אהבת חברים
אין עוד מלבדו
איש את רעהו יעזורו
אם אין אני לי, מי לי
אמונה למעלה מהדעת
בושה
ביטול והכנעה
במה עוסקת חכמת הקבלה
ברית
גדלות הבורא
דביקות
דורנו - הדור האחרון
דרך תורה ודרך ייסורים
הבחירה בסביבה
הודיה
החברה בדור האחרון
החיוב בלימוד חכמת הקבלה
הכבדת הלב
הכוח שבחיבור
הכנה ללימוד
הכרת הרע
המקובלים וכתבי הקבלה
הסגולה בלימוד - המאור המחזיר למוטב
הסתר וגילוי
השפעת הסביבה על האדם
השתוקקות
התגברות
התכללות
התעוררות הנקודה שבלב
והווי דן את כל האדם לכף זכות
זמן ההכנה
חשיבות המטרה
חשיבות הפצת חכמת הקבלה
יגיעה
ייאוש מכוחותיו עצמו
יראה
ישראל ואומות העולם
כוונה
כל החכמות בעולם כלולות בחכמת הקבלה
לראות מעלת חבירו
מאהבת הבריות לאהבת ה'
מהות האדם
מחשבת הבריאה
מטרת הבריאה
מטרת החברה
מיהו המקובל?
ממעשיך היכרנוך
מסירות נפש
מקור ההתנגדות לחכמת הקבלה
מרכז הקבוצה
משלא לשמה באים לשמה
נחת רוח לבורא
נשמת אדם הראשון
סדר ישיבת החברים
עיבור
עליות וירידות
על כל פשעים תכסה אהבה
ערבות
עשה לך רב
עשירייה
קנאה, תאווה וכבוד
קנה לך חבר
שמחה בדרך
שני הפכים בנושא אחד
שפת המקובלים היא שפה של ענפים
תפילה
תפילת רבים
תפיסת המציאות
תפקיד ישראל
ספריית כתבי מקובליםchevron_left
שונות/מתחברים אל המקור
chevron_left
במה עוסקת חכמת הקבלה
 

במה עוסקת חכמת הקבלה

1. במה עוסקת החכמה?

שאלה זו כמובן, עולה על כל בר דעת. הנה כדי לתת תשובה מספקת לשאלה זו, אתן הגדרה נאמנה ומשומרת: כי חכמה זו היא, לא פחות ולא יותר, רק סדר של שורשים, המשתלשלים על דרך קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאוד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלוקותו יתברך, לנבראיו בעולם הזה". (בעל הסולם, "מהותה של חכמת הקבלה")

2. מה היא חכמת הקבלה? חכמת הקבלה בכללה, היא עניין של התגלות אלוקית, מסודר בדרכיו בכל בחינותיו, ממה שהתגלה בעולמות, וממה שעתיד להתגלות, ובכל האופנים שאך אפשר לפעמים להתגלות בעולמות, עד סוף כל הדורות. (בעל הסולם, "תורת הקבלה ומהותה")

3. צריכים לזכור, שכל חכמת הקבלה מיוסדת על עניינים רוחניים, שאינם תופסים לא מקום ולא זמן. (בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, חלק א', פרק א', אור פנימי, אות א')

4. אין לך עוד חכמה בחכמות בעולם הזה, שיהיו העניינים מלוכדים וקשורים זה בזה, בדרך עילה ועלול, קודם ונמשך, כמו חכמת הקבלה, הקשורה מראשה עד סופה, זה בזה ממש, כמו שרשרת ארוכה. אשר על כן, בהעלם לנו ידיעה קטנה בינתיים, נחשכה בעדנו כל החכמה כולה, משום שכל ענייניה קשורים חזק זה בזה, ומתלכדים לאחד ממש. (בעל הסולם, "מהותה של חכמת הקבלה")

5. רבים טועים ומשווים את תורתנו הקדושה לתורת המוסר. אולם זה הגיע להם משום שלא טעמו טעם הדת מימיהם. וקורא אני עליהם את המקרא: "טעמו וראו כי טוב ה'".

והן אמת ששניהם, האתיקה (מוסר) והדת, לדבר אחד מתכוונים, שהוא, לרומם את האדם מזוהמת האהבה העצמית הצרה ולהביאו אל מרומי הפיסגה של אהבת זולתו.

אולם עם כל זה, רחוקים הם אחד מחבירו, כרחוק מחשבת הבורא יתברך ממחשבת הבריות. כי הדת נמשכת ממחשבותיו של הבורא יתברך, ותורת המוסר באה ממחשבות בשר ודם ומניסיונות החיים שלהם. ועל כן ניכר ובולט ההבדל שביניהם, הן בכל הנקודות שבבחינות השימושיות והן במטרה הסופית. (בעל הסולם, "מהות הדת ומטרתה")

6. והנה נתבאר היטב, ההפרש הגדול, בין חכמת התורה לשאר חכמות העולם: כי שאר חכמות העולם, אין השגתן מטיבה כלל, את החיים שבעולם הזה. כי אפילו הספקה בעלמא לא יתנו לו, בעד המכאובים והייסורים, שהולך וסובל במשך ימי חייו. על כן אינו מוכרח לתקן גופו, ודי לו בעמל שנותן בעדם. כמו כל קנייני העולם הזה, הנקנים על ידי יגיעה ועמל עליהם.

