שיעור בוקר 06.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא -העבודה בעליות וירידות

עניין עלייה וירידה בעבודה, אי אפשר להתקדם אם אנחנו לא מרגישים את עצמנו בעליות ובירידות בכל מיני אופנים: זה יכול להיות כלפי האדם עצמו, כלפי הקבוצה, כלפי בורא ובכלל כלפי כל העולם. לא חשוב איך, אבל כל פעם שיש לנו שינויים אנחנו צריכים לכוון אותם להתקדמות הרוחנית שלנו.

אז בואו נראה מה אנחנו יכולים להוסיף בידיעות שלנו, בהרגשות שלנו, בעליות ובירידות כדי להתקדם מהר יותר למטרת הבריאה כדי להגיע לחיבור, לחיבוק בינינו ואחר כך גם לאותם המצבים עם הבורא.

קריין: אנחנו קוראים במסמך "העבודה בעליות וירידות", קטע מספר 11.

"כשאדם רואה, שיש לו ירידות, הוא צריך להיזהר, שלא יברח מהמערכה," בזמן הירידה, "אף על פי שהוא רואה, שהוא לא מתקדם. אלא הוא צריך להשתדל להתחיל כל פעם מחדש." עליו להעריך את הירידות האלה שהן נותנות לו אפשרות להמשיך שוב ושוב מחדש, כי כל פעם שהוא מתחיל מחדש זו עלייה חדשה. "היינו, שזה שהוא מתחיל לעלות, לא יגיד שהוא בא שוב לדרגתו הקודמת. נמצא, שהוא לא עשה שום דבר עם עבודתו, היות שהוא חושב, שהוא עולה עתה לדרגתו הקודמת." אלא כל פעם הוא עולה לדרגה יותר גבוהה. "אלא הוא צריך להאמין, שזוהי בחינה חדשה, כנ"ל, שכל פעם הוא מעלה ניצוצות אחרים, עד שיעלה את ניצוצותיו השייך לבחינתו." ואז הוא לא יצטרך יותר לרדת אלא יישאר בדביקות בבורא קבוע.

(הרב"ש. מאמר 6 "מהו רועי מקנה אברם ורועי מקנה לוט, בעבודה" 1991)

שאלה: נאמר, "הוא מעלה ניצוצות אחרים", ניצוצות שונים שהופכים ללהבה בכמות מספקת, אבל אז נאמר, "עד שיעלה את ניצוצותיו השייך לבחינתו.", מה זה אומר "לבחינתו" ואיך זה עובד?

"השייך לבחינתו" זאת אומרת שזה מה שהוא צריך כדי לעלות לדביקות קבועה בבורא. בכל אחד ואחד יש הרבה ניצוצות ואנחנו צריכים להשתדל להעלות את כולם ולהדביק אותם בבורא, כך אנחנו מגיעים לדביקות קבועה.

תלמיד: האם זאת הדרגה הרוחנית הראשונה שהוא יכול להשתייך לבחינתו?

לא הדרגה הראשונה, אלא תמיד כך יהיה, ירידות ועליות זו דרכנו ואנחנו צריכים להבין שבלי זה לא יכולה להיות התקדמות. לכן אנחנו צריכים להעריך, לכבד את הירידות לא פחות מאת העליות, כי זה גילוי הכלים החדשים שאנחנו אחר כך על ידי המאמצים שלנו מצרפים לעליות עד שמגיעים לעלייה האחרונה הקבועה הגדולה ביותר.

שאלה: אמרת שיש מצב של דביקות תמידית עם הבורא, אז למה להיות במצב הזה? הרי מספיק שאני עם רגל אחת ברוחניות.

לא, לדביקות התמידית אנחנו מגיעים בסוף או אפשר להגיד דביקות תמידית על זה שאנחנו מגיעים למצב שאנחנו כל הזמן נמשכים קדימה, אבל בכל זאת זה דרך ירידות. אי אפשר להגיע לעלייה בלי ירידה, אי אפשר להגיע לתיקון אם לא מגלים את הקלקול. לכן אנחנו צריכים לראות את המצבים שלנו בעיקר שמשתנים ואנחנו על פניהם, כמו על גלים בים מתקדמים, מתקרבים ועולים קדימה.

