גַדֵל פֶּרַע, והֶעבירוּ תער
126. כתוב, גַדֵל פֶּרַע שׂיער ראשו. שצריך שיגדל שיער ראשו וזקנו, ויפרוש מיין ומשיכר ומענבים, משום שכולם הם צד שמאל, ושערות אינן תלויות בהם. יין הוא אמא עילאה. שיכר, צד שמאל שלוויים אחוזים בהם, ויוצאים מהיין העליון, מאמא עילאה, ושערות אינן תלויות בהם. משום זה כשעולים לוויים לשמאל, צריכים להעביר כל השיער שלהם.
נודע שהארת החכמה נמשכת מקו שמאל דבינה, שהוא יין. וקו שמאל דז"א, שהוא שיכר, מקבל הארת החכמה מקו שמאל דבינה. ושניהם משפיעים הארת החכמה אל המלכות, הנקראת ענבים.
ושערות נמשכות מי', שנכנסה לאור הבינה ונעשית אויר, נקודת החולם. שאז החכמה אינה מאירה. וכשהתגלתה נקודת השורוק, קו השמאל, שאז י' יוצאת מאויר הבינה וחזרה להיות אור, והתגלתה בה החכמה, אז נעלמות השערות, כי כבר יצאה י' מאויר הבינה, ששם שורש השערות.
ועד"ז כשנמשכה הארת החכמה לקו שמאל דז"א, ששם נאחזים הלוויים, צריכים הלוויים להעביר תער על כל בשרם ולהעביר מהם השערות. וכן כשמגיעה הארת החכמה אל המלכות בעת הזיווג עם ז"א, עוברות השערות ממנה.
אבל הנזיר, הדבוק בימין, חולָם, ששם נמצאת הי' באויר הבינה, ע"כ צריך לגדל פרע שיער ראשו. באופן, שמבחינת הימין, גדֵלוֹת השערות, ומבחינת הארת חכמה שבשמאל, נושרות השערות או שמגלחים אותן.
127. ענבים הם אמא תחתונה, מלכות, שמאספת יין ושיכר אליה, הארת החכמה מקו שמאל של בינה ומלכות. וע"כ הנזיר נפרד מכל צד השמאל, מיין ומשיכר ומענבים, שלא להראות מעשה מהם אצלו. ענבים, שהם מלכות, אין שערות וזקן תלויים בהם, שהרי הנוקבא, המלכות, צריכה לגזוז שיערה, שיער הגוף, כשהיא באה להזדווג עם זכר, ז"א. וזקן לא נמצא בה.
משום זה הנזיר, שהוא מימין, ששם שורש השערות, הוא בהיפוך, שערות הראש והזקן תלויות בו ואסור לגלח אותן. ונקרא כמ"ש, נזיר אלקים, כלומר שמופרד מהשם אלקים, שמאל. ולא נזיר הוי"ה, ימין. כי הוא נפרד מהדין לגמרי. נזיר, פירושו נפרד.
128. כתוב, וכיפר עליו מאשר חָטא על הנפש. הנפש, זו ענבים, מלכות, שנקראים נפש. הנזיר חטא למלכות, משום שהצד שלו הוא יין ושיכר, כי המלכות נבנית משמאל, והנזיר גרע ממנה מקום הדין, הארת השמאל. למה חטא בזה? שגרע הדין מהנפש, הארת החכמה שבה, הנמשכת עם הדינים דשמאל.
129. א"כ שנזיר מתדבק כל כך בימין, למה כתוב בו אח"כ, וכיפר עליו? משום שאחרי שהשלים ימי נִזרוֹ, בא להתחבר עם ג' הבחינות דקו שמאל, ולהתיר אותו ביין ובשיכר ובענבים. אלו המקומות אין מקבלים אותו, עד שיתייעץ עם כוהן ויכפר עליו. כי משום שבתחילה השליך אותם לחוץ, כי התנזר מהם, כיוון שעתה בא אליהם, צריך להתחבר עם תיקונים של כפרה, ויקבלו אותו.
130. שמשון, שהיה נזיר אלקים, למה נענש? היה ראוי לעונש, משום שבָּעַל בת אל נכר, דלילה, והיה לו להתחבר במה שראוי לו. הוא שהיה קדוש, עירב קדוּשה בבת אל נכר, ועזב מקומו הראוי לקדושה, וע"כ נענש.
131. ויש מי שאומר, שאין לשמשון חלק בעולם ההוא, משום שאמר, תמוֹת נפשי עם פלשתים, ומָסר חלקוֹ עם חלק הפלשתים, שתמות נפשו עימהם בעולם ההוא. כך היו מכריזים על הנזיר. לֵך לֵך, אומרים לנזיר. סביב סביב, אל הכרם לא תִקרב.