שיעור ערב 30.03.26

קהילת הלומדים

מנחים: אורן וגלעד

בעל הסולם, מהותה של חכמת הקבלה

קטעי מקור בנושא פסח

גלעד: שלום חברים וחברות, איזה כיף לראות אתכם עכשיו מולנו. אורן ואני קודם כל דיברנו על הזכות להעביר עכשיו שיעור ולעבור אתכם שיעור ממש לפני פסח ואנחנו מלאים בהודיה לכם שעזבתם את המטליות ואת המגבים ואת האריזות של פסח ואת כל הכלים החדשים שאולי קניתם לפסח ואת כל הדברים והתפניתם לנקות את הנשמה, לנקות את הרוח, לנקות את הרצון שלנו ולהמשיך בתהליך שאותו התחלנו ואנחנו ממשיכים בו מעל להכול, מעל לכל מה שקורה בעולם, מעל לכל מה שקורה בארץ, מעל לזמנים ואירועים, ואנחנו כאן כדי להיות ביחד ולהטעין את הנשמה, לתקוע את השטקר במקור, הכוח האינסופי העליון ולהתמלא בטוב ביחד, ביחד אנחנו עושים את זה, ולכן אנחנו גם היום בשיעור שלנו לא נתעלם מפסח, אנחנו נקדיש גם להמשך לימוד המאמר שהתחלנו, מהותה של חכמת הקבלה, וגם למה שמסומן לפי הזמנים עכשיו שנקרא פסח וגם לזה ניתן את ההתייחסות המתאימה. וכל זה אחרי שנשמע את הקליפ הראשון של הרב ד"ר מיכאל לייטמן שמסביר לנו למי מיועדת חכמת הקבלה.

קליפ כללי: למה מיועדת חוכמת הקבלה?

למה מיועדת חכמת הקבלה? לגילוי כח העליון לאדם שנמצא בעולם הזה, בחיים האלו והגילוי הזה הוא חייב להיות כמו שאנחנו מגלים כל דבר שבעולם הזה. אמנם שהכח העליון הזה שהוא כח החיים, החיות, שהוא סובב אותנו וממלא את העולם בתכנית שלו בתהליך שהוא עובר, עם כל אחד וכולם יחד, אמנם שהוא הכל קובע אבל הוא נסתר, אנחנו צריכים רק לגלות אותו, לזה מיועדת חכמת הקבלה. אנחנו משנים על ידי זה משהו? על ידי זה אנחנו משתנים כי הגילוי הבורא הוא דורש שינוי מצידנו כדי לגלות אותו ואנחנו לא יכולים לגלות אותו עם שום כלים נוספים כמו שבמדע שאנחנו מגלים כל מיני תופעות הטבע אלא על ידי התיקון שלנו לפי אותו חוק השתוות הצורה. עד כמה שאנחנו נקבל תכונות כמו הכח עליון ותכונה שלו זה השפעה ואהבה, אז בהתאם לזה אם אנחנו נגיע לתכונה כזאת, אנחנו נגלה אותו. איך אנחנו יכולים להגיע לתכונה כזאת? מאיפה אני יודע מה זה בדיוק? אז לכן ניתנה לנו הזדמנות לבנות רשת קשר בינינו, בין בני האדם, דווקא על פני האגו שלנו שמתגבר וכל הזמן מתפרץ, עד כמה שאנחנו נשתדל לבנות קשר הנכון ביננו בהשפעה הדדית כמו חלקים של גוף אחד שנמצאים בהרמוניה והתקשרות הנכונה זה עם זה, כך אנחנו לפי ההשתדלות שלנו נוכל לגלות את הכוח העליון שממלא את הגוף השלם שאנחנו מתחילים להרכיב בינינו, ברצונות שלנו וזה יקרא גילוי הבורא לנבראיו בעולם הזה.

אורן: כששומעים את הרב מדבר אז הוא כאילו מסדר לך את המחשבה, את הלב, את הכוונה. בואו נראה מה הוא אמר לנו כאן. אנחנו לומדים את המאמר של בעל הסולם, מהותה של חכמת הקבלה, והרב נתן לנו פה בהסבר שלו כמה הגדרות חשובות, דרכן אנחנו גם נזכר בדברים שלמדנו בשבוע שעבר ועוד מעט נתקדם במאמר. הרב אמר שחכמת הקבלה מיועדת רק לדבר אחד, לגלות את הכוח העליון לאדם שנמצא בעולם הזה, כאן ועכשיו בחיים האלה. יש לנו אפשרות עכשיו בשיעור הזה לגלות את הכוח שבתוכו אנחנו נמצאים, אלו שגילו אותו מגדירים אותו גם כאור עליון, שדה של כוח אהבה והשפעה טובה שהוא מקור החיים. אנחנו נמצאים בתוכו ורוצים לגלות אותו. הגילוי הזה הוא מתבצע כמו שאמר הרב בהתאם לחוק שפועל במציאות. החוק הזה נקרא השתוות הצורה. נחקור אותו לאט לאט, נבין אותו ונשתדל לממש משהו ממנו בחיים שלנו, בתוך הלב בתוך המחשבה שלנו. חוק השתוות הצורה אומר שכדי לקלוט משהו אתה צריך שתהיה בתוכך צורה דומה. הדוגמה הכי פשוטה שנותנים המקובלים היא מקלט רדיו. אם מקלט הרדיו שלי מכוון על תדר פנימי של 103FM, אני אקלוט את התדר של 103FM שרץ באוויר. אם במקלט שלי הפנימי בתוך הרדיו שלי יהיה מכוון תדר של 95.5 אני לא אקלוט את 103FM. הבורא, האור העליון, משדר בתדר אחד של אהבה והשפעה. ככל שאנחנו מכוונים את הלב שלנו, את המוח שלנו, את הכוונה הפנימית שלנו לכיוון של השפעה ואהבה, אנחנו בונים בתוכנו צורה, הבסיסית ביותר, הראשונה הקטנה ביותר, שיכולה לקלוט אותו. זה נקרא גילוי הבורא לנברא ומאז הגילוי הזה הולך ומשתכלל במדרגות של השגה. המכשיר הקולט זה אני, ההשתדלות הזאת לבנות יחס כזה של השפעה ואהבה ממני כלפי כל מה שנמצא מחוץ לי, זה מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו במהלך הלמידה. זאת אומרת הלימוד שלנו ייחודי בכך שאנחנו לא רק לומדים את מה שכתוב, שזה מעניין, מרתק, מסביר את כל מה שיש ואת הטבע שלנו ואת הכול, אנחנו גם רוצים להגיע, חותרים לשינוי פנימי איכותי שמשהו מהתכונות האלה הגבוהות של השפעה ואהבה ייכנס לתוכי עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת, בזמן הלימוד. הכוח שיש בלימוד נקרא המאור המחזיר למוטב ומה שהוא יודע לעשות זה ליצור בנו צורה כמו של השדה הזה הכללי שכל כולו אהבה והשפעה. אז על זה אנחנו צריכים לחשוב, את זה אנחנו צריכים לבקש במהלך הלימוד כדי שזה יהיה באמת לימוד של תורה, לימוד של אור, לימוד שמשנה את החיים שלנו. ואם אנחנו מסוגלים קצת להרחיב את גבולות התפיסה ולחשוב לא רק על עצמי שאני רוצה שיקרו בי כאלו שינויים במהלך הלמידה, אלא שזה יקרה לכולנו, לכל החברים והחברות שנמצאים עכשיו איתנו בכל העולם, אז אני מרחיב את הכלים שלי.

גלעד: אורן אתה יודע, קודם שאמרת שעכשיו, לרגע נבהלתי, כי לא התכוננתי לזה, לא הכנתי את עצמי לדבר הזה, אנחנו יודעים תמיד שכל דבר קשור להכנה שלו. עבר שבוע מהמפגש הקודם שלנו. אם במהלך השבוע הזה אני חושב מה יהיה בשבוע הבא בשיעור, אני מצפה, אני רוצה שיקרה משהו, ובדרך כלל גם לפני השיעור עושים רבע שעה של הכנה שאחת העשיריות היותר וותיקות לוקחות על עצמן לעשות הכנה, ואז ההכנה מכניסה אותי לתוך השיעור וכשאני נכנס כבר אל תוך השיעור אז המילים נופלות לי, עכשיו אני מוכן כבר. עכשיו אני מוכן. אבל אם הגעתי ועכשיו פתאום אני אומר רגע רגע, עכשיו לגלות את הבורא? לא התכוננתי לזה. לכן זו נקודה מאוד מאוד חשובה. יש משפט שברוחניות אין מקום לספונטניות. השיעור הזה לא מתרחש עכשיו, בזה הרגע. עשינו אנחנו המנחים הכנות, קבענו ליינאפ ויש לנו תוכן ויש צוות שהכין קליפים וצוות שהכין את תוכן הקריאה מדברי הרב"ש, בעל הסולם, הרב לייטמן, יש איזשהו סדר בשיעור ויש גם סדר מצד התלמידים שמצפים, הם רוצים, הם מתכוננים, הם מכינים את עצמם ואז בשיעור נוצרת איזושהי פגישה בינינו, שמעבירים את השיעור, בין התלמידים שמקבלים את השיעור, ואפילו לפעמים חלק מהקבוצות הוותיקות יותר לוקחות על עצמן לעשות הכנה לשיעור שזה דבר מבורך, ואז בשיעור עצמו אנחנו נפגשים ומהפגישה הזאת יש איזושהי בקשה גדולה לאור שימלא אותנו, שמה שאנחנו רוצים יקרה עכשיו. אבל בלי הכנה, נקבל מזה המון, המאור יפעל עלינו אבל עדיין הרבה פחות מאשר אילו היינו עושים על זה הכנה. זה עוד אחד האלמנטים, אמרנו שבשיעורים לא רק נלמד תוכן של מה שכתוב אלא נלמד גם את עקרונות הלימוד, אז אחד העקרונות החשובים ביותר הוא ההכנה ללימוד.

