788. ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים. הקרשים שכאן הם השרפים. אלו השרפים, המכונים קרשים, עומדים בתיקון הכלה, השכינה, וסובבים סביב החופה, שהיא המכסה שממעל הקרשים, שתשרה בחופה רוח עליון, ז"א. כעין זה כלה למטה, צריכים לתקן חופה לכיסוי בתיקון לכלה האחרת, השכינה, הבאה לשרות בשמחה על כלה התחתונה.
789. משום כבודה של הכלה העליונה, צריכים לעשות חופה נאה בכל תיקוני היופי, לזמן את הכלה העליונה, השכינה, לחופה הזו. כי כמו שבכל מילה של ברית למטה, צריכים לתקן כיסא שני ביופי, לבעל הקנאה של אות ברית, שבא לשם, שהוא אליהו. אף כאן בכל חופה צריכים תיקונים של יופי למכסה על החופה, לכבוד כלה, שהיא השכינה.
790. כי הכלה התחתונה, כעין הכלה העליונה עומדת. התחתונה מתעלה בשבע ברכות, והעליונה מתעלה בשבע ברכות. וע"כ אסור לשמש בה עד שנכללה באלו שבע הברכות, כעין העליונה.
791. שבע הברכות יורשת הכלה, השכינה, מרוח העליון, ז"א, מקום שכל הברכות נמשכות משם. שש ברכות, חג"ת נה"י דז"א, שהכלה מתברכת מהם, ואיך נאמר שהם שבע? אלא השביעית מקיימת הכול, כי ברכה השביעית כנגד הבינה.
792. רוב הברכות הן על היין, שהיין הוא המשמח את הכול, על היין השמור בענביו.
קו שמאל שבבינה נקרא יין, ע"ש הארת החכמה שבו. ומתוך שמאיר רק מלמטה למעלה, נבחן כמו שמאיר בתוך הענבים, והענבים אינם נסחטים, ואין יוצא מהם כלום למטה, שהיין שמור בענביו. כי סחיטת הענבים פירושו, שמושכים החכמה מלמעלה למטה, שזה החטא דעצה"ד, שעצה"ד גפן היה. ומשום זה, הברכה הראשונה של שבע ברכות, בורא פרי הגפן.
כי יין עושה פירות, בין למעלה בבינה, ובין למטה במלכות. גפן, מלכות, מקבלת הכול ומוציאה פירות לעולם, כי מהיין שמקבלת, נקראת המלכות חכמה תתאה, ומטרם שמקבלת חכמה, אינה ראויה להולדה.
והתעוררות השמחה, תחילת הזיווג דז"א ומלכות, הוא שמאל, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. ואח"כ, וימינו תחבקני. ועה"ח ההוא, ז"א, עושה פירות ותולדות בהתעוררות של השמאל, כי מטרם שמקבל חכמה משמאל דבינה, אינו ראוי להוליד. וע"כ זו הברכה הראשונה לכולן.
793. הברכה השנייה, שהכול ברא לכבודו, ברית הקדוש, יסוד דז"א, שנקרא כל, שמחת החיבור, המקבל כל הברכות מימין, חסד, לעשות פירות בגפן, המלכות, הנקראת כבודו.
כי מתחילה יורד פרי מלמעלה, מבינה, דרך האיברים, הספירות דז"א, ונמשך לברית הקדוש, יסוד, שתמשיך לגפן, מלכות. וזהו מצד ימין, חסד, כי אין פירות נמצאים אלא בימין. השמאל מעורר הולדת הפירות, והימין עושה הפירות. פירות הן נשמות הצדיקים.
794. אח"כ נכלל השמאל בימין והימין בשמאל, כדי להיות אדם, שהוא קו האמצעי, ת"ת. ומשום זה הברכה השלישית היא, יוצר האדם. ע"כ יעקב, עמוד האמצעי, צורת אדם היה. כי צורת אדם מורה על קו האמצעי, שימין ושמאל כלולים בו.
795. ברכה רביעית, אשר יצר, היא עמוד אחד של ירך הימין, נצח. ברכה חמישית, שׂושׂ תשׂישׂ ותגל העקרה, היא עקרת הבית, המלכות, בשמחת קיבוץ ואסיפת בניה לתוכה מארבע רוחות העולם. וזו הירך האחרת, נצח, שהתחברה בירך השמאל, הוד, ללכת לכל הצדדים, ולקבץ קיבוץ הבנים, ולהכניסם בין הברכיים, שהם נו"ה.
796. ובאלו השניים, נו"ה, שהנביאים שורים ביניהם, ומקבלים מהם נבואתם, הם שמחת עקרת הבית, המלכות. משום ששתי ערבות, נו"ה, אינן עושות תולדות ופירות, וקיבוץ הבנים אליהם, הם הפירות ותולדות שלהם, שהם מביאים לעקרת הבית, המלכות. וקיבוץ הבנים אינו מתעורר זולת בנביאים, נו"ה. וע"כ ברכת, שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ בניה, היא בהוד.
797. הברכה השישית, שמח תשמח רֵעים האהובים, מקום שרצון ושמחה ואחווה נמצאים בו, שזה עמוד של כל העולם, שנקרא צדיק, יסוד. וצדיק וצדק, יסוד ומלכות, רעים ואהובים, שאינם סרים זה מזה. כי ברכה זו כוללת ג"כ מלכות, וע"כ כתוב, רעים האהובים. עד כאן הן שש ברכות שהכלה מתברכת מהן.
798. הברכה השביעית מקיימת הכול, ומשביעית מתברכים הכול, שהיא בינה, מקור כל המוחין. שהיא כלל עשרה מאמרות, ע"ס, משום שזו כוללת למעלה ולמטה, ג"ר וז"ת. וע"כ כלולים בה עשרה מיני שמחה: ששון, שמחה, חתן, וכלה, גילה, דיצה, אהבה, ואחווה, שלום ורעות. כדי שתהיה הכלה שלמות הכול.
799. אשריהם ישראל, שזוכים למטה כעין של מעלה. עליהם כתוב, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.