האידרא רבא קדישא

אליהו

359. אמר רבי שמעון, תמה אני על אותו חגוּר מותניים, בעל השיער, שהוא אליהו. למה לא נמצא באידרא שלנו, בזמן שהתגלו אלו הדברים הקדושים? בתוך כך בא אליהו, ושלוש טיפות אור מאירות בפניו. אמר לו רבי שמעון, מה הטעם, לא היה נמצא אדוני במשתה היין, החקוק וערוך לאדונו ביום השמחה?

360. אמר לו אליהו, חייךָ רבי, שבעה ימים מטרם שנכנסתם לאידרא שלכם, בחרו לפני הקב"ה כל אלו שיבואו ויהיו נמצאים עימו באידרא. ואני הייתי מוכן שם, ורציתי להימצא לפניו באידרא. ואז קשרו אותי בכתפיי, ולא יכולתי ללכת.

כי ביום ההוא שלח אותי הקב"ה לעשות ניסים לרב המנונא סָבָא ולחבריו, שנמסרו לארמון המלך. ועשיתי להם נס, שהפלתי בשבילם הכותל של היכל המלך, והסתבכו בקשרי הכותל ונפלו עימו, ומתו 45 שרים. והוצאתי את רב המנונא וחבריו, והשלכתי אותם לבקעת אונו, וניצלו. וערכתי לפניהם לחם ומים, כי לא אכלו שלושה ימים. וכל אותו היום, שהייתם באידרא, לא נפרדתי מהם.

361. וכשחזרתי, מצאתי הפרסא, שלקחו אותה כל אלו העמודים, המלאכים, וג' מהחברים עליה. ושאלתי את המלאכים, ואמרו לי, שזהו חלק הקב"ה משמחת רבי שמעון וחבריו. אשרי אתה רבי שמעון, ואשרי חלקך, וחלק החברים היושבים לפניך. כמה מדרגות נתקנו לכם לעוה"ב. כמה מאורות המאירים עתידים להאיר לכם.

362. היום הזה העטירו בזכותך חמישים כתרים לרבי פינחס בן יאיר חותנך. ואני הלכתי עימו בכל אלו נהרות של הרי אפרסמון הטהור. והוא בחר מקומו, ונתקן.

אמר לו רבי שמעון, קשורים הצדיקים במקור העטרות, בראשי חודשים ובזמנים ובשבתות, יותר מבכל שאר הימים.

363. אמר לו אליהו, ואף כל אלו שמבחוץ, יש להם אז עלייה, כמ"ש, והיה מדי חודש בחודשו, ומדי שבת בשבַּתו, יבוא כל בשר להשתחוות לפניי. אלו שמבחוץ, שאינם צדיקים, שע"כ קורא להם הכתוב, כל בשר. אם אלו באים, כש"כ הצדיקים. מדי חודש בחודשו, משום שאז מתעטרים האבות, המרכבה הקדושה, חג"ת דז"א, שמתעלים ונעשים חב"ד. ומדי שבת בשבתו, שאז מתעטר השביעי של ששת הימים, שאז קונה המלכות ג"ר. כמ"ש, ויברך אלקים את יום השביעי.

364. ואתה, רבי שמעון, השביעי של השישה, תהיה מתעטר ומתקדש יותר מכל. וג' עידונים, ג' סעודות, הנמצאים בשביעי, עתידים החברים, הצדיקים האלו, להתעדן בזכותך לעוה"ב. וכתוב, וקראתָ לשבּת עונג, לִקְדוש ה' מכוּבד. קדוש ה', זהו רבי שמעון, שנקרא מכובד בעוה"ז ובעוה"ב.