307. שיר המעלות. הבוטחים בה' כהר ציון לא יימוט, לעולם יישב. אלו הן מדרגות קדושות עליונות מצד גבורות עליונות שבבינה, והן כעין הלוויים למטה, שהם במעלות, מדרגות על מדרגות. בעניין חמישים שנה שכתוב בהם, מִבֶּן חמישים שנה ישוב מצבא העבודה, הרומז על חמישים שערי בינה. וזהו שיר המעלות, הבוטחים בה'. כהר ציון, אלו הם הצדיקים הבוטחים בו בזכות מעשיהם הטובים.
308. וצדיקים ככפיר יבטח. הרי הצדיקים אינם בוטחים במעשיהם כלל, ותמיד הם יראים, כאברהם, שכתוב בו, ויהי כאשר הקריב לבוא מצריימה. כיצחק, שכתוב בו, כי ירא לאמור אשתי. כיעקב, שכתוב בו, ויִירא יעקב מאוד ויֵצר לו. ואם אלו לא בטחו במעשיהם, כש"כ שאר צדיקי העולם. א"כ איך כתוב כאן, וצדיקים ככפיר יבטח?
309. אלא ודאי ככפיר כתוב, כי מכל אלו שמות של האריה, לא כתוב אלא כפיר. ולא כתוב לא אריה, ולא שחל, ולא שחץ, אלא כפיר, שהוא החלש והקטן שבכולם, שאינו בוטח בכוחו, אע"פ שהוא חזק. כך הצדיקים אינם בוטחים במעשיהם עתה, אלא ככפיר, אע"פ שיודעים שכוח מעשיהם הטובים הוא חזק, אינם בוטחים אלא ככפיר, ולא יותר.
310. משום זה כתוב, הבוטחים בה' כהר ציון. לא ככפיר, ולא כאריה, ולא ככל השמות שלו, אלא, כהר ציון. כמו שהר ציון הוא חזק ולא יימוט לעולם. אף לעת"ל יהיו כהר ציון, ולא כמו עתה שאינם בוטחים אלא ככפיר, המתיירא ואינו בוטח בכוחו. ואתם בני קדושים עליונים, הביטחון שלכם הוא כהר ציון. אשריכם בעוה"ז ובעוה"ב.
311. הלכו החברים. כשהגיעו לעיר, חשך הלילה. אמר רבי שמעון, כמו שהיום הזה האיר לנו לזַכּוֹתינו לעוה"ב. אף כך, הלילה הזה יאיר לנו לזכותינו לעוה"ב, ולעטר בלילה הזה הדברים שאמרנו ביום, לפני עתיק יומין. כי יום שלם כזה לא יימצא בכל הדורות האחרים. אשרי חלקינו בעוה"ז ובעוה"ב.
312. נכנסו לבית, לנו עד שנחלק הלילה. כיוון שנחלק הלילה, אמר רבי שמעון לחברים, עתה הוא הזמן לעטר המרכבה הקדושה למעלה בהשתדלות שלנו. אמר לרבי יוסי, אתה, שלא נשמע דבריך בינינו ביום הזה, אתה תהיה ההתחלה להאיר הלילה, כי עתה עת רצון להאיר למעלה ולמטה.