נכנסים ללשמה

כנס "קבלה לעם" העולמי

3-4.12.2022

חיים בלשמה למען העולם

שיעור 4

שיעור צהריים 04.12.2022 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

אנחנו בשיעור האחרון של הכנס הנוכחי שבא עלינו לטובה, "חיים בלשמה למען העולם", וזה באמת למען העולם. אדם לא צריך לחשוב על שום מטרה אחרת מלבד שעל ידי ההשתתפות, העבודה, המאמצים שלו, העולם כולו יתפתח יותר ויותר בקרבה לבורא. שכל החברים שלו יתלכדו, יתחברו, וכך יהיה בהחלט איחוד אחד, כולם, כל הנבראים, "כאיש אחד בלב אחד", שזו תהיה באמת צורת גמר התיקון, כמו שהיה לפני חטא אדם הראשון.

קריין: שיעור מספר 4 "חיים בלשמה למען העולם", קטע 1.

"אומר אני: שהמצווה הראשונה והיחידה, שתהיה בטוחה יותר לשאיפה לבא ל"לשמה", היא, לקבל על עצמו שלא לעבוד לצורכו, אלא במידת ההכרחיות לעבוד בהם, כלומר, בדיוק עד לידי סיפוק קיומו בלבד. ובשאר הזמן, יעבוד למען הציבור, להושיע נדכאים, ולכל בריה בעולם הצריכה ישועה והטבה."

(בעל הסולם. "מצווה אחת")

יוצא שאדם חי לא למען עצמו, אלא מקיים את עצמו רק כדי לקיים את האחרים, לעזור לאחרים. במידה ההכרחית הוא דואג רק לעצמו ומעבר לזה דואג אך ורק לכל מי שקיים בעולם, שכולם יגיעו גם לאותה צורה של חיבור וגילוי הטוב בחיים הגשמיים ובחיים הרוחניים שלהם כמה שאפשר. ולכן זו העבודה שלנו. מטרת הקיום שלנו היא כדי להביא לעולם את הטוב, קיום הטוב, הדדיות, חיבור. להסביר לכולם במה תלוי החיבור ולמה דווקא בחיבור בינינו אנחנו מגיעים לחיים הטובים והבטוחים, הנכונים והשלווים.

שאלה: האם הכניסה ל-לשמה היא הדרגתית, בשלבים, או שכל העשירייה משיגה באחת?

לא באחת, זה מגיע אלינו בשלבים הדרגתיים. אפילו בתוך עשירייה אחת יכול להיות שחלק יגיעו וחלק לא, אבל ככול שאנחנו בסך הכול נמשכים לחיבור בינינו ולגילוי תכונת הבורא, טוב ומטיב, שתהיה בינינו, כך אנחנו בעצם מושכים את כל באי עולם, קודם כל אנחנו בני ברוך העולמי נכנסים לזה ולאחר מכן עוד ועוד אנשים יתקרבו ויתחברו אלינו.

לכן ככול שנתקדם נצטרך לראות, למדוד, כמה אנחנו נותנים דוגמה בזה לכל באי עולם, איך להיות בצוותא, בחיבור, בדאגה, בתמיכה הדדית זה לזה. ועל ידי כך כולנו נגיע ל-לשמה, לשמה זה למען הקשר הטוב בינינו, לצורה ההדדית. שתהיה הכרחיות לכל אחד לעזור לאחר, ושכל אחד יגיע לסיפוק של הרצונות והמחשבות, ובכך נתקדם לתיקון העולם הכללי.

תלמיד: אם כך אנחנו מבינים שגם התהליך עם יתר העולם יהיה תהליך הדרגתי ולטווח ארוך.

זה לא צריך להיות לטווח ארוך, אנחנו נמצאים כבר כמו שכותב בעל הסולם, בסיומה של התפתחות העולם במידה הזאת שצריכים להגיע ללשמה ולהגיע לחיבור, וכך נקיים את העולם לתיקון הנרצה.

שאלה: האם לשמה זה לעבוד לטובת הקבוצה למרות שהטבע שלי הוא הפוך מלהשפיע לחברים?

