1. ויהי מקץ שנתיים ימים. כמ"ש, קץ שׂם לחושך ולכל תכלית הוא חוקר, אבן אופֶל וצַלמוות. קץ שם לחושך, זהו קץ של השמאל שאינו כלול מימין, שהוא השטן והוא מלאך המוות, שהוא משוטט בעולם ומסית בני אדם לחטוא. ומשוטט למעלה ועומד לפני הקב"ה ומשׂטין ומקטרג על העולם. ולכל תכלית הוא חוקר, כי כל מעשיו אינם לטוב אלא לכלות תמיד ולעשות כליה בעולם, שנוטל נשמות בני אדם וממית אותם.
2. אבן אופל וצלמוות. אבן נגף, השטן, משום שבה נכשלים הרשעים. והיא עומדת בארץ עֵפָתָה כמו אופל. יש ארץ החיים למעלה, וזהו ארץ ישראל, הנוקבא דז"א. ויש ארץ למטה, הנקראת אופל וצלמוות, אפלה היוצאת מארץ עפתה, הנוקבא דקליפה. אבן אופל וצלמוות זהו קץ מצד החושך, השטן, פסולת הזהב.
3. כמה יש לבני אדם להסתכל בעבודת הקב"ה, ולהשתדל בתורה ימים ולילות, כדי שיידעו ויסתכלו בעבודתו. כי התורה מכריזה בכל יום לפני האדם, ואומרת, מי פתי יסור הנה.
4. וכשאדם עוסק בתורה ומתדבק בה, זוכה להתחזק בעה"ח, ז"א. כשבן אדם מתחזק בעה"ח בעוה"ז, הוא מתחזק בה לעוה"ב, וכאשר הנשמות ייצאו מעוה"ז, ייתוקנו להן מדרגות לעוה"ב.
5. בכמה מדרגות עה"ח מתחלק. וכולם אחד. כי בעה"ח יש מדרגות אלו על אלו, ענפים, עלים, קליפות, גוף האילן, שורשים. והכול הוא אילן. כעין זה כל מי שמשתדל בתורה, הוא מיתקן ומתחזק בעה"ח, בגוף האילן.
6. וכל בני ישראל מתחזקים בעה"ח, כולם נאחזים באילן ממש. אלא, מהם נאחזים בגוף שבו, מהם בענפים, מהם בעלים, מהם בשורשים. ונמצא, שכולם נאחזים בעה"ח. ואלו העוסקים בתורה, כולם נאחזים בגוף האילן. ומשום זה מי שעוסק בתורה, הוא נאחז בכל האילן, כי גוף האילן כולל את כולו.
7. ויהי מקץ שנתיים ימים, ופרעה חולם. מקץ הוא מקום שאין בו זכירה, קץ של השמאל. כמ"ש, כי אם זְכַרתני איתךָ כאשר ייטב לָך. האם ראוי זה ליוסף הצדיק, שיאמר, כי אם זכרתני איתך? אלא כיוון שהסתכל יוסף בחלומו, אמר, ודאי שהוא חלום של זכירה. והוא טעה בזה, כי בהקב"ה היה הכול.
אין המוחין נשלמים אלא עם ביאת קו אמצעי, שמקודם לכן יש מחלוקת בין ב' הקווים, שכל אחד רוצה לקיים שליטתו ולבטל הארת חברו. שהימין רוצה רק בהארת החסדים, ומבטל הארת החכמה שבשמאל. והשמאל רוצה רק בהארת החכמה, ומבטל הארת החסדים. עד שבא קו האמצעי ומכריע ביניהם, וכולל אותם זה בזה, ומקיים הארת שניהם, כל אחד לפי דרכו.
אמנם יש בזה ב' מיני התכללות:
א. שהארת השמאל נכללת בימין, והימין שולט, שמאיר רק בחסדים מכוסים מחכמה. והוא מדרגת ז"א, שאע"פ שיש לו חכמה משמאל, מ"מ אינו משתמש בה, כי חפץ חסד הוא.
ב. ששניהם נכללים זה בזה, ושניהם שולטים בהתכללות אחת. שהימין מאיר בהארת החכמה, הנקרא חסדים מגולים. והשמאל מאיר בהארת החסדים. והוא מדרגת יסוד דז"א, קו אמצעי, המאיר מחזה דז"א ולמטה. והיא מדרגת המוחין שבשליטת יוסף. ונקרא מוחין דזכירה.
כיוון שהסתכל יוסף בחלומו, אמר, ודאי שהוא חלום של זכירה. כיוון שהסתכל שכבר נמשך קו האמצעי במוחין העליונים, חשב, שכבר יש כאן התכללות הב', מוחין דזכירה, המוחין השלמים, המגלים שליטת יוסף. וע"כ אמר בדרך ביטחון וידיעת העתידות, כי אם זכרתני איתך, כאשר ייטב לך. כלומר, שהמוחין דזכירה יתגלו בשווה עם קיום החלום של שר המשקים, כמ"ש, כי אם זכרתני איתך, ביחד עימו.
אבל הוא טעה בזה, כי עוד לא היה כאן אלא התכללות הא'. וכל דברי החלום היו בהקב"ה, בז"א, חסדים מכוסים, ועוד לא הייתה התכללות הב', מוחין דזכירה, בחינת שליטתו של יוסף.
8. וע"כ המקום שהיה בו שִכחה, עמד כנגדו. כמ"ש, לא זכר שר המשקים את יוסף, וישכחהו. וישכחהו, מורה על המקום שיש בו שכחה. וזה נקרא, קץ של צד החושך.
שנתיים ימים, פירושו, שמדרגת השכחה חזרה למדרגת זכירה. כי כל עוד שלא נעשתה התכללות הב' למוחין דזכירה, עומדת קליפת השכחה בקו שמאל, הנקראת קץ הימים. כי בכוח התכללות הב' חוזר מקום השכחה ונעשה למקום הזכירה.
וכל דברי החלום היו בהקב"ה, בהתכללות הא', ע"כ עמד לפניו המקום של שכחה, שבמקום זה מתגלה אח"כ המוחין דזכירה. וישכחהו, מורה על המקום שיש בו שכחה. כי ניתנה השליטה אל קליפת השכחה, והיא נקראת קץ שבצד החושך, שבצד שמאל, שמטרם ההתכללות הוא חושך.
ויהי מקץ שנתיים ימים. מהם שנתיים? צירוף שלם של תיקון נקרא שנה. וכדי שתחזור מדרגת השכחה ותיעשה למדרגת הזכירה, צריכים לב' התכללויות, ב' שנים, כמ"ש אח"ז, ופרעה חולם, אשר החלום של פרעה כבר היה בבחינת התכללות הב'.
9. ופרעה חולם, והנה עומד על היאור. זהו חלום של יוסף היה. כלומר, חלום של זכירה, המגלה שליטתו של יוסף, משום שכל נהר הוא יוסף הצדיק. שכל מי שרואה נהר בחלום, הוא רואה שלום, מדרגת יסוד, יוסף, כמ"ש, הנני נוטה אליה כנהר שלום. הרי שנהר רומז על יוסף.