שאלה: מה התנאי שהאדם בזמן ירידה לא יברח מהמערכה אלא יתחיל כל פעם מחדש?

התנאי, שהאדם יהיה קשור לקבוצה. קבוצה מעשרה אנשים נקראת מבנה גמור, ולכן כל פעם הבורא מחשב מי נמצא בעלייה ומי בירידה ואיך הם קשורים זה אל זה ועד כמה הם יכולים "איש את רעהו יעזורו" להעלות קדימה. ולא יכול להיות שאחד עולה וכולם עולים, אלא אחד עולה והשני יורד. וכך בצורה כזאת הדרגתית הם כל הזמן עוזרים זה לזה, כך עובדת המערכת כמו בוכנות במנוע. למה? כי יש לנו אור חסדים ואור חכמה, קבלה והשפעה, ואנחנו כל פעם נמצאים זה למעלה וזה למטה, אבל על ידי העבודה הזאת אנחנו כל הזמן עולים.

תלמיד: אז אם אני במצב ירידה אני למעשה משרת את המערכת כולה, כי מישהו אחר בעלייה.

כן.

תלמיד: למה אני צריך לצאת ממצב הירידה הרי אני במצב שהוא נכון לעשירייה כולה?

לא, אתה צריך להעריך את המצב של ירידה שזו כבר לא ירידה אלא עליה.

תלמיד: מה מגדיר את הירידה כעליה?

ההערכה, שאני מחשיב מצב אפילו שנראה לי כירידה כמו עלייה, שאני גם במצב הירידה קשור לבורא, אני תופס אותו, מחזיק בו, כמו ילד קטן שתופס באיש גדול. לכן לא חשוב לי באיזה מצב אני נמצא, העיקר להיות דבוק לעליון. וממש כמו ילדים קטנים שאצלם העיקר להיות דבוקים לאמא או לאבא או לאיש גדול, העיקר בשבילם לתפוס בהם.

תלמיד: אז פעולת ההערכה, בזה שאני מעריך בזמן הירידה שהבורא הוא שנתן לי את המצב הזה וזה מצב המושלם, זה נקרא להתחיל כל פעם מחדש?

כן, כדי שאני אתפוס אותו יותר, אגלה את הדביקות שלי בו יותר, שהוא העיקר והוא שמחזיק אותי ומעלה אותי ואני תולה בו את כל מה שיש לי.

שאלה: מה עושים במצב שכל העשירייה כולל אותי נמצאת בירידה, איך אנחנו נתעלה ונעלה את העשירייה לעליה ומה צריכה להיות ההתקפה שלנו במקרה שכזה?

אמרת מדויק, התקפה. צריכה להיות התקפה, פעם בסוכות אצל רב"ש היה מצב שכולם היו במצב מאוד טוב. שאלתי את רב"ש, תגיד מה עוד חסר לנו כדי שעכשיו נקפוץ למצב מיוחד רוחני? הוא ענה, התקפה, צריכה להיות התקפה מצדכם. שאלתי אותו מה זה נקרא התקפה? הוא ענה, צעקה שבלב, שכולם מחוברים ללב אחד וכולם מבקשים, דורשים, צועקים, מתחננים למטרה אחת, אנחנו רוצים לעלות ולהחזיק בך.

אז בבקשה תעשו כך גם אתם בחורים, בחורות, לא חשוב, העיקר שתבקשו, תצעקו מתוך פנימיות הלב יחד ולבורא אחד.

שאלה: אנחנו אחרי הכנס ולפני פסח, מה אנחנו יכולים להוסיף בשביל ההתקדמות שלנו?