לשמה זה כול מה שנמצא מחוצה לרצון לקבל. יש שתי תכונות בעולם, הרצון לקבל שהבורא ברא והרצון להשפיע שזה תכונתו, ואנחנו צריכים לעבור מתכונה אחת לתכונה האחרת ואחרינו למשוך גם את כל העולם, אפשר להגיד כך, לדחוף את התכונה הזאת על מנת להשפיע לכל העולם, לכל הנבראים. זו מטרת העבודה שלנו. היא צריכה להתממש ממש כבר מתחילת זמננו והלאה. אפשר להגיד שאנחנו הראשונים המניפים את הדגל הזה, וצריכים להביא את כל העולם למצב הנרצה, שכולם יהיו מחוברים "כאיש אחד בלב אחד" וכך יחד כולנו נתקיים.

שאלה: השכל במצב הנוכחי שלנו, הדעת, זאת בעצם תוצאה של המדרגה שבה אנחנו נמצאים. מה זה אומר שכל או דעת במצב של לשמה, זה נראה משהו אולי קבוצתי, קולקטיבי, אבל אמרת שגם בתוך עשירייה יכול להיות שחלק יגיעו קודם או אחר כך ל-לשמה. השאלה היא, מה היא הדעת במצב של לשמה?

לתכונת לשמה יכול להגיע אדם אחד בקבוצה ואחרים לא, ואחר כך גם הם יצטרפו. זה לא שכולנו יחד חייבים להיות מחוברים ואז עולים מדרגת לא לשמה לדרגת לשמה. אנחנו כולנו צריכים להימשך לזה, אבל כל אחד יקבל זאת לפי המאמץ שהוא נותן.

תלמיד: זאת אומרת, יוצא שאת הדעת אנחנו מקבלים מלמעלה כל אחד?

כן ודאי, אנחנו מקבלים את זה ישר מהבורא.

שאלה: אם כל מה ששלי שלכם וכל מה ששלכם שלכם, אז מי אני?

כשאתה מבטל את עצמך לגמרי, במידה הזאת אתה נדבק לבורא, ואז אתה נכנס לעולם העליון, לעולם שכולו טוב.

שאלה: האם לעבוד עבור הכלל זו עבודה על שינוי הגישה שלי כלפי יתר העולם במחשבות שלי?

ודאי שאנחנו צריכים לשנות את הגישה שלנו, את המחשבות שלנו, הרצונות שלנו לכל העולם, עושים זאת דרך עשירייה, מרגישים, בודקים, מתרגלים ואחר כך זה מתפתח עד לכל העולם. בעל הסולם וגם רב"ש כותבים שכך אנחנו צריכים לעשות.

שאלה: לפני שמגיעים למצב של "איש אחד בלב אחד", האם העבודה שאנחנו עושים כדי לעזור למישהו מבחינה כלכלית או חברתית בצורה פיזית ממש, גם נחשב לעבודה שלנו?

כן. בכל דבר שאנחנו יכולים לתקן את העולם, להביא את היחסים בין בני אדם לצורה המתוקנת, כול זה נחשב למאמצים שלנו בדרכנו ל-לשמה.

שאלה: מי זה העולם, הסינים והערבים והטורקים והרוסים והאוקראינים? האם יש איזו התפתחות באופן שאנחנו תומכים בעולם, במזרח התיכון או באירופה או באפריקה, איך אנחנו בדיוק תומכים, עוזרים לעולם?

אנחנו מדברים על העולם כולו, כמו שכותב בעל הסולם, לבן, צהוב, שחור, אדום, לא חשוב איזה בני אדם, כולם חייבים להגיע ל-לשמה ולעלות לדרגת החיבור, האיחוד, עם כולם.

תלמידה: האם זה כולל צעירים, מבוגרים, אנשים שאולי נפטרו או כאלה שעוד לא נולדו, גם אלה נכללים בעולם?

לא. זה כולל רק את אלו שנמצאים עכשיו בעולם מגיל 13 ומעלה.

תלמידה: כל העולם מגיל 13 ומעלה, גברים, נשים, כולם?

כן. עניתי לך כבר כמה פעמים.

שאלה: אנחנו לומדים שלשמה ניתנת מהשמיים ולא שאנחנו מקבלים את לשמה מכוחותינו, אבל אנחנו צריכים לעשות את היגיעה מעל הטבע שלנו. כשאנחנו מרגישים דחייה בעשירייה ומתעלים מעליה, האם אז הבורא נותן לנו את לשמה?

