לילית ונעמה

363. התורה מזהירה לבני אדם, והתקדִשתם וִהְייתם קדוֹשים. אם האדם קדוש, אינו מפחד מלילית, כי אז מזמין הקב"ה ג' המלאכים הקדושים, ושומרים אותו הילד, והיא אינה יכולה להזיק לו. כמ"ש, לא תאונֶה אליך רָעה ונֶגע לא יִקרב באוהלֶךָ. משום, כי מלאכיו יצווה לָךְ לשמורךָ.

364. כי אם בן אדם אינו נמצא קדוש, ומושך רוח מצד הטומאה, אז הלילית באה ומצחקת עם אותו הילד. ואם הורגת אותו, היא מתדבקת ברוח של הילד, ואינה סרה ממנו לעולם.

ואלו האחרים, שלא נמשך להם רוח מצד הטומאה, שהורגת אותם, ומזדמנים לפניה אלו שלושה הרוחות הקדושים, ולוקחים ממנה אותו הרוח, הרי לא נמצאו בצד הטומאה, ולמה שולטת להרוג אותם? אלא זהו כשאדם לא התקדש, וע"כ הורגת אותם. אבל לא התכוון להיטמא ולא נטמא. משום זה יכלה לשלוט בגוף, להרוג אותו, אבל לא ברוח. כי הרוח מובא לפני הקב"ה.

365. ולפעמים נמצא, שנעמה יוצאת לעולם להתחמם מבני אדם, ואדם נמצא בקשר התשוקה עימה, ומקיץ משנתו, ומתאחד באשתו, ושוכב עימה. והרצון שלו עודנו בתשוקה ההיא, שהייתה לו בחלומו.

אז אותו בן שמוליד, בא מצד נעמה, כי זה נמצא בתשוקה שלה. וכשלילית יוצאת ורואה אותו, היא יודעת הדבר, שבא מצד נעמה, והיא נקשרת בו ומגדלת אותו, כשאר בניה האחרים של נעמה. ונמצאת עימו ימים רבים ואינה הורגת אותו, להיותו מהצד שלה.

366. זהו אדם, שבכל חידוש לבנה נפגם, ואינה מתייאשת ממנו לעולם. כי כשמתחדשת כל לבנה בעולם, בר"ח, יוצאת לילית ופוקדת כל הילדים שמגדלת, ומצחקת בהם. ואז האיש ההוא פגום בעת ההיא. אשריהם הצדיקים, שמתקדשים בקדושת המלך. עליהם כתוב, והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשַׁבַּתו, יבוא כל בשר להשתחוות לפניי.

367. דברים אלו גילה שלמה המלך, בספרו של אשמדאי מלך השדים. ונמצאים בו 1405 מיני טומאה, שבני אדם נטמאים בהם. וזה גילה אשמדאי לשלמה המלך.

368. אוי להם לבני אדם, שכולם אטומים וסתומי עיניים, ואינם יודעים, ואינם שומעים, ואינם משגיחים, איך נמצאים בעולם.

והרי עצה ורפואה לפניהם, ואינם מסתכלים. כי בני אדם אינם יכולים להינצל, אלא רק בעצה של התורה. כמ"ש, כי יהיה בךָ איש, אשר לא יהיה טהור מִקְרֵה לילה, ויצא אל מחוץ למחנה. אשר לא יהיה טהור, כלומר, שנמשכה לידתו ברוח הטומאה. מקרה לילה, בעת שינה בחלומו.

וכתוב בתורה, והתקדשתם והייתם קדושים, כי אני ה' אלקיכם. שאז לא יאונה לו כל רע.