שיחה 25.11.21 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
סעודה באיטליה - קטעים נבחרים מהמקורות
אין לי מילים להודות לכם על כל הפגישה הזאת, לא ציפיתי לה. לא חשבתי בכלל לבוא לפגישה כי ידעתי שקבוצת איטליה מפוזרת בכל המדינה הגדולה הזאת, וזו ממש הפתעה גדולה. אני מאוד מודה לכם, בשבילי זו לא רק הפתעה, זו המתנה הגדולה ביותר שיכולה להיות להיפגש עם התלמידים, בפרט שעברנו כמה שנים של בידוד, ואני מאוד נרגש מכך שסוף סוף יש לנו פגישה.
אני אדבר כמה שתרצו, אני לשירותכם במשך כמה שעות.
תלמיד: אנחנו נמצאים כאן מולך ואנחנו רוצים לספר לך איך הגענו לרגע הנהדר הזה. הכלי האיטלקי מעלה מ"ן כבר הרבה מאד זמן, כמו כל הכלי העולמי. באיזה רגע שמענו שהבורא סידר כך שאתה התקרבת למקום הזה שנקרא איטליה, ואתה מיד נתת לנו את כל הזמן שלך.
חשבנו אולי לעשות איזו ארוחת ערב עם כמה חברים כי היית ברומא, אבל לא תיארנו לעצמנו את הרצון הענק הזה. ברגע שאמרנו את זה לקבוצה האיטלקית מיד החברים התחילו להזמין טיסות וכרטיסים לרכבות ואף אחד לא רצה לאבד את ההזדמנות הזאת של החיבור, ואת ההזדמנות להראות לך גם בצורה פיזית את ההודיה שלנו על כל מה שאתה עושה לא רק עבורנו אלא עבור כל העולם.
לכן אנחנו שמחים, חלקנו ממש מביעים את השמחה הזו ברגשות, מלאים בדמעות, כי זו פשוט הזדמנות שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנה. כולנו נמצאים כאן כמשפחה, אנחנו פותחים את הלבבות שלנו ואנחנו מקווים להיות מוכנים גם עבור הכלי העולמי כדי שהרגע הזה יהיה רגע היסטורי. תודה רבה.
אני מודה לכם מאוד, אני מבין עד כמה אנשים טרחו כדי להגיע לכאן, השקיעו זמן, כסף, מאמץ פיזי, וזה מאוד יקר לי. נעשה יחד מאמץ משותף שכל המאמצים האלו שלנו יכנסו כמאמץ רוחני, עבודה רוחנית ונשיג על ידי זה תשובה טובה מלמעלה. מגיע לכם. תודה.
שאלה: אנחנו כאן עבור המאמץ הרוחני ואנחנו רוצים לשאול אותך כדי לממש את כל זה. החברים באמת עשו כמו שאמרת מאמץ אדיר להיות פה, והרגע הזה מגיע לאחר חודש של הכנה שעשינו. עשינו מסע בכמה ערים, פגשנו הרבה מאוד חברים, הם פתחו לנו את הבתים והרגשנו כאילו שאנחנו בבית שלנו, לא היה שום הבדל. בכל בית שהיינו ממש הרגשנו שזה הבית שלנו, אף פעם לא הרגשנו כל כך הרבה אהבה, כזו קבלת פנים, ואנחנו מרגישים בעלי חוב כלפייך וכלפיי הכלי העולמי. ומה שרצינו לשאול זה מה אנחנו יכולים לעשות כדי באמת להיות תלמידים שלך?
יש בזה שני תנאים, להיות איתי יחד בשיעורים ולהיות ביניכם יחד בכל יתר הזמן. אין יותר. שהנטייה לחיבור בינינו, בין כולנו, איתי ועם הבורא תהיה נטייה קבועה ככל האפשר. וכך אם זה יימשך, לא הרבה זמן אפילו, אתם תתחילו להרגיש שבאמת אתם מרגישים מציאות חדשה. זה רק במאמץ להיות יחד בינינו ולהיות יחד בינינו עם הבורא.
אנחנו חיים בזמן מאוד מיוחד, יש התעוררות מיוחדת מלמעלה, ואנחנו כן מסוגלים להגיע לגילוי הבורא לנברא, שזו מטרת חכמת הקבלה, אבל זה יהיה בתנאי שאנחנו מתחברים בינינו ועם הבורא. אפילו יותר בינינו, כי בהתאם לזה אנחנו כבר נזכה לטיפול מלמעלה.
תלמיד: חשבנו שעכשיו נעשה את ארוחת הערב, משהו פשוט, החברים יציגו את עצמם, ישאלו אותך שאלות, נשמע קצת מוסיקה ביחד, יהיו גם חיבורים של חברים שנמצאים בבית ולא יכלו להגיע. המיקרופון פתוח.
שאלה: תודה שאתה כאן, תודה שהגעת, תודה על כל מה שאתה מייצג. אתה עבורנו דוגמה, אתה הדוגמה היחידה שמאפשרת לנו להבין מה זה הבורא, "בוא וראה", אתה תמיד נותן לנו דוגמה שזה ממש נס.
