כמו בכל הטבע, גם בין בני האדם ישנן דרגות ההתפתחות, דומם, צומח, חי ומדבר, ועד שהן לא תתחברנה יחד, לא נוכל להגיע לתיקון השלם ● אנו בונים את הסוכה מפסולת גורן ויקב, כלומר מדברים שאין בהם חשיבות לרצון לקבל, אלא הם סימנים לחיבור ברצון להשפיע כולם יחד. ובצורה כזאת, כשהם מתאחדים יחד, אפשר למשוך את האור העליון, כי הוא מגיע רק לחיבור. ואז על ידו אפשר לתקן את כל תרי"ג הרצונות של הנשמה ולגלות את העולם הרוחני בתוך החיבור המתוקן. את זה מסמל חג הסוכות ● בחיבור, חייבים להיות בהתקפה; אנחנו יכולים להיות ברוגע ו"הכל בסדר", נחכה ומה שיהיה יהיה, ואנחנו יכולים להביא את עצמנו למצב שבו אנחנו מרגישים שדי, וחייבים להתחבר ולגלות את הרוחניות, שמתגלה רק בחיבור. הכל תלוי בלחץ שאנחנו מייצרים בעצמנו - שהמציאות הרגילה, הרגועה לאנשים מבחוץ, נראית לנו כמו חושך מצרים או כמו שממש רצים אחרינו שונאים, "חייל פרעה", ואנחנו חייבים לקפוץ לרוחניות כמו לים סוף ● הכל תלוי באופן שבו האדם מתאר לעצמו את מצבו, ומחייב את עצמו מאין ברירה להתחבר לאחרים ● הקבוצה מורכבת מאנשים שמוכנים לצאת מבבל הרוחנית של כל אחד ואחד ● כל התיקונים הם כדי להתחבר ולחבר יחד את כולם. זה הכל. ואנחנו שוכחים ששם זה התיקון והגילוי הרוחני. נדמה לנו שזה באיזה מקום אחר. לכן אנחנו צריכים דעת קהל, מחשבה, רצון, כיוון שכולם יהיו יחד לזה, שיכוונו אותנו לזה שבתוך הקשר מגלים רוחניות, שכל המציאות נבראה לזה, וכל הצרות הם רק כדי לכוון אותנו לחיבור בינינו, ועכשיו זו הבעיה של העולם. ואנחנו, כביכול בעלי שיטת החיבור, חייבים מיד, מקודם, לבצע אותו ● עלינו לאהוב את גילוי הקלקולים, כי דווקא בגילוי הרשעים הללו אנו זוכים לתיקון ולעלייה. אלה הם כללים יסודיים, שאם לא נכיר בהם ממש בפנים, בתוכנו, אז לא נוכל להתקדם וכל הזמן הם יהיו כמעצור עבורנו ● חיבור זה רצון משותף, שלא נמצא באף אחד מאיתנו ואפילו לא בחיבור הרצונות, אלא זו ממש מדרגה נוספת, חלק חדש שבו אתה מגלה נצחיות.