אורן: מכאן אנחנו ממשיכים את המאמר שלנו, התחלנו בשבוע שעבר את מהותה של חכמת הקבלה, אני חושב שזה עמוד 15 בספר. התחלנו ואנחנו מתקדמים, אנחנו כאן בשיעורים שלנו לומדים כל מאמר לעומק, מה זה אומר לעומק? אנחנו לא לומדים, ואני אומר את זה בעיקר לחברים שהצטרפו אלינו שבוע שעבר אל קהילת הלומדים, להבדיל מקורס היסודות בחכמת הקבלה ששם למדתם ככה על כפית קטנה טעימות מכל מיני מקורות קבליים, כאן אנחנו לוקחים את המאמר בשלמותו, לאט לאט עוברים אותו, לומדים אותו, מתעמקים בו ומנסים לחדור ממש לתוכו ובעיקר לתת לו לחדור לתוכנו. אז אנחנו ממשיכים מאיפה שעצרנו בשבוע שעבר, אז התחלנו את המאמר מהותה של חכמת הקבלה, בעל הסולם אמר שהרבה אנשים שמעו על חכמת הקבלה ומעטים יודעים במה היא עוסקת ולכן הוא לקח לעצמו משימת חיים להסביר לכל נפש לכל אדם שנפתחת לו הנקודה הפנימית שמביאה אותו אל החוכמה הזאת ומושכת אותו לגלות את השורש העליון, את הכוח העליון, את האור העליון, לפרוש בפניו דרך ושיטה מדעית איך לעשות את זה. בכותרת על מה סובבת החוכמה הוא הגדיר את המטרה שעכשיו גם הזכיר הרב, שלחוכמה הזאת יש מטרה פשוטה, להביא את האדם שחי בעולם הזה לגלות את הבורא, לא פחות מזה. יותר מזה, אין. זה הטופ של הטופ, הכי גדול, הכי גבוה, הכי חזק, הכי עמוק, הכי אינטימי, הכי הכי הכי ומה שיפה זה שכולנו מוזמנים. מה שפעם היה מנת חלקם של הגדולים שבגדולים, היום בדורנו הוא מזמין את כל אחת ואחת מאיתנו, לא צריך להיות חכם מדי, לא רגיש מדי, לא יודע מדי, לא כלום מדי, אלא צריך להיות עם לב פתוח ותשוקה שהאור הזה שיש כאן יפעל עלינו וייפתח אותנו לקראתו. מכאן אנחנו ממשיכים בפסקה המתחילה במילים וכאן נוהגים כלל ופרט.

גלעד: כן, תחת הכותרת על מה סובבת החוכמה, פסקה שנייה.

"וכאן נוהגים כלל, ופרט:"

גלעד: מה זה וכאן? בגילוי אלוקותו יתברך לנבראיו בעולם הזה. אז הוא אומר נוהגים פה כלל ופרט. כלל, מה משמעות המילה כלל?

"כלל - כלומר, כלל האנושיות, המתחייבת בסופה, בהכרח ובחיוב מוחלט, לבא עד לידי ההתפתחות המופלגה הזאת, כמ"ש "ומלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים" (ישעיהו, י"א),"

גלעד: הארץ זה הרצון הכללי של כל האנושות, הוא יתמלא בדעה את ה', לדעת את הבורא, לדעת זה ממש להשתוות, להכיר במידה כזאת שכמו שאתה מכיר את עצמך.

"כמים לים מכסים" (ישעיהו, י"א), "ולא ילמדו עוד איש את רעהו, ואיש את אחיו, לאמר, דעו את ה'."

גלעד: אף אחד לא יצטרך ללמד את השני כי כולם יהיו בהשגה, כל אחד במדרגה שלו, אבל כולם בהשגה של קשר עם הבורא.

"כי כולם ידעו אותי,"

גלעד: כך אומר הבורא שכולם ידעו את הבורא מתוך השתוות הצורה.

"למקטנם ועד גדלם"(ירמיהו ל"א ),"

גלעד: מהקטנים ועד הגדולים, אפשר לתאר את זה גם כשני מצבים שאדם עובר. מצב של התחלת הגילוי, החלק הראשון נקרא קטן, ואחר כך שהוא מגלה את כל גדלות הבורא זה נקרא גדול.

"ואומר "ולא יכנוף עוד מורך, והיו עיניך רואות את מוריך" (ישעיהו, ל')."

גלעד: מורה זה הבורא. זאת אומרת, שאנשים כולם, כל האנושות, מגיעה למצב שבו לכולם יש השגה רוחנית, כולם נמצאים במצב שלא צריך ללמד עוד איש את רעהו וכך הם חיים. כך שמענו גם מהרב לייטמן ומהסברים של בעל הסולם, שהיו תקופות בעם ישראל, במיוחד לפני חורבן הבית, שכל העם כולם היו בעלי השגה עד כדי כך שאפילו ילד בן שש ידע להבדיל בין דיני טהרה וטומאה, כלומר ידע להבדיל בין הרצון לקבל לבין הרצון להשפיע. אבל כאן זה מתוך פסוקים של ישעיהו וירמיהו, הנביאים כבר מדברים על המצב המתוקן של כלל האנושות. בסך הכול נבראה נשמה אחת, הבורא ברא נשמה אחת, הנשמה עברה תהליך של שבירה של התפצלות להרבה חלקים, ובמצב המתוקן, כל הכלל כולו כולם כבר חוזרים למצב השלם, מרגישים את הקשר ביניהם ואת הקשר ביניהם לבורא, משיגים אותו. זה נקרא מצב של כלל של גילוי אלוקותו יתברך לנבראיו בעולם הזה, כלומר במצב שבו אדם מתייחס למציאות.

"פרט - "

גלעד: מה זה פרט? הוא עכשיו הוא מסביר את המילה פרט.

"פרט" - היינו, שאף מקודם שלימות כלל האנושיות כולה",

גלעד: זאת אומרת לפני המצב הזה, שעליו הוא מדבר שהוא כבר גמר התיקון, לפניו.

"בכל דור ודור, נוהג דבר זה גם בפרטים יחידי סגולה."

גלעד: כמו שאנחנו יודעים, יש דור שבו היה משה רבינו ודור אחר שבו רבי שמעון בר יוחאי, ודור אחר שמקובל אחר שאולי אנחנו לא יודעים את שמו. רוב המקובלים הם נסתרים, לא מפורסמים. אולי הבעל שם טוב, או האר"י הקדוש, בעל הסולם, כאלה יחידי סגולה שמגלים את כלל המצבים האפשריים של האנושות ומגיעים לגמר התיקון הפרטי שלהם.

"כי אלה הם הפרטים, הזוכים בכל דור ודור, למדרגות מסוימות, בענין גילוי אלקותו ית'."

גלעד: גילוי הבורא.

"והם המה הנביאים ואנשי השם. וכמו שאמרו ז"ל: "אין לך דור, שאין בו כאברהם יצחק ויעקב" (ב"ר, פע"ד). הרי לך לעינך, אשר גילוי אלקותו ית', נוהג תמיד בכל דור ודור, לפי דחז"ל, המוסמכים לדבר זה ונאמנים עלינו."

