מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים".

המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד.

ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן.

במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 463-464

ההתכחשות לאנטישמיות

מטרות:

ההתכחשות לאנטישמיות.

מהו החסם שמונע מאנשים לשמוע על אנטישמיות?

זרימה:

התכחשות לשואה.
התכחשות יהודי אירופה לאנטישמיות.
מנגנון ההתכחשות והדחיה.
התכחשות הישראלים לאנטישמיות.
ההתמודדות עם ההתכחשות.

פתיח:

מדד האנטישמיות 2014: 26% מהבוגרים בעולם הינם בעלי דעות אנטישמיות. כ-49% מהמוסלמים בעולם הם אנטישמים, 24% מהנוצרים. (כ60 מליון נוצרים באירפה אנטישמים).

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%93_%D7%94%D7%

11/2014: האם בניו יורק מסוכן ליהודים? ראש עיריית ניו יורק הורה להגביר את האבטחה סביב בתי הכנסת והמוסדות היהודיים בעיר מחשש לאירועים אנטישמיים. רון פודכלבניק, עיתונאי ברשת חדשות יהודית המתגורר בעיר, מספר על האווירה המתוחה בקהילה המקומית: "כבר בחודשים האחרונים אנחנו רואים עלייה הדרגתית של כל מיני התקפות נגד יהודים בניו יורק. לא כל כך מדווחים על זה, אומרים שזה דברים יוצאים מן הכלל".

http://news.walla.co.il/item/2803284

התכחשות לשואה

סקר עולמי רחב היקף שערך ארגון "הליגה נגד השמצה", העלה שכשני שלישים מעולם לא שמעו על השואה או סבורים שהדיווחים ההיסטוריים על אודותיה מוגזמים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4519362,00.html

למה מתכחשים לשואה?

התכחשות יהודי אירופה לאנטישמיות

10-08-2014 הגרדיאן: האנטישמיות באירופה - הכי גרועה מאז הנאצים

בכתבה סוקר כתב העיתון מספר אירועים אנטישמיים חריפים שאירוע במהלך החודש האחרון:

שמונה בתי כנסת הותקפו בצרפת, האחד, בפריז, הותקף על ידי המון זועם של 400 מוסלמים, כשהקהל צעק "מוות ליהודים" ו"לחתוך את צוואריהם של היהודים". גם בגרמניה המצב בעייתי, שם ריכוז המוסלמים במדינה הולך וגדל: בקבוק תבערה נזרק לעבר בית כנסת (שהושמד באירועי הפוגרום של 'ליל הבדולח') ואילו אימאם מברלין קרא "להשמיד את היהודים הציוניים... לספור אותם ולהרוג אותם, עד האחרון שבהם". יהודי הותקף בהמבורג במהלך הפגנה פרו ישראלית, יהודי חרדי בברלין קיבל אגרוף לפנים ועוד תקריות נוספות.

"מדובר בתקופה הגרועה ביתר מאז תקופת הנאצים", אמר לעיתון נשיא ארגון הגג של יהודי גרמניה דייטר גראומן, "ברחובות אפשר לשמוע משפטים כגון 'יש להכניס את היהודים לתאי הגזים' ו'יש לשרוף את היהודים' - לא שמענו דברים כאלה בגרמניה מזה עשרות שנים. מדובר בשנאה טהורה נגד היהודים, לא נגד ישראל. ולא רק מדובר בתופעה גרמנית". בבלגיה, אישה הורחקה מחנות שם אמרו לה "אנחנו לא מוכרים ליהודים". ברומא מצאו בעלים יהודיים של חנות צלבי קרב על חלונות הראווה, וגרפיטי: "יהודים, הסוף שלכם קרב". רבה של אמסטרדם הותקף בביתו (זו הפעם החמישית), שתי נשים יהודיות הותקפו לאחר שתלו דגלי ישראל.

http://antisemitism.org.il/article/89745/%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%90%

מה ההסבר לכך, שגם אחרי השואה היהודים מתכחשים למציאות? האם לא למדנו משהו?

האם יש הבדל בין ההתכחשות של אז להיום?
אז לא היתה מדינה, היום יש. האם זה משפיע על האדם?