כן, בדיוק, לפי המאמצים שלנו.

שאלה: זה צעד מאד מרגש שאתה מחזיק אותנו מצד אחד ומצד אחר הבורא מחזיק אותנו. כשאנחנו מתפללים על התיקון הרי בכל רגע משתנה התסריט של החיים שלנו, וכשאנחנו מתפללים על כולם, אז משתנה גם הגורל של כל העולם, האם זה נכון?

כן.

תלמידה: אנחנו מתפללים עליכם בכל רגע בדיוק כמו על עצמנו, ואנחנו אפילו שוכחים את עצמנו. אני מאוד מתרגשת מכיוון שזה צעד מאד מאוד גדול שבפניו אנחנו עומדים, הדלת הזאת נפתחת, ונראה לי שיש הרגשה שכולנו כל כך מוכנים לזה. אנחנו שולחים לכם חיבוק ומודים לבורא שיש לנו מורה דרך כזה.

תודה לכם. ביחד נעבור אל העולם החדש הזה.

שאלה: אנחנו מבררים את המצב הרוחני שנקרא "לשמה". איך אנחנו יכולים לברר את המצב שנקרא "לא לשמה"?

כשאנחנו מבררים את כל הרצונות שלנו, המחשבות שלנו, הפעולות שלנו, ורואים שכולם הם לטובת האגו שלנו בלבד, זה נקרא לא לשמה. ואם אנחנו רואים שיש בנו רצונות, מחשבות, פעולות, שהם למעלה מהאגו שלנו, אז אנחנו קוראים לזה לשמה. לעבור מקיום אגואיסטי לקיום אלטרואיסטי, זה מה שנקרא לעבור מלא לשמה ללשמה.

שאלה: האם טוב יותר שגבר יהיה נשוי כדי להגיע ללשמה?

בזמננו כבר לא. בזמננו אין הבדל בין גבר לאישה, נשוי ולא נשוי, העיקר שהוא יהיה לא פחות מגיל 13, 14, כי אז כבר מדובר על תחילת הגבר, וכך גם על אישה מדובר.

שאלה: בזמן שקראנו את הקטע הגיעה תפילה לשלום העולם, אבל אני מרגישה שאני נמצאת בכלל במצב אחר. פעם זו הייתה תפילה דרך העשירייה ועכשיו זאת תפילה שכוללת את כל הכלי, האם משהו השתנה?

התחברנו כולנו יחד בכנס הזה וכבר רואים ומרגישים הרבה יותר מחוברים ממה שהיינו קודם. יוצא שאנחנו היום כבר קבוצה גדולה של מאות ואלפי אנשים שכולם מחוברים ולכן מרגישים זה את זה, מתפללים זה עבור זה, וכך מתחבקים בינינו. תראו איזה כנס גדול, מתי ראינו למשל את קבוצת מדריד שהתאספו שם כל כך הרבה נשים וגברים יחד, זה יפה מאוד.

שאלה: אנחנו רוצות להודות על הכנס המדהים הזה, לגברים שהם מאוד מחוברים וחזקים ומחזיקים, ולך רב יקר וגם לבורא, והיינו רוצות שהכנס הזה ימשך שבוע ונגיע עד ללשמה ונמשיך הלאה. איך אנחנו הנשים יכולות לעזור?

אתן יכולות לעזור כמו הגברים, העבודה שלכן צריכה להיות לא פחות חשובה מהעבודה של הגברים לחיבור בין כולם. דווקא נשים יכולות לגרום יותר לחיבור בין כל חברי בני ברוך יחד. לכן אני חושב שאין כאן שום הבדל בין גברים ונשים, יש אפילו עדיפות לנשים, הן יכולות לעשות הרבה יותר עבודה מהגברים, הן יכולות להיות מקושרות ביניהן יותר וכך לגרום לחיבור. תעשו בבקשה את העבודה שלהם.

החברה שעומדת לידך היא חברה ותיקה שלנו, היא הייתה אצלנו הרבה פעמים והיא בקשר איתנו, היא יכולה להיות מאוד פעילה אצלכם, ואם תיקחו דוגמה ממנה, אז תראו עד כמה זה מצליח. תודה לכם ובהצלחה.