גלעד: זאת אומרת, מה אומר לנו כאן בעל הסולם בפסקה הזאת? אחרי שהוא תיאר על מה סובבת החוכמה, כמו ששמענו בשיעור הקודם, סדר של שורשים הנמשכים על דרך קודם ונמשך ובמטרה אחת מאוד נעלה, יש לזה מטרה לכל הסדר של השורשים האלה, שהאדם בעולם הזה יגלה את הבורא. עכשיו הוא בא ואומר בואו נפריד שני מצבים. המצב הסופי של כל האנושות שאליו מובטח, הוא אומר לנו כך, בהכרח ובחיוב מוחלט, חייבים להגיע למצב הזה, זה שאנחנו עוד לא מרגישים אותו זה בעיה שלנו, אנחנו עוד לא מתוקנים, אבל בעל הסולם ממקום הימצאו רואה שהתהליך הזה הוא מחויב, הוא הכרחי, חייבים להגיע אליו, שבו כל האנושות כולה מגלה את הבורא. או לפני כן, בכל דור ודור יש יחידי סגולה שנמצאים כבר במצב הזה, כמו שהוא מעיד על עצמו, בעל הסולם, הוא כבר נמצא במצב הזה והוא עכשיו קורא לכל בני דורו בואו תגלו, ולכן הוא גם כתב את המאמר הזה, מאמר מהותה של חכמת הקבלה, הוא רוצה להסביר לכל מי שעוד לא מבין, מה הוא רואה, מה הוא חווה ולהזמין אותנו, את תלמידיו, לבוא אליו להתחבר ולהרגיש את המצב הזה שבו הוא נמצא. לזה הוא קורא פרט כי הוא נמצא במצב אבל כלל האנושות עוד לא. שאלות? רוני איתנו באינטרנט והיא תציג לנו שאלות של חברים שנמצאים בזום.

רוני: נמצאים איתנו בזום ארבעים ושישה חברים, אנחנו בתהליך של להכניס את כולם למערכת הערבות, אנחנו יכולים להשתתף השתתפות מלאה בזום ולשאול שאלות בהרמת יד, יש לכם אייקון למטה בסרגל שבתחתית המחשב של הרמת יד שתוכלו לשאול שאלה בקול או לכתוב בצ'אט ואני אקריא את השאלה שלכם ולכל התלמידים היותר חדשים וגם לוותיקים שהספיקו להצטרף לערבות, יש אפשרות לשאול שאלות גם במערכת הערבות. שמים סימן שאלה בחדר ושואלים או שלוחצים על הסימן של שאילת שאלות בחדר וכותבים שם את השאלה.

תלמיד: איך הזוכים בכל דור כמו אברהם, יצחק ויעקב מובילים את תיקון הכלל ומשפיעים על התקדמות הרוחנית של האנושות?

אורן: יש שתי צורות עיקריות. הצורה הראשונה שאותה אנחנו יכולים לראות זה שהם מלמדים את האחרים איך להגיע גם כן להשגת הבורא, אלה המקובלים הבולטים שרואים לאורך הדורות, אברהם היה הראשון בזה ולכן הוא נקרא אבי האומה ואחריו באו מורים נוספים. בתקופה שיותר קרובה אלינו, במאה השש עשרה, יש לנו את האר"י הקדוש מצפת שמחדש את חכמת הקבלה בשפה של פרצופים, ספירות ועולמות, אחריו ממשיך את פועלו בעל הסולם, הרב"ש והרב לייטמן. זה דוגמה של המקובלים של הדור שמלמדים את האחרים, בין אם הם מלמדים בהוראה בעל פה ובין אם הם כותבים. למשל רבי שמעון בר יוחאי, במאה השנייה לספירה, וחבורת תלמידיו בעלי הזוהר כתבו את ספר הזוהר, שהיינו צריכים שיעברו אלפיים שנה עד שהספר ייפתח על ידי בעל הסולם בפירוש הסולם. זוהי הצורה שרואים אותה בעיניים שבה מקובל שמשיג את הבורא ועוזר לנבראים האחרים המעוניינים בכך להשיג גם כן את הבורא. העזרה הזאת דרך אגב היא לא מוגבלת לבני דורו כי אנחנו כאן היום יושבים ולומדים בזכות הרב, הרב"ש ובעל הסולם, את מה שנתן האר"י במאה השש עשרה, את מה שנתן רבי שמעון בר יוחאי במאה השנייה לספירה, זאת אומרת זה הולך מכאן וקדימה, פועל, זו הצורה האחת. הצורה השנייה היא הצורה הבלתי נראית. הרבה מקובלים לא עסקו בהוראה או בכתיבה אבל עשו תיקונים בתוך המערכת הפנימית שבבריאה. מתוך כך שהם משיגים את הכוח הפועל בנפעל, הם מתחברים לנשמה הכללית ומתוך התיקונים שהם מבצעים, בצורה פנימית בלי שאף אחד רואה ויודע ואולי אף אחד לא ידע שהיה מקובל כזה בעולם, הם מבצעים תיקונים שעוזרים לשאר החלקים במערכת, כי בסופו של דבר כולנו חלקים ממבנה אחד, להתרומם גם כן.

תלמידה: אם קיימת הבטחה לגמר התיקון, אם אני מבינה נכון זה אומר שהמצב הזה בהכרח יגיע, אז אם הוא בהכרח יגיע, מה בדיוק המשמעות של מה שאנחנו עושים? אני זוכרת אמירה לגבי זה שישראל מקצרים את הזמנים, אז אני מבינה שזה אולי עניין של זמנים שאנחנו מקדימים אותם, אבל עדיין לא הבנתי, אם כולנו מפסיקים ללמוד ולא מתכנסים יותר, עדיין התוצאה תהיה אותה התוצאה ואם לא, אז האם יש דרך שאנחנו יכולים להרוס את זה או לפגוע בזה שזה יקרה? מה תפקידנו בכוח אם גם ככה התוצאה המוחלטת מובטחת?

גלעד: זאת שאלה משמעותית שתמיד נשאלת בוריאציה כזאת או אחרת. התשובה פשוטה. באנו לעולם הזה, כל אחד מאיתנו, כדי לגלות את הבורא, כמו שאומר לנו כאן בעל הסולם. זה שבעל הסולם אומר שזה מובטח, אני מאמין לו וסומך עליו, הוא מקובל, מאה אחוז אבל זה לא מספק אותי, אני רוצה להגיע להשגת הבורא כמו שהוא מתאר. ולכן מבחינתי השאלה הזאת לא רלוונטית כי אני לא שואל על מה יקרה סך הכל אלא אני אישית, כאגואיסט קטן, רוצה להגיע לגילוי הבורא כי זה התענוג הכי גדול שיכול להיות לאדם. גם להבין גם להשיג גם לדעת הכל. זה שהוא אומר לי שזה מובטח, מצוין אבל אני לא רוצה לחכות עוד כמה גלגולים או עוד סבל, אני רוצה עכשיו. הגעתי לפה, אני עכשיו בשיעור, עוד מעט פסח, פסח זה יציאת מצרים זה לצאת מהאגו, אני רוצה לצאת מהאגו. זו תשובה ראשונה. אבל בעל הסולם דן בשאלה הזאת הרבה יותר מאשר ככה בצורה שטחית והוא מציב לנו שתי אפשרויות. הוא אומר, אתם תגיעו לזה אבל יש דרך שנקראת דרך תורה, כלומר הוראה, או מאור, מהאור של התורה, והדרך השניה נקראת דרך ייסורים. דרך ייסורים זה אומר סבל, הרבה סבל, הרבה מאוד סבל ועוד יותר, אבל הסבל לא יביא אותנו לגמר התיקון עד שאחרי כל הסבל אנחנו נבחר ונגיד טוב אנחנו רוצים דרך תורה ואז נגיע לתיקון. כשאת אומרת ישראל מזרזים את הזמנים וזה פסוק נכון, זמן זה לא על השעון ולא חודשים או שנים בלוח השנה, זמן זה מצבים שאנחנו עוברים. כשאנחנו יכולים עכשיו, במיוחד כל מי שהגיע לכאן ויש לו נקודה שבלב והיא בוערת ולכן הוא הגיע והתחיל ללמוד וממשיך ללמוד ומתמיד, אז אנחנו כבר במקום אחר מאשר כלל האנושות כי לכלל האנושות באמת אין ברירה, היא חייבת לחכות לסבל, או שחושבים שכל מיני בובות שמנהלות את העולם, הן באמת מנהלות אותו, בפוליטיקה, באנשים עשירים שחושבים שהם מנהלים את העולם. כשאנחנו מגיעים לכאן אז אנחנו קוראים את בעל הסולם והוא אומר לנו, יש לכם מטרה, גילוי אלוקותו יתברך לנבראיו בעולם הזה. רוצים להגיע למטרה הזאת? כמו כל פרט ופרט שהגיע מדי דור ודור? בבקשה, הנה ההזדמנות. לא רוצים? אין בעיה תחכו, בסוף תגיעו לזה אבל כאן הוא לא מפרט ולא אומר הדרך השנייה, הדרך לחכות שהכלל יגלה, היא לא דרך נעימה. בקיצור, שווה לנו ללמוד, להכיר ולשאוף לזה. בסיום התיאור הרב נותן לנו דוגמה מאוד יפה, זה כמו אדם שיש לפניו גזר ומאחוריו מקל. או שהוא הולך אל הגזר ורוצה לאכול אותו ואז הוא רץ אליו והוא כל פעם מגדיל את הגזר הזה ומחזק אותו והוא רץ אליו ואז הוא לא מרגיש את המקל שמאחורה או שהוא אומר עזוב הגזר הזה לא מעניין אותי ואז הוא מחכה והמקל נותן את המכות שלו והוא מגיע קדימה. בדרך כלל אומרים את זה על חמור לא על אדם אבל בינינו, חמור זה חומר ואין הרבה הבדל בינינו מהבחינה הזאת. אנחנו מחכים לייסורים אז אנחנו כמו החמור הזה. אנחנו בונים את גדלות המטרה בינינו, כמו שעכשיו אנחנו עושים, אנחנו מתחילים להיכנס למדרגת אדם, אדם מלשון להידמות, להידמות לעליון, אנחנו רוצים להגיע למדרגה הבאה ולא לחכות לייסורים אז תודה על השאלה ושווה לדון בה ולחשוב עליה עוד הרבה. התשובה תגיע מהלב שלך.