אנטישמיות גלויה וסמויה: אנשים באירופה מרגישים שקיימת דחייה כלפי ישראל והיהודים, אך מייחסים אותה לסכסוך הישראלי ערבי, ולא לאנטישמיות. וזה מבחינתם דבר פתיר ולכן לא כל כך חמור, לעומת אנטישמיות שאין מה לעשות נגדה, כי היא שנאה ללא סיבה.

איך האדם הפשוט יכול לדעת, האם היחס אליו נובע מסיבה פוליטית-מדינית או שמדובר באנטישמיות ושנאה לשמה?
האם פתרון הסכסוך הישראלי ערבי יפתור את בעיית האנטישמיות?
אנשים מרגישים חסרי אונים מול אנטישמיות, האם יש מה לעשות נגד התופעה?

מנגנון ההתכחשות והדחיה

שימוש במנגנוני הגנה: אדם שלא יכול לשאת לאורך זמן את תחושת החרדה שמכאיבה לו, הוא צריך להפעיל מנגנונים שמרגיעים ומכונים "מנגנוני הגנה". למשל: הדחקה - סילוק דחפים או מחשבות מרמת המודע לרמת הלא מודע, המאיימים על ה"אני". תגובת היפוך - מנגנון זה מסתיר את הדחפים והמשאלות האמתיים על ידי התנהגות הפוכה מהדרישות של הדחפים. בידוד - הפרדה בן החלק הרגשי לחלק התכני של המחשבה, זיכרון או דחף שמאפשר להפחית מעוצמת החרדה. השלכה - "האני", מסלק רעיונות או רגשות המאיימים עליו ומייחס אותם לאחרים. הכחשה- מאפשרת לתוכן המאיים לעלות למודע, אך מלווה אותו בטענה שהתוכן הזה הוא איננו נכון "לי זה לא יקרה", מבטא הכחשה של איזה שהוא איום מציאותי. רציונליזציה - אדם מספק לעצמו הסבר הגיוני וסביר להתנהגותו הנובעת מדחפים יצריים שאינם מקובלים על ה"אני". במקום להודות במקור היצרי של ההתנהגות, אדם משקיע אנרגיה בהסברים שלעתים הגיוניים אך מאולצים ודחוקים. בארה"ב וגם באירפה, אנשים חיים בכלוב של זהב, (חיים נוחים, אפשרויות כלכליות, רמת חיים, איכות חיים, סביבה אדיבה, חינוך טוב…) נראה שהתענוג מסמם את האדם, מרדים את התודעה שלו.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94

האם מנגנוני ההגנה של יהודי התפוצות "נרדמו"?

תופעת האנטישמיות דוחה את העם. קשה לאנשים לקבל את זה. למה?

איך זה שאנחנו לא שואלים למה, ובורחים מבדיקה יסודית של העניין במקום לפתור אותו?

תופעת האנטישמיות בארה”ב: מידת היטמעותם של היהודים בארה”ב הגיעה לרמה שטרם נראתה בעבר. לחצי הממשל על ישראל להגיע לפתרון בסוגיה הפלסטינית, והסיקור המוגזם והמנופח של התקשורת אודות סבלם של הפלסטינים, הסית רבים בציבור האמריקאי כנגד יהודים. האנטישמיות בארה”ב הייתה הרבה יותר גלויה עד שנות ה-70, אז החלו יהודים-לשעבר להתברג בעמדות מפתח בתנועה הליברלית שהלכה וצברה תמיכה. הבעת אנטישמיות הפכה כיום לטאבו בארה”ב, במיוחד בזירה העסקית בה ליהודים יש השפעה עצומה על הכלכלה. יש קשר ברור בין היטמעות יהודית ופוגרומים. הגויים נוטים לצאת כנגד יהודים המבקשים להיטמע באוכלוסייה. היהודים מהווים אחוז אדיר מבין עשירייה של ארה”ב, ביחס לאחוזם באוכלוסייה. מעבר לכך, היהודים מהווים אחוז ניכר ממנהיגיה של התנועה הליברלית, אותה כל כך שונאים השמרנים.

