10. שפת אמת תיכּון לעד ועַד ארגיעה לשון שקר. כך היה אם כל בני העולם היו עובדים לשקר, שהיו מתבטלים. אבל האור והזוהר הזה המאיר מהשמש, ודאי אמת הוא. וכן הכוכבים שבגובה הרקיע, אמת הם. ואם בכסילות ובחיסרון דעתם, הם אומרים וקוראים להם אלוהים, אין הקב"ה צריך משום זה לכלות מעשיו מן העולם. אבל גם לעת"ל, לא יִכְלו הכוכבים והאורות מן העולם. אלא אלו שעובדים להם, הם יכלו.
11. שפת אמת תיכון לעד. אלו הם ישראל, שהם שפת אמת, שאומרים, ה' אלקינו ה' אחד. והכול הוא אמת ומסיימים ק"ש, ה' אלקיכם אמת. וזהו, שפת אמת תיכון לעד.
12. ועַד ארגיעה. עד כמה יהיה להם קיום בעולם, עד לעת"ל, ואז תהיה לי מנוחה מעבודה קשה שלהם. ישראל שהם שפת אמת, כתוב בהם, עַם זו יצרתי לי תהילתי יסַפרו.
13. פעם הגמון פגש את רבי אלעזר. אמר לרבי אלעזר, יודע אתה מתורת היהודים? אמר לו, אני יודע. אמר לו, האם אין אתם אומרים שהאמונה שלכם אמת ותורתכם אמת, ואנו אמונתנו שקר ותורתנו שקר? והרי כתוב, שפת אמת תיכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר. אנו מימי עולם עומדים במלכות ולא סרה מאיתנו לעולם, דור אחר דור, הרי, תיכון לעד ודאי. ואתם, זמן מועט הייתה לכם מלכות ומיד סרה מכם. והפסוק מתקיים בכם, שכתוב, ועד ארגיעה לשון שקר.
14. אמר לו, ראיתי בך שאתה חכם בתורה. תיפח רוחו של האיש ההוא. אילו היה כתוב, שפת אמת כוננת לעד, היה כמו שאמרת, אבל כתוב, תיכון לעד, שפירושו, עתידה שפת אמת שתיכון. משא"כ עתה, שעתה שפת שקר עומדת, ושפת אמת שוכבת עפר. ובזמן שהאמת תקום על עומדה ותצמח מן הארץ, אז, שפת אמת תיכון לעד.
15. אמר לו ההגמון ההוא, אתה צודק. ואשרי עם התורה, שירשו האמת. לאחר ימים, התגייר.