תלמידה: אני רוצה, אם תוכל, להתעמק במשפט ולא יכנוף עוד מורך, והיו עיניך רואות את מוריך. אנחנו מדברים על הכלל, זאת אומרת עיניך רואות מוריך הכוונה היא ההליכה בתלם כמו שאנחנו צועדים אחרי הרב"ש לדוגמה או שיש משמעות יותר עמוקה? אתה יכול להסביר את המשפט הזה בבקשה?

אורן: אנחנו נמצאים בתהליך שמתחיל מזה שהבורא מעורר נקודות בתוך הלב שלנו ומביא אותנו אל חכמת הקבלה. בתוך חכמת הקבלה הוא יכול היה להביא אותנו להרבה מורים אבל אותנו הוא כיוון דווקא אל הרב, הרב"ש ובעל הסולם. ואנחנו מתחילים ללמוד מהם איך להתקדם בדרך ולהשיג את מה שהם השיגו ומה שהשיגו כל הגדולים לאורך כל הדורות. ככל שהאדם מבין את הצורך שלו במורה דרך שיכוון אותו אל המקום שאליו הוא רוצה להגיע, ומכיוון שכאן לא מדובר בטרק על הר או בג'ונגל, אלא מדובר בהתעלות פנימית אל תכונות נסתרות אלוקיות, אני צריך להיות כל כך צמוד למורה הדרך אחרת בטוח שאני אפספס. ברגע שהאדם מבין את הצורך שלו במורה כזה ונדבק אל המורה ואוחז בו ומנסה לפתוח את האוזן ואת הלב לקלוט לאן הוא מכוון, הוא מגדיר את מורה הדרך הזה בתור מורה. אתן לך דוגמה, בעל הסולם, אשתו היתה לפעמים קצת יורדת עליו ואומרת לו אתה עושה מעצמך משהו גדול, בקושי יש לך שישה תלמידים. הוא אמר לה, אגיד לך את האמת, לבורא יש פחות. זאת אומרת מי מגדיר מישהו כמורה? אתה צריך להיות בעצמך ברמה כל כך גבוהה כדי להבין שהוא גדול ממך ואתה לוקח אותו להורות את דרכך. אתה צריך להכיר אותך, אותו ואת המטרה ולהעריך מהנשמה שהוא המורה. אז עכשיו כולנו פה מגדירים לעצמנו הרב, הרב"ש ובעל הסולם הם המורים. אני לא יכול ללכת אל בני דורי האחרים ולהגיד שימו לב חברים , הם מורי הדרך. כי אולי עוד אין צורך בדרך ואין צורך במורה דרך, הדברים מתבררים לאט לאט. אם אני קופץ לסוף התהליך, כמו שאמרת, מה יהיה בסוף שכולם רואים את מוריך וכן הלאה, גם אז כנראה שבתוך האנושות תסתדר איזה פירמידה איכותית מטבע הבריאה, כל דבר שנברא, אחר כך אנחנו לומדים, בנוי לפי שורש, א', ב', ג', ד', זה מבנה הכלי הרוחני שנוצר ומאז כל דבר במציאות תמיד נחלק לדרגות פנימיות, גם בבריאה שלפנינו וגם בתוכנו יש דרגות של דומם, צומח, חי, מדבר ואלוקות. אז אפילו אם אני קופץ איתך לקצה, שכולם מכוונים כלפי המטרה העליונה, אז גם אז, עדיין כנראה תהיה שם חלוקה לכאלה שבאופן כללי מבינים מה המטרה ומכוונים את עצמם אל עבר התקשרות של אהבה לזולת, וכאלה שממש חוקרים את הדבר לעומק, מחדשים בו, פותחים בו דרך, מובילים את האחרים כמורים. אז המשפט ששאלת והיו עיניך רואות את מוריך, פעם שמעתי מהרב שבמצב הזה הגבוה מאוד שכלל האנושות נכללת בו, כולם, כל הנבראים, מרימים את הראש כלפי מעלה, מבינים מה המטרה, מטרתנו להידמות לכוח ההשפעה והאהבה העליון, הוא השורש, הוא הבורא שלנו ואליו אנחנו מכוונים את עצמנו. אבל בתוך הכיוון הזה הכללי עדיין נתייצב כמו פירמידה במידת ההכרה במורי הדרך, בהבנה של מה שהם מלמדים, נדע מי הם הגדולים שעומדים בראש אבל האחיזה של כל אחד בזה תהיה לפי הכלי הפרטי שלו.

תלמיד: האם כשמופיע ציטוט של הבורא שמדבר בגוף ראשון, לדוגמה כולם ידעו אותי, זה אומר שהבורא מסר בצורה ישירה לבעלי השגה?

גלעד: זו צורת כתיבה של הנביאים, ירמיהו, ישעיהו, והם מדברים בשפת הנבואה. אז לא מן הנמנע, ולפעמים אנחנו רואים את זה אצל הנביאים, שהם מדברים מצד הבורא. אבל ודאי שגם נביא הוא נברא שהשיג מדרגה מסוימת, ומתאר בשפה המתאימה לבני דורו מהזווית הזאת. אין פה שינויים, מקובל הוא מקובל הוא מקובל. האדם הראשון היה בהשגה הראשונה של הבורא, אברהם היה הראשון שהשיג את השיטה איך ללמד עם שלם, הוא הקים עם, והזמין אליו אנשים כמוהו שרצו לגלות מהי מטרת חייהם. ומכאן והלאה, לאורך כל הדורות, כל המקובלים עסקו בדבר אחד, גילוי הבורא והפצת גילוי הבורא לרבים. וכך זה גם עד היום. כל יתר הצורות החיצוניות השתנו אבל העיקרון הזה לא השתנה. לכן לא צריך להתרגש משפות שונות. בסך הכול, על מה מדברת התורה כולה, הנביאים, הכתובים, הגמרא, התלמוד? הכול מדבר רק על הפנימיות, איך להשיג את הבורא ואיך לבטא את ההשגה הזאת כלפי אחרים. כל היתר זה לבושים חיצוניים שמלבישים על ההשגה הזאת. אז באמת שאלה נכונה אבל כך כתב אותו נביא. אני חושב שאפשר להתקדם במאמר.

"ריבוי הפרצופין וספירות ועולמות"

גלעד: כאן בעל הסולם בא ואומר לנו שיש לנו מטרה אחת, גילוי הבורא לנבראיו. אז למה יש כל כך הרבה שמות ופרצופים? תראו איזו דוגמה יפה הוא נותן.

"אולם לפי האמור, הועמדה השאלה: כיון שאין לחכמה זו, רק תפקיד האחד המיוחד המבואר,"

גלעד: התפקיד של גילוי הבורא לנבראיו בעולם הזה.

"א"כ מהו ענין של ריבוי הפרצופין והספירות, וכל הקשרים בני החילוף, אשר ספרי הקבלה מלאים מהם?"

גלעד: אם נפתח ספר קבלה, נראה שם כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות, פרצוף גלגלתא, ע"ב, ס"ג, עולמות אצילות, בריאה, עשיה, כל מיני שמות. למה צריך את השמות האלה? הרי המטרה היא פשוטה אז בואו נדבר רק על המטרה הזאת.

"אכן, אם תקח איזה גוף של בעל חי קטן, שכל תפקידו אינו אלא להזין את עצמו, כדי שיוכל להתקיים בעולם זמן מה, המספיק כדי להוליד ולקיים את מינו, והנה תראה ותמצא בו, הרכבה מסובכת מאלף אלפי פייבארס [Fibers: נימים] וגידים, כפי שדרשו ומצאו בעלי הפיזיולוגיה והאנטומיה."

גלעד: זה מפליא. מי שאוהב לראות סרטי טבע, אפשר לעשות מחקרים ענקיים על חיפושית קטנה או זוחל. כילד אהבתי להסתכל עם זכוכית מגדלת על נמלה, דבורה או זבוב, ורואה מלא פרטים קטנים. זה מדהים.