אני בן יותר מ-56 שנים ומעולם לא מצאתי אדם שייתן לי כל כך הרבה דוגמה בחיים כמו שאתה נותן לי. אני נשוי, אשתי לומדת, יש לי בנות, פגשתי אנשים חשובים יותר, חשובים פחות, אבל מעולם לא פגשתי מישהו שנתן משמעות וטעם לחיים שלי. ולכן אתה פשוט דוגמה לכולנו, ומעל הכול זה מה שאתה עושה, הענווה שלך, מה שאתה יודע, וההובלה שלך קדימה.
אני הכרתי כל כך הרבה אנשים שעזבו וחזרו, ואף פעם, אף אחד מהם לא דיבר משהו רע עליך ולכן בגלל זה אתה דוגמה לכל אחד מאיתנו. אני לא מצליח למצוא את המילים שיוכלו להביע, את הטעמים שיוכלו להתאים למה שאני חושב עליך, אבל אתה פשוט משהו שהוא מעבר לכל מידה שהכרתי באיזשהו אדם בחיים שלי.
זה דבר מאוד פשוט, לפני עומדת הדוגמה של רבי, של המורה שלי רב"ש. במשך השנים שהכרתי אותו, הייתי 12 שנה לידו, הוא לא חשב על משהו אחר חוץ מלהעמיד תלמידים ולקרב אותם לגילוי הבורא. נראה לנו שזה דבר לא כל כך חשוב, כי אדם אחד מגיע, שניים, מאה, אלף. זה לא נכון כי דרך אותו האדם שמגיע למגע עם הבורא, דרך אותו אדם שמתקרב לבורא ומוצא קשר עימו, מיליונים, מיליארדים מקבלים גם קשר, וככה האנושות מתקרבת לגילוי, לזה שהיא צריכה לעלות מהמצב שלנו למצב יותר עליון. אנחנו רואים שאם לא זה העולם לא יוכל לשרוד, האגו האנושי הכללי יאכל אותנו אם אנחנו לא נעמיד כנגד זה את הכוח העליון.
לכן כשהייתי לידו כל הזמן וראיתי כמה הוא מטפל בכולם ודואג לכולם, אמנם הוא לא היה כמוני מֵפתח תלמידים, מארגן קבוצות, מפיץ, לא היה אז אינטרנט עדיין, אבל בכל זאת כל מה שהיה יכול לעשות עשה. וכתוצאה מזה יש כמה אנשים שבכל זאת מפזרים את חכמת הקבלה בעולם. נקווה שגם אתם תמשיכו את זה וכך אנחנו נתקן את העולם כי אין כוח אחר שיש לו סיכוי לעשות משהו. אז תשתדלו. תודה לכם מראש.
שאלה: להיות מולך במרחק שני מטרים זה עדיין מדהים, זה מרשים, אני לא האמנתי, כי עבורי אתה אבא. אני רציתי לשאול אותך, מה אנחנו יכולים לעשות עבור הכלי האיטלקי כדי שנוכל להגיע לגמר תיקון ולעזור לכל מי שצריך עזרה? כי אני והחבר שלידי, אני בטוח שאנחנו יודעים שאנחנו רוצים לעזור, אבל אנחנו לא מסוגלים, האגו שלנו הרבה פעמים שם לנו מכשולים בכל מיני מצבים. אנחנו רוצים להיות הרבה יותר פשוטים כמו שאתה מבקש מאיתנו, אבל אנחנו לא מצליחים להיות פשוטים ואנחנו אבודים. תודה מורה, תודה על הכול.
אתם מאוד חזקים בפנים ואתם מסוגלים להרבה מאוד. יש לכם רגש ושכל וכוח, ואם תבקשו משהו נוסף, תקבלו מלמעלה הכול. אבל עיקר הבעיה שלנו, שהבקשה צריכה להיות קבוצתית. אם לפחות חמישה, שישה, עשרה אנשים מתחברים בבקשה כלפי הבורא, הטבע בנוי בצורה כזאת שהדרגה העליונה יותר נותנת תגובה בלי שאנחנו צריכים לעשות עוד משהו, רק לדרוש, ואז זה קורה, פשוט קורה.
אני חושב שיש כאן רק בעיה אחת, טכנית, בצורה ריאלית לדבר בינינו להגיע לחיבור על מנת לדרוש מכוח הטבע העליון שהוא יעזור לנו בחיבור למצוא קשר עימו. ובמידה שאנחנו נמצאים בחיבור, מתוך נקודת הקשר נתחיל להרגיש עד כמה הכוח העליון מדבר איתנו. מה זה מדבר איתנו? זה לא בן אדם שמדבר, אלא אנחנו נתחיל לקבל מוחין עליונים וברגש ובשכל יהיה לנו ברור מה צריך להיות, מה הטבע הכללי דורש מאיתנו, איך אנחנו יכולים להתקרב לזה, להבין, להרגיש, לצאת למרחב בלתי מוגבל בזמן ובמקום.
הכול נמצא לפנינו, הבעיה שלנו היא רק שכדי שתתקבל למעלה בקשה אנחנו צריכים להיות מחוברים. להתגבר על האגו שמפריד בינינו, להתגבר על האגו שמרחיק בינינו, לבקש קירוב, חיבור, שגם את זה מקבלים מלמעלה. הכול מקבלים מלמעלה, רק בקשה אנחנו צריכים לארגן, בקשה קולקטיבית, ואז נצליח.