שאלה: האם ההכרחיות זהה עבור כולם או לכל אחד הכרחיות משלו?

כל אחד צריך לשאוף להכרחיות שלו, להגיע למה שהוא נמשך, ובשבילו זה יהיה התיקון, ובתיקון הזה הוא יתכלל בתיקון הכללי העולמי.

תלמיד: האם אפשר לבקש מהבורא את ההכרחיות שלי, את מה שאני צריך?

כן, ודאי. אבל מה אתה צריך שהוא נחוץ לך, שהוא הכרחי? זה מה שחסר לך כדי לגרום לתיקון העולם. תבקש את זה ובוודאי שתקבל אם זה באמת נכון.

שאלה: תמיד יש בחירה בין טוב או רע בחיבור שלנו. כשאנחנו בוחרים בטוב, אנחנו מרגישים שזה ממש מושך אותנו בעצמו קדימה, האם זה נקרא "לשמה"?

כן. אם אנחנו מאחלים, רוצים, שיהיה טוב לכולם, אז זה "לשמה".

שאלה: מה צריכה להיות הגישה שלנו בכל השלב החדש שבו אנחנו נמצאים כדי להמשיך קדימה?

אנחנו צריכים להגיע עכשיו בפועל לאהבת אחים, כך שאני כל הזמן חושב לטובת החברים שלי בכל העולם. בזה נרגיש כמה אנחנו מתקרבים ללשמה ולתיקון הכללי.

שאלה: האם אמונה למעלה מהדעת היא מצב ביניים בין לא לשמה ללשמה? ואם כן, האם זה מעבר שקורה בבת אחת או שזה מעבר הדרגתי בשלבים?

זה מעבר הדרגתי בשלבים.

שאלה: הנשים שאיתנו מאוד חזקות. איך אנחנו יכולים לתמוך בהן ושיהיה לנו גם אותו חיבור שיש להן?

תנסו לקחת מהן דוגמה ולממש אותה בין הגברים. באמת יש קבוצות נשים הרבה יותר חזקות מקבוצות גברים. וזה לא נורא. אין כאן מה להתבייש. צריכים לקחת מהן דוגמה ולממש בין הגברים.

שאלה: מה היחס בין המצב של איש אחד בלב אחד כאדם פרטי או כעשירייה בכל הכלי העולמי למצב הזה של לשמה?

אם אנחנו נדאג לחיבור כללי ופרטי שלנו, שכל החיבורים הפרטיים וכל החיבור הכללי יצליחו להיות ממש כאחד, אז אנחנו מגיעים כבר לתיקון הכללי. אנחנו נתחיל לגלות שהעולם שבו אנחנו קיימים הוא כבר עולם העליון, לפי חוקים עליונים ופשוט הכול יתפתח ויתגלה בצורה אמיתית.

שאלה: החברות מהעשירייה יכולות להיכנס ללשמה אחת אחת, אז איך אפשר להגיע ללשמה כולנו בבת אחת?

כל אחד שמגלה אהבה לחברים זוכה ללשמה. לא צריכים להיות עשרה, לא צריכים כלום. אפילו אחד.

שאלה: לפני כמה זמן ענית לי כשהייתי במוסקבה שתמיד צריך לבדוק, לחשוב האם אתה בלשמה או בלא לשמה. עכשיו מטמבוב הגעתי לליטא, איפה שכולן מדברות בליטאית. אני מקנאה בהן כי הן יודעות לפחות שתי שפות והן עברו לרוסית כדי שאני אבין וחשבתי שזה ממש כמו להיות בלשמה כי הרגשתי את הלב שלהן, הרגשתי את הפתיחות שלהן. אמרת לחשוב ולבדוק, אז חשבתי כנראה שהן נמצאות בלשמה. במצב הזה.

ללא ספק הן התקרבו ללשמה מהר מאוד. אם הן כך עושות למען מישהי. כל הכבוד.

שאלה: קודם כל עלי לדאוג, כדי שכולם יגיעו ללשמה או שאני בעצמי אגיע ללשמה?

קודם כל את צריכה לדאוג לאחרים. קודם האחרים. אחרת זה לא יהיה לכיוון לשמה.