"ועוד אלפי רבבות יש שם, ממה שלא נודע עוד לעין האנושי."

גלעד: יש דברים שהעין שלנו לא מספיק חזקה כדי לראות, וגם עוד לא יודעים מה קיים בתוך אותו יצור קטן שאנחנו בדרך כלל אפילו לא שמים לב לקיומו.

"ומכאן תוכל להקיש, כמה מן ריבוי הרכבות של ענינים וצנורות הצריכים להתחבר, בכדי להמציא ולגלות את המטרה הנשגבת ההיא."

גלעד: הוא נותן פה את ההשוואה בין היתר גם בגלל המטרה. חיפושית כזאת, זחל קטן או חילזון, כל תפקידם הוא להתקיים, לאכול, לנשום ומה שצריך, ולהוליד את המין הבא שלא יהיה משמעותית שונה מהמין הראשון. גם אם אנחנו רואים אבולוציה, לוקח אלפי או מיליוני שנים כדי שמשהו ישתנה באיזה יצור. והוא אומר שלכן זאת המטרה הפשוטה. בואו ניקח מטרה כזאת, של גילוי הבורא לנבראיו בעולם הזה. אם כך, כמה גורמים צריכים להתחבר כדי שהמטרה הזאת תתממש? מכאן אפשר להבין ולהעריך את כל מי שיושב כאן עכשיו בשיעור הזה ולומד איתנו בכלל. מתוך מיליארדים של אנשים, נבחרו כמות מאוד קטנה ששואלים מה הטעם בחיים שלי, בשביל מה אני כאן, איך אני יכול לקבל תשובה לשאלה הזאת? ולומדים ממורים שמצאו תשובה לשאלה הזאת ומלמדים אותנו לא רק מהי התשובה, כי זה לא חכמה, אז הוא אומר לנו גילוי הבורא לנבראיו, אז מה? הוא מלמד אותנו איך לגלות את הבורא לנבראיו, איך להגיע למדרגה כזאת, הוא נותן לנו את כל הכלים, האמצעים, לעשות את מה שהוא בעצמו עשה. איזו זכות גדולה יש לנו, נכון אורן?

אורן: נכון. אני רוצה להוסיף את קליפ מספר 5 של הרב שמתייחס לדברים האלה שכתב בעל הסולם.

קליפ רב: מערכת מורכבת

אנחנו מדברים על הרצון לקבל ועל המטרה, להביא אותו לרצון להשפיע. וכל זה בסך הכול כדי לעשות כאן את פעולת התיקון, חד צדדית. אם כך, לַמה ישנה כאן מערכת כל כך מסובכת, מורכבת, לא מבינים כלום, לא רואים ולא מרגישים כלום. ופתאום בכל פעם ופעם מתגלה תופעה חדשה בכל מיני צורות של דומם, צומח, חי ואדם, עולמות, פרצופים, נשמות, שדים, רוחות, כוחות, ועוד כל מיני אלפי אלפים של פרטים.

גם בעולם שלנו זה לא חסר, גם בעולם שלנו יש הרבה שאלות בשביל מה ולמה, בשביל מה אני צריך כל הכוכבים האלו, בשביל מה אני צריך כל היקום הזה, ובכלל את הכול, הרי אני צריך לתקן את עצמי, וזהו. אם כך זה אני והבורא, אז בשביל מה כול זה, מה זה כל היתר.

בעל הסולם נותן לנו דוגמא, אבל גם מתוך דוגמא זו מה אנחנו כבר יכולים להבין, אבל נגיד שככה להרגיע אותנו קצת, הוא אומר שלגוף יש מטרה אחת להגיע לאיזשהו מטרה, בשביל מה לחיות, סיבה לחיות, מהי מטרת חיים. אבל כדי להגיע לאותה מטרת החיים האדם חייב לקיים את כל המערכות שלו, אפילו שלא למטרת החיים בדרגת האדם, גם אם זה רק בדרגת החי.

אז תראו כמה מערכות צריכות להתקיים בתוך הגוף החי, דם, לימפה, עצבים ועוד אלפי דברים שאנחנו יודעים ולא יודעים, כולם צריכים להיות מחוברים וכולם צריכים לתקתק בדיוק, וכל הזמן לשמור על עצמם. בשביל מה? כדי להשיג איזושהי מטרה קטנה, תראו כמה פעולות מחוייבות בכל רגע ורגע להתממש.

לכן בעל הסולם אומר, ככה זה ברוחניות ופי כמה ודאי יותר ויותר. ולכן, אין שאלה לגבי הספירות, הפרצופים, העולמות ועל מה שנמצא בהם, את כל הדברים הללו אנחנו חייבים, את כולם, כדי להשיג את הנקודה הסופית, את המטרה הסופית, שהיא בסך הכול טיפת הדבֵקות, הנקודה. אין שם כל כך הרבה, אלא טיפה של דבקות. אבל כדי להשיג אותה, אני צריך את הכול, ואם יחסר משהו, אז ודאי שלא אשיג.

אורן: תכף נשמח לקבל מכם שאלות שיעזרו לנו לברר את ההסבר של בעל הסולם ושל הרב. הרב אמר שאנחנו צריכים המון דברים כדי להגיע לטיפה של דבקות. הטיפה הזאת נקראת גם טיפת הייחוד. זה מתאר נקודה של קשר בין הנברא לבורא, בין הכלי לאור העליון, ואלו שמגיעים אל הטיפה הזאת אומרים שבשבילה שווה לחיות. אנחנו נמצאים בעולם הזה דור אחר דור, קורים לנו המון דברים עם אנשים סביבנו, בתוכנו, ברמה הגלובלית, הלאומית, כל רגע הכול משתנה, אינספור פרטים וכל כולם מתנקזים כדי להביא אותנו למטרה נעלה, הדבקות שלי בבורא. הוא כוח של אהבה והשפעה, וכשאני רוכש תכונה דומה, אני מגיע למגע. על זה צריכים לבקש בזמן הלימוד.

תלמידה: כשמתקרבים למטרת הבריאה, לתשובה על מטרת הבריאה, אז מקבלים פתרונות לעוד, אני אשאל ברור יותר. יש לי המון שאלות, כל הזמן ולאורך כל החיים. האם כשמתקרבים למטרת הבריאה מקבלים תשובות על עוד דברים, פתרונות לשאלות וספקות?

גלעד: כן, ודאי שמקבלים תשובות לשאלות אבל לפעמים מעורר שאלות יותר עמוקות. הרב לייטמן נתן דוגמה של אדם שמגיע לבית החולים, והמנקה בכניסה מסתכלת עליו ואומרת לו שהוא צריך אקמול והכול יסתדר. הוא הלך לפרוספור שאמר לו שיש בעיה, אנחנו לא יודעים מה לעשות איתך, יש כך וכך וזווית כזאת, אנחנו צריכים לחשוב ולהעמיק בזה. מבחינת המנקה, הפתרון הוא פשוט, אין לה שאלות. הפרופסור כבר מבין מספיק כדי שיתעוררו אצלו עוד הרבה שאלות שלמנקה אין. לכן, שאלות זה מצוין. כי אם לא נשאל, איך נבין ואיך נדע?

תלמידה: יש פתגם שאתה תראה מתחילת העולם ועד סופו. ככל שמתקרבים ברוחניות למטרה, הראייה באמת מתרחבת לגבי הכול ולא רק העבודה הרוחנית?

גלעד: כן, הראייה מתרחבת לגבי כל דבר בחיים, גם במערכות יחסים, קשר והבנת הסביבה, קשר והבנת העולם, כל שאלה שיש לך לגבי כל דבר, את תראי שהדברים הרבה יותר ברורים ובהירים. אבל זה כמו ילד קטן, שיש לו הרבה שאלות על הצעצוע שלו, מצבים שונים שהוא עובר, וכשהוא גדל כבר אין לו את השאלות האלה, אלא יש לו שאלות אחרות, במדרגה הרבה יותר גבוהה, ואז הן יותר מדויקות ומכוונות למטרה. ככל שמתקדמים לכיוון המטרה כך משאירים חלק מהדברים מאחורה ורוכשים כלים חדשים. אדם שמתקדם בדרך, עוד לפני השגה רוחנית, כל פעם בונה את עצמו מחדש, כמו נולד מחדש, שוב ושוב עוד ועוד שאלות. מהבחינה הזאת, ודאי שראיית העולם שלך תתרחב ויחד איתה תקבלי תשובות ותשאלי שאלות חדשות.