לחיים!
שאלה: כמו שאתה רואה אני נמצאת בבית. לפעמים הבורא נותן אושר אבל הוא גם עושה לנו מבחנים. שלשום נולדה לי נכדה ומחר או מחרתיים תיוולד לי עוד נכדה. אני הייתי כמו באיזו מכבסה ושאלתי את עצמי, "מה אני עושה, אני נוסעת לרב או נשארת כאן עם הבנות שלי?". זה היה מבחן גדול כי אתה יודע שהמקום שלי היה תמיד לעמוד לצידך בכל המובנים. לפעמים אני שואלת את עצמי "האם הבורא משתעשע עם הילדים שלו, למה הוא עושה את זה?".
אני מודה לך מאוד, אני מכיר אותך ואת הלב החם שלך שנים ויודע כמה את טרחת להקים את הקבוצה האיטלקית. אני מאוד מודה לך, באמת, בזכותך, עוד תראי כמה תקבלי מלמעלה. אני איתך, שיהיו לך עוד נכדות ונכדים ושיהיו לנו הרבה קבוצות מהם.
שאלה: התרגשות עצומה להיות כאן, בבקשה תסלח לי על ההתרגשות שלי. אני מהקבוצה הצעירה, חלק מהעשירייה החדשה שנולדה. אנחנו כל כך מעריכים אותך על כל מה שאתה עושה עבורנו. אנחנו מבינים כמה אתה מקריב, ועל זה שאתה כאן היום אנחנו חייבים לך, יש לך כל כך הרבה זכויות כי אתה שינית את החיים להרבה מאיתנו.
אנחנו כאן, ונלך אחריך כל החיים שלנו, רק תראה לנו את הדרך הטובה ביותר בשבילנו, בשביל כל הכלי האיטלקי כדי שהעולם יוכל להיות עולם יותר טוב ממה שהוא עכשיו. אנחנו הדור החדש ואתה צריך לכוון אותנו, אתה חייב להביא אותנו למאור כי זה מה שאנחנו רוצים ובשביל זה אנחנו מקריבים את כל מה שצריך בדרך.
כן, זה הלב מדבר. באמצעות הלב החם שלכם, של הנשים וגם של הגברים אנחנו יכולים להגיע לדרגות רוחניות גדולות ובקרוב. אני לא מבטיח, זה לא תלוי בי אלא זה תלוי במה שיקרה מלמעלה אבל כל התנאים ישנם. צריכים לכוון קצת יותר את הלב דרך החברים לבורא ותראו איך זה עובר דרך לב הבשר יותר פנימה לנקודה המרכזית, ששם נמצאים כולנו. לחיים!
שאלה: תודה שאתה כאן איתנו, אני מדבר בשם כל הקבוצה האיטלקית. אנחנו יודעים כמה יקרה העבודה שאתה מעניק לנו, ואני רוצה לבקש ממך עצה ועזרה. איך נוכל להעביר את החוכמה הזו גם לילדים שלנו? אנחנו רואים את הצעירים מבולבלים, הם לא יודעים איך לחיות בזמנים האלה. לכל אחד מאיתנו יש ילדים, והמתנה הגדולה ביותר שאנחנו נוכל לתת לילדים שלנו היא לקרב אותם לחכמה הזאת.
אנחנו באמת צריכים לפתח גם את החלק ששייך לגיל הצעיר, שהם כולם נדבקים למחשבים ולכל מיני תוכניות שמבלבלות אותם גם בטלוויזיה וגם במחשב. אנחנו צריכים להתמודד נגד זה עם כל מיני פירושים קלים, סיפורים קלים מחכמת הקבלה, מהבריאה, לספר איך הכוח העליון מסדר אותנו ומטפל בנו. אני חושב שזה הכרחי בזמן הזה. נעבוד על זה יחד.
אני חושב שיש כאן הרבה כוחות יצירתיים, במיוחד נשים שיכולות להיות מאוד יצירתיות עבור הגיל הרך והצעיר. נעשה עבודה. חבל לנו לפספס את הדור הזה שממש נשמט מתחת ידנו. צריך לתת להם דוגמה עד כמה יש לכם הבנה על החיים, מהי מטרת החיים, בשביל מה חיים, מה קורה עם האדם עכשיו ובמצבים אחרים שהוא עובר. צריכים להשתדל להסביר זאת בצורה יפה, בגישה נוחה ונעימה. זה לא פשוט, אבל נעשה זאת.
נכתוב ככל האפשר יותר ובסופו של דבר יצא משהו. אי אפשר מיד לקפוץ לדרגות הסברה גבוהות אלא בזה שכל אחד כותב קצת פה וקצת שם, אז הדברים האלה, אפילו אם אנחנו לא אוספים אותם, הם מתאספים מלמעלה וכתוצאה אנחנו מתחילים לקבל רגש ושכל חדשים והם כבר יעזרו לנו לכתוב נכון ולהגיע לכל לב.
שאלה: יש בי הודיה עמוקה שאיתה אני רוצה לשאול כי אני מרגישה את עצמי ברגע שבו כל הכלי נמצא מרוכז ברצון אחד ובכוונה אחת.