היהודים בגולה יודעים שהם חיים בחברה אשר אינה מקבלת אותם, ועל כן פועלים לשנות אותה ולכן אחוז גדול מהם ליברלים. הם הובילו בשנים האחרונות את המאבק לשוויון גזעי, העדפה מתקנת, זכויות להומוסקסואלים, נישואים הומוסקסואלים וסוגיות חברתיות שאינן מתקבלות בחיוב בקרב מרבית האמריקאים. המשטרה האמריקאית סירבה להתערב להגנתם של היהודים בעת הפרעות שניהלו נגדם שחורים בשנות השישים.

קבוצות אנטישמיות נמצאות כיום בכל רחבי ארה”ב, והן כולם חמושות. בשום מדינה לא היה כלל הציבור אנטישמי. כרבע מהאוכלוסייה זה כל מה שדרוש על מנת לחסל את היהודים אל מול שתיקתם המסכימה של הרוב האדיש. זה רק עניין של זמן עד שיהודים בכל ארצות מושבם. יתחילו להתארגן בקבוצות מחתרתיות חצי צבאיות. נושאות נשק וציוד צבאי. יתחילו להתנקם בכל אנטישמי. ובכל ארגון אנטישמי.

מנקודת מבטם של יהודים אמריקאיים וישראלים, נראה שיהדות אירופה נעה במסלול בעייתי. התפתחויות שליליות בתחומים רבים – כלכליות, פוליטיות והתגברות של תופעות אנטישמיות –מעלות אצלם ספק ביחס לאפשרות השגשוג של חיים יהודיים ביבשת הישנה. לעומתם, יהודי אירופה, ככלל, נהנים מחיי יום-יום נוחים, והגופים הייצוגיים שלהם אינם רואים צורך דחוף ליזום כל תהליך חשיבה אסטרטגי כלל-אירופי או אפילו מקומי בתגובה להתפתחויות אלו. כיוון שהם אינם נתקלים באנטישמיות מטעם המדינה או במחסומים בפני הגשמה עצמית מקצועית וחברתית, הם בוטחים בממשלות שיספקו להם הגנה, ומאמינים שיוכלו להישאר באירופה – כל עוד אינם מבליטים את יהדותם מעבר למידה. בשכונות היהודיות של הפרברים העשירים והמוגנים של מערב פאריז וצפון לונדון מתקיימים חיים יהודיים תוססים, ומדי חודש עוברות לשם משפחות יהודיות מקהילות אחרות. הקהילה היהודית של וינה צומחת (עקב הגירה שליהודים מהונגריה). יהודי ברלין השיקו את הקול היהודי מגרמניה – רבעון, הממומן מכספי הציבור, ומספר המנויים עליו מגיע לחמישים אלף. יהודי בודפשט פתחו מרכז תרבות ישראלי תוסס. מסעדות כשרות, בתי מדרש ומוזיאונים יהודיים נפתחים בזה אחר זה בבירותיה של אירופה. אולם נראה כי מעבר לשיח של "עסקים כרגיל", היהודים דווקא פסימיים ביחס לעתידם, הרבה יותר מכפי שהם מוכנים להודות. באירופה, במדינות רבות בהן התרחשו פוגרומים לא הייתה האנטישמיות ממסדית. בפולין היהודים חיו בגטאות כפי שהם חיו בשאר העולם הנוצרי, על מנת לשמר את אורח חייהם. היהודים גוננו על עצמם מפני הגויים, ולא ההפך. עד הפוגרומים במאה ה-17 הם נהנו מהטבות רבות והחזיקו בעמדות מפתח במבני הממשל והכלכלה. כל מדינה נוצרית חוץ מארה”ב וקנדה רדפה והשמידה את יהודיה. סיפור הצלתם של יהודי הולנד בשואה הוא פיקציה, רק כרבע מיהודי הולנד באמת שרדו. הגרמנים שלפני עידן הנאציזם פחדו מהיהודים אותם הם תפסו כקומוניסטים שבאו להחריב את תרבותם. האנטישמיות לא נעלמה מהעולם. סקרים מצביעים כי מידת האנטישמיות באירופה, כולל גרמניה, עומדת על בין 25-35 אחוז.