אורן: כאן אנחנו רוצים להתקדם לחלק הבא בשיעור שלנו. אז אנחנו בשיעור הבא, במהותה של חכמת הקבלה, ממשיכים מהכותרת הבאה שאליה הגענו, ב' סדרים מעילא לתתא ומתתא לעילא. עכשיו אנחנו רוצים לעבור לחלק השני בשיעור שלנו היום, שבו אנחנו ניכנס וממש נקפוץ אל תוך מצב רוחני מתקדם, שנקרא פסח. פסח מלשון פסיחה, קפיצה, דילוג, מתכונה לתכונה. כל מה שדיברנו עליו במאמר עד כה, מסתכם בזה שכל מה שקורה לנו כנבראים, מכוון אותנו לגלות את הבורא. להגיע לטיפת הדבקות כמו שאמר הרב. פסח, מבחינת המעמד הרוחני שמגדיר את החג הזה, הוא נקודה בתהליך שהיא קריטית, גורלית ממש. בואו נראה את קליפ מספר 6 של הרב, שמדבר על מהפכה פנימית שמתרחשת באדם, וכשאנחנו מקשיבים לו, נשתדל שהצורה הרוחנית שהוא מתאר, ממש תוטבע בנו ותתלבש בנו, עכשיו ממש. קליפ 6 בבקשה.

קליפ רב:

אין לנו מצב יותר חשוב, מהפכה פנימית שמתרחשת בתוך האדם, יותר גדולה מפסח, שבו אנחנו מקבלים כוח השפעה, כוח חיבור, שאין לנו מלכתחילה. כולנו נולדים ומתפתחים ברצון לקבל רק לעצמנו, וכשמגיע לנו כוח חדש, כוח השפעה, אז אנחנו מבינים שיש כאן מהפכה פנימית, שאנחנו כן מסוגלים להיות מעל עצמנו, בחיבור בינינו, בלהשקיע למישהו. זה בעצם הפסח, יציאה משליטת הרצון לקבל שנקרא "מצרים", לרצון להשפיע שנקרא "ארץ ישראל".

היציאה הזאת היא לא פשוטה, אנחנו צריכים להיות הרבה זמן תחת שליטת הרצון לקבל כדי להכיר בו, כדי להבין שאנחנו לא מסוגלים בעצמנו לצאת ממנו. רק אחרי שאנחנו משתדלים, עושים כל מיני פעולות כדי לצאת מזה, מתפללים, מבקשים, מחפשים, אז אנחנו סוף סוף מסכימים שאנחנו רוצים להתחבר עם החברים, שאנחנו צריכים חברה כדי למסור את עצמנו אליה ולקבל ממנה כוח השפעה, ובצורה כזאת אנחנו יכולים להתעלות מעל האגו שלנו לרצון שכולו להשפיע החוצה, מחוץ לנו דרך החברים ולבורא.

ככל שאדם מתאר לעצמו את המעבר הזה, ככל שאדם מצייר לעצמו את המהפכה הזאת שצריכה לקרות בו, כך זה מקדם אותו ומקצר לו את הדרך.

גלעד: אומר לנו הרב כאן שככל שאדם מתאר לעצמו את המעבר הזה, ככל שאדם מצייר לעצמו את המהפכה הזאת שצריכה לקרות בו, כך זה מקדם אותו ומקצר לו את הדרך. כשאנחנו קוראים את כתבי המקובלים ואת הטקסטים שהם כותבים, אפילו אם קוראים טקסטים קצרים, אנחנו יודעים שהם כותבים לנו אותם כדי לקצר לנו את הדרך. כדי שנבחר, כמו שאמרנו קודם, בדרך תורה ולא בדרך ייסורים. כי בסוף נגיע, אבל הוא מקצר לנו את הדרך. והמעבר הזה, המעבר הראשון של האדם מתפיסת האגו, שהוא מרגיש שהפרעה, הרצון לקבל על מנת לקבל לעצמו, שולט עליו ומבקש ממנו לצאת החוצה ועובר ויוצא אל תכונת ההשפעה, זה נקרא יציאת מצרים, לצאת ממצרים. אבל, אומר לנו הרב כאן, שסוף סוף אנחנו מסכימים שאנחנו רוצים להתחבר עם החברים. זו לא פעולה פרטית של האדם אלא פעולה שלו ביחס לחברים, הוא רוצה לצאת ביחד עם החברים ולא עם עצמו לבד, וזה מתוך הרבה מאוד הבנה, של איך לעשות את זה ביחד. ולכך אנחנו מקדישים את השיעורים בימי רביעי. יש לנו חברים שלומדים גם ביום שני וגם ביום רביעי. ביום רביעי שבוע הבא ובשבוע שאחריו אין שיעורים, כי זה נופל על החג. ביחד אנחנו לומדים, והדגש הוא שסוף סוף אנחנו מסכימים שאנחנו צריכים להתחבר יחד עם החברים, שאנחנו צריכים חברה, אומר לנו הרב, כדי למסור עצמנו אליה ולקבל ממנה את כוח ההשפעה. את זה אנחנו עושים עכשיו, כשאנחנו לומדים, לומדים ביחד כדי לקבל את כוח ההשפעה.

אורן: כאן רציתי לעמוד על נקודה, שכרגע גלעד הסביר, כשאנחנו לומדים את חכמת הקבלה, היא עולם ומלואו, הלימוד נחלק לשני חלקים עיקריים. אחד, להבין איך אנחנו בנויים, איך בנוי העולם, ומהי מגמת ההתפתחות. את זה בעיקר מלמד אותנו בעל הסולם כמו במאמר שלמדנו, מהותה של חכמת הקבלה. מאמרים נוספים שלמדנו ושעוד נלמד, וזה יהיה ציר הלימוד שלנו בימי שני. אני חושב שכולנו, בין אם אנחנו תלמידים שהצטרפו מקורס היסודות של חכמת הקבלה בשבוע שעבר, ובין אם אנחנו תלמידים שלומדים חמש או עשר או שתים עשרה שנים את חכמת הקבלה, כולנו חייבים ללמוד את מאמרי בעל הסולם, לא לחשוב שאנחנו מכירים ומבינים, אלא לבוא אליו תמיד כמו ילד שרוצה לצאת לטיול בעולם העליון עם מורי הדרך, ואז, באותן מילים, נגלה עומק וכוח אין סופיים, ואור גדול שיכול להאיר את הראש, את הלב, ואת החיים שלי. אני לא חושב שכדאי למישהו לוותר על הלימוד הזה, זה הלימוד של בעל הסולם, בכל יום שני מתקדמים ממקום למקום במאמר, וממאמר למאמר. בימי רביעי, לחברים היותר מתקדמים, אנחנו לומדים את מאמרי הרב"ש, הרב"ש מלמד אותנו איך לממש את ההסתכלות הגדולה והמלאה של בעל הסולם בפועל, איפה זה בפועל, במרחב, כמו שקרא לו עכשיו הרב, בין החברים. הזכרנו בשבוע שעבר, שתכף ייפתח קורס עשיריות למי מכם שירצה, מהלומדים המתחילים שעדיין לא עובד בקבוצות העבודה, שנקראות עשיריות. מי שירצה, יפגוש בו את מושג החברים בצורה מאוד מתקדמת. כולנו מכירים חברים. חברים מהילדות, חברים מהצבא, מהעבודה, יש לי אלף ואחד סוגי חברויות, בחכמת הקבלה, חבר פירושו, מי שלומד איתי מאותם מורים ומשתדל יחד איתי לממש את התרגילים המעשיים, סך כל התרגילים המעשיים בחכמת הקבלה, אלה התקשרויות שונות בינינו החברים, שמטרתן להביא אלינו להרגשה, שנוכל למשש ולחקור כמו במעבדה, את התכונה הנעלמת, תכונה של אהבה והשפעה. אז מטרת העבודה בעשירייה, היא להגיע למגע כל כך קרוב עם החברים, שיוציא אותנו ממצרים, שזה שם קוד לתפיסה האגוצנטרית שלנו כנבראים אל החירות. החירות, תכונת החירות, תכונת ההשפעה, היא משחררת את האדם, פותחת אותו והופכת אותו להיות דומה במשהו, לכוח השלם והאינסופי, לכוח הנצחי הכוח העליון.

תלמידה: רציתי לשאול בהקשר של החגים שדיברתם קודם, הרב דיבר על זה שאנחנו צריכים לצייר לעצמנו מצב. האם הכוונה לצייר לעצמנו כאילו אנחנו כבר במצב הזה או לצייר לעצמנו מצב שאנחנו רוצים להגיע אליו?

