427. לא תעשה לך פֶסל וכל תמונה. כל צורת פנים מותר לעשות, חוץ מפני אדם, כי פני אדם שולט על כל.
428. לא תעשה לך פסל וכל תמונה, הוא כמ"ש, אל תיתן את פיך לַחֲטיא את בְּשָׂרֶךָ. כמה יש לו לאדם להיזהר בדברי תורה, כמה יש לו להיזהר שלא יטעה בהם, ולא יוציא דבר בתורה, מה שאינו יודע, ומה שלא קיבל מרבּו.
שכל מי שאומר בדברי תורה, מה שאינו יודע, ולא קיבל מרבו, עליו כתוב, לא תעשה לך פסל וכל תמונה. ועתיד הקב"ה להיפרע ממנו בעוה"ב, בזמן שנשמתו רוצה להיכנס למקומה, שאז דוחים אותה לחוץ, ותִכלה מהמקום ההוא הצרור בצרור החיים של שאר הנשמות.
429. כתוב, למה יקצוף האלקים על קולֶךָ. קולך, זהו נשמתו של אדם. על זה כתוב, כי ה' אלקיך אֵל קָנַא. משום שמקנא לשמו בכל, אם משום צורת פנים מקנא לשמו, משום שמשקר בשמו. אם משום התורה, שאומר מה שלא יודע ולא קיבל מרבו.
430. התורה כולה היא שם קדוש, שאין דבר בתורה, שאינו כלול בשם הקדוש. ומשום זה צריכים להיזהר, שלא לטעות בשמו הקדוש ולא לשקר בו. ומי שמשקר במלך העליון, אין מכניסים אותו לארמון המלך, ויִכלה מעוה"ב.
431. כתוב, לא תעשה לך פסל וכל תמונה. וכתוב, פסול לך שני לוחות אבנים. כלומר, לא תעשה לך פסל, פירושו, לא תעשה לך תורה אחרת, שלא ידעת ולא אמר לך רבך.
כי אנוכי ה' אלקיך אל קנא. אני הוא העתיד להיפרע ממך בעוה"ב, בשעה שהנשמה תבקש להיכנס לפניי. כמה עתידים לשקר בה ולהכניס אותה לתוך הגיהינום.
432. לא תעשה לך פסל. שצריך האדם שלא ישקר בשמו של הקב"ה. כי הקשר הראשון שנקשרו ישראל בהקב"ה, היה כשנימולו. וזהו החוק הראשון לכולם, להיכנס בבריתו של אברהם, שהוא קשר של השכינה.
וצריך האדם שלא ישקר בברית הזו, שמי שמשקר בברית הזו, הוא משקר בהקב"ה. ומהו שקר? שלא יכניס הברית ההיא ברשות אחרת, כמ"ש, ובָעַל בת אֵל נֵכָר.
433. מכאן כתוב, בה' בָגָדוּ כי בנים זרים יָלָדוּ. כי מי שמשקר בברית הזו, הוא משקר בהקב"ה, משום שהברית הזו אחוזה בהקב"ה. וכתוב, לא תעשה לך פסל.