השיעורים שלך כל יום הם כמו כנס מתמיד. אני רוצה לבקש ממך בשם כולם, לא רק בשם הכלי האיטלקי אלא בשם כל "בני ברוך" כי כל החברים נמצאים כאן כרגע בלב שלנו, אני מבקשת ממך לעזור לנו עכשיו להשיג ממש בלב עמוק את מה שאתה מלמד אותנו. אנחנו רוצים את זה בכל הלב, במסירות, בהתכללות ובהתבטלות כלפי הבורא שמחכה לנו, וגם כל המקובלים והמורים שלך, ואתה, המורה שלנו. אנחנו ביחד איתך, אתה מדבר כל כך יפה וכל פעם מרגש אותנו כשאתה מדבר על הבורא. אנחנו מוכנים, אז תעזור לנו.
התשובה שלי היא מה שאמרתי לא פעם, לצעוק אליו מלב אחד. זה לא שהבורא לא רוצה לשמוע אלא הבורא הוא הכוח העליון של הטבע. אנחנו יודעים שיש את דרגת הדומם הנמוכה ביותר בטבע, אחר כך דרגת הצומח, דרגת החי, ודרגת המדבר, בני אדם, ולמעלה ממנה יש את הכוח הכללי של הטבע שכולל את הכול שנקרא "בורא".
כדי לדרוש ממנו ולקבל ממנו, גם בדרישה אליו וגם כדי לקבל ממנו תגובה אנחנו צריכים להיות יחד לפחות עשרה אנשים, גברים, נשים. עשרה. אם נוכל לחבר את הדרישה שלנו, את הצעקה שלנו לפי חוקי הטבע, זה החוק העליון של הטבע, אז אנחנו נשמע את התשובה. היא תרד אלינו מדרגה עליונה כי אנחנו נהיה מוכנים בעשירייה, לפחות בעשרה, לשמוע. זה הקשר בין הדרגות ברוחניות, כך לומדים גם מעשר הספירות וכן הלאה.
לכן בואו נעבוד על החיבור ומתוך החיבור נדרוש מה שנרצה, אפשר לשאול ולבקש את הכול, ובתוך החיבור נשתדל להרגיש את התגובה. כך זה יקרה.
שאלה: רציתי להודות לך על זה שאתה כאן, שקיבלת את ההזמנה שלנו. יש חבר גדול שגר באסיה ונמצא בסינגפור והוא ביקש ממני להגיד לך שהוא אוהב אותך ושהוא תמיד חושב עליך.
המדרגה הרוחנית הזו היא יפהפייה, אבל עכשיו אנחנו יודעים שמחכה לנו רצון לקבל חדש. לכן מה אתה מייעץ לנו בתור קבוצה איטלקית לצעד קדימה הבא שלנו?
ככה מסתדרים הדברים. לפני שהתחלנו את הטיול הקטן באיטליה לא ידענו שניפגש ואתם לחצתם כדי שהפגישה הזאת תקרה. החבר שהיה כאן לפני שבוע ימים היה חייב לטוס לפה שוב.
לכן הכול תלוי ברצון שלכם. אם אתם מוכנים באמת כך קורה גם איתנו, גם איתי וגם עם הבורא. העיקר זו הדרישה. היא צריכה להיות חזקה גם לפי הכוח וגם לפי העוצמה הפנימית וגם לפי הנושא. לא יכולה להיות צעקה כמו של תינוק שצועק כאילו על הכול אבל ללא תוכן. אם אנחנו נרכז את התוכן, את הפנייה הממשית לבורא בכל הכוח המחובר הכללי שלנו אז זה יקרה. ובקשר לפגישות, זה בסך הכול 3 שעות טיסה ואפשר לארגן יותר פגישות כאלה.
שאלה: גם אם אנחנו לא מסוגלים, אנחנו כן רוצים להיכנס להיכל המלך. וגם אם הבורא יגרש אותנו, ידחה אותנו החוצה, אנחנו כן נבקש ממנו שיעזור לנו להיכנס. ואם הבורא לא יעזור לנו להיכנס, אנחנו נעמוד בחוץ ונדרוש ממנו, בורא, תן לנו להיכנס. איך אתה מבקש? אנחנו לא רוצים את האוצרות אני חושב, אנחנו רק רוצים שהבורא יחשיב אותנו כמו משרתים שלו שנוכל להיכנס להיכל שלו. בבקשה תעזור לנו, מה אנחנו יכולים לעשות?
לקום עם אותה שאלה, רק להתאמן בה כל הזמן ואז זה יקרה. אתה לא יודע מתי, זה יכול להיות במקרה, כשאתה לגמרי לא מוכן ועכשיו אתה מקבל תשובה, וזה מגיע. אבל בתנאי שאתה לא עוזב את הבקשה שלך וכל הזמן מסתובב סביבה, יותר ויותר מבין מה אתה מבקש. זה יקרה.
שאלה: כל החברים שלי יעזרו לי כדי להיכנס יותר ויותר לתוך השיעור?
ודאי, בלי עזרת החברים זה לא ילך.
