315. אילן אחד גדול עליון וחזק, ז"א, בו ניזונים עליונים ותחתונים. ומוגבל בי"ב גבולי אלכסון, שהם ד"ס חו"ג תו"מ, שבכל אחד ג' קווים. מתחזק בד' רוחות העולם, חו"ג תו"מ, המתחברים במקומם. שבעים ענפים, שהם שבעים שׂרים הממונים על שבעים אוה"ע, עולים בתוכו וניזונים ממנו. מעיקר שורשיו יונקים הם מסביב. והם ענפים הנמצאים באילן.
316. כשמגיעה עת הממשלה לכל ענף, כולם רוצים לכלות לגמרי את גוף האילן, שהוא העיקר של כל הענפים, והוא השולט על ישראל ואחוזים בו. וכשמגיעה עליהם הממשלה של גוף האילן, שהוא חלקם של ישראל, הוא רוצה לשמור אותם, ולתת שלום בכולם. ועל זה מקריבים שבעים פָרֵי החג, לתת שלום לשבעים ענפים שבתוך האילן, שהם שבעים שרים של אוה"ע.
317. ועל זה נאמר, מי כמוךָ באֵלים ה'. באלים, אילן, כמ"ש, כי יֵבוֹשוּ מֵאֵילִים אשר חֲמַדתֶם. שהוא אילן, שהיו עובדים לצורה אחת, שהייתה חקוקה בתוכו.
מי כמוך, שיעשה כמעשיך וירחם על כל. מי כמוך בכל סביבות האילן, שאע"פ ששולט שומר את הכול, שומר לכל השאר, ואינו רוצה לעשות עימהם כלָיה, כמו שהם היו רוצים בזמן שליטתם.
מי כמוך נאדר בקודש. שנאדר בכוח העליון, שנקרא קודש. נאדר בקודש ממש, במוחין דבינה. ונקרא כוח ה', נועם ה'.
318. ראיתי את כל המעשים, הכול הֶבל ורְעוּת רוח. שלמה המלך, שעלה בחכמתו יותר מכל בני העולם, איך אמר, שכל המעשים הם הבל ורעות רוח? אף מעשה הצדקה הוא הבל ורעות רוח? הלוא כתוב, והיה מעשה הצדקה שלום.
אלא כתוב, כל המעשים שנעשו תחת השמש. ומעשה הצדקה הוא שונה, שהוא למעלה מהשמש.
319. והנה הכול הֶבל ורעות רוח. מה פירושו? הכול הבל הוא כמ"ש, הֲבֵל הֲבָלים, אמר קוהלת, והבלים אלו הם קיום עולם העליון והתחתון.
320. בשעה שהמע"ט בעולם, והאדם עוסק בעבודת המלך הקדוש, הנה הדבר ההוא שעושה, נעשה ממנו הבל למעלה. ואין הבל, שאין לו קול, שעולה למעלה ונעשה סנגור לפני הקב"ה.
321. וכל אלו המעשים, שעוסק בהם האדם ואינם עבודת הקב"ה, הדבר ההוא שעשה נעשה ממנו הבל, והולך ומשוטט בעולם. וכשיוצאת נשמתו, ההבל ההוא מגלגל אותו בעולם, כאבן בכף הקֶלַע. כמ"ש, ואת נֶפש אויביךָ יְקַלְעֶנָה בתוך כף הקָלַע.
322. מהו יקלענה? ההבל ההוא מגלגל אותו סביב בעולם. אז, כל הדברים שנעשים ואינם עבודת הקב"ה, נעשה מהם הבל, שהוא שבירת הרוח, ששובר את הרוח, העולה ויורד ומתגלגל בעולם. כמ"ש, הבל ורעות רוח.
323. אבל עבודת ריבונו עולה למעלה מהשמש, ונעשה ממנה ממש הבל קדוש. וזהו זרע, שזורע האדם בעולם ההוא. ושמו צדקה. שכתוב, זִרעוּ לכם לצְדקה.
324. זה מנהיג את האדם כשנשמתו יצאה ממנו, ומעלה אותו במקום הכבוד למעלה, ונמצא לצרור אותו בצרור החיים. כמ"ש, והלך לפניךָ צִדקך. כדי לנהוג אותך, ולהעלות אותך למקום שנקרא כבוד ה', המלכות. כמ"ש, כבוד ה' יַאספךָ.
325. כל אלו הנשמות, מנהיג אותם ההבל הקדוש, הנקרא כבוד ה', שמאסף אותם בתוכו ונצררים בו. ואז הוא נחת רוח. אבל הבל האחר, שאינו עבודת הקב"ה, נקרא זה רעות רוח.
אשריהם הצדיקים, שכל מעשיהם הם למעלה מהשמש, כלומר עבודת הקב"ה, וזורעים זרע הצדקה לזכּוֹת אותם לעוה"ב. כמ"ש, וזרחה לכם יִראֵי שׁמִי שמש צְדקה.
326. בתחילה, כשנבנה ביהמ"ק למטה, לא נבנה אלא בדין וברוגז. משום שהוא במקום שהדין שורה. לעת"ל, עתיד הקב"ה לבנות אותו ולתקן אותו במדרגה אחרת עליונה, הנקראת צדקה. שהיא מלכות המתוקנת, כמ"ש, בצְדקה תִכּונָני. משום זה יתקיים ולא יחרב עוד. ושמו ממש ייקרא צדק. כמ"ש, וזה שְׁמו אשר יִקְרְאוֹ, ה' צִדקֵנו.