רק חיבור חזק יותר בינינו, יותר עוצמתי, ממש שכל אחד יתפוס את האחרים ויחזיק אותם, ואז בטוח שאנחנו נרגיש את עצמנו כבר בעליה רוחנית. אני רואה שאנחנו נמצאים במצב טוב, הבורא מסדר לנו את זה, אז בואו רק נתחבר יותר.

שאלה: מתוך הקטע, מה זה אומר ניצוצין במדרגה הנוכחית?

אלו אורות קטנים שנמצאים במצב שאנחנו על ידי המאמצים שלנו יכולים להביא אותם ממצב של ניצוצין למצב של אור.

תלמידה: האם הניצוצין האלה מתגלים לנו כסתירות, כמקומות של חושך כשאנחנו מתחילים את המדרגה?

יכול להיות שכן, שאלה טובה. יכול להיות שהם מתגלים כמשהו שהוא ממש לא מסתדר, אבל זה בכוונה. כמו שיש ניצוצין במדורה, בגחלים, ואנחנו נושפים עליהם כדי שהם ידלקו יותר. כך זה עובד.

שאלה: למה בעצם אנחנו צריכים להעריך את הירידה, האם כי היא מין חיסרון, כלי למדרגה הבאה?

כן.

תלמיד: ולמה אנחנו מוכנים לקבל התפעלות בכלי אבל לא מסכימים לקבל את הכלי כדי שנוכל לקבל שם התפעלות? איך אנחנו נתגבר על הטבע שלנו שרוצה לקבל רק התפעלות בלי להכין את הכלי קודם?

כי על ידי התפעלות אנחנו יכולים לשנות את המצב שלנו לעל מנת להשפיע יותר גדול.

שאלה: איך חיבור משפיע על צורת החסד? האם אנחנו יכולים לתכנן את החיבור בינינו כך שישפיע באיזו צורת החסד או שאנחנו בכלל מנותקים מזה לחלוטין?

לא. אם אנחנו מתחילים להתחבר נגד הרצון האגואיסטי שלנו, אז אנחנו מתחברים בינינו לצורה של חסד.

שאלה: מה זה המצב הזה שבו אתה נזהר כדי לא לברוח מהמערכה? כאשר נפלתי, נפלתי, איך אפשר להיזהר?

אני שוב ושוב חוזר על זה, אנחנו צריכים במיוחד להחזיק את עצמנו מחוברים. שום דבר לא מפריע לנו חוץ מדבר אחד, שלא נתנתק זה מזה. כי אם מתנתקים, גמרנו, כל המערכת נשברת, מתרסקת ונעלמת.

לכן כל העבודה שלנו היא תמיד לאסוף את השברים שלנו ולחבר אותם שוב ושוב יחד. וודאי שאנחנו נגלה שיש עוד ועוד כל מיני שברים כי אנחנו לא מהודקים מספיק בינינו, וזה כדי שאנחנו נגיע לתיקון השלם, לחיבור השלם.

שאלה: בכנס הרגשתי כאילו שהורידו לי את העור וכל העצבים חשופים, התגובות מאוד חדות לכל פסקה, לכל מילה, הלב נקרע, וכל מה שהחברות אומרות ומה שאתה אומר וכל העליות והירידות הכול מורגש בחדות. איך לעבוד במצב כזה?

כל הזמן לנסות להיות קרובה יותר לחברות.

תלמידה: אני משתדלת לעשות את זה כל הזמן בעשירייה ואנחנו עובדות על החיבור.

לתת להן תשובה כל הזמן, שאתן משתוקקות דווקא לזה, ולעורר כל חברה שגם היא תנהג כך. אנחנו לא צריכים שום דבר אחר, רק במצב הזה נקבל מהבורא את כל הכוחות להתעלות.

שאלה: אם הבורא מגלה בינינו מצב טוב, אז איך לקבל אותו בצורה נכונה? מה צריך לבדוק כדי שהשמחה וההתפעלות יהיו נכונים?

