חצות לילה

4. כשמתעורר רוח צפון בחצות לילה, והכרוז יוצא, והקב"ה בא לגן עדן להשתעשע ברוחות הצדיקים, אז מתעוררים כל בני המלכה וכל בני ההיכל לשבח את המלך הקדוש, ז"א. ואז כל אלו הפיקדונות של הרוחות שנמסרו בידה של המלכות, כולם מחזירה לבעליהם.

ורוב בני העולם מתעוררים משנתם בשעה ההיא. והפיקדונות של כולם מוחזרים להם.

5. אלו שהם מבני ההיכל העליון, עובדי ה', עומדים בקיומם, ומתעוררים ועוסקים בתשבחות התורה, ומתחברים עם כנ"י, המלכות, עד שמאיר היום. כשבא הבוקר, הוא וכל בני היכל המלך, כולם באים אל המלך הקדוש, ז"א. והם נקראים בני המלך והמלכה.

6. כשבא הבוקר צריך לנקות את עצמו בכל, הן נקיות הגוף והן נקיות הנפש, ולהתחמש בכלי נשק שלו, בציצית ובתפילין, להשתדל עם מלך הקדוש, ז"א. כי בלילה השתדל במלכה ועתה, בבוקר, בא עם המלכה לחבר אותה עם המלך.

7. בא לבית הכנסת, מטהר את עצמו באמירת הקורבנות, משבח בתשבחותיו של דוד המלך. אחוז תפילין בראשו, ציצית בכנפי בגדו, אומר תהילה לדוד. שהמתפלל תפילה לפני אדונו, צריך לעמוד בתפילה כמו המלאכים העליונים, להתחבר עימהם, שהם נקראים העומדים. כמ"ש, ונתתי לך מַהְלְכים בין העומדים. וצריך לכוון רצונו לפני אדונו, ויבקש בקשתו.

8. בשעה שהאדם קם בחצות לילה ממיטתו לעסוק בתורה, כרוז קורא עליו ואומר, הנה בָּרכו את ה' כל עבדי ה', העומדים בבית ה' בלילות. ובבוקר, כשהוא עומד בתפילה לפני אדונו, הכרוז ההוא קורא עליו ואומר, ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה.

9. אחרי שגומר תפילתו ברצון לפני אדונו, צריך למסור נפשו ברצון הלב למלכות.

וכמה עצות יש לאדם בכל דבר. ובשעה שהוא נמצא בתפילה, כל אלו המילים שהאדם מוציא מפיו בתפילה ההיא, כולן עולות למעלה ובוקעות אווירים ורקיעים, עד שמגיעות למקום שמגיעות, ומתעטרות בראש המלך. ועושה מהן עטרה.

התפילה שמבקש האדם להקב"ה, צריך לכוון שתהיה תפילת תחנונים. מאין לנו זה? ממשה, שכתוב, ואתחנַן אל ה'. זוהי תפילה טובה.