מה שאין כן עסק התורה והמצוות, שכל עניינם הוא, להכשיר את האדם, שיהיה ראוי לקבל, כל אותו הטוב, שבכוונת הבריאה "להיטיב לנבראיו". (בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות ח')

7. כל חכמה שבעולם הערכתה היא לפי ערך התכלית שמביאה. שהיא המטרה, שכל חצי העיון קולעים אליה. ולכן לא יצוייר כלל חכמה, בלי איזו מטרה זולת לתינוקות, בחכמת המשחקים, כי להבל זמן באה להם, וזו מטרתם, לפי ערכם. ועל כן אין החכמה נערכת בחריפות ובקיאות, אלא לפי שבח ויתרון התכלית שמביאה.

והינך מוצא תכלית כל חכמה חיצונית - לתועלת הגשמיות הנאבדת, בלי ספק היום או מחר, ואם כן דיו לנשוא להיות כנושא.

והגם שיש לחכמה יתרון רב על הנושאים הללו, כי בכל מקום שהיא נמצאת היא על כל פנים עצם רוחני. אבל כבר אמרנו שהיא נידונית לפי התכלית שזו השארתה לנצחיות, ואם התכלית הוא לדבר כליל ונפסד, הלא נאבדת עימו יחד.

ועתה יש לנו אמת הבניין, למדוד חשיבות חכמת ישראל - על חכמת החיצוניות - שכל ענייניה, אינם זולת להבין דרכי השגחת הבורא יתברך על בריותיו, ולהידבק בו יתברך. נמצא שכל עצמות החכמה הזו, נסמכת על הבורא יתברך. וכיוון שאין ערך להעריך, חשיבות הבורא יתברך, על בריותיו אשר ברא, לכן, אין ערך למעלת חכמת ישראל על חכמות חיצוניות.

וכיוון שעיקר נושא של חכמתנו, הוא חי לעד, ונצחי, לכן גם כל חכמתנו, תישאר כולה בנצחיות. וכיוון שמטרתה למצוא חן, בהתקרבות הבורא יתברך, שהוא המשובח שבמטרות שאפשר להצטייר, לכן העוסק בה, ואין צריך לומר הזוכה בה, הוא הוא המשובח שבמין המדבר. (בעל הסולם, "חכמת ישראל בערך חכמת חיצוניים")

8. כמה סודות התורה נמצאים בכל פעולה שכתוב בתורה, ובכל מילה יש בה חכמה ותורת אמת. ועל כן מילות התורה מילים קדושות הן, להראות מהן נפלאות. כמו שכתוב, גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך. (זוהר לעם, פרשת תולדות, מאמר "הברכות", סעיף 190)

9. אוי לאותו אדם, שאומרת כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות, ודברי הדיוט של עשיו ולבן וכדומה. כי אם כן, אפילו בזמן הזה אנו יכולים לעשות תורה מדברי הדיוט, ועוד יותר יפים מהם.

ואם התורה באה להראות דברי העולם, אפילו שליטי העולם יש ביניהם דברים מעולים יותר. אם כן נלך אחריהם ונעשה מהם תורה, כאותו האופן. אלא שכל דברי התורה הם סודות עליונים. (זוהר לעם, פרשת בהעלותך, מאמר "פסח במועדו ופסח שני", סעיף 58)

10. עתיד הקב"ה לפקוח עיניים, שלא היו חכמות, שיסתכלו בחכמה עליונה, ולהשיג מה שלא השיגו בעולם הזה, כדי שיכירו את ריבונם. אשריהם הצדיקים, שיזכו לחכמה ההיא, שאין חכמה כאותה החכמה, ואין ידיעה כאותה הידיעה, ואין דביקות כאותה הדביקות. (זוהר לעם, פרשת ואתחנן, מאמר "כותנות עור", סעיף 35)

11. רק זאת היא כל חכמת הקבלה - לדעת הנהגתו של הרצון העליון, על מה ברא כל הבריות האלה, ומה הוא רוצה בהם, ומה יהיה סוף כל סיבובי העולם. (הרמח"ל, "קל"ח פתחי חכמה")

12. והנה יש מי שיסתכל בפשטי התורה ופשטי העניינים לבד, ואלו בבושת לעולם הבא, מפני שאין שם עיקר פשוטי העניינים אלא סודותיהם. (הרמ"ק, "דע את אלוקיי אביך")

13. סודות התורה הם מתלבשים במשלים וחידות בתורה, מטעם התפשטות התורה וירידתם מרום המעלות עד העולם הגשמי הזה. (הרמ"ק, "דע את אלוקיי אביך")

14. חכמת האמת מלמדת אותנו את האחדות העולמית, את הצד של השיווי שיש למצוא בהוויה כולה עד למעלה למעלה, לדימוי הצורה ליוצרה, ואיך ללכת בדרך אורה זו בלי מכשול. (הראי"ה קוק, "אורות הקודש")

15. גדר חכמת האמת הנכון והאמיתי הוא חכמת סדרי פעולות המאציל, אשר פעל לברוא עולמו, ופועל בקיימו אותו. והעניין, כי רצה המאציל לסדר פעולותיו על פי כוונה אחת אשר עלתה במחשבתו להתנהג אחריה בפועלו וקיבוץ כלל הסדרים האלה ומשפטיהם הוא הנקרא חכמת האמת. (הרמח"ל, "קנאת ה' צבאות")