ענין חטא דור המבול, וכן דורו של ירמיהו, שאמרו לו: (איכ"ר פ"ב) "אנא מקיף לה חומת מיא וכו', אנא מקיף לה חומת נורא". הוא כמו שאמר רבי עקיבא, (חגיגה יד:) "וכשאתם מגיעים אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים", פירוש, שהשגה אינה בבחינת מי החכמה המחויבת, הגם שבלבושה באה, והבן. וזה שטעו ואמרו, למה לנו העבודה, הלא חכמתנו עמדה לנו, "ואנא מקיף לה חומת מיא", ויחודו מושג, וזה סוד, (נח ו יג) "מלאה הארץ חמס", כי דומים בעצמם, כי יגזלו החכמה אפילו בחטאם ולא הבינו חוט של חסד.
וזה סוד, (קהלת יב ו) "עד אשר לא ירחק חבל הכסף ותרוץ גולת הזהב". וזה סוד, שנמחו במי המבול, דהיינו, אותו העון בעצמו מחקם, מטעם שאמרו על "אבני שיש טהור מים מים". ונקרע החוט, ונשבר הגולה, ובמה שחטאו נדונו והבן. וכ"ז מפני שלא השיגו סוד היחוד, כי הוא נעלה על כל. ובא וראה שבגדר החכמה, לא תמצא הסכלות, כי יפגמהו, ובגדר החסידות לא תמצא הרשע, כי יפגמהו, אבל בגדר היחוד, תוכל למצוא ממש ההיפך, ואדרבה בזה יגדל מעלת היחוד ודו"ק.