שאלה: יש הרגשה שלכל קבוצה בעולם יש סוג מסוים של רצון, איזה כלי מסוים. כל העולם צריך להיות מחובר, אני מדבר כמובן על הקבוצה שלנו, כדי לשרת את הבורא. אבל את הכלי האיטלקי, אולי הרצון האיטלקי הזה, אתה באמת היחיד שיכול להרגיש ברמה מאוד גבוהה. מה הדרך הטובה ביותר שאנחנו נוכל לשרת את כל הכלי העולמי לפי סוג הרצון שלנו?
דוגמה. אין יותר מדוגמה. לתת דוגמה עד כמה שאתם מחוברים ביניכם ומכוונים למטרה. זה הכול.
שאלה: בתקופה הזו של ההתרוממות אני עוקב אחריך ואחרי כל הכלי העולמי, ובאופן מקביל מתעוררים בנו רגשות שמובילים אותנו מצד אחד להבין, מצד שני הכבדות שעלולות להשפיע עלינו ולחסום אותנו. איך אנחנו יכולים להפוך תנאי כזה מקולל שאנחנו מוצאים את עצמנו בלי כוחות, נמצאים באיזשהו סחרור, למשהו שדווקא ימשוך אותנו קדימה לעבר המטרה?
לא יכול להיות שבקבוצה כולם יהיו במצב ירידה, בדיוק כפי שלא יכול להיות שכולם יהיו ממש בעליה, כי קבוצה זה כמו עשר ספירות ואת זה אנחנו עדיין לא מרגישים, אבל נמצאות שם כל התכונות ההפוכות אחת מהשנייה, ובהתמזגות מיוחדת בכל רגע ורגע כשהאור העליון מסדר את הדברים, הקבוצה תמיד מייצבת משהו משותף, מסוים.
מה שאנחנו צריכים זה להשתדל להרגיש את הקוד הזה של העשירייה, איך אנחנו מחוברים בצורה פנימית בינינו ואיך מתוך זה אנחנו יכולים לדבר עם הבורא. מדובר בעשר ספירות וכשהן מתחברות ביניהן כל פעם בכל מיני צורות אחרות זה כמו ניגון שנשמע כך. רק הניגון הוא הרבה יותר מורכב מכל הניגונים שאנחנו מייצרים.
כל אחד נכלל מהרצונות שלו, המחשבות שלו, מכל ההיסטוריה של הכלי הפרטי שלו, מכל הכלים שאליהם היה מחובר במשך הגלגולים וכולי. לכן אנחנו צריכים להשתדל תמיד להחזיק זה את זה. לא יכול להיות שאנחנו מסתכלים על חבר שמתרחק, נופל, ולא רוצה להשתתף, יש לו בעיות, אין דבר כזה, זה הכול משחק הבורא איתנו, כדי לעזור לנו להתחזק כדי להגיע לכלי אחד שיכול להתגלות, אנחנו צריכים לשים לב לזה ואז נצליח. דווקא בנקודה הזאת של החיבור בינינו החבר חייב להיות בטיפול תמידי.
שאלה: זה אירוע מאוד מיוחד כי חלק מאיתנו מגיעות מהצפון הרחוק וחלק מהדרום הרחוק ואנחנו כאן נמצאות בחיבור, בשמחה אדירה. אומנם אתה רחוק מאיתנו בצורה גיאוגרפית, אבל רוחנית אתה הנציג של החכמה העתיקה שאנחנו מרגישות אותה כאמיתית בכל הלב שלנו. אנחנו יודעות שהבורא בכל יום נותן לנו אור מדהים, אנחנו רוצות שיהיה לנו חיבור חזק כדי להרגיש את כל האהבה שלו. אבל אנחנו חלשות, מה אנחנו יכולות לעשות כדי להיות ראויות לאור הגדול הזה, כדי לא לפספס את ההזדמנות שאתה נותן לנו כל בוקר?
מה את חושבת שאני צריך לתת יותר ממה שאני נותן?
תלמידה: אתה לא צריך לתת שום דבר, אתה דוגמה אדירה עבורנו, אנחנו צריכים לתת לך. מה אנחנו יכולות לעשות כדי לא לאבד את האור של הבורא ולא לפספס את ההזדמנות? אנחנו מרגישות אולי חלשות אבל יש לנו רצון גדול להתחבר.
אני חושב שאנחנו תרגמנו את כל הספרים העיקריים בחכמת הקבלה, לאיטלקית. וגם את כל השיעורים אנחנו מעבירים בתרגום לאיטלקית. מה עוד אפשר לעשות? אני לא יודע. לשיר כמו באיטליה אני ודאי שלא יכול, לרקוד אני גם לא יכול. אז מה לעשות? אתן צריכות בכל זאת לראות מה שמקובלים אומרים ולפי זה אנחנו נתקדם. סך הכול נדרשת מכם תגובה על הטיפול של הבורא, והוא עושה את זה באמת בכל הכוח ככל האפשר. אי אפשר לתת לנו יותר כי אנחנו לא מוכנים.
יותר להתחבר. אבל באמת, בפועל יותר להתחבר ויותר לדרוש מהבורא שיטפל בכם, ותראו כמה זה מועיל. לא לחכות לי.