גלעד: אנחנו תמיד מוצאים עצמנו בין שני מצבים. מי שלומד ולוקח את הלימוד כדרך חיים שהוא רוצה להיות בה, תמיד מצייר לעצמו שני מצבים, אחד זה לראות נכוחה, לראות את האמת, איפה הוא עכשיו ביחס למטרה הנעלה שהוא רוצה להגיע אליה. זה מצב של הכרת המצב שלך. שתיים, זה לראות, זה לקרוא, זה להבין, להפנים ולספוג מה המקובלים כותבים, איפה הם נמצאים, ובין שני המצבים האלה נמצא האדם. איפה הוא נמצא ולאן הוא רוצה להגיע? לא סתם בעל הסולם קורא לשיטה הזאת מדע. זה מצב מאוד מדויק, שכל אדם, גם בתחילת הדרך, יכול להגדיר לעצמו, איפה אני נמצא ועל מה מדברים המקובלים לפי תפיסתי. ברור לי שגם כשאני קורא על מה שמדבר איתי בעל הסולם, אני לא שם עדיין, אבל אני קורא ומנסה לספוג ולהבין ולתאר לעצמי את מה שהוא מדבר עליו, ובהתאם למה שאני קורא ומבין לפי תפיסתי, נולדת בקשה, נולדת תפילה, להגיע ולהשלים את הפער הזה. ככל שאנחנו מתקדמים, כמו שאמרנו קודם, אנחנו נעשים יותר מומחים ויותר מבינים. במה אנחנו יותר מבינים? איך פועל עלינו המאור, מה הוא גורם לנו? הוא גורם לנו לראות יותר עמוק את מצבנו, שאם חשבתי שאני במצב טוב יותר, אני אולי אגלה שאני קצת פחות ממה שחשבתי, אבל ביחס לזה תמיד יתגלה מצב יותר גבוה של מה שמתאר לנו המקובל. המקובל זה מבחינתנו, בעל הסולם, הרב"ש, הרב לייטמן, זה לא משנה מהבחינה הזאת, כי המקובל הוא תמיד במדרגה יותר גבוהה מזו שבה אנחנו נמצאים, ולכן הפער הזה בין זה לזה כשהוא יגדל, הוא יוליד תפילה עוד יותר חזקה, ואח"כ עוד ויותר חזקה, עד שנהיה במצב של יציאת מצרים. שפה אנחנו מגיעים כבר לתפילה הסופית ועוברים אל המצב. כבר לא צריך לתאר אותו, אלא כבר רואים אותו, כבר משיגים אותו, זה נקרא לצאת מהמצב הצר של מצרים אל החופש.

אורן: דיברנו על תמונות ולצייר תמונות ואני רוצה שנקפוץ לתוך תמונה שמצייר לנו הרב"ש בקשר למצב הרוחני הזה שנקרא מצרים. קטע 6 מתוך המקורות הקטע הבא לקוח מתוך מאמרו של הרב"ש, בוא אל פרעה. כך נפתחת פרשת בוא בספר שמות. בוא, זאת הזמנה שהבורא מזמין את משה לגשת אל פרעה ולבקש ממנו לשחרר את בני ישראל מהעבדות. זהו קטע מתוך מאמר ארוך ומרגש מאוד. הבאנו קטע קטן מתוך המאמר הארוך כדי שנכנס אל התמונה רוחנית.

"שהאדם מתחיל בעבודה דלהשפיע,"

אורן: ד' בארמית, פירושו בעברית של. הרבה פעמים תראו ד' בחכמת הקבלה, ד' בחינות דאור ישר. כשאדם מתחיל בעבודה של להשפיע, עבודה פנימית של לקרב את עצמו לתכונות של ההשפעה ואהבה.

"והוא מסביר להגוף,"

אורן: את הגוף מגדירים המקובלים כרצון לקבל הנאה ותענוג לעצמך, שזה החומר ממנו אנחנו עשויים כנבראים.

"שזוהי כל מטרת עבודה, היינו לקבל כלי דהשפעה."

אורן: לקבל כלי פנימי, תכונה חדשה, כוונה חדשה, טבע חדש של השפעה ואהבה כמו של הבורא. ואז הוא נתקל בבעיה כי יש לו מתנגדים פנימיים בתוכו.

"אבל אחרי כל אלו הוויכוחים שיש לו עם גוף,"

אורן: הגוף, האגו, מושך אותו פנימה לחשוב על עצמו, תדאג לעצמך, יש לך כל כך הרבה דברים לדאוג לעצמך, למה לך להתפזר? בוא תשאיר את זה לפנסיה, אבל אחרי כל הויכוחים הללו עם הגוף.

"הגוף אומר לו, שאין אתה יכול לשנות את הטבע, ממה שהבורא ברא אותו."

אורן: הוא ברא אותך רצון לקבל וזהו, זה מה שאתה, ממני אתה לא תברח.

"וכיון שהבריאה נבחנת לבחינת "יש מאין","

אורן: מי שנמצא איתנו בשיעורים ביום שישי על מבנה העולמות העליונים, בשעה 12 בצוהריים, שם אנחנו מעמיקים בלימוד של זה.

"הוא רק מבחינת רצון לקבל,"

אורן: זה החומר שיצר הבורא.

"איך אתה מעיז לומר, שאתה יכול לשנות הטבע, ממה שהבורא ברא אותו. ועל זה נאמר "בא אל פרעה","

גלעד: התשובה היא, בוא אל פרעה.

"היינו, שנלך ביחד,"

גלעד: מי אומר בוא אל פרעה? הבורא אומר למשה. אל תדאג, יש לך כאדם טבע, ולכל עם ישראל יש כזה טבע שנקרא פרעה, ופרעה אומר לך שאי אפשר להשתנות, אתה לא תשתנה. אז בא הבורא ואומר לפרעה, שוב זה ציור.

"שגם אני הולך אתך, בכדי שאני אשנה הטבע,"

גלעד: כי מי ברא את הטבע? הוא יכול לשנות את הטבע.

"ואני רוצה, שרק אתה תבקש אותי, שאני אעזור לך לשנות את הטבע,"

גלעד: מתוך הפער שדיברנו עליו קודם נולדת בקשה, נולדת תפילה, שאני אעזור לך.

"ולהפוך אותה מרצון לקבל לרצון להשפיע,"

גלעד: האמת שזה לשנות את הכוונה. אם אנחנו רוצים לקבל בשביל עצמנו, אנחנו רוצים עכשיו להשפיע ולהפוך את הכוונה, מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע.

"כמו שאמרו חז"ל (סוכה נ"ב) "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום,"

גלעד: היצר זה הרצון לקבל, יצר, צר, מצרים. הוא מתגבר עליו כל יום, הכוונה לכל מצב, לא יום בסיבוב כדור הארץ אלא כל פעם שאדם מזהה מחדש את מצבו. ומה הוא מגלה? שהיצר מתגבר עליו. הוא מנסה להיות בהשפעה ומגלה שהוא לא מצליח.

"ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזר, אינו יכול לו.

(הרב"ש. מאמר 19 "בא אל פרעה - א'" 1985)"

גלעד: אז נדרש מאיתנו לבקש את העזרה. היציאה ממצרים באה אחרי עשר מכות, עשרה שלבים, כנגד זה יש עשר ספירות, עשר מכות שפרעה, הרצון לקבל שלנו הגדול חוטף, עד שבאה הבקשה שאני רוצה להשתנות, אני באמת רוצה לצאת ממצרים, אני רוצה לצאת מתוך המצב הזה הצר למצב של נתינה והשפעה. לכן את הציור הזה כמו שאורן פתח בהתחלה, אומרים לנו שכל אחד צריך לראות עצמו כאילו הוא עצמו יצא ממצרים. כלומר אנחנו צריכים לצייר לעצמנו את הציור של יציאת מצרים כל הזמן, כל פעם מחדש. לרצות את זה, לפעול כלפי זה. ולא רק עכשיו בתאריך הזה, כי עוד יומיים אנחנו חוגגים את פסח, לא. זה סמל למה שאנחנו, כמי שרוצים לצאת ממצרים, צריכים לעבוד עליו כל השנה.

תלמיד: כדי שהאור המחזיר למוטב יפעל עלינו אנחנו צריכים ללמוד בקבוצה. אז כשאני יושבת לשמוע את ההקלטות של השיעורים או את הקליפים של הרב לייטמן או שומעת דברי תורה ומכוונת שהבורא יתקן לי את הרצון, בזמנים האלה, האור לא עובד עלי, כי אני לא בקבוצה?

אורן: הימצאות בתוך קבוצה, פירושה הימצאות בתוך כלי רחב יותר מהכלי שלי הפרטי. ההימצאות היא לא רק פיזית, ולא תלויה בזמן ובמקום, אלא בכוונת הלב. נאמר שאת נכנסת לארכיון השיעורים של בני ברוך, של קבלה לעם, ולומדת שיעור של הרב לבד לכאורה. אם תעשי כוונה, שאת רוצה לכלול את כולנו איתך, שאת רוצה שהכוח העליון שאת מעוררת עכשיו, את רוצה שהוא יעבור דרכך ויחבק את כולם, יזכך את כולם ויקרב את כולם אליו, בזה את מקדמת את כולנו רוחנית. ואז את, שהשפעת דרכך אלינו את זה, את הכוח הטוב הזה, הכוח המתקן, המאור המחזיר למוטב, הרחבת את הכלים שלך. תשתדלי תמיד להתרחב. ולכן שיטת העבודה הקבלית המעשית, היא תמיד בתוך קבוצות עבודה, שבימינו קוראים להן עשיריות.