להודות. להודות על זה שהוא נתן לנו עכשיו עלייה, כוחות, הכרה, ואנחנו מהמדרגה הזאת רוצים להמשיך את העלייה שלנו.

תלמיד: גם לי לא מובן אם זו עלייה, או ירידה. יש הרגשה שהאגו זה חוסר ביטחון בבורא שהוא טוב ומיטיב. כי אם אני מאמין באמונה למעלה מהדעת שהבורא הוא טוב ומיטיב, אז אין לי שום בעיות לבטל את עצמי בפני החברים ולהידבק בבורא.

זה מה שתעשה. מה מפריע לך?

תלמיד: אם אני מאמין שהבורא הוא טוב ומיטיב, האמת שאין שום דבר אחר שעומד בדרך, זאת ההרגשה.

מה חסר לך? אמונה?

תלמיד: אני מאמין בזה ואני רק רוצה לברר אם זה נכון, או לא?

זה נכון.

שאלה: האם החסדים הם גם אור וגם כלי?

חסדים הם אור של השפעה.

שאלה: מהו חיבור רוחני בתוך העשירייה?

חיבור רוחני בתוך העשירייה זה שכל אחד דואג למצבו הרוחני של האחר, ודרך זה הוא יכול להשפיע נחת רוח לבורא.

קריין: קטע מס' 12.

"בעיקר צריכים להשתדל, שיהיה להאדם רצון חזק להשיג את הרצון להשפיע, ולהתגבר על הרצון לקבל. ופירושו של רצון חזק הוא, שרצון חזק נמדד לפי ריבוי השהיות והמנוחות שבינתיים. כלומר, ההפסק זמן שבין התגברות להתגברות. שיש לפעמים, שהאדם מקבל הפסק באמצע, היינו ירידה. וירידה זו יכול להיות הפסק של רגע, או שעה, או יום, חודש. ואח"כ שוב מתחיל לעבוד בענין התגברות על הרצון לקבל, ולהשתדל להשיג את הרצון דלהשפיע. ורצון חזק נקרא, שההפסק אינו לוקח אצלו הרבה זמן, ותיכף נתעורר שוב לעבודה."

(בעל הסולם. שמעתי. י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")

בואו נשתדל להבין מה שכתוב כאן.

שאלה: כתוב כאן על ההפסקה בעבודה, שאדם מנסה להביא את עצמו חזרה לרצון להשפיע. איך בצורה פרקטית, באיזה מחשבות, אני מביא את עצמי לזה?

תחשוב שאם יהיה לך רצון להשפיע, אז אתה תהיה קרוב לבורא, אתה תשפיע עליו ועל החברים ובצורה כזאת תקדם את כולם. כלומר, אתה תהיה דומה לבורא. תחשוב מה יהיה לך ובך אם אתה תעבוד על לכוון את כולם ואת הכול לבורא.

תלמיד: מה זה אומר שאני אשפיע על הבורא ברצון להשפיע?

בזה שאתה תראה לכולם דוגמה איך אפשר להיות משפיע, מחבר. כשאתה תעשה את זה, אתה תהיה דומה לבורא, אתה תהיה קרוב אליו, ואז תגלה את עצמך באמת לידו.

תלמיד: מה זה אומר קרבה לבורא, זה כמו איזו ההרגשה, איזו תפיסה?

כן, קרבה לבורא זה אומר השתוות עם הבורא.

שאלה: לוקח זמן מהרגע שמבינים שנמצאים בירידה עד שמתחילים לעבוד, עד שמתחילים להבין שהבורא נתן כאן עבודה, לוקחים אותה ומחליטים לעשות אותה. איך מקצרים את הזמן בין הרגע הזה שחוטפים את המכה עד לרגע שמתחילים ממש לעבוד?

כמה שיותר, אפילו בצורה מכנית, להיות דבוק בקבוצה, ואז מהר מאוד תשתדלו לצאת מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע.

שאלה: אמרת שהמשחק של הבורא הוא להיות כל פעם יותר כמו שועל.

