13. ויאמר ה' אלקים אל הנחש, כי עשית זאת, ארור אתה. ואיבה אָשׁית בינךָ ובין האישה ובין זרעךָ ובין זרעה, הוא ישופך ראש, ואתה תשופנו עקב. שנאה גדולה הייתה מיום שנברא העולם, מסיבת עצת הנחש. מאותה שעה שקולל הנחש, הוא נידח מלפני שער המלך, והוא אורב תמיד בין גדרות העולם, בין הגדרות האלו שבתורה. שכל אלו הדשים בעקב הגדרות האלו, כלומר, שאינם נזהרים לשמור אותם, הנחש נושך אותם.
14. אוי שמצא אותם. אוי שנשך אותם. אוי על השנאה הרעה שנוטר. על השנאה הרעה שהייתה לו באישה ההיא, הנקראת, אישה יִראת ה', המלכות, שנאה רעה נטר לה מיום שנברא העולם, עד ששבר אותה בשבירה לשכב לעפר.
15. איכה ישבה בדד העיר, רַבָּתי עָם הייתה. הסתכל באותיות שבראש כל מילה ותמצא נטירה של איבה רעה, שנטר הנחש למלכות, עד שנחרב ביהמ"ק. כי איבה רעה נרשמה באותיות הראשונות של הכתוב, איכה ישבה, שהנחש היה נוטר לה לאותה אשת חיל, המלכות, בשבירת ביהמ"ק, שתהיה שוכבת לעפר.
16. כאלמנה, רַבָּתי בגויים שָׂרָתי במדינות הייתה לָמַס. תקרא למפרע באותיות הראשונות, לה בשִׁבְרךְ. כי בשבירת ביהמ"ק, בשבירת כנ"י, איבה רעה הדביק הנחש לה, בשברך.
17. איכה נדבק לאיבה הרעה ההיא, שהיא קול הנחש, קול מר של הבכייה ברקיעים. אלו שברקיעים, קוראים איכה, ומהצד האחר קוראים איבה. כמ"ש, ואיבה אשית בינך ובין האישה. האיבה שבין צד זה של הקדושה, ובין הצד האחר של הקליפות, נמצאה בחורבן ביהמ"ק.
ובפסוק הראשון של מגילת איכה, נרשם הכול בראשי תיבות. איכה אותיות אי כ"ה. לדעת, שכ"ה, המלכות, הדביק אותה איבה רעה, שהנחש נטר לה מיום שנברא העולם.
18. איבה אשית בינך ובין האישה. כמ"ש, ויגרש את האדם. אֶת, זוהי כנ"י, המלכות. בחורבן ביהמ"ק, שגורשה בגירושים ונשלחה בשילוחים, הכיסא של המלך, המלכות, נפל.