בסקר נרחב בקרב משיבים יהודים שנערך לאחרונה מטעם סוכנות האיחוד האירופי לזכויות אדם בסיסיות מאוקטובר 2013, התברר כי יהודים בכל רחבי אירופה אינם חשים בטוחים. תוצאות ראשוניות שעולות מהסקר מצביעות על כך ש:למעלה מאחד מכל ארבעה (%26) משיבים יהודים אומר שחווה הטרדה אנטישמית לפחות פעם אחת ב-12 החודשים שקדמו לסקר, ואחד משלושה (%34) חווה הטרדה אנטישמית בחמש השנים האחרונות.%5 מכלל המשיבים היהודים אמרו שרכוש שבבעלותם הושחת בכוונה בשל שיוכם היהודי וכ-%7 חוו צורה זו או אחרת של פגיעה פיזית או איום פיזי בחמש השנים האחרונות. בשלוש מתוך תשע מדינות שבהן נערך הסקר – צרפת, בלגיה והונגריה –%40%-50 מהמשיבים אמרו שהם שוקלים להגר משום שלא הרגישו בטוחים.

רבים מבניהם ובנותיהם של היהודים המשתייכים לשכבות המבוססות והמשכילות באירופה עזבו לצפון אמריקה ולישראל. כ-300-200 משפחות מצרפת היגרו לאחרונה למונטריאול ולפחות 120 משפחות היגרו ללונדון. בחלקה הצפון-מערבי של מנהטן צמחו מעבר לעלייתם שתי קהילות של יהודים צרפתים. של כחמישים אלף יהודים מצרפת לישראל מאז1990 (המהווים %10 מיהדות צרפת), איגודי עולים טוענים שכ-30-20 אלף יהודים צרפתים נוספים חיים חלק מהשנה בישראל, אך מעדיפים שלא לקבל אזרחות ישראלית. ואינם מייצרים תמונה מלאה לגבי מצבה של יהדות אירופה. אך ככל שהדברים נוגעים לעיצוב מדיניות זהיר, הכולל גם את מדינת ישראל והעם היהודי בעולם.

ייתכן שהחיים היהודיים באירופה הגיעו לנקודת מפנה שלילית – וכי ראוי להיערך לאפשרות זו. זאת ועוד, אנו נלך, בזהירות אמנם, בעקבות המשקיפים הפסימיים החוששים – מעבר לאלימות הספוראדית נגד יהודים המתרחשת בצרפת, סקנדינביה, גרמניה, הונגריה, אוקראינה, בלגיה והולנד – מפני הסטת השל היהודיות לשולי החברה הכללית. אבדן המעמד הציבורי (או שחיקה ניכרת שלו) עלול להכניס את הקהילות היהודיות המאורגנות לסחרור אכזרי שלשוליוּת חברתית מתמשכת (התבוללות מבחירה של הקהילה הרחבה יותר ובידול עצמי של ליבת הקהילה היהודית), צרות אופקים, קושי במציאת מנהיגות איכותית לקהילה ובסופו של דבר, דעיכה. העמודים הבאים יבחנו וינתחו את השינויים העלולים להחיש תהליך כזה ויצביעו על כמה נקודות התערבות אפשריות.

התפתחויות אחרונות על רקע שינויים דמוגראפיים, הכוללים הגירה המונית של עובדים זרים לאירופה, אפשר להבחין מזה זמן מה בהתקפות על יסודות החיים היהודיים באירופה. ניסיון זה להגביל פרקטיקות דתיות הוא חלק מתגובה רחבה מכוונת נגד הרב-תרבותיות שהונהגה בעבר, והוא מכוון בעיקר נגד מהגרים מוסלמים, אך לא ניתן להתעלם מההשפעה העקיפה שיש לו על מעמדה של היהדות. גם אם נראה שכל הגבלה בודדת על החיים היהודיים המסורתיים, מעוגנת בערכים אוניברסאליים ובאינטרסים של טובת הכלל, האפקט המצטבר שלהן אינו מבשר טובות.

