127. כשהתלבש האדם מהצד הטהור באברהם, התלבן בו, שהשיג הארת החסד, שהוא לבן. וכשהתלבש ביצחק, נִצרף באש הגבורה שלו. וכשהתלבש ביעקב, הראה צורתו ועשה תולָדות.
128. למה היה צריך אדה"ר להתגלגל? אלא הקב"ה ציווה ליצה"ט וליצה"ר, לאדם טוב ולאדם רע, שלוש מצוות: עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים. עבודה זרה, כמ"ש, ויְצַו ה' אלקים על האדם לאמור. ולומדים, אין צו אלא עבודה זרה. על האדם, זה שפיכות דמים. לאמור, זה גילוי עריות.
129. ובציווי זה, הצטוו היצה"ט והיצה"ר ביחד, שהם האדם הטוב ואדם בלייעל. אחר שעבר היצה"ר על מצוות הקב"ה, גזר עליו מיתה. אמר היצה"ר, מה אעשה, אם אני אמות, ייקח היצה"ט עבד אחר, כי היצה"ר הוא עבד ובת זוגו היא שפחה, ואותו העבד שייקח יירש מקומי.
אדם בלייעל, היצה"ר, היה מלאך קדוש, והיה הגדול בין המלאכים, ששימשו לאדה"ר בגן עדן. ואיסור עצה"ד טו"ר היה חל גם על מלאכי מעלה, וס"מ עבר על האיסור ואכל מעצה"ד, שהמשיך הארת החכמה מקו השמאל מלמעלה למטה. ואז נפגמה קדושתו, ונעשה אדם בלייעל, וטמא. ובזה נגזרה עליו מיתה.
כי צד הטומאה סופו שיתבטל מהארץ, כי רק הקדושה היא נצחית. וכיוון שס"מ נפל לצד הטמא, ממילא סופו שימות ויתבטל מהעולם.
ולכן אחר שעבר היצה"ר על הציווי של הקב"ה, גזר עליו מיתה. כלומר, שנפגם ויצא מהצד הקדוש לצד הטמא, שבזה נגזרה עליו מיתה, כי הצד הטמא סופו שיתבטל מהעולם.
אמר היצה"ר, מה אעשה, אם אני אמות, ייקח היצה"ט עבד אחר, כי מקודם שנפל מקדושתו, היה המשמש הגדול לאדה"ר בגן עדן. ואחר שנטמא, הבין שאדה"ר ייקח מלאך קדוש, שישמש במקומו בגן עדן. ולפיכך חשב לטמא גם את אדם וחוה, כדי שיישאר בשימושו כמקודם לכן.
130. מה עשה היצה"ר? הלך הוא ואשתו לילית לפתות את אדם ואשתו שמהצד הטוב, אדם וחוה. בת זוגו של יצה"ר, לילית, פיתתה את אדם, יצה"ט. ועליה כתוב, האישה אשר נתת עימדי היא נתנה לי מן העץ. והיצה"ר פיתה את חוה. וגרמו להם מוות.
באכילת עצה"ד, נבחן שאדה"ר השפיע השפע הקדוש אל אשת ס"מ, לילית, ועירב הקדושה בטומאה, וס"מ השפיע הזוהמה שלו אל חוה.
131. משום זה הפשיט הקב"ה את אדה"ר, יצה"ט, מגופו שבגן עדן וממלבושיו, אותו ואת אשתו. כמ"ש, ויידעו כי עירומים הם. וגירש אותם מגן עדן. כמ"ש, ויגרש את האדם. אֶת, בא לרבות, שבת זוגו חוה גורשה עימו.
132. והקב"ה הוריד את אדם וחוה לשבע ארצות: גֵיא, נְשׁייה, צייה, אַרְקא, ארץ, אדמה, תבל. כשעשה תשובה, היה מצפצף ועולה. ועכ"ז היה עירום בלי לבוש הוא ואשתו.
133. אז הקב"ה הביא את אדה"ר בגלגול באברהם, ואת חוה הביא בגלגול בשָׂרה. והקב"ה היה מצרף אותו בכוּר של כסף המעורב באֲבָר, עופרת. מיד כשאנשי נמרוד הטילו את אברהם באש באוּר כַּשְׂדים, התלבן הכסף, והוציא מתוכו הזוהמה, העופרת, לחוץ. כמו זה התלבן אדה"ר, שהיה מגולגל באברהם, והוציא מתוכו הזוהמה לחוץ, וזהו ישמעאל, שהוא הזוהמה שהטיל הנחש, לילית, בחוה.
134. אח"כ, בת זוגו של אדם, חוה, התגלגלה ביצחק, והתאדם באש הדינים, והוציא מתוכו הזוהמה לחוץ, שזהו עשיו. והאדום שלו כדם שחיטה, הרומז לעקדת יצחק. ומשום שהנקבה, חוה, התגלגלה ביצחק, קו שמאל, נקרא קו השמאל נקבה.
אדם וחוה ימין ושמאל. לפיכך אדה"ר, ימין, התגלגל ונתקן באברהם, ימין. חוה, שמאל, התגלגלה ונתקנה ביצחק, שמאל. משום שהשמאל היא נקבה, ע"כ התגלגלה הנקבה ביצחק.
135. אח"כ באו אדם וחוה ביעקב ובבת זוגו. והוציאו ממנו זרע. והגוון שלו ירוק המסבב אותו. וזהו שכתוב, הן כל אלה יפעל אל פעמיים שלוש עם גבר, שהם שלושת הגלגולים של אדה"ר באברהם יצחק יעקב.