009_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/poD2kvY9?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה'. חלק ה'

עם אור פנימי

תלמיד: ...

רב"ש: שאנו לומדים כתר, שנזדכך ד' ג', אז הוא מכתר צריך לתת לחכמה חכמה, אז אחור, הפנים שלו שהיה חסדים, נעשה עכשיו לבחינת, איך אומרים ...

תלמיד: אחור.

רב"ש: אחור. ומה משמש עכשיו חכמה. נשאלת שאלה, יש לו ד' ג' או לא? אין לו ד' ג'. אם כן, אין לו חסדים. רק מה נשאר לה? מה שיש ג' ב', כך משמע. נראה עוד קטע. שאנו אומרים שיש לחכמה ג' ב', היה לו חכמה? כן. עכשיו שאנו אומרים, שחכמה לאחר שקיבלה את הט' אורות, נותן לבינה הארה לבדה פנים בפנים, מה הפירוש? איזה הארה נתנה? מה שמכאן, ו"ק דזכר נתנה, שהוא קומה דבחינה ב'. אז הקומה הזאת, שנמצא בחכמה, עדיין יש חכמה, או אין חכמה? אם הוא אומר, הפיכת פנים בפנים נקרא שעליון משמש עכשיו עם חסדים, משמע שנזדכך, שלא משתמש מחס.. מחכמה.

וכאן יש עוד שאלה, שאנו לומדים כלי דחכמה, שיש לו ב' דעביות וג' דהתלבשות, שהם הפיכת פנים על חסדים, הוא דווקא מזמן שהזדכך לבחינה ב', אז הוא משמש מחסדים, או אפילו מבחינה ג' שנזדכך, כבר משמשת מחסדים ולא מחכמה?

או שיעשה הבדל לזה, כמו שהוא רוצה לומר. היינו, בזמן שנזדכך בחינה ג' עדיין נשאר בחינה ב', יש לו חכמה. אז מה שאם יש לו חכמה? אם כן נשאלת השאלה, מה היא נותנת אז? לתחתון נותן חסדים, ולעצמו משאיר חכמה. יכולים לעשות ככה, אבל לא כתוב, אני לא רוצה לומר.

יש מדרגה שלמעלה שמאירה, כאן אין מדרגה שלמעלה, שג' נזדככה. קשה לי, מג' או ב'? שגם מקודם שב' נזדככה, יש לה עדיין אור הפנים, יש לו עדיין אור החכמה. רק מה, שאם צריך לתת לבינה, אז מבחינה זו הוא נעשה, אה, היא משמשת עם חסדים, אבל לעצמה עדיין נשארת בחכמה, עד שנזדכך מבחינה ב'. יכולים לומר משהו, אבל לא כתוב. בפנים אין הכרח.

תלמיד: כפי …

רב"ש: כפי מה שהוא אומר, מתי אני לומד מטי בכתר? אם מג' לבד עולה, או ג' ב'. מה ההבדל? אם מג' עולה כבר מטי בכתר, לא יכול לומר. עדיין מאיר חכמה ב', אז אני מוכרח לומר לא מטי בחכמה מג' ב' נזדככו.

אם אני אומר, ג' ב' נזדככו משמע מכאן, מטרם שב' נזדכך יש לה עדיין חכמה, יכולים לומר, רק מה שמפנים בפנים רק לטובת התחתון. אם אני אגיד ככה, יכולים לומר, אבל זה לא כתוב. אמרתי מקודם, מביא עוד ראיה, שאני לא יכול לומר מטי בכתר, מטרם שלא מטי בחכמה.

תלמיד: עביות …

רב"ש: אז נמצא, מטרם שנזדכך ב', אין עדיין מטי בכתר. ומה שיש פנים בפנים נגיד, שרק לצורך בינה. יכולים לומר כך, אבל אין, לא איך אומרים, כאן לא כתוב זה. יכולים לומר שכתוב גם כן, אבל …

תלמיד: לומר …

רב"ש: ... חכמה, לא ככה, מה שאומר שהפנים נשארו מקומה יכולים לפרש כך, נעשה שתי הבחנות שהזדכך מבחינה ג', אז הזיווג הב' ביתין, כי הוא רוצה להשתוות לבינה, ונעשה בחינת חסדים עבור בינה. ולעצמה עדיין מאיר חכמה.

מה שאין כן, שנזדככה מבחינה ב' לא' אז, אז נעשה מטי בכתר. נמצא אז שאין חכמה במדרגה כבר. מדוע מטי דכתר לא נותן להאיר חכמה? נמצא, בזמן שנתן בחינה א' לכלי דבינה, כבר לא היה חכמה במדרגה.

אז מה זה נפקא מינה? אפילו שהיה חכמה מדרגה … הוא אומר, על ב' לא היה חכמה … בוודאי חכמה, אבל כאן לא ניכר חיסרון, הוא ניכר השלכות שאנחנו אומרים, מטי בכתר, מטי בחכמה, הולך על הלאה.

תלמיד: זה לא מטי בחסד.

