נר"ן
255. אשריהם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. אשר כולם קדושים. הגוף שלהם קדוש, הנפש שלהם קדושה, הרוח שלהם קדוש, הנשמה שלהם קודש קודשים. ג' מדרגות הן, נר"ן, כעין של מעלה, כנגד מלכות ת"ת ובינה של מעלה. כמ"ש, תוצֵא הארץ נפש חיה, שזוהי הנשמה של אדה"ר. ג' מדרגות הן ומתדבקות יחד, נפש רוח ונשמה.
256. בכל אדם יש נפש בהמית. ויש נפש עליונה, הנפש הרוחנית. זכה אדם בנפש ההיא, מורידים עליו עטרה אחת, שנקראת רוח. כמ"ש, עד יֵיעָרֶה עלינו רוח ממרום. אז מתעורר האדם בהתעוררות אחרת עליונה, להסתכל בדרכי המלך הקדוש. זכה אדם ברוח ההוא, מעטרים אותו בספירה קדושה עליונה הכוללת הכול, שנקראת נשמה, שנקראת נשמת אלוה.
257. בספרו של שלמה המלך כתוב, ושַׁבֵּח אני את המתים שכבר מתו. כיוון שכתוב, ושבח אני את המתים, למה אומר עוד, שכבר מתו? אלא שכבר מתו בעוה"ז, בעבודת אדונם, שהמיתו את עצמם בעבודת ריבונם. שאין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה.
258. שלושה מדורים עשה הקב"ה לצדיקים, לנר"ן שלהם אחר פטירתם. אחד, לנפשות הצדיקים, שלא הסתלקו מהעוה"ז, ונמצאות בעוה"ז. כי נפש הנפטר אינה מסתלקת מהעוה"ז, וכשהעולם צריך רחמים, ואלו בני האדם החיים יושבים בצער, הן מתפללות תפילה עליהם, והולכות ומודיעות הדבר לישֵׁני חברון, האבות, והן מתעוררות ועולות לגן עדן הארץ, ששם רוחות הצדיקים מתלבשים בעטרות של אור, ומתייעצות בהם, וגוזרות גזרה, והקב"ה עושה רצונן, ומרחם על העולם.
259. ואלו נפשות הצדיקים נמצאות בעוה"ז להגן על בני האדם החיים. וזו נקראת נפש. וזו אינה מסתלקת מהעוה"ז, ונמצאת בעוה"ז להסתכל ולדעת ולהגן על הדור. המתים יודעים בצער העולם, ועונשם של הרשעים בארץ הוא בנפש הזאת, כמ"ש, ונכרתה הנפש ההיא מעמיה.
260. המדור השני הוא גן עדן שבארץ. בו עשה הקב"ה מדורים עליונים מכובדים, שהם כעין העוה"ז וכעין עולם העליון. כלומר, שכלולים ממלכות ומבינה. כי גן הוא מלכות, ועדן הוא בינה. וההיכלות הם ג"כ בשני אופנים, כמו המדורים, שאין להם חשבון. ואילנות ועשבים וריחות עולים בכל יום. ובמקום ההוא שורה הרוח של אלו הצדיקים, והוא המדור שהרוח ההוא שורה בו. וכל רוח ורוח מתלבש בלבוש כבוד, כעין העוה"ז, וכעין עולם העליון.
261. המדור השלישי הוא המדור העליון הקדוש, הנקרא צרור החיים, גן העדן העליון. שם מתעדנת המדרגה העליונה הקדושה, שנקראת נשמה, שזו מתדבקת להתענג בעדן העליון. עליה כתוב, אז תתענַג על ה' והרכבתיך על בָּמותֵי ארץ. שגן העדן העליון נקרא במותי ארץ.
262. בשעה שהעולם צריך לרחמים, הנפש של הצדיקים הזכאים, שנמצאת בעולם להגן עליו, עולה והולכת ומשוטטת בעולם ומודיעה לרוח, והרוח עולה ומתעטר ומודיע לנשמה, והנשמה להקב"ה. ואז מרחם הקב"ה על העולם. ואז יורד מלמעלה למטה, הנשמה מודיעה לרוח, והרוח מודיע לנפש.
263. ובכל שבת ור"ח, הנפש הרוח והנשמה מתחברים ומתעטרים יחד, עד שמתחברים לבוא להשתחוות למלך העליון. ואח"כ חוזרים למקומם. כמ"ש, והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשַׁבַּתו, יבוא כל בשר להשתחוות לפניי.
264. ובשעה שהעולם צריך רחמים, והחיים הולכים ומודיעים לנפשות הצדיקים, ובוכים על קבריהם, והם ראויים להודיע להם, משום ששׂמים הרצון שלהם להתדבק נפש בנפש. אז מתעוררות נפשות הצדיקים, ומתאספות והולכות ומשוטטות לישני חברון, ומודיעות להם צער העולם. וכולן עולות לפתח גן העדן ומודיעות לרוח. ואלו הרוחות המתעטרים בגן עדן, מלאכים עליונים הולכים ביניהם. וכולם מודיעים לנשמה, והנשמה מודיעה להקב"ה. וכולם מבקשים רחמים על החיים. והקב"ה מרחם בשבילם על העולם. ועל זה אמר שלמה, ושַׁבֵּח אני את המתים שכבר מתו.
265. האם יש מי שיודע להודיע אל המתים חוץ מאיתנו? הצער, שהאנשים מצטערים, מודיע להם. התורה מודיעה להם. בשעה שאין מי שיודע איך להודיע לנפשות הצדיקים, מוציאים ספר תורה סמוך לקברים, והן מתעוררות על מה שהתורה נגלתה למקום הזה, אז המלאך דוּמה מודיע להן.
266. והם יודעים שהעולם בצער, והחיים אינם ראויים, ואינם יודעים להודיע להם. בה בשעה כולם צועקים על התורה, שנכשלנו, והיא גלתה למקום הזה. אם בני אדם שבים בתשובה, ובוכים בלב שלם, ושבים לפני הקב"ה, כולן מתאספות ומבקשות רחמים, ומודיעות לאלו ישני חברון, ונכנסות ומודיעות לרוח שבגן עדן.
267. ואם הם אינם שבים בלב שלם, לבקש ולבכות על צער העולם, אוי להם, שכולן מתאספות לריק. אומרים, מי גרם לתורה הקדושה שגלתה על ידיהם בלא תשובה. וכולם באים להזכיר עוונותיהם. ומשום זה לא ילכו לשם בלא תשובה ובלא תענית, לבקש בקשות לפניהם. וכשהעולם יושב בצער ביותר, אז כולם מתחברים, כל נר"נ, לבקש רחמים על העולם.