שאלה: אנחנו שומעים ממך תשובות להרבה שאלות שתמיד התשובה היא חיבור. ועכשיו כשאנחנו בפועל מנסים ליישם, אז אנחנו כאילו מגלים שכבה אחר שכבה ויש שם הרבה הבחנות ומצבים רגשיים. דווקא מתוך ההרגשה של מה זה חיבור. וזה סוג של התפתחות של גילוי הבורא בתוכנו, בינינו. וגם שמענו שלבורא יש שמות רבים, אז האם אפשר לומר שזו התפתחות רגשית שלנו, בינינו בקבוצה והאם זה גילוי הבורא בינינו?

כך זה יהיה.

תלמידה: אמרת עכשיו שאנחנו צריכים להגיע לאהבת אחים, במה המצב הזה שונה מחיבור ואיחוד שמדברים עליו תמיד?

חיבור, אחדות זה כשאתם מרגישים שאתם קשורים זה לזה והאהבה היא כשאתם מרגישים תלות, שאתם תלויים זה בזה. ורוצים מאוד לעזור אחד לשני, להיות אחד במקום השני בכל דבר.

שאלה: כשהכלי העולמי יכנס ללשמה האם העולם ישתנה?

כן.

שאלה: במאמר הוא מדבר לדאוג לאדם להכרחיות בקטע אחד ואחר כך הוא אומר בשאר הזמן יעבוד למען הציבור להושיע נדכאים ולכל בריאה בעולם הצריכה ישועה והטבה. מה זה לכל בריאה? למה הוא מתייחס פה?

לכל אחד ואחד. אפילו אם הוא לא חבר בקבוצה. כי אנחנו כבר מדברים על התיקון הכללי.

שאלה: רציתי לשתף, אתמול היה כנס מראה באזרבייג'ן. השתתפתי בו וממש זלגו לי דמעות של הודיה על החוויה שחוויתי, על זה שהרגשתי שאפשר לבטל לגמרי את כל הידיעות שלך, את כל החשיבה הרציונאלית, רק כדי להיות עקב לרגליהם של הגברים שלנו כדי שהם יוכלו להיכנס ללשמה. זו הרגשה נהדרת שבו נמצאים ממש בביטול מלא. ורציתי להודות על זה שהתחלנו לפחות להרגיש את הדברים האלה, שהם פעם לא הכרנו בכלל את הרגשות האלה. תודה לך.

תודה גם לכם.

שאלה: כשעברנו על המקורות היו שם כמה תנאים, לעבודה של לא לשמה. היו ארבעה או חמישה תנאים והאמת שהם קצת הבהילו אותי. הסיבות האלה, התנאים האלה הם הכרחיים לכולם או שלכל אחד יש תנאים משלו?

לכל אחד יכולים להיות תנאים משלו.

שאלה: בטקסט הוא אומר שצריכה קודם להגיע ללשמה, צריך קודם לחשוב על עצמי ואחרי זה על הקהל, על הציבור ובמקרים אחרים אנחנו לומדים שצריך בשביל להגיע ללשמה קודם צריך לעלות תפילה עבור החברים ורק אחרי זה על עצמנו. אז האם יש הבדל בין הקהל הכללי לחברים?

קודם כל היא צריכה לתקן את עצמה, כדי שתהיה לה אחר כך אפשרות לתקן את האחרים. זה בעצם הסדר. לכן צריכה לדאוג לתיקון שלה. ובמידה שהיא מקבלת את התיקון שלה, אז לדאוג לתיקון של החברים ומהחברים יותר, בצורה רחבה לתיקון הזולת ממש.

שאלה: בכנס המדהים הזה יש הרגשה כזאת שכאילו כולנו נעמדנו באיזה מעגל אחד, מסביב לכל העולם ואנחנו נמתחים, בונים את המעגל העצום הזה ומתקרבים לבורא. סוגרים את המעגל עוד ועוד. איזה עוד מאמץ צריך לעשות כדי לגרום לבורא שיעשה את החוק המרכזי בעולם "ואהבת לרעך כמוך"?

בדיוק מה שאתה אומר שזה הדבר הכי חשוב. שהחוק הזה "ואהבת לרעך כמוך" הוא יהיה החשוב ביותר, הגבוה ביותר, ישלוט בעולם והזולת זה כולם, זה כל האנשים שבעולם.