שאלה: אני מקווה שאני לא אפגע בך, אבל במסלול שלי בתור תלמידת קבלה היו רגעים שאני ביקרתי אותך. זה כמובן האגו שלי. הדרך שלי התחילה בכנס במדריד ואני הייתי אחראית על שיתופי הפעולה הבינלאומיים בין מדינות, ואפריקה, כלומר אני מכירה את התנאים שבהם נמצאות המדינות.
ובכנס הזה אישה אחת מדרום אמריקה אמרה לך, "איך אנחנו יכולות להפיץ את חכמת הקבלה בתנאים שאין בהם מחשב ואין להם אמצעים, מה נוכל לעשות?", ואתה אמרת, "הכול תלוי ברצון, כי הרצון יגיע". ואז אני אמרת לעצמי, "הרב לא מבין". אבל למעשה במשך הזמן שלמדתי פשוט ראיתי שאתה צודק. כי הגיעו דרום אמריקאים, הגיעו יפנים, וחיכינו הרבה זמן לסינים. והגיעו החברים מסין ועכשיו החברים מאפריקה. ולכן אני מצדיקה אותך, נכון, הכול תלוי ברצון.
והיה עוד רגע שבו אני אמרתי, "זהו, אני הולכת, אני לא ממשיכה". כי דיברנו לעבור את המחסום ולעשות דרך שתאפשר לנו ללכת, אבל לא יודעים לאן. ואני הרגשתי כאב גדול מאוד עבור האנשים מסביבי, המשפחה שלי, האחיות שלי, הרבה אנשים שהכרתי, אנשים אינטליגנטים, יש להם רגישות אבל הם לא מכירים את חכמת הקבלה.
ואני אמרתי, "אני רוצה לעזוב, אני לא רוצה ללכת לשום מקום בלעדיהם, אם הם לא באים איתי, אני לא מסכימה". בכנס וילנוס נתת תמונה מאוד יפה, ואמרת, "אתם למעשה כמו איזה תבלין בתוך מרק. במרק הזה נמצאת כל האנושות ואתם התבלין שנותן טעם לחיים של כל האנושות". ואז הלב שלי נרגע ואני הבנתי שאני רוצה להיות התבלין, הבנתי מה התפקיד שלנו.
ומכל האירועים האלה הבנתי שאני לא מצליחה כל כך לנטוש את האנושות. אני ממשיכה להיות קשורה לחלק הזה. ולכן אמרתי "אני חייבת לעשות הפצה, אני חייבת להתעסק בהפצה". ובכל פעם עולה בי המשפט שאין לנו ברירה, באמת אין לנו ברירה במובן העמוק ביותר. האם אתה יכול לתת לנו עוד תמונה שתעזור לנו להבין למה האין ברירה הזו? משהו שיאפשר לנו להמשיך בדרך הזאת ועם זה נחשוב גם על האנושות.
כדי לעבור מדרגה לדרגה ברוחניות אנחנו צריכים לעבור בין יום לבין לילה, יום ולילה. במצבי הלילה אנחנו לא מסוגלים להחזיק, רק קבוצה. חייב להיות מצב, "אני הולך, הכול בסדר, מסתדר, אני כבר התרגלתי וכולי". ומגיע מצב ש"טוב לי מותי מחיי". אני לא מסוגל, אני לא יכול, אני סובל, אני שונא את החכמה הזאת ואת הכול. המצב הזה, נקודת ההיפוך הזאת, אני חייב לעבור, וכך כל פעם.
יש אנשים שעושים את זה הרבה פעמים ביום אחד. יש כאלה שמשתדלים לעבור ואפילו עוברים אבל פעם בחצי שנה, שנה, אולי כמה שנים. לשפר את זה אפשר על ידי הקבוצה שמחזיקים זה את זה. בכלל, כל הסוד בהתקדמות הרוחנית, באיזו מידה אני עוזר לחברים והם עוזרים לי. כי אף אחד לא יכול לעזור לעצמו, אף אחד.
לכן צריכים לבנות מערכת של ערבות שכל אחד דואג לכולם, וכך בצורה כזאת אתם תרגישו שמתחלפים לילות וימים, לילות וימים, ימים ולילות בצורה ובמהירות פשוט כמו באגדה. תנסו את זה כך לעשות. ואני מקווה שעכשיו גם הכלי העולמי שומע ומזה תצליחו.
ועוד, אני רואה כאן נשים, ובכלל בכלי האיטלקי יש נשים מאוד יצירתיות. תתחילו לכתוב כל מיני סיפורים, התרשמויות על חכמת הקבלה, תפזרו בכל מקום שרק אפשר. אנחנו לא יודעים למי זה מגיע, אבל כבר מלמעלה יסדרו כך שאתם תראו מזה תועלת. זה נקרא "שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו"1 בהצלחה.
שאלה: אני כל כך מתרגשת ואני מודה לך מכל הלב. ואני מודה גם לבורא עבור העשירייה שיש לי כי יש לי חברות מדהימות, באמת זו מתנה. אבל יש חברות שהרבה פעמים מאוד עסוקות בהפצה ולעיתים קורה שהן לא מצליחות להיות נוכחות בעשירייה. אמרת שהבורא מקשיב לתפילה אם אנחנו מינימום עשרה. אז מה אנחנו יכולות לעשות כדי לפתור את המצב? אני שואלת את עצמי כל יום. כשאנחנו ביחד גם אם אנחנו ארבע, חמש, יש לנו באמת חיבור גדול.
