מארבע רוחות בואי הרוח
217. אמר יחזקאל, ויאמר אליי הינבא אל הרוח הינבא בן אדם ואמרת אל הרוח, כה אמר ה' מארבע רוחות בואי הרוח. מהפסוק הזה ידוע המקום, שהרוח יוצא ממנו. כי איך היה יכול יחזקאל לנבא על הרוח, והרי כתוב, אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח? אלא, אדם אינו יכול למשול על הרוח, אבל הקב"ה הוא שולט על הכול. ועל פיו היה מתנבא יחזקאל.
כי הרוח כבר היה בגוף בעוה"ז, כי מתים היו שם במערה, שהחייה אותם. וע"כ התנבא עליו, מארבע רוחות בואי הרוח, מהמקום ההוא שמוגבל בעמודיו בארבע רוחות העולם, כיסא התחתון, מלכות, כיסא לז"א. ויש לה ד' עמודים, ד' רוחות העולם, חו"ג תו"מ. ששם עומד הרוח, מטרם שחוזר אל הגוף בעוה"ז.
218. אם הרוח של בני אדם התלבש בגן עדן בלבוש צורת הגוף שבעוה"ז, ונמצא שם, היה צריך לכתוב, כה אמר ה' מגן עדן בואי הרוח, ומהו, מארבע רוחות?
219. הרוח אינו יורד לעוה"ז, עד שעולה מגן עדן הארץ אל הכיסא, המלכות, העומד על ארבעה עמודים חו"ג תו"מ. כיוון שהרוח עלה לשם, שואב לתוכו מתוך הכיסא ההוא של המלך, ויורד לעוה"ז. הגוף לוקח מד' רוחות העולם, שהם ד' יסודות אש רוח מים עפר. הרוח לוקח ג"כ מד' רוחות של הכיסא, חו"ג תו"מ, שהוא מיתקן עליהם.
220. יום אחד יהודי אחד היה הולך במדבר, וראה אילן אחד נחמד למראה, ומערה אחת תחתיו. התקרב אליו, וראה המערה ההיא, שמעלה ריחות מכל מיני ריחות שבעולם. התחזק ונכנס באותה המערה, וירד במדרגות ידועות במקום אחד, שהיו בו הרבה אילנות וריחות ובשׂמים, שלא היה יכול לסבול.
221. ושם ראה איש אחד ושרביט בידו, והיה עומד בפתח אחד. כיוון שראה את היהודי, תמה, ועמד אצלו. אמר לו, מה אתה עושה כאן, ומי אתה? היהודי פחד מאוד. אמר לו, מורי, מהחברים אני, כך וכך ראיתי במדבר, ונכנסתי במערה הזו, וירדתי כאן.
222. אמר לו, מאחר שאתה מהחברים, קבל צרור זה של כתבים, ותן אותו לחברים, לאותם שיודעים הסודות של רוחות הצדיקים. היכה אותו באותו השרביט שבידו, ונרדם היהודי.
בתוך זה, ראה בשנתו, הרבה צבאות ומחנות שהיו באים בדרך למקום ההוא, ואותו האיש היכה בשרביט ואמר להם, בדרך האילנות לכו. בעוד שהיו הולכים, פרחו באוויר ועלו, ולא ידע לאיזה מקום. ושמע קולות של מחנות רבות, ולא ידע מיהם. הֵקיץ ולא ראה כלום. ופחד במקום ההוא.
223. בינתיים ראה היהודי אותו האיש. אמר לו האיש, ראית משהו? אמר לו, ראיתי בשנתי כך וכך. אמר, בדרך ההיא הולכים רוחות הצדיקים אל גן העדן, להיכנס שם. והקולות של מחנות רבים ששמעת מהם, הוא להיותם עומדים בגן בצורות שלהם מעוה"ז, והם שמחים ברוחות הצדיקים הבאים שם.
224. וכמו שהגוף נבנה בעוה"ז מקשר של ד' יסודות, אש רוח מים עפר, ומצטייר מהם בעוה"ז, כך הרוח מצטייר בגן העדן, מד' רוחות העומדים בגן, חו"ג תו"מ. והרוח מתלבש שם ומצטייר מהם בצורת דמות הגוף שהצטייר בעוה"ז. ואלמלא ד' רוחות אלו, שהם אווירים שבגן, חו"ג תו"מ מאור החסדים שנקרא אוויר, לא היו מצטיירים בציור כלל, ולא התלבש שם הרוח.
225. אלו ד' הרוחות קשורים זה בזה יחד. והרוח הצטייר והתלבש בהם, כמו שהגוף הצטייר בקשר של ד' יסודות העולם, אש רוח מים עפר. ומשום זה אמר יחזקאל, מארבע רוחות בואי הרוח, מאלו ד' רוחות שבגן עדן, שהתלבש והצטייר בהם.
ועתה קבל צרור זה של כתבים, ולך לדרכך ותן אותו לחברים.
226. אמר רבי אלעזר, זהו ודאי בירור של הדבר, והקב"ה הזמין לפי את הפסוק הזה, מארבע רוחות, כדי שנגלה סודו. נתן האיש לחברים צרור הכתבים. כיוון שלקח אותו רבי אלעזר ופתח אותו, יצא בית של אש וסבב אותו. ראה בצרור הכתבים מה שראה, והצרור פרח מידיו.
227. אמר רבי אלעזר, מי יכול לעמוד בסודות המלך, כמ"ש, ה', מי יגור באוהלך, ישכון בהר קודשך. אשרי הדרך הזו, ואותה השעה שפגשנו בך. ומיום ההוא היה רבי אלעזר שמח, ולא אמר כלום לחברים, מה שראה בצרור הכתבים. בעוד שהיו הולכים, פגעו בבאר אחת של מים, עמדו עליה, ושתו מהמים.