התכחשות לתופעת האנטישמיות בידי היהודים עצמם: שנאת זרים הנה רגש טבעי וחיובי בכל אוכלוסייה, שכן אנשים רוצים לשמר את מורשתם ותרבותם אל מול חדירה פתאומית של השפעה זרה. תרבויות מרחיקות לכת על מנת לשמר את ערכיהן כנגד התקפה תרבותית זרה. בכל פעם מחדש נוטים היהודים להאמין שהם הצליחו להיטמע בחברה, אך הגויים עדיין רואים בהם יהודים שבגדו בדתם. אנשים שנטשו את שורשיהם ושונאים את מורשתם, הם אינם יכולים להיות יהודים טובים. הוא לעולם לא יתקבל על ידם חברתית. באוקראינה, היהודים הצליחו להשתחרר מהחוקים של ממשלת הצאר, ושנתיים לאחר מכן הושמדו 200 אלף מבני הקהילה. בגרמניה הובילו יהודים רפורמים יחד עם התנועה הקומוניסטית את הדרישה להתבולל וכעשור לאחר מכן תחת רפובליקת ויימאר, היו על מסלול מהיר להשמדה. ב1953, היה סטאלין בעיצומם של תכנונים להשמדת יהדות ברית המועצות, עקב השפעתם הרבה במפלגה הקומוניסטית והחברה הסובייטית.

http://samsonblinded.org/heblog/480.htm

התכחשות הישראלים לאנטישמיות

ישראלים לא מרגישים אנטישמיות, הם לא יודעים מה זה. אין להם אמפתיה ליהודים שסופגים אנטישמיות. הפתרון מבחינתם: בואו לישראל.

מה ההסבר לתופעה זו?
איך יוצרים מצב שבו גם הישראלים, שמרוחקים מזירת ההתרחשות האנטישמית, ירגישו בליבם את הקושי של אחיהם באירופה ובעולם כולו?
איך זה מרגיש לחוות אנטישמיות? איך זה שונה משנאת האויבים במזה"ת אלינו?
האם הפתרון לאנטישמיות הוא שכולם יבואו לישראל?

ברשת האינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט, מספר גילויי האנטישמיות עלה באופן משמעותי.

האווירה האנטישמית בעולם מקבלת חיזוק מהפופולריות לה זוכות מגמות אנטישמיות בעולם הרשתות החברתיות, הרשתות מאפשרות לחולל הפגנות ואירועים אנטישמיים ברחבי העולם בלחיצת כפתור. סקר של האיחוד האירופי בנושאי זכויות אדם ואורח חייהם של יהודי אירופה, מראה שכ-75% רואים באנטישמיות המקוונת בעיה בארצם שעלתה בתדירות בשנים האחרונות.

נתון שעולה מצביע כי יהודים נוטים להימנע מחשיפת יהדותם בפומבי מחשש שיתנכלו להם.

23% מהנשאלים סיפרו כי אינם מגיעים לאירועי תרבות יהודים או למוסדות יהודים מובהקים מתוך פחד שהם עשויים להיפגע בדרך. יתרה מכך, כשליש מהנשאלים סיפרו כי אינם יוצאים מהבית עם סממנים יהודים כמו כיפה או מגן דוד, מתוך אותו חשש. 77% לא מדווחים על גילויי אנטישמיות מחשש שלא יקבלו מענה .
כ-66% מבין הנשאלים סיפור כי הם רואים באנטישמיות בעיה המשפיעה באופן מהותי על חייהם. אולם למרות שרבים העידו על הפחד הקיים, מעטים נוטים להתלונן עליו בפני הרשויות. 77% מהנשאלים סיפרו כי הם לא מדווחים על גילויי אנטישמיות לשום ארגון, יהודי או אחר, בשל חוסר האמון בארגונים. רבים מאמינים כי במידה וידווחו הבעיה לא תטופל והמתקיף לא יזוהה. בעקבות אותן חששות שליש מהנשאלים סיפרו שהם פוחדים ליפול בעצמם קורבן לתקיפה אנטישמית. אולם רק 20% סיפרו כי הם שוקלים להגר מארצם בעקבות גילויי האנטישמיות וזאת למרות ש-76% ציינו שבעיניהם מידת האנטישמיות החמירה במהלך השנים האחרונות.