יש לך ילדים, את משחקת איתם, מקרבת יותר, דוחה יותר, משחקת איתם כל מיני משחקים כדי לפתח אותם. כך הבורא עושה איתנו.

שאלה: מאז הכנס אני מרגישה שכל הרגשות וכל התחושות נלקחו ממני. האם זה מצב נורמלי ומה אני צריכה לעשות במצב הזה?

רק להמשיך לפי השיטה שלנו להיות יותר קרובה לחברות, ואת תראי עד כמה כל המצב הזה יתהפך למצב טוב בהחלט.

שאלה: מה ההבדל בין להאמין שהוא "טוב ומיטיב" לבין להשיג שהוא "טוב ומיטיב"?

יש אמונה ויש השגה, אלו שני דברים שונים. אנחנו צריכים גם את זה וגם את זה.

תלמיד: אנחנו מתחילים באמונה?

כן.

שאלה: נכתב שהאדם רואה ירידות, אבל בפועל אנחנו יודעים שאין באמת ירידות, אלא אנחנו כל הזמן מתקדמים. האם זה נכון?

זה נכון, אבל בכל זאת אנחנו רוצים להתקדם בהרגשת העלייה, כדי שזה יהיה יותר קרוב לבורא, יותר נכון לפי השתוות הצורה.

שאלה: שמעתי שצריך להיות בדאגה להתקדמות הרוחנית של החברות שלי. זאת אומרת, לא רק לתת להן התפעלות אלא ממש להיות בחרדה כלפיהן. איך לתאר את זה נכון לעצמי? איך לעבוד עם זה?

כתוב, "איש את רעהו יעזורו". אנחנו צריכים לדאוג שלכל אחד ואחד יהיה מצב רוח טוב והתקדמות טובה, ולסייע לו בכל מה שאפשר.

תלמיד: כך אני דואגת להתקדמות הרוחנית של החברות שלי?

כן, "איש את רעהו יעזורו". זו מצווה גדולה מאוד, ועל ידה, ככל שאדם עוזר לאחרים, כך הוא מתקדם עוד יותר.

שאלה: בעולם הזה אם אדם רוצה להוסיף משהו, הוא יודע על מה להתגבר כדי להשיג את זה, עד שבסופו של דבר הוא משיג. ברוחניות אנחנו עוד לא מרגישים מה עלינו להשיג, אז על מה להתגבר?

על הפירוד בינינו. אנחנו צריכים בכל כוחנו להחזיר את מערכת היחסים בינינו לאחד, למצב של אדם הראשון לפני השבירה.

תלמיד: גם את זה אנחנו לא מרגישים.

צריכים להשתדל בכל זאת להביא את עצמנו לקשר כזה.

שאלה: איך להגיע לצעקה של חיבור ורצון?

על ידי כך שתתנו דוגמה זו לזו ותראו איך זה עובד.

שאלה: האם יש איזו אנליזה או בדיקה שניתן לעשות כדי למדוד את מצבי הירידה, כדי שהירידות יהיו קצרות, כאיזה צעד כלפי ההתקדמות ולא כמשהו מתמשך, והאם זו בדיקה פנימית או חיצונית?

להשתדל להיות ככל האפשר קרובות זו לזו. למדוד את זה בינתיים בלתי אפשרי, כי אין לנו עדיין הרגשה של ספירות, פרצופים, עולמות, אור ישר, אור חוזר, וכל הנתונים האלו. עוד מעט הם יהיו ואז נמדוד את כל המצבים האלה בצורה מדויקת.

שאלה: אמרת שצריכים לצעוק מפנימיות הלב.

כן.

תלמיד: מה זה פנימיות הלב?

לצעוק מפנימיות הלב זה נקרא שחוץ מהצעקה הזאת אני לא מרגיש צורך בשום דבר.

תלמיד: הלב הוא לב שלי או לב של העשירייה?

לב שלי.

תלמיד: ובסופו של דבר אני צריך לעבור מהלב שלי ללב של העשירייה?

כן.

