וידעת היום והֲשֵׁבות אל לבבך
89. וידעת היום והֲשֵׁבות אל לבבך, כי הוי"ה הוא האלקים. היה צריך לומר, וידעת היום, כי ה' הוא האלקים. ולבסוף, והשבות אל לבבך. כי הידיעה, שה' הוא האלקים, מכשירה אותו להשיב אל הלב כן. ואם כבר השיב אל ליבו, מכ"ש שיש לו ידיעה. הלוא, והשבות אל ליבך, היה צריך לומר, ולא לבבך?
90. לבבך, יצה"ט ויצה"ר, השוכנים בלב, שנכללו זה בזה, והם אחד. כמ"ש, ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך, בשני יצריך, ביצה"ט וביצה"ר. שיהפוך מידות הרעות של יצה"ר להיות טובות, שיעבוד עימהם את ה' ולא יחטא על ידיהם, ואז ודאי אין עוד הפרש בין יצה"ט ליצה"ר, והם אחד.
ונמצא, כי הוי"ה הוא האלקים. שמדה"ד, אלקים, נכלל בהוי"ה, מדה"ר. כי נכללו זה בזה, כמו שיצה"ר ויצה"ט נכללו בלב, והוא אחד. הרי שאין לדעת, כי ה' הוא האלקים, אלא ע"י והשבות אל לבבך. לכן הקדים הכתוב, והשבות אל לבבך, לדעת על ידו את הדבר, שה' הוא האלקים.
91. הרשעים עושים פגם למעלה, ע"י מעשיהם הרעים. הפגם הוא, כי השמאל אינו נכלל בימין למעלה, אלא שולט בדין בפני עצמו, משום שהיצה"ר למטה אינו נכלל ביצה"ט, לעבוד עימו להמשכת הטוב, מחמת החטאים של בני אדם, שחוטאים ע"י יצה"ר, וממשיכים שליטת הדין על ידו.
ואינם עושים פגם למעלה, אלא לעצמם ממש. כמ"ש, שׁיחֵת לוֹ לא, בניו מוּמָם. שתחילה כתוב, שיחת לו, שעושים פגם למעלה. ואח"כ כתוב, לא בניו מומם, שאינם עושים פגם למעלה. כביכול עושים פגם ואינם עושים פגם:
עושים, שגורמים, שלא ימשיכו עליהם הברכות של מעלה, כמ"ש, ועצר את השמיים ולא יהיה מטר. הרי שפוגמים צינורות השפע למעלה.
ולא עושים, משום שהשמיים, הצינורות של מעלה, מקבלים לעצמם ברכות ושפע כמה שצריכים, אלא שאינם מקבלים שפע להמשיך למטה. ודאי אין זה פגם ומום שלמעלה, אלא מומם של אלו הרשעים, ועליהם שורה הפגם ולא למעלה.
92. כתוב, שיחת לו לא. לו עם ו', שלא נכלל הימין בשמאל למעלה, כדי שלא תימשכנה ברכות למטה. לא עם א', שאינם מקבלים ברכות להמשיך אל התחתונים. וע"כ הם שורים בפגם. בגלל שהרשעים מפרידים היצה"ר מיצה"ט, ומתדבקים ביצה"ר.
93. יהודה בא מצד שמאל, כי יהודה הוא מלכות, שבאה מצד שמאל. והתדבק בימין, כדי לנצח עמים ולשבור כוחם. כי אם לא היה מתדבק בימין, לא היה שובר את כוחם. למה התדבק בימין, והרי השמאל מעורר דינים בעולם? ולמה לא הספיק לו השמאל, לשבור כוחם של העמים?
94. בשעה שהקב"ה דן את ישראל, אינו דן אותם אלא מצד שמאל, כדי שידחה אותם בשמאל, ומקרב אותם בימין. אבל את שאר העמים, דוחה אותם בימין, ומקרב אותם בשמאל. וכשאחד מהם מתקרב לקדושה ומתגייר, נקרא בשם גר צדק, שצדק הוא שם המלכות מצד שמאל שבה. הרי שמקרב אותם בשמאל.