כוחות מנוגדים פועלים בתקופה זו: ישראלים נמשכים לאירופה ומהגרים אליה, ומצד שני אירפה דוחה את הישראלים ואת היהודים. את הישראלים על בסיס הסכסוך הישראלי-ערבי, ואת היהודים באנטישמיות.

בשנים האחרונות כל האנטישמיות מתרכזת סביב הפלסטינים והם רק הסיבה החיצונית לאנטישמיות. בשבועות האחרונים, גל של פיגועי טרור מצד ערביי ישראל שטף את ישראל. זה מעורר דאגה רבה ומאיים להתגבר, עד להתפרצות של אינתיפאדה שלישית. אנשים מעטים מבינים מדוע פתאום קרתה התפרצות כזאת של אלימות.יש כאלה שחושבים, שהסיבה לכך היא שמועות על שינוי ב"סטטוס קוו" (שמירה על המצב הקיים) הקשור להר הבית. אחרים סבורים, שזה בעקבות התפשטות נוספת של האסלאם הקיצוני ועלייה בטרור הערבי בעולם שמשפיע על ערביי ישראל. מוצגים הסברים רבים, אך העיקר הוא, שלא ברור כיצד להתנהג במציאות האיומה והמפחידה הזאת. אנחנו כאילו נמצאים בסרט שמתגלגל שוב ושוב ומחזיר אותנו כל הזמן לימים הנוראיים האלה. הדבר הכי מזעזע הוא, שהפיגועים מכוונים לא לחיילים אלא לאזרחים חפים מפשע, נשים וילדים. אנחנו נאלצים לחיות בפחד מתמיד. והאיום נובע לא מבחוץ, אלא ממש מהבית שלנו, מערבים אזרחי ישראל שגרים לצידנו באותה המדינה.

http://www.mda.gov.il/antisemitism/documents/a2013.pdf

מדוע ישראלים רבים רוצים לגור באירופה למרות שהם לא רצויים במדינות רבות?
נראה כי גילויי אנטישמיות ברחבי אירופה הולכים ומתרחבים. האם זה באמת המצב, והאם זה סימן אזהרה והרתעה ליהודים? איך על היהודים לנהוג לאור המצב הזה?

עם ישראל:

האם לעם ישראל יש תפקיד מיוחד כלפי האנושות על פי חוכמת הקבלה?

מי הם עם ישראל על פי חוכמת הקבלה? מה המיוחד בעם ישראל? האם יש לו בידול על פני עמים אחרים?
יחסית לכמות המינורית של עם ישראל בעולם, הוא עדיין מצליח לגרוף שיאים ופרסי נובל כמעט בכל תחום, בעודו נאבק ברדיפות הבלתי פוסקות למעלה מ-4000 שנה. איך ייתכן?
אם לעם ישראל יש כוח מיוחד, אז מדוע הוא אינו מצליח להפסיק את גילויי האנטישמיות והשנאה כלפיו עד כה?

ההתמודדות עם ההתכחשות

איך לעבור את מחסום ההתכחשות לאנטישמיות ולגרום לאדם להרגיש שיש אנטישמיות? איך לעקוף את מנגנוני ההגנה שלו?
מה עם ישראל יכול לעשות כדי למגר את התופעה שכבר התעצמה מבחינת גילויי האנטישמיות? האם זה לא מאוחר מדי?

Kabbalah Media

Kabbalah Media

My LibrarySign in to like, save and subscribe to videos

Tägliche Lektion9 вер 2026 р.(Morning)Vorbereitung auf die Lektion

Vorbereitung auf die Lektion

Vorbereitung auf die Lektion

Kabbalah MediaCopyright © 2003-2026 Bnei Baruch - Kabbala La Am Association, Alle Rechte vorbehalten

My Library
Sign in to like, save and subscribe to videos

Tägliche Lektion9 вер 2026 р.(Morning)
Vorbereitung auf die Lektion

Kabbalah Media
Copyright © 2003-2026 Bnei Baruch - Kabbala La Am Association, Alle Rechte vorbehalten