הולך אל דרום וסובב אל צפון
25. סדר הייחוד. תחילה המזרח, ז"א, השמש, מאיר לדרום, לחסד. כמ"ש, הולך אל דרום. משום זה כתוב, וישובו אליו אהרון וכל הנשיאים בעֵדה. כי משה הוא מזרח, ז"א. אהרון, חסד, מאיר ממשה, ז"א. וכל הנשיאים, זה נחשון, שהוא ראש לכל הנשיאים, וכולם נמשכו אחריו. והוא גבורה, צפון, ועומד לשמאלו של משה.
26. כתוב, את גודלךָ ואת ידך החזקה. את גודלך, זהו אהרון, שמימין, כלומר חסד ודרום. ואת ידך החזקה, זהו נחשון, שמשמאל, גבורה וצפון. כי אחר שהדרום, חסד, אהרון, האיר מהמראה המאירה, שהוא ז"א, משה, יהיה מאיר הצפון, שהוא גבורה, נחשון. כמ"ש, הולך אל דרום וסובב אל צפון.
הארת הרחמים סובבת את צד הצפון מכל הצדדים, מצד דרום, חסד, ומצד מזרח, רחמים, כדי שלא ייצא צד צפון, שמאל, בלהביו, לשרוף העולם. וכיוון שנעשה מסוּבב ברחמים משני הצדדים, יתבשם הדין ברחמים. רחמים, השמש, ז"א, נקרא ג"כ רוח, כמ"ש, סובב הולך הרוח. שרחמים, שהוא רוח, סובב הכול.
27. ועל סביבותיו שָׁב הרוח. סביבותיו של אותו מקום שכתוב למעלה, ואל מקומו שואף. וזהו מערב, המלכות. ועד שָׁם, עד המלכות, שב הרוח, ז"א, להאיר באלו שבעים שנים, שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שכל אחת כוללת ע"ס. שמקומו, מלכות, נכלל מהם להאיר אל העולמות, ולהאיר לשבעים