שאלה: ומשם לעשירייה הכללית?

אלו כבר דברים גבוהים.

שאלה: יש לי עכשיו רצון חזק לחיבור, הרצון הזה ממש בוער. כמובן הוא לא מגיע מתוך ייאוש, אלא מתוך רצון לשמח את הבורא. את הרצון להשפיע הפסקתי להרגיש, קודם הייתה לי הרגשה כזאת שאני רוצה להשפיע ולא יודעת מה להשפיע, לא יודעת איך. ועכשיו הרצון להתחבר חזק יותר מהרצון להשפיע, הרצון להשפיע זה הרצון לעשות משהו, חיבור. זאת פעולה?

העיקר זה החיבור, חיבור וזהו.

תלמיד: אז להמשיך עם הרצון לחיבור?

כמובן.

שאלה: איך יכול להיות שאני כנברא אוכל להגיע לרצון אלוהי? מה זה הצינור הזה שדוחף אותי להגיע לרצון להשפעה?

הבורא עושה את זה, אתה אל תדאג. לא חשוב באיזה מצב אתה נמצא ואיזה מין נברא אתה, אם יש לך אפשרות להגיע להזדהות עם הבורא, תעשה כל מה שאפשר כדי להגיע להזדהות הזאת, ואז תראה עד כמה תתהפך ממש להיות מלאך, כמו הבורא.

שאלה: איך לחייב את הבורא לא מתוך האגו שלי לשנות את המצבים, אלא כל הזמן להחזיק בעשירייה?

תחזיקי.

תלמידה: איך, הוא הרי זורק אותי החוצה?

זה בכוונה, כדי שתחזיקי עוד יותר חזק.

תלמידה: אני צריכה לבנות איזו תפילה משלי אליו?

לא צריך שום תפילות, פשוט תשתוקקי להחזיק בעשירייה. כמו ילד קטן שמחזיק באימו.

שאלה: שמעתי שלא יכולות להיות לנו מגבלות בחיים הגשמיים האלה לאכול, לרקוד. השאלה, אם אני נמצא מחוץ לעשירייה וחושב על החברים שהם כל הזמן מחוברים אלי, זה השפעה?

כן, השפעה.

שאלה: זה נכון שחברים בירידה מושכים אור חסדים ואלו שבעליה מושכים אור חכמה?

לא. גם אלו וגם אלה עובדים לסירוגין כך וכך.

שאלה: בכל פעם האדם צריך להתחיל מחדש, נראה שזה יותר קל לנתק את עצמנו מהאגו, אז איך אנחנו כל פעם מעמידים את עצמנו במצב חדש, איך אנחנו ניגשים כל פעם לעבודה בצורה חדשה?

הבורא עושה לנו מצבים חדשים, כדי שאנחנו נבנה מעליהם יחסים חדשים בינינו, חיבורים, תיקונים. וכך נתקדם.

שאלה: מה שהוא כותב פה, שירידה יכול להיות הפסק של רגע או שעה או יום או חודש, זה נתון מלמעלה או אורך הירידה, זמן הירידה?

זה תלוי באדם. עד כמה הוא נמצא בקשר עם החברים, אז הוא לא נופל לעצמו אלא נמצא בין כולם, ואז הוא מתאושש מהר מאוד.

תלמיד: ככל שאני מחובר עם החברים, הירידה היא רגע, פחות זה חודש, ויותר, נגיד.

כן.

תלמיד: עכשיו זה נקרא רצון חזק?

כן.

תלמיד: ומאיפה הוא רוכש את הרצון החזק?

מתוך שהוא עובד על חיבור עם החברים.

שאלה: מה על חבר לעשות אם יש לו ממש מחלות קשות, שמנתקות אותו מהשיעור. מרתקות אותו למיטה במשך ימים והוא לא מסוגל להתחבר. מה לעשות במקרים כאלה?

בכל זאת לא להתנתק מהקבוצה ומהבורא, רק משם הוא יכול לקבל את התרופה.

