בקשות ממלכות שזה הרצונות שלך לבינה, שאתה מבקש כוחות בינה.
תלמיד: יש הודעה מאוד חשובה מההנהלה של הכנס. הרבה חברים עדיין לא נרשמו לכנס מכלי האירופאי ויש לנו את ה-הלפ חבר שרק 4 חברים ביקשו עזרה. אנחנו רוצים להודיע, עזרה מאוד גדולה שיש את הדבר הזה הלפ חבר שאפשר להירשם ולקבל עזרה. הרבה חברים ממזרח אירופה לא נרשמו עדיין.
מה לעשות. אשוב אני אומר לכולכם, לכל הכלי אירופאי במיוחד, מי שכן רוצה להגיע לכנס ובאמת מרגיש שהוא לא מסוגל לבד, מאין ברירה האחרונה הוא פונה להלפ חבר, ואז כנראה שמגיעה לו עזרה ואנחנו מעוניינים שהוא יגיע. זה שייך קודם כל לכלי האירופאי. אז לא להתבייש אלא לבקש. ובאמת אני מאוד מצטער שאין כל כך תגובה חמה מאירופה להגיע לכנס הזה. אני לא יודע, אם זה באמת כך או שזה הוא אומר כך. כי אני שמעתי דווקא שבית מלון הראשון כבר כולו נסגר וגם השני כבר נמצא בזה שאנחנו ממלאים אותו. אלה כמה בתי מלון אחד ליד השני
תלמיד: קודם כל, כן יש רישום גדול מאירופה, הרבה חברים נרשמו, כמו שכבר דיווחנו לפני כמה ימים. הקבוצות הגדולות כמו גרמניה, איטליה ומהרבה מקומות באירופה נרשמו. מה שאין כן יש כמה מדינות כמו רומניה שעדיין הרישום הוא דליל ואנחנו סוברים שהם פשוט צריכים עזרה, אבל משום מה הם לא פונים להלפ חבר. אז אנחנו רק רצינו להזכיר, גם בעקבות השאלה שאנשים מתלבטים אם לבוא לכנס בישראל או לבוא לכנס אירופה, אז מי שיש לו איזה שאלה הוא לא בטוח מבחינה כספית שיפנה להלפ חבר. חוץ מזה יש רישום מאוד גדול גם מחברים מישראל שגם באים נרשמו ממש לכנס בצורה מאסיבית ומהכלי העולמי, אז כדאי להירשם בימים הקרובים כדי שיישאר מקום.
בסדר גמור. אחרי כנס אירופה, אחר כך יש לנו כנס בישראל, נחשוב עליו אחר כך. אחר כך אני חושב שיש מקום לכנס נשים. קיבלתי כזאת עצה לעשות כנס נשים יום אחד בערבה, שהן באות מהבוקר עד הלילה ונעשה שם כנס. אני אהיה איתם ונעשה לימוד, חיבור, כל מה שצריך, יכול להיות בליווי עוד כמה אנשים ששומרים וכן הלאה. ואחר כך בערב הן נוסעות ובאים גברים, ואנחנו ממשיכים את הכנס שלנו. זה סך הכול יום אחד.
תלמידה: הנה זה בשבילנו מידת הרחמים, המערכת נותנת לנו קו אשראי. רציתי רק להגיד שכשהבחורה מאיטליה ביקשה את זה. והיינו בכיתת לימוד למעלה היה הד מאוד גדול בכיתת הלימוד לעשות את הכנס בערבה. אנחנו פתחנו איזה איזשהו קובץ מאולתר וממש נרשמו תוך כמה דקות נרשמו עשרות נשים מקבוצות ישראל.
בבקשה תתחילו להתארגן. אתם מחליטים על כנס גברים, כמה ואיך. אני לא יודע, אבל כנס נשים הכי נוח אני חושב, הכי טוב זה יכול להיות ככה.
תלמיד: הרעיון הוא שבמילא מקימים את כל התשתיות כבר בערבה, אז הן תבואנה ביום חמישי נאמר, תהיו מהבוקר עד הערב, ואז הגברים יבואו ויהיו חמישי בלילה, שישי שבת, כרגיל, כמו כנס ערבה.
בסדר, אבל מספיק יום אחד לנשים. זה דווקא יהיה פתרון טוב. מה עוד אנחנו צריכים חברים? אין לי כבר כוח מחגים האלה אין לי קול ולא כוח ולא כלום. נשאר לנו עוד משהו להחליט, עוד משהו לעשות?
איך אנחנו יכולים להשפיע על כלי אירופאי, על כלי אירופאי שבכל זאת יבין שחיבור בכנס בולגריה זה ממש פעולה רוחנית שלו היחידה, שהוא יכול לבצע ועד היום לא ביצע שום דבר קרוב לזה אפילו. איך לעשות משהו לעורר אותם, אני לא יודע. אני מבקש מכולם, מי שנמצא כאן ומי שנמצא במסכים שלנו, שאולי איכשהו אנחנו נוכל להשפיע עליהם. מאוד חשוב.
(סוף השיעור)