תלמיד: איזה עוד מאמץ אנחנו צריכים לעשות כדי שזה יקרה? דווקא עכשיו. לא אחר כך, אלא דווקא עכשיו בכנס הזה. אחרי שעשינו כנס מדהים זה מה שיקרה, הבורא דווקא ישמח.

שאנחנו נבין שהדבר הכי חשוב בעולם זה הקשר בינינו, בין כולנו. שכולם יבינו את זה, יכירו, שאנחנו רוצים או לא, קרובים לזה או רחוקים, אבל החיבור של כולם לעם אחד של כל המדינות, למדינה אחת, לאנושות אחת, זה התיקון השלם של העולם. וזה מתקרב אלינו ואנחנו עוברים את כל זה בחבלי לידה.

שאלה: האם אנחנו עכשיו נמצאים בלא לשמה?

בינתיים עוד בלא לשמה, על הגבול לשמה.

תלמיד: איזה מאמץ צריך לעשות - כל מי שמשתתף, גברים, נשים וגם כל מי שצופה בנו - כדי לעשות את הצעד האחרון עכשיו?

אנחנו צריכים להתקרב בצורה לבבית זה לזה עם הלבבות שלנו, שכולם, כולם יפעמו בתיאום, בבת אחת. שכולנו נרצה להיות בקשר זה עם זה, ומה שהשני צריך שאני גם ארצה ושאני אוכל לתת לו את זה.

תלמיד: כדי לרצות שיהיה טוב לאחרים האם צריך לדעת מה החסרונות שלהם?

כן ולא. כי בעצם באופן כללי אנחנו יודעים מה האדם צריך, מה הוא רוצה, מה מתחשק לו. כולנו דומים בזה. וכל הבעיות הפרטיות שיש לכל אחד ואחד הן קיימות וגם יישארו עד שלא נתחבר יחד לגוף אחד.

שאלה: מה בדיוק אנחנו מקבלות כשאנחנו בהשפעה, מה אנחנו מקבלות מלמעלה כדי לתת?

הכול. אם מישהו רוצה לקבל כדי לתת הוא מקבל את הכול. כי לא מקבל אלא רק מוסר.

שאלה: האם לשמה יש כמה דרגות?

כן. יש כמה דרגות בלשמה אבל זה עכשיו לא חשוב לנו.

שאלה: אם אנחנו מרגישים צורך בצורה טבעית לעשות טוב לאחרים, איך אנחנו יכולים להפוך את התכונה הטבעית, או להתגבר עליה כדי בכל זאת להגיע לשמה בצורה רוחנית באמת?

רק בחיבור, יותר מזה אנחנו לא צריכים שום דבר.

שאלה: ילדים זה העתיד. האם אנחנו צריכים לעשות פעילויות כלשהן כדי לחנך אותם לחיבור, ואם כן אז איך לדבר איתם בתהליך חינוך כזה?

רק לחיבור. בלי דברים גבוהים, אלא רק כדי להראות להם שהחיבור הוא תמיד הכי טוב. ומי שמגיע לחיבור אז מגיעה לו מתנה, מגיע לו פרס. ללמד אותם איך להתחבר זה אל זה. זה מה שאני ממליץ.

שאלה: איך הנשים הפכו לקבוצות כל כך חזקות, מה הן עושות היום אחרת מקודם?

זו התפתחות. אנחנו נמצאים באבולוציה, ובאבולוציה הזאת יש שינויים, פעם לכאן ופעם לכאן. עכשיו מגיע זמן נשים. הן מתחזקות, מתחברות ועוזרות לנו לצאת ממצרים - מהעולם הזה לעולם של לשמה.

שאלה: האם יש משהו שעשינו שאנחנו יכולות להתמקד שעשינו והוא כל כך טוב ואנחנו יכולות לעזור לאחרים?

כן. אתן צריכות לדבר על זה, ללמד, להפיץ.

שאלה: בפיטר התאספו אנשים מאוד שונים. כאלה שיש להם ותק של חודש ועד כאלה שלומדים עשרות שנים. במה אנחנו צריכים להיות דומים או שונים בחיבור שלנו, איך לבנות את זה נכון?

