ודורש אל המתים – א'

252. האחרונה של אלה ספירות תחתונות, שאינן קדושות, היא כמ"ש, ודורש אל המתים. והיא העשירית של כל הספירות, המלכות של הס"א. כי עשרה מיני כישוף יש בכתוב הזה, שהם כנגד ע"ס דס"א. נפשות הרשעים שמתו, אלו הן מזיקי העולם. שעליהן סובב הכתוב, ודורש אל המתים.

253. א"כ טוב להם לרשעים, שהם נעשים מזיקים בעולם. איפה הוא העונש של גיהינום, איפה היא הרעה המוכנה להם בעולם ההוא? נפשות הרשעים, בשעה שיוצאות מהעולם, כמה חוקרי דין מזומנים לקבל אותן ולהביא אותן בגיהינום, ומכניסים אותן בשלושה דינים בכל יום בגיהינום. אח"כ מתחברים בהן מלאכי החבלה, והולכות ומשוטטות בעולם, ומטעות את הרשעים, לאותם שכבר נסתמה מהם התשובה. ואח"כ מחזירים אותן לגיהינום ונידונים שם. וכך בכל יום.

254. לאחר שמלאכי חבלה הלכו עימהן ושוטטו עימהן בעולם, הם מחזירים אותן לקבר שלהן, ורואות תולעת הגוף מנקרת הבשר שלהן, והנפשות מתאבלות על הגופות. ואלו המכשפים הולכים לבית הקברות ומכשפים בכשפיהם, ועושים צלם אחד של אדם, וזובחים לפניו שעיר אחד. אח"כ מביאים את השעיר בקבר ההוא, ואותו הצלם שוברים לד' צדדים, ומעלים אותו לארבע זוויות הקבר. אז מכשפים בכשפיהם. ומתקבצות אלו הקבוצות, ואלו המינים הרעים, ומביאים הנפש ההיא, ונכנסת בקבר, ומספרת עימהם.