וייצר ה' אלקים, כל חיית השדה
274. ויִיצֶר ה' אלקים מן האדמה כל חיית השדה וכל עוף השמיים. אוי לבני העולם, שהם אטומי לב וסתומי עיניים, שאינם מסתכלים בסודות התורה ואינם יודעים, שהכתוב, חיית השדה ועוף השמיים, רומז על עמי הארץ. ואפילו אלו שזכו לנפש חיה, ועוד לא זכו לרוח חיה, אין לשכינה עזר בהם בעת הגלות. וכן אין עזר מהם למשה, שהוא עִם השכינה, שבכל עת שגלתה השכינה, לא זז משה ממנה.
275. אמר רבי אלעזר, וכי מי נתן מעשיו של אדם בישראל ובמשה? הרי הכתובים מדברים באדם, ואיך אתה מוציא המעשים מאדה"ר, לתת אותם על משה וישראל? אמר לו רבי שמעון, בני, ואתה תאמר כך? האם לא למדת הכתוב, מַגיד מראשית אחרית? שבתחילת הבריאה רמוזים המעשים שבאחרית הימים, שבגמה"ת.
276. וע"כ משה לא מת, כי הוא עם השכינה בגלות. והוא נקרא אדם. ועליו כתוב בגלות האחרונה, ולאדם לא מצא עזר, אלא כולם הם כנגדו. ולאדם לא מצא עזר כנגדו, כתוב על העמוד האמצעי, ז"א, שלא היה מי שיעזור לו, להוציא השכינה מהגלות. וכמ"ש, ויִיפֶן כה וכה וַיַרְא כי אין איש. ומשה הוא בבחינתו ממש, כמו העמוד האמצעי. וכתוב בו, ולאדם לא מצא עזר כנגדו, כמו בעמוד האמצעי.
277. בעת שלא מצא עזר כתוב, ויפֵּל ה' אלקים תרדמה על האדם, ויִישן. ה' אלקים, או"א. תרדמה פירושה גלות, כמ"ש על הגלות, ותרדמה נפלה על אברם. הפיל התרדמה על משה ויישן, ואין שינה אלא גלות. כי בשינה מסתלקים המוחין, וכן בגלות מסתלקת הדעת מישראל. וע"כ אין שינה אלא גלות.
וייקח אחת מצלעותיו. מצלעותיו של מי לקח? מאלו הנערות של המטרוניתא, לקחו או"א אחת מהן. והיא בחינת לָבָן. וכתוב עליה, יפה כַלְבָנָה.
ביאור הדברים. מלכות מצד עצמה אינה ראויה למוחין, כי כך הצטמצמה בצ"א, שלא תקבל לתוכה שום או"י. וכל תיקונה הוא ע"י עלייתה והתכללותה ברחמים, בינה, או"א. אמנם לעתיד בגמה"ת, בתיקון משה וב' משיחים, תיתקן בעצמה ותהיה ראויה לקבל או"י, ולא תצטרך להתמתק בבינה. ולפיכך, יש ב' בחינות בניין לשכינה:
א. טרם גמה"ת, ע"י המיתוק בעלייתה לאו"א, וזה לעמוד האמצעי, לז"א.
ב. בגמה"ת בבחינת עצמה, וזהו לעניין משה.
ובגללה כתוב בגלות האחרונה, ולאדם לא מצא עזר, לתיקון משה וב' משיחים. כי אפילו אחר התכללותה בבינה, תקבל ממנה רק ט"ר, אבל בחינתה עצמה, מלכות שלה, נשארה בלי תיקון. והיא עניין גלות אחרונה.
וע"כ כתוב עליה, ולאדם לא מצא עזר, אלא כולם כנגדו. וכמ"ש בזמן ההוא, ויפֵּל ה' אלקים תרדמה. ואין שינה אלא גלות, כי מתוך שלא מצא עזר לתקן אותה, ע"כ נגזרה עליה הגלות האחרונה, שתיקונה ע"י משה.
ומטרם גמה"ת, שהוא ע"י תיקון על המלכות, נבחן התיקון ע"י העמוד האמצעי. והעמוד האמצעי, ז"א, לא היה מי שיעזור לו, להוציא השכינה מהגלות, כלומר, מג' הגלויות הראשונות, שמטרם הגלות האחרונה, כי התיקון הוא ע"י העמוד האמצעי.
הזוהר הולך ומבאר לפנינו שני התיקונים, תיקון העמוד האמצעי ותיקון משה. וכמ"ש, וייקח אחת מצלעותיו. כלומר, מאלו הנערות של המטרוניתא, לקחו או"א אחת מהן. כי שבע ספירות של המלכות, שקיבלה מאו"א בעת קטנותה, נקראות עלמות.
ונאמר, שאו"א לקחו אחת מהן, והיא חסד, כי חסד נבחן לגוון לבן. וכתוב עליה, יפה כלבנה, שע"י בניין הגדלות של או"א, להשלים עימה את המלכות דמלכות החסרה, נעשית בזה יפה כלבנה.
ויסגור בשר תַחתֶנָה. עם בשר דמשה, שכתוב בו, בְּשַׁגַם הוא בשר. כי בשגם בגי' משה (345). וע"כ גם בשר, הכתוב כאן, הוא בשר דמשה, בחינת גבורה. והמלכות נשלמה על ידו בקו שמאל שלה. הבשר של משה הוא אָדום, ועליו כתוב, פני משה כפני חמה. כלומר, כמו חמה הנוטה לאדום, אף הבשר דמשה אדום, בחינת גבורה עליונה דאמא. כי גבורות דאמא מכונות בגוון אדום. ומשום זה כתוב, יפה כלבנה. שקו הימין שלה שמצד העלְמה בבחינת גוון לבן. וכתוב, בָּרה כַּחַמה. כלומר, קו השמאל שלה, שמצד בשר האדום דמשה.
278. ויסגור בשר. שרצו בזה להגן עליה מפני החיצוניים. כי, ויסגור, לשון הגנה. כי ע"י הגבורה הקדושה דבשר אדום דמשה, מבריחים החיצוניים.
פירוש אחר על הכתוב, ויסגור, הוא סגירה, שנעשתה מסגרת ע"י הבשר האדום דמשה, שבה המטרוניתא, המלכות, סגורה ששת ימי המעשה. ורק ביום השבת תיפתח.