שום דבר. תשתדלו להיות אחד שלם. כמו במשפחה, יש קטנים, יש גדולים, הורים, ילדים, אבל בסך הכול כולנו יחד.

שאלה: אנחנו לא רוצים לדחות את הכניסה לשמה לכנס הבא. איך אנחנו יכולים עכשיו כולנו יחד להיכנס ללב אחד של האחר.

על זה אנחנו מדברים כל שיעור. וגם מחר נדבר על זה, וגם מחרתיים. אז אנחנו כל הזמן נמשיך להתקדם.

תלמיד: אנחנו רוצים לשתף במצב שלנו. יש פה מצב שאנחנו רוצים לחבק את כל העולם, את כל הכלי העולמי בלב המשותף של כולנו. אנחנו רוצים להודות לבורא והודיה מיוחדת למסור לך. הבאת אותנו לזה שאנחנו כבר מרגישים, אנחנו כבר רואים שאנחנו יכולים לכלול בתוכנו את העולם כולו. ולחיים ענק "בני ברוך".

תודה רבה.

שאלה: איך אפשר להעביר לגברים חיבור חזק בין הנשים ורצון גדול לגדלות הבורא, איך לעשות את זה נכון?

אני לא יודע איך להגיד לכן. נשים, בגדול, מבינות איך להשפיע על גברים. אתן אומרות לי שאתן לא יודעות. איך זה יכול להיות?

תלמידה: תפילה, בקשה, דמעות. לא תמיד עובד. מה לעשות עוד כדי שכל הגברים, לא רק שלנו, אלא של כל הכלי העולמי ירגישו את הרצון הגדול של הנשים?

לא יודע, באמת. אני חושב שאם נשים רוצות, הן יכולות לעשות עם הגברים מה שהן רוצות. רק שלא יזניחו את הגברים, שלא יעזבו אותם. ואז הכול יצליח. האמת, הגברים חלשים בפני הנשים. גברים תמיד מרגישים את עצמם בפני אישה קצת כמו בפני אימא. ולכן הגבר במשהו מפחד ממנה - בפנים, בעומק הנשמה. אז תנסו להתייחס לגברים קצת כמו מורה. ואז אתם תראו כמה אתן יכולות להשפיע עליהם בצורה חיובית.

שאלה: אנחנו מודות מכל הלב על הכנס הנפלא. עברנו אותו יחד. כמו שהחברים אמרו בהכנה זה לא השיעור האחרון - זה השיעור הראשון. איך אנחנו יכולים להגדיל ולא לפספס מתוך הלב את מה שאנחנו מרגישות עכשיו בלב אחד, איך כל הזמן להכפיל ולהגדיל את זה כל יום?

אנחנו נתחבר ואנחנו נשמור את זה בתוך הלב המשותף שלנו כל יום ויום. זה מה שנעשה. ויש לנו כל יום שני שיעורים, בדיוק כמו עכשיו. ואפשר לעשות את כל זה. ואני אשתדל להופיע בפניכם כל יום ואתם בפני. וככה נתקדם. סיכמנו?

תלמידה: ענית לחבר מגרוזיה שחיבור זה קשר ואהבה זה תלות. איך לממש את שני המושגים האלה, חיבור ואהבה, בעבודה שלנו בהפצה, במיוחד אחרי כנס נפלא כזה?

על הפצה אני לא יכול לדבר עכשיו. זה נושא מאוד רחב. אנחנו פשוט צריכים לספר לכולם ככל האפשר.

שאלה: זה הכנס הראשון שאנחנו השתתפנו בו כעשירייה ובנינו חיסרון. הבנו שאנחנו לא מסוגלים להתפלל, ולא מסוגלים לפתוח את הלב. אנחנו רוצים להגדיל את החיסרון הזה ולהעלות תפילה מכאן והלאה, מה אתה ממליץ לנו?

אני ממליץ לחבר את כולם לכולם - כולנו יחד. למעלה מהשפות, מהזמנים, מכל ההבדלים בינינו. כי ברוחניות אין הבדלים כאלו. בואו אנחנו נעלה למעלה מכל ההבדלים, נתחבר שם בלב שלנו הכללי ובזה אנחנו נצליח לראות את עצמנו בעולם שכולו לשמה. כל טוב לכם.

(סוף השיעור)