רב"ש: כן, אם כן מה אנחנו צריכים להתחיל?

תלמיד: ובכל המתבאר.

רב"ש: ובכל המתבאר דף שכ"ז, טור א', ובכל המתבאר.

תבין היטב את סדר לידת אור החסד הראשון בבחינת הגדלות שלו. המובא בדברי הרב דף שכ"ג אות ל"ט. וקיצור דבריו שחזר להיות, לא מטי בכתר, האור נסתלק מכלי דכתר, ואז מטי בחכמה שירד אור של חכמה שהיה בכתר אל החכמה, אל הכלי דחכמה, ואז הז' בנים שיש בבינה הם גדולים, ואז בינה עולה לחכמה מחמת החשק שיש לה להדבק עמה, ואז יורדים ז' אורות, שהיו בכלי דבינה, יורדים ז' אורות וניתנות להחסד פב"פ. עכ"ל.

פירוש, איך יצא גדלות של זעיר אנפין? למדנו, בזמן שהייתה מטי בכתר, לא מטי בחכמה, וחכמה נזדככה ונתנה השיריים, השארית שלה על בחינה א' לכלי דבינה, אז נקרא הבחינה א' שהם קטנים, תינוק הצריך לאימו ולא יכול להיוולד.

רק מתי נולד זעיר אנפין, היינו, כלי ד... שהוא הכלי הראשונה של זעיר אנפין? כשחזר להיות לא מטי בכתר. ואז מטי בחכמה, ואז בינה עולה לחכמה, ואז בחינה א' שהיה בכלי דחכמה, יורד לכלי דחסד.

מה זה נותנת לנו? בשביל מה אנו צריכים כל הסדר הזה, כל ההשתלשלות הזו מטרם לצאת לזו"ן? תראה מה שהוא מפרש. פי' מה זה מטי, מה זה לא מטי בכתר? כי חזר ונזדכך הזכר, נקבה דכתר, שהם ד' ג' ונסתלקו למעלה אל הכתר השורשי, זאת אומרת, אור הכתר שהיה מקודם מלובש בגוף דגלגלתא, ועלה למעלה והוא עומד תחת המלכות דראש דגלגלתא.

ואז הפך הכלי דכתר את פניו, מה היה פנים שלו? חסדים למטה, ונתן את השארית שלו, שהם זו"ן דחכמה להכלי דחכמה, פניו למטה, פניו למעלה, מתבלבלים. ונתן את השארית שלו, שהם זו"ן דחכמה להכלי דחכמה, וחזר בחינת הפנים של הזו"ן דחכמה למקומו כבתחלה, היינו, כיוון הפנים של כתר, צריכים לומר שהוא חסדים, נעשה מטה בחשיבות, והפך את האחוריים שלו שהיה לו חכמה, לפנים. היינו, שמשפיע עכשיו פנים, וחזרה הפנים לחכמה. בזמן שהיה מטי בכתר, היה לא מטי בחכמה.

עכשיו חכמה שוב משמש עם הפנים שלו, היינו חכמה, זה הפנים של חכמה. ואז שהיה חכמה בכלי דחכמה, "בינה עולה לחכמה". כלומר שהבינה והחכמה נעשו לכלי אחד, ע"ד או"א עילאין עם ישסו"ת שנעשו לפרצוף אחד.

זה צריכים לזכור, שזה עניין אחר לגמרי. זאת אומרת, באמת זה למדנו בעולם אצילות. בעולם אצילות למדנו ששם היה צמצום ב', לכן הבינה נתחלקה לשתי מדרגות, לאבא ואימא, שנבחן לשלמות מטעם כי חפץ חסד היא, וישסו"ת שהם צריכים חכמה ואין להם, הם בלתי שלמים, אז נחלקו אבא ואימא שנקרא חכמה, וישסו"ת שנקרא בינה, גם בזה מתבלבלים.

מצד אחד, אתה שומע? מצד אחד, אנו אומרים שאבא ואימא וישסו"ת, נקראים בינה דמ"ה, קומת בינה. היינו, ה' ראשונה. ומי נקרא י' הוי"ה? חכמה דמ"ה, אריך אנפין. ומצד השני אנו לומדים אחרת, שאריך אנפין נקרא כתר, וראש דאריך אנפין נקרא קוצו של י'. ומפתח הזה נקרא י' הוי"ה, חכמה, אבא ואימא עילאין, אבא, ע"ב. וה' ראשונה נקראת בינה. מיהו? מחזה עד הטבור זה ישסו"ת.

נמצא, שישסו"ת הוא בינה, ה' ראשונה דהוי"ה, והיא נקראת בינה יוצא לחוצה העיקרית, ואבא ואימא נקרא ע"ב, י' הוי"ה, חכמה. ומשם היו, בזמן שלא היה לאבא ואימא חכמה, היה נבחנים שתי פרצופים, אבא ואימא וישסו"ת.

רק לאחר שהיה עליית מ"ן, ואבא ואימא עילאין עלו לג"ר דאריך אנפין וקיבלו חכמה, אז אבא ואימא וישסו"ת נעשית מדרגה אחת. אז הוא אומר, חכמה בינה נעשה מדרגה אחת שם. עכשיו הוא רוצה לומר, אותו דבר כאן.