תלמיד: החבר עושה מאמצים, מנסה להשתתף ככל שהוא יכול, הוא משתתף בתורניות עבור העשירייה, אבל בכל זאת המחלה מגיעה ומגבילה אותו. הוא מגיע ממדינת עולם שלישי, ענייה, אז קשה למצוא פתרונות טובים לזה. מה לעשות?

להמשיך, להמשיך ולהבין שככל שבכל זאת מתגבר, זה לטובתו. ואחר כך הוא יראה את זה, בקרוב.

תלמיד: לכאורה זה נראה כאילו לא פרופורציונאלי. למה לי נותנים דברים מסוימים להתגבר עליהם, ולו נותנים מאמצים כאלה גדולים. איך אפשר לעודד את החבר, זה נראה כאילו לא מוצדק?

כנראה שיש לו נשמה יותר גדולה, יותר גבוהה, ולכן הוא צריך הפרעות יותר גדולות.

שאלה: החיסרון שאנחנו מעלים דרכו, בונים תפילה, אז בדרך כלל בעשירייה יש חלק בעליה חלק בירידה ואנחנו כך משלימים אחד את חברו. וצעקה משותפת לצאת, כאילו כולם נמצאים באותו מצב. אני לא מבין בין שני המצבים, העניין המשותף. איך הדבר הזה נבנה בינינו בעשירייה?

כל אחד מבקש מהבורא שיביא אותנו לחיבור ולדבקות בו, זה הכול.

תלמיד: וזה יכול להיות מתוך מצב של עליות ירידות, לא חשוב מה?

לא חשוב.

שאלה: האם היו למקובלים הרבה עליות וירידות בפרק זמן קצר?

כן.

תלמיד: כשהרגישו את הרגשת החיבור, זו הייתה עליה או ירידה?

בדרך כלל עליה.

שאלה: אנו מדברים הרבה פעמים על נשמות, לעיתים שמענו אותך אומר שיש נשמה כבדה, נשמה גבוהה, נשמה נמוכה. האם תוכל קצת להרחיב על הנושא הזה?

על זה אנחנו צריכים לאסוף חומר ואז לדבר, אחרת אני מפחד שיבינו אותי לא נכון. זה צריך להיות ממש הנושא. נדאג לזה כדי שיהיה לנו אוסף כתבים וכך נעשה.

שאלה: האם אפשר להגיד שתדר הירידות, זה קצב ההתקדמות?

בדרך כלל כן.

שאלה: בעשירייה שלנו חברות מדברות הרבה על חוסר אמונה, וחוסר רצון בזמן הזה. לא כולן מרגישות אותו דבר, אבל בכל זאת מנסות להתפלל עבור החברות. איך להגיע לצעקה משותפת מכל הלב, עם כל החסרונות השונים האלה?

אנחנו צריכים לחשוב איך להתחבר, לחזק זה את זה, ושבקשר בינינו אנחנו נגלה את הבורא. יש לי חברות ואני רוצה להיות ביניהן, כשאני נכנסת ביניהן ורוצה לקשור אותן זו אל זו, אנחנו בזה מרגישות את הבורא שנמצא שם, מסתתר שם. כך צריכים לעבוד.

שאלה: יש חברה בעשירייה שלנו שהיא מאוד פעילה, תמיד נוכחת בכל השיעורים, בכל הפגישות, אבל כאשר מבררים את הנושא של עליות וירידות היא אומרת שאני לא מרגישה לא עליות, לא ירידות. כאילו הרושם שזה מצב ישר. צריך לעזור לה איכשהו או שהיא איתנו?

תסבירו לה שאם היא מרגישה את האחרים כקרובים יותר זה נקרא "עלייה", אם היא מרגישה את האחרים רחוקים יותר זה נקרא "ירידה", ואנחנו צריכים באמת כל הזמן להשתוקק לעלייה, כלומר להתקרבות בינינו.