דוחה אותם מימין, הוא כמ"ש, ימינך ה' נאדרִי בכוח, ימינך ה' תִרעַץ אויב. מקרב אותם בשמאל, שנאמר, שהמתקרב מהם נקרא גר צדק, שהוא שמאל.
כי ישראל נמשכים מקו אמצעי. וכשחוטאים, ומגבירים השמאל על הימין, אז השמאל מעניש אותם. וכשעושים תשובה, מקרב אותם הקב"ה בימין, חסד, וחוזרים לקו אמצעי. אבל האומות, שורשם וחיותם בקו שמאל. ונלקים בהתגברות הימין על השמאל שלהם. וכשמתקרבים, מרפאים את שורשם, קו שמאל. ע"כ המתקרב מהם נקרא גר צדק, שֵׁם השכינה, כשמתוקנת מצד שמאל.
95. משום זה יהודה, שהוא מצד שמאל, התדבק בימין, כדי להכניע העמים. ונסיעותיו הם לימין הדגלים. ואלו השבטים שעימו, התחברו כולם לימין: יששכר, שעמל בתורה, שהיא ימין, כמ"ש, מימינו אש דת לָמו. וכן זבולון, שהוא תומך התורה, ימין, כמ"ש, שוק הימין, כי שוק הימין תומך צד הימין שבגוף. וע"כ נקשר יהודה משמאל ומימין, צפון שהוא שמאל, במים שהם ימין.
96. ראובן, שחטא לאביו, שׁרה בימין, חסד. ומחמת החטא התקשר בשמאל והתדבק בו. וע"כ אלו הנמצאים עימו בדגלו, הם שמאל. שמעון, שמאלי מצד החיה, שיש לה פני שור, גבורה. גד, שוק השמאל, הוד, כמ"ש, גד גדוד יְגוּדנו והוא יָגוּד עקב, אשר יגוד היא פעולת השמאל, ועקב פירושו שוק.
97. והשבות אל לבבך, לכלול ביחד השמאל והימין. ואז תדע, כי ה' הוא האלקים. עתה מובן מה שכתוב, הוא אהרון ומשה. ומה שכתוב אח"כ, הוא משה ואהרון. שהרוח, ת"ת, התחבר במים, חסד, והמים, חסד, התחברו ברוח, ת"ת, להיות אחד. וע"כ כתוב, הוא.
98. ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. כעין שנאמר, בייחוד ימין ושמאל, גם כאן נרמז ייחוד הקדוש. ואזהרה היא לאדם, לייחד את השם הקדוש כראוי, באהבה עליונה. בכל לבבך, בשני יצריך, ימין ושמאל, שנקרא יצה"ט ויצה"ר. ובכל נפשך, זהו נפש דוד, שניתנה ביניהם. ובכל מאודך, לכלול הימין והשמאל למעלה, במקום שאין בו שיעור.
כשהאדם עובד אל הקב"ה בשני היצרים, שגם במידות רעות שביצה"ר עובד ועושה נחת רוח ליוצרו, נמצאים מתייחדים הימין והשמאל שלמעלה, חו"ג, כמ"ש, ה' הוא האלקים. ואז משלים המלכות, הנקראת נפש דוד. כי ניתנה ביניהם. כמ"ש, ובכל נפשך. וגם מעלה החו"ג שלמעלה אל הג"ר, ולכך כתוב, ובכל מאודך. כי מאוד, משמעותו, שאין לו שיעור, הג"ר, שאין בהם השגה.
99. ובכל מאודך. זה יעקב, ז"א, שאוחז לכל הצדדים, לימין ולשמאל, מטעם היותו קו אמצעי. אם תאהב את הקב"ה בשני יצריך, תשלים את נפש דוד, ותשלים את ז"א, שנקרא יעקב, והכול הוא ייחוד השלם כראוי. משום זה כתוב, הוא אהרון ומשה. וכתוב, הוא משה ואהרון. כי הכול הוא אחד, שהתייחדו זה בזה בלי הפרש ביניהם.