באמת בעיה. צריכים גם את זה וגם את זה. באמת עיקר ההפצה היא דרך נשים, כמו בעולם שלנו, הן יולדות, מביאות לנו דור חדש, כך זה ברוחניות. ולכן אנחנו צריכים להודות ולחזק וממש לתמוך בנשים שעוסקות בזה. אין לי פתרון איך גם להיות בחיזוק הקבוצה וגם בהפצה, ועוד יש משפחה וילדים ועבודה. באמת, בעולם הזה אישה עושה הכול. הגברים יודעים רק לבכות.
צריכים יותר לתמוך בנשים, ואני מאוד מקווה שאתם תרגישו למה כל כך העולם כביכול לא מסודר בצדק שעל האישה נופלות כל כך הרבה עבודות, אחריות. שיהיה, אתן מרוויחות מזה מאוד. רק בכל זאת לא לעזוב את ההפצה. בהצלחה.
שאלה: אני רציתי להודות לך מעומק הלב בשם כל הכלי האיטלקי עבור המתנה העצומה הזאת. כנראה מתאים לדחף מאוד גדול שיש לנו לעבר החיבור, זו רמה חדשה. ואני באמת מרגיש שזה הצעד הראשון לעבר מה שהכלי העולמי יעבור ביום ראשון. למרות כל המאמצים שאנחנו עושים כדי לתת, בסוף אנחנו מקבלים. אז מה זה באמת אומר להשפיע?
אנחנו מכינים את הכלים דקבלה שלנו שנוכל לקבל כל מה שהבורא רוצה לתת. זו כול העבודה. לכן במה שאנחנו עוסקים נקרא "חכמת הקבלה", חכמה איך לקבל מהבורא מה שהוא רוצה לתת. הבעיה שלנו שבכלי הגשמי, האגואיסטי אין לנו מספיק קיבולת, כלי קטן. וכלי בלתי מוגבל זה כלי שהוא בכוונה על מנת להשפיע, למסור הלאה.
אז אם אני מקבל כדי למסור הלאה ורק בשביל זה אני מקבל שיהיה לי למי למסור. כמו שעכשיו דיברנו על ההפצה, אז אין לי בעיה אני מקבל בשמחה ויש מה לקבל, אבל בתנאי שזה על מנת להשפיע, למסור הלאה. תנסו כך להתחבר ביניכם ומכם עם עוד קבוצות אחרות, מהקבוצות לכל האנושות, ואז אתם תרגישו כמה הכול מחובר ומסודר בחכמה עליונה. חייבים יותר להפיץ.
העולם שלנו נכנס למצב מאוד רציני, מאוד לא נעים, הייתי אומר מתוח, והכול תלוי במידת החיבור בינינו, במידה שאנחנו נתחבר אנחנו נוכל לנטרל את כל הכוחות שבאים כדי ללחוץ עלינו ולזרז את ההתפתחות שלנו בדרך לא טובה.
שאלה: העשירייה שלנו רוצה להיות העשירייה שמגיעה לגמר תיקון. יש לנו בעשירייה חברים ענקיים. האם תעזור לנו להגיע לגמר תיקון?
זה לא תלוי בי, אני לא יכול לסדר את זה לאף אחד. אין פרוטקציה ברוחניות, הבורא לא מוותר על שום דבר, זה חוק הטבע, זה כמו כל החוקים. אנחנו לומדים את החוק הכללי של כל הטבע שכולל בתוכו את כל יתר החוקים שאתה יכול רק לתאר, בכל מיני רמות ובכל מיני סקטורים, הכול מחובר יחד וזו חכמת הקבלה. זאת חכמה, זה לא שום דבר אחר.
לכן אין מה לבקש, חוץ מלבקש הבורא, וגם הבקשה צריכה להיות כזאת שאתה משתנה ורוצה להתאים את עצמך לתנאים עליונים ואז זה קורה. זה לא עובד בצורה אחרת. מזה שאתה תבכה כמו ילד קטן זה לא ישתנה, תעשה מה שכתוב ובצורה כזאת זה יקרה. ובאמת אתם קרובים לזה, אתם יכולים לקרוא, להבין נכון, לשאול אם משהו לא מובן ולקיים.
תלמידה: נאמר שאנחנו נמצאות בתנאים כאלה שהחיים החומריים שלנו, החיים הגשמיים שלנו וכל המחויבויות שיש לנו יום יום גורמות לנו לאבד מהחשיבות. אנחנו תמיד רוצות ללמוד, תמיד רוצות שיהיה לנו זמן להעמיק עוד יותר בחכמת קבלה, אבל כל מה שמחוץ ללימוד, כל הדברים האחרים מכבידים עלינו מאוד.
שאלה: איך למצוא את האיזון בין הרצון שלנו לרוחניות שהולך וגדל, לבין הרצון שיש לנו שקשור לחיים החומריים שלנו שגם הוא גדל?
