ויבוא אלקים אל אבימלך

105. ויבוא אלקים אל אבימלך בחלום הלילה. ויאמר אליו האלקים בחלום, גם אנוכי ידעתי כי בתום לבבך עשית זאת. מהו השינוי, שבאוה"ע כתוב, ויבוא אלקים, ולישראל לא כתוב, ויבוא אלקים? אלקים שכאן הוא הכוח ההוא, השר שממונה עליהם. כמ"ש, ויבוא אלקים אל בלעם לילה, שהוא כוח שהתמנה עליו.

106. ויאמר אליו האלקים בחלום, ואֶחְשׂוך גם אנוכי אותך מֵחֲטוֹ לי. כשכתוב, מחטו לי, הוא בהכרח הקב"ה? אלא ודאי שהוא רק השר שלו. כמ"ש, גם אנוכי ידעתי. כתוב, גם, לרבות, אע"פ שלמעלה ממני ידוע, גם אנוכי ידעתי.

ואחשוך גם אנוכי. המילה, גם, היא לרבות, אע"פ שמנעו אותך מלמעלה, גם אנוכי מנעתי אותך. כמ"ש, אותך מחטו לי. מחטו, הוא חסר א', שצריך לכתוב מחטוא. מה הוא אומר, הלוא החטא אינו אל השר אלא להקב"ה, ולמה אמר, מחטו לי?

107. אלא בעוונותיהם של העם שלמטה, נפגם למעלה. בעוונות העם שלמטה, עבר השר שלהם שלמעלה מממשלתו. כמ"ש, ואחשוך גם אנוכי אותך, אע"פ שלמעלה ממני תלוי הדבר. ואחשוך גם אנוכי, לרבות את עצמו, שגם הוא מנע אותו.

מחטו לי, כדי שחטאיך לא יימצאו בי, כמו המחט הזו התקועה בבשר, שאתה לא תגרום לי בחטא שלך, להעביר אותי מממשלתי, ויקוצו בי כמו המחט הזו התקועה בבשר, שאתה לא תגרום, כמ"ש, ואקוץ בם. כמו אלו הקוצים התחובים בבשר.

מלמדנו, שחטאי בני אדם עושים פגם למעלה. הפגם, הוא כמ"ש, ובפשעיכם שׁוּלְחָה אימכם. וכן חטאי העמים פוגמים בשַׂר שלהם, שהועבר מממשלתו.

108. וע"כ, כיוון שחטאי התחתונים פוגמים למעלה, מקריבים קורבן. קורבן הוא זה, שכתוב, ובפשעיכם שולחה אימכם, אשר החטא גורם פירוד בין ז"א למלכות בפגם שלו, כי המלכות שוּלחה מחמת החטא. והקורבן שמקריבים, מקרב עולם העליון, ז"א, בעולם התחתון, מלכות. ונעשה הכול אחד.