יורד על הראש, יורד על הזקן

10. אמור אל הכוהנים בני אהרון ואמרת אליהם, לנפש לא ייטמא. אמור אל הכוהנים בלחש. כמו שכל עבודות הכוהנים בלחש, כך האמירה שלהם בלחש. אמור ואמרת, פעם אחת ופעמיים, להזהיר אותם על קדושתם כדי שלא ייטמאו. כי מי שמשמש במקום קדוש, צריך להימצא קדוש בכל. לנפש לא ייטמא, שגוף בלי רוח הוא טמא, ושורה עליו רוח הטומאה. כי תשוקות רוחות הטומאה הן לגופיהם של ישראל, משום שהתרוקנה מהם רוח הקדושה, ובאים להתחבר בכלי של הקדושה, בגוף. והכוהנים, שהם קדושים קדושה על קדושה, אינם צריכים להיטמא כלל. כמ"ש, כי נזר אלקיו על ראשו. וכתוב, כי נזר שמן משחת אלקיו עליו אני ה'.

11. הכוהן, כעין הכוהן של מעלה, עומד למטה. כמ"ש, כשֶׁמן הטוב על הראש יורד על הזקָן, זְקן אהרון, שיורד על פי מידותיו. כשמן הטוב על הראש, שמן משחת הקודש העליון, שפע המוחין, שנמשך ויוצא ממקום הנהר העמוק מכל, בינה. נמשך ויוצא מהראש של כל הראשים, הסתום מכל סתומים, הראש דא"א. על הראש, הראש של א"ק, א"א.

12. יורד על הזקן, זקן הכבוד, דיקנא דא"א. זקן אהרון, כוהן גדול שלמעלה, דיקנא דז"א, החסד דז"א. שמן, שפע דא"א, יורד ע"פ מידותיו של ז"א. ומאלו המידות של ז"א נמשך ויוצא ויורד לתחתונים. וכעין זה נמשך ומתעטר הכוהן הגדול למטה, בשמן המשחה למטה, שהוא כנגד הכוהן הגדול של מעלה, חסד דז"א.

13. אמור אל הכוהנים בני אהרון ואמרת אליהם, לנפש לא ייטמא בעמיו. תחילת הכתוב ברבים וסופו ביחיד. לנפש לא ייטמא, רומז על הכוהן העליון מכולם, הכוהן הגדול שלמעלה, ז"א. והכתוב, הכוהן הגדול מאחָיו, הוא על הכוהן הגדול שלמטה, שהוא כעין של מעלה, וצריך להימצא בקדושה יותר מכולם. ואסור עליו להיטמא אפילו לאביו ולאימו.