שאלה: אצלנו כל אחת מבינה אחרת את הצמצום על הרצון. כל עוד לא הגענו להשפעה, לא בא לך להיות במצב הקבלה. אז מה זה לצמצם את הרצון כדי לא להיות בקבלה?

תחבקו כולכן אחת את השניה בעשירייה שלכן ובצורה כזאת כל הזמן תתקדמו ממצב למצב ממצב למצב, כדי שיהיה יותר קשר, יותר חיבוק ביניכן, ותראו כמה אתן תתקדמו. בחיבוק שלכן אתן תתחילו להרגיש שהבורא נמצא ביניכן וגם שם תתחילו להרגיש שמצד אחד הוא נמצא ביניכן ומביא עביות, אגו, ומצד אחר הודות לעלייה מעל האגו, אתן מרגישות אותו בינכן. תחשבו על זה, אולי תתחילו להרגיש אותו ככה.

שאלה: איך לשמש דוגמה במצב שאת מרגישה שהבורא ממש מעורר את האגו שלך נגד החברה?

זה יפה מאוד. כשהבורא רוצה לקדם אותך הוא מעלה בך או את האגו, הרצון לקבל, או את הרצון להשפיע, וככה זה מקדם אותך על שתי רגליים, ימין שמאל, שמאל ימין. הבנת?

תלמידה: לא הבנתי.

לא הבנת. את יודעת איך מלמדים ילדים קטנים ללכת? לוקחים רגל אחת ביד ורגל שניה ומתחילים איתם לעבוד, כאילו הילד הולך. אנחנו רוצים לתת לו להבין שבצורה כזאת מתקדמים, הולכים. ככה הבורא עושה איתנו.

תלמידה: את זה אני מבינה. אבל כאילו הבורא עושה איזו פרובוקציה שאני אשתמש באגו, ואני צריכה לתת דוגמה שאני מכסה את זה באהבה, אבל האגו משתלט עליי כאילו שורף אותי. איך אני יכולה לתת דוגמא לחברות שלי במצב שהאגו שולט עליי?

תבקשי מהבורא שייתן לך כוח להתמודד נגד האגו. בשביל מה הוא מעלה לך את האגו? שאת תרגישי כמה אין לך כוחות ותפני אליו, תבקשי כוחות. בסדר?

תלמידה: אז זה שוב כמו תמיד, תפילה, בקשה ותפילה?

כן, כן, כן.

שאלה: במהלך היום חולפות במוחי אלפי מחשבות נגד החיבור. כשאני מנסה לעשות בדיקה או מדידה על המצבים האלה, לא יספיק לי אפילו יום אחד כדי לתקן את כל המצבים שאני מרגישה את עצמי כל כך קטנה ביחס למה שאני צריכה לעשות. האם יש איזה סיכוי להצליח בסגנון כזה?

כן, דווקא בגלל שהבורא נותן לך הרגשת חוסר סיכוי, הוא מכוון אותך לפנות אליו ואז יש לך סיכוי.

שאלה: במצב הזה שבו אני מתארת לעצמי שאני מחבקת אותם, אני מרגישה אהבה, הודיה, רוך. האם זאת הרגשת הבורא? כי הבורא זה אהבה ואני מרגישה את המצב הזה. האם זה נקרא להרגיש את הבורא?

כן, זו כבר הרגשה מקדימה של הבורא.

תלמידה: האם יכול להיות שכשנגלה את הבורא אנחנו נראה שהוא לא קיים?

אל תדאגו. תתקדמו, אין מה לעסוק בניחושים.

שאלה: עד כמה מהירות ההתקדמות של העשירייה תלויה במצב שלי אם אני בירידה או בעלייה?

זה לא תלוי בזה. לפעמים מירידות יש התקדמות מאוד גדולה ומהעליות לא כל כך גדולה.

תלמידה: איך אני יכולה לעזור לעשירייה כדי שכל חברה תתקדם יותר מהר?

תשתתפי יחד איתם, תשתדלי להיות יחד איתן.

(סוף השיעור)