תלמידה: השאלה שלי היא איך אני מחזיקה את ההשגה? אני כן מרגישה שיש לי את ההשגה מהבורא, עם הבורא, והרבה פעמים קורה שזה עוזב אותי. וכשזה עוזב אותי, זה מאוד קיצוני אצלי. כשאני מרגישה אותו איתי אני שלווה בצורה בלתי מוסברת, כמו להיות על סמים בדרך טבעית, וכשזה עוזב אותי, אני מאוד קיצונית ולא בקטע טוב. איך להגיע למקום של פרופורציה?

גלעד: תודה על השאלה. קצת לגבי זה, אנחנו בדרך כלל לא נוהגים, גם כשאנחנו שואלים, לתאר את מצבנו הפרטי. אלא אנחנו בדרך כלל מדברים על הטקסט והמאמר. גם המורים והתלמידים לא מדברים על המצב הפרטי שלהם. באופן כללי, אני אומר את זה לא רק לך, אלא הזכרת לי את אחד העקרונות שעליו אנחנו מבססים את צורת הלימוד שלנו, את ערכי הלימוד שלנו. אדם לא בא בדרך כלל ואומר שאני במצב כזה או כזה, אלא מדבר באופן כללי. אפשר לשאול את אותה השאלה גם בדרך אחרת. לגבי מה ששאלת, אין חכם כבעל ניסיון. אנחנו עובדים בדרך כלל בקבוצות, ודרך העבודה הזאת אנחנו מקבלים מצבים יותר מאוזנים. כל אחד עובר איזה מצב, יש לו חברים שבמצב אחר, ואז בזמן העלייה שלו, כשהוא יותר ער, הוא יכול לעזור לחברים, וכשהוא בירידה, במצב פחות ערני, או פחות תופס את המציאות כפי שתפס קודם, החברים עוזרים לו. וזה סוג של עבודה שלומדים לעבוד בעשירייה. טוב שהזכרת לנו את העיקרון הזה, אנחנו בדרך כלל מדברים יותר כללי. תודה, שאלה חשובה.

תלמידה: בגדול, אני מבינה שאדם לעמל יולד, זאת אומרת שאתה תמיד עובד, בין אם את הרצון לקבל או את הרצון להשפיע. האם יש בכלל דבר כזה יציאת מצרים? האם יש דבר כזה בכלל חירות? כל הזמן אנחנו עובדים את זה. השאלה האם זו פנטזיה של חירות מסוימת שנשיג באופן מסוים, או שזה פשוט רגעים כאלה של חירות שגורמים לנו פחות לסבול בדרך?

אורן: תודה על השאלה. האם היית איתנו בלימוד מאמר החירות בחודשים האחרונים?

תלמידה: פחות או יותר.

אורן: כדאי שזה יהיה יותר, מאשר פחות. אני אסכם לך מה למדנו במאמר החירות, מאמר החירות שם בפנינו הגדרה של חירות ממלאך המוות, זו החירות האולטימטיבית, חירות ממוות שזה משהו שהאדם צריך להגיע אליו בעזרת הכוח העליון, שנקרא כוח התורה, כוח האור, שמשחרר אותו מהכבלים של הטבע של הרצון לקבל הנאה ותענוג לעצמו בלבד. והוא יוצא לחירות מהכוח הזה, זה נקרא מלאך המוות. מלאך פירושו כוח שממית כי הוא סוגר אותי בעצמי ולא נותן לי להרגיש מה שיש, את השדה של האור האינסופי שאני קיים בתוכו, בחוסר הכרה. יציאת מצרים, זה לצאת מהתפיסה המצומצמת אל התפיסה הנאורה, העליונה, מתוך כוונה חדשה של השפעה. החירות ממלאך המוות היא לא רגעים אלא שינוי סטטוס, שינוי היוצרות הפנימיים, שבהם כל תוכנת ההפעלה שלי כנברא מתחלפת. אפשר לומר שגם בתוכנה החדשה של השפעה והאהבה, שאותה אני רוכש במאה עשרים וחמש מדרגות של השגה, עדיין משהו מפעיל אותי. אבל אני זה מי שנמצא בין הטבע המקורי של רצון לקבל הנאה ותענוג לעצמי בלבד, מעליי, איכותית, נמצא הטבע האלוקי שהוא רק להשפיע ולאהוב, ואני באמצע, המברר, מה אני רוצה להיות ולמה? יש לי כאן עבודה שלמה של כל החיים שלי הפנימיים, שהיא מורכבת מהמון רגעים של בחירות קטנות, שבהן אני צריך לשבח את השפעת הסביבה עליי. כמו שמגדלים זרע באדמה, הסביבה שלי מורכבת ממורים, ספרים וחברים שבונים לי תפיסה ערכית של מה חשוב לי בחיים, מה כדאי לי להיות, מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, שאני אהיה הכי גדול, לאן אני שואף? הם מייצבים בי מצפן רוחני ואני צריך לייצב אותו בכל רגע מחדש. כי כל יום נכנסות לי בלבלות מהעולם, ששוטפות אותי להרבה כיוונים שונים. הבחירות האלה שאת צריכה לעשות עוד ועוד הן מביאות אותך אל דלת היציאה שנקראת יציאת מצרים, שבה את רוכשת את אותה חירות ממלאך המוות, ואחר כך במצבים מתקדמים של קבלת התורה, כל החיים הרוחניים נפתחים לך כאן בפנייך. אז זה לא מצבים פסיכולוגיים קטנים שנעלמים, אלא החלפת האני, הטבע שלי, כאילו אני נראה אותו דבר אבל בפנים יש בריאה חדשה.

גלעד: אני חושב שאנחנו מתקרבים לסיום ואנחנו יודעים שרוני רוצה לספר לנו על הרבה דברים חשובים מאוד, ואחרי זה נעבור לשיר יפה שנשיר יחד.

רוני: חברים יקרים, הקמנו מערכת הודעות במיוחד עבורכם, על מנת לקבל את ההודעות והעדכונים של קהילת הלומדים, אתם צריכים לשמור את המספר באנשי הקשר שלכם תחת השם הודעות קהילת הלומדים. תלמידים רבים כבר נכנסו ושלחו לנו הודעה אבל לא שמרו את המספר אצלם באנשי הקשר, אז הם לא יכולים לקבל את ההודעות. את מספר הטלפון נשלח בקבוצות שוב כתזכורת והוא 0559477565. שנית, ביום רביעי הקרוב יהיה ערב חג ולא יתקיימו שיעורים. נשלח את לוח הפעילויות של החג ושל חול המועד בהמשך החג לקבוצות. כמו כן, אתם מוזמנים לסעודת הקהילה שתתקיים ביום שני השישה באפריל בשעה שש בערב, ישתתפו בה גם נציגים מקהילת הלומדים. מיד לאחר הסעודה בשעה שש וחמישים דקות יתקיים השיעור השבועי שלנו ,זה ביום שני הבא. יש לנו הודעה מיוחדת לקבוצה של מחזור מרץ, ביום שלישי, מחר, בשעה שבע בערב, יתקיים שיעור היכרות. זו הזדמנות לשאול שאלות ולקבל תשובות מהמרצים. תרשמו לעצמכם את כל השאלות שלא הספקתם לשאול בשיעור ותהיה לכם הזדמנות לשאול אותן מחר. אנחנו נשלח לינק. לסיום, קורס עשיריות יוצא לדרך בחמישה עשר באפריל. יחד, צוות קהילת הלומדים.

גלעד: תודה ענקית לכולכם, לכל החברים איתנו שנמצאים במצבים שונים, כל מיני מצבים, גם פנימיים וגם חיצוניים. אנחנו מאוד שמחים כי השיעור שלנו השבועי הוא הזדמנות לרומם את הרוח, להתעלות מעל הכול, ובאמת לצאת ממצרים. אז כמו שלמדנו גם היום, נתכונן, נכין את עצמנו, נתרגש, נצייר לעצמנו כבר את השיעור הבא. השיעור הבא יהיה אחרי יציאת מצרים, אז נוכל לדבר כבר ברמה של יציאת מצרים.

אורן: אנחנו צריכים להתייחס לעצמנו בצורה מאוד חשובה. הבורא הזמין אותנו אל חכמת הקבלה ללמוד מהרב"ש, הרב, ובעל הסולם. וזה אומר שיש לנו אפשרות להזרים כוח טוב אל תוך העם והעולם שלנו. אז כל הדברים היפים שלמדנו כאן על כוח עליון של השפעה ואהבה שאמור להתגלות לכלל האנושות כולה, זה עכשיו, זה בינינו, זה בידינו. נפתח את הלב שלנו אל האור שמביאה חכמת הקבלה לעולם, שירפא וירומם את כולנו כאחד לקראתו.

גלעד: נסיים בשיר.

(סיום שיעור)