בכוונה נותנים לאדם רצון לגשמיות, וככל שהוא מגדל רצון לרוחניות הרצון לגשמיות שלו גם כן גדל. זה בא בגלים, לפעמים כן, לפעמים לא, אבל זה חייב להיות כך, אם לא כך האדם לא יהיה מאוזן.
אתם זוכרים איך גיליתם את חכמת הקבלה, התלהבתם, רציתם הכול וככל האפשר יותר, ואחר כך זה עוזב ושוב חוזר ושוב עוזב. אתם חושבים שזה קורה בעצמו? זה לפי החשבון העליון ולפי תוכנית עליונה. שום דבר לא קורה סתם, הכול קורה לפי חוקים. אנחנו לא יודעים עד כמה אנחנו מטופלים על ידי חוקי הטבע. לכן מה שנשאר לנו אחרי כל מה שעושים איתנו, זה רק דרך הקבוצה להחזיק את עצמנו בחיבור ומהחיבור לפנות לכוח העליון. אם לא תשכחו את הכלל הזה, אתם בזמן קצר יכולים להגיע להצלחה. בהצלחה.
שאלה: עם הכוח הזה שאנחנו מרגישות מכל הכלי העולמי, והדחיפה הזו שאתה נותן לנו הנשים בשיעורי הבוקר, אנחנו מרגישות בינינו את החיסרון הגדול מצד הנשים בכלי האיטלקי, ואנחנו צריכות את הרצון החזק הזה להשתתף בשיעורי הבוקר. אנחנו רואות איך כל הכלי הנשי העולמי נותן לנו דוגמה גדולה, אבל אנחנו מרגישות את החיסרון הזה, את החולשה הזו, ואנחנו זקוקות לכוח הזה שנצליח להשתתף באופן עקבי ומתמיד בשיעורי הבוקר. איך אנחנו יכולות לבקש ממך ומהכלי הנשי בעולם את התמיכה כך שנוכל להצליח להשתתף כולנו יחד כמו שאתה מכוון אותנו?
איזו תמיכה את חושבת שצריכה להיות?
תלמידה: שאנחנו הנשים האיטלקיות נרגיש את הקרבה הזאת לרצון של הנשים בכל הכלי העולמי שכן משתתפות, להתקרב יותר לרצון הזה. איך אנחנו יכולות להתקרב לרצון הזה? אנחנו יודעות שזה חשוב, איפה נמצא את החשיבות הזו כדי שנוכל לתמוך אחת באחרת כדי שנוכל להשתתף?
זה תלוי בקבוצה שלכן או בקבוצה הנשים העולמית?
תלמידה: כן, זה תלוי בנו.
אם זה תלוי בכן, אז האם אין לכן כוח, כוח לחיבור?
תלמידה: אני לא יודעת.
אולי חסרות צרות? הבורא לא יכול לתת לכן רצון, רצון אנחנו צריכים לייצב בעצמנו. המקסימום שהוא עושה זה תנאים הפוכים, זאת אומרת חסרונות, בעיות כדי שאנחנו נרצה. אתן צריכות בכל זאת להשתדל כמו שכתוב "איש את רעהו יעזורו", רק בצורה כזאת.
אני נותן כל בוקר התעוררות ככל שאני מסוגל. אני גם לא יכול כל הזמן לתת לכן כזאת התעוררות שאתן תקפצו ותתחילו לצעוק ולשיר ולבכות ולהתרגש, זה יהיה על חשבוני, זה לא יהיה על חשבונכן. אלא אתן צריכות לחפש בפנים מה חסר לכן כדי להיות מחוברות "כאיש אחד בלב אחד" וכך מיום ליום, וזה חיפוש. זה לבקש מהבורא, לקבל מהחברות כאלו חסרונות. זו עבודה אידיאולוגית, זו העבודה שלנו. בסך הכול מה אנחנו עושים בזה? מייצבים את הכלי, אז תשתדלו ביניכן. אני רואה המון עזרה מזה שאני קורא את המאמרים של רב"ש, את "שמעתי", כי שם כתוב הכול. צריכים להשתדל.
תלמיד: אי אפשר לסיים את הערב הזה בלי לתת מתנה לרב.
תלמידה: אנחנו מלאים בהוקרת תודה, בכבוד, אנחנו כל כך מתרגשים מהכנס המאוד חשוב הזה, על ההזדמנות המדהימה. ואני רוצה לומר בשם כל החברים שאנחנו רק צריכים לבקש להשפיע, רק לחפש, באמת לתת את כל מה שיש לנו. לכן זה כל כך חשוב שנהיה מאוחדים, שלפנינו יש את העשירייה, את הכלי האיטלקי ואת כל הכלי העולמי, ותמיד לפעול עם המחשבה הזאת בכל פעולה.
הרגשתי את הלב שלכם ואני מכיר אותו כבר מזמן. אני מאוד מודה לכם ולבורא על זה שנתן לי שוב להיפגש עם הלב האיטלקי, ונשתדל ביחד לקדם אותו לגילוי הבורא. אני אשמח לבוא שוב ושוב, ונקווה שעוד מעט יהיה לנו כנס בישראל ואתם תוכלו לבוא, וחוץ מזה פשוט לא ניפרד. תודה לכם מכל הלב.
(סוף הסעודה)
-
שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו" (קהלת יא 1)↩