שיעור 18.10.2016- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 585, מאמר ע"ב: "הבטחון הוא הלבוש להאור"

"הבטחון הוא הלבוש להאור, הנקרא חיים. כי יש כלל "אין אור בלי כלי". נמצא, שהאור, הנקרא אור החיים, אינו יכול להתלבש, אלא שמוכרח להתלבש באיזה כלי. והכלי, שאור החיים מלובש, נקרא בדרך כלל "בטחון". שפירושו, על כל דבר קשה, הוא רואה שבידו לעשות.

נמצא, שהאור ניכר ומורגש בהכלי של בטחון. ומשום זה מודדים את החיים שלו, בשיעור שמדת הבטחון, מתגלה שם. כי הבטחון שיש בו, בזה הוא יכול למדוד שיעור גדלות החיים שבו.

ומשום זה האדם יכול לראות בעצמו, שכל זמן שהוא נמצא בהרמת החיים, הבטחון מאיר לו על כל דבר ודבר, ואינו רואה שום דבר, שיכול להפריע לו על מה שהוא רוצה. וזהו מטעם, שאור החיים, שהוא כח מלמעלה, מאיר לו. שיש בידו לעשות בכוחות על אנושיים, היות שהאור העליון אינו מוגבל, כמו כוחות גשמיים.

מה שאין כן כשהאור החיים מסתלק ממנו, שזה נקרא שירד מרמת החיים שהיה לו, אז הוא נעשה לחכם וחוקר. ועל כל דבר הוא מתחיל לחשוב את הכדאיות שלו, אם כן כדאי לעשות את הדבר או לו. ונעשה מתון, ולא תוסס ובוער, כמו מטרם שהתחיל לרדת מרמת חיים שלו.

אבל אדם, אין לו שכל שיגיד, שכל החכמה והפקחות שזכה עכשיו לחשוב על כל דבר, הוא מטעם שנאבד לו רוח החיים, ממה שהיה לו אז. אלא הוא חושב, שעכשיו הוא נעשה פיקח. ולא כמו שהיה מטרם שנאבד לו אור החיים. אלא אז הוא היה פזיז, על דרך "עמא פזיזה [עם נמהר]".

אמנם הוא צריך לדעת, את כל החכמה שהשיג עכשיו, היא באה לו מחמת שנאבד לו רוח החיים, מה שהיה לו מקודם. שאור החיים מה שהקב"ה נתן לו אז, הוא היה המודד לכל המעשים. אבל עכשיו, שהוא בזמן הירידה, לכן יש עכשיו כח להסטרא אחרא לבוא אליו, עם כל הטענות הצודקות שלהם.

והעצה לזה, שהאדם צריך לומר: "עכשיו אני לא יכול לדבר עם הגוף שלו ולהתוכח עמו". אלא שיגיד: "עכשיו אני מת, ואני מצפה לתחית המתים".

ויתחיל לעבוד למעלה מהדעת, היינו שיגיד להגוף שלו: "כל מה שאתה טוען, אתה צודק, ולפי השכל אין לי מה לענות לך, אבל אני מקוה, שאני מתחיל לעבוד מחדש, ועכשיו אני מקבל עלי תו"מ, ועכשיו אני נעשה גר, וחז"ל אמרו "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי [גר שנתגייר, דומה לקטן הנולד]", ועכשיו אני מצפה לישועת ה', ובטח הוא יעזור לי, ואני שוב אכנס לדרך הקדושה. וכשיהיה לי כח דקדושה, אז יהיה לי מה לענות לך. אבל בינתיים אני מוכרח לילך למעלה מהדעת, כי עדיין חסר לי דעת דקדושה. אם כן, אתה יכול לנצח עם השכל שלך. ועלי, אין לי מה לעשות, אלא להאמין באמונת חכמים, שאמרו, שאני צריך לקיים תו"מ באמונה למעלה מהדעת. ובטח עלי להאמין, שבכח האמונה נזכה לסיוע מן השמים, כמו שאמרו חז"ל 'הבא לטהר מסייעין אותו'"."

סדנה

אנחנו צריכים להגיע למצב שנהיה דומים לבורא, וודאי שזה בהדרגה, לא בבת אחת ולא בכל המידה, אלא במנות קטנות. אבל אם הבורא הוא כוח ששולט בכל המציאות, אני צריך להיות דומה לו בזה שאני מרגיש את עצמי שגם כן שולט בכל המציאות, ואז אנחנו מתחברים, נמצאים בהשתוות הצורה. איך יכול להיות שהנברא הוא מגיע למצב שהוא שולט בכל המציאות כמו הבורא? זאת השאלה הראשונה שלי.

שוב אני חוזר, הבורא הוא שולט בכל המציאות, זה הכל שלו, הכוח היחיד "אין עוד מלבדו", איך יכול להוית שנברא כדי להגיע להשתוות הצורה עם הבורא, צריך גם כן להרגיש את עצמו שהוא שולט בכל המציאות?

*

אז מה זה סדר פעולת הביטחון? מהו הסדר קבלת הביטחון? מה עלי לעשות כדי לרכוש את הביטחון? כי בלי הביטחון אני לא אוכל לגלות את האור. אך ורק לפי מידת הביטחון האור מתלבש בו.

*

אם את הביטחון אנחנו מקבלים מלמעלה וודאי כמו כל תיקון, כמו כל דבר שחוץ מרצון לקבל שלנו, איזו פעולה אני צריך לעשות כדי לקבל מלמעלה ביטחון? איזו פעולה שלי מזמינה מאור, כוח שמביא לי ביטחון?

*

התשובה הנכונה היא, שאם אני מעביר ביטחון לחברים, מזמין בהם הרגשת הביטחון, אז אני מתחיל להרגיש שחסר לי, בצורה נכונה חסר לי, זאת אומרת חסר לי כדי להשפיע, כדי להעביר להם. ואז אני זכאי לקבל מלמעלה את הרגשת הביטחון, את כוח הביטחון. כי תמיד אנחנו אומרים שאתה יכול לקבל מלמעלה רק מה שאתה מעביר הלאה, בתור עליון לקבל מעלי עליון כדי להעביר לתחתון, רק בצורה כזאת אנחנו עובדים. אי אפשר לעבוד במערכת עגולה אינטגרלית לקבל משהו בלי שאתה מעביר את זה למישהו. זאת אומרת, שאתה עובד לפי החיסרון של התחתון ואז אתה זכאי לקבל מילוי בשבילו מהעליון.

אבל אין לי בינתיים ביטחון, אז מה אני עושה כדי להתחיל להשפיע לחבר ולהצטייד בחיסרון כדי לקבל את הביטחון מלמעלה, אז מה אני משפיע לו, איך אני עובד? אני לא יכול לפנות למעלה בלי שאני אקבל חיסרון לביטחון, אז אני צריך להשפיע אותו לחברים, לכן מה אני משפיע?

(סוף השיעור)