בזמן שלא מטי בחכמה, אז הוא חושב בינה למדרגה שנייה מחכמה. מה שאין כן, אני אומר, מטי בחכמה, זה כבר יש חכמה בכלי דחכמה, אז נעשה חכמה בינה מדרגה אחת כדוגמת אבא ואימא וישסו"ת. זה באופן עקרוני, זה לא דבר אחד כמו שם.

מדוע, שם הם שניהם קומה אחת, וכאן הוא רוצה לומר גם כן קומה אחת. מצד מה הם קומה אחת? למדנו, מטעם שעל זיווג שנעשה על שני ביתין בכלי דחכמה, ואור הזה ירד לכלי דבינה ונתן הבחינה א', שנזדכך חכמה באותה בחינה א', זה נקרא בן ותולדה לגבי בינה, גם את זה לא חושב. רק מה בא בחשבון? בחינה ב' שיש בבינה. נמצא, כאילו חכמה בינה הם שתי הבחינות, אבל נפרדו זה מזה וזה שייך חכמה, זה שייך בינה. ואז במצב כזו, אז זו"ן שצריכים בהארת חכמה, שאין חכמה נקראת תינוק הצריך לאימו, שנשאר בכלי דבינה.

מה שאין כן, שאני אומר מטי בחכמה, הבינה נעשה אחת מחכמה, זה נקרא בינה ללא חכמה. ואז הבחינה א' שיש בכלי דבינה, כבר יש להם חכמה, למי מותרת חכמה? אז בינה, בינה עולה מתחברת עם חכמה והשארית של בינה היינו, בחינה א' יורדת לכלי דזעיר אנפין לכלי דחסד שלה.

ומתוך זה, נמצא אותו החסד שהוא בכלי דבינה, שמקבל הארת אור החכמה, מדוע? להיות הכלי דבינה מיוחד עם אור החכמה, כנ"ל. ונמצא החסד שב לבחינת ג"ר, שב לבחינת חכמה, לא כמו מקודם היה תינוק הצריך לאימו, המכונה שנעשה גדול.

וזה אמרו, ואז שבינה עלה לחכמה, בזמן שמטי בחכמה, ''ואז ז' הבנים שיש בבינה הם גדולים ואינם צריכים לאמם" כלומר, שהשיגו בחינת הארת חכמה וג"ר, שבזה נבחנים הז"ת לגדולים, כמבואר.

וכבר נתבאר לעיל, שבטרם, שאור החסד משיג את הגדלות, את אור החכמה, אינו יכול להתפשט למטה, כי אינו יכול להפרד מהכלי דבינה, מדוע? שהוא כל החיות ועצמות שלו מבחינת ג"ר, כל בחינת שלמות שיש לו, רק מבחינת בינה, שהיא כחפץ חסד. ונבחן ע"כ, שהוא צריך לאמו, אמנם עתה, שכבר השיג זעיר אנפין אור החסד, את אור החכמה עצמו כבר אינו צריך ליניקת הכלי דבינה. כחפץ חסד, וזה אמרו, ואז "ואינם צריכים לאמם". לבחינת בחינת בינה, אלא שיש לו שלמות מכוח החכמה.

הוא שואל, כאן משמע שזעיר אנפין לא יכול להיוולד מקטנות, רק מגדלות שיש לו חכמה. אנחנו למדנו בכמה מקומות שזעיר אנפין קטנות גם כן, זה נעשה מצמצום ב'.

יש תיקונים. אני רוצה עוד לבאר את השאלה ראשונה ששאלנו, איפה אנו מוצאים, שזעיר אנפין נולד בקטנות? אני רוצה לראות. פעם הראשונה שנולד ז' תחתונות דקטנות בעולם הנקודים. זה קשה מאוד, זה לא נקרא זעיר אנפין. זה נקרא הראש דאבא ואימא, מה שהיה בראש מתפשט לגוף, אין שם זעיר אנפין. איזה זעיר אנפין יש שמה?

שם למדנו, בכלל אינו דומה פרצוף זעיר אנפין, שאנו לומדים זה בעולם אצילות, שזאת היא פרצוף בפני עצמו לז' תחתונות דנקודים, שהוא רק גוף דנקודים, לא פרצוף בפני עצמו. אבא ואימא ראש דנקודים, וז' תחתונות דגוף דנקודים. כמו שאני אומר, פרצוף ע"ב, יש לו ראש וגוף, אז אני אגיד, הגוף שלו נקרא זעיר אנפין? רק מה שיש בראש מתפשט בגוף.

הז' מלכים, גם כן אנו מכנים אותם, שהם הגופים של ראש דאבא ואימא, וגופים של ראש דישסו"ת. אם אני אומר, שז"ת דנקודים הם בפרצוף זעיר אנפין, רק מה שיש ראש הוא בגוף, אז הוא שואל, אם הז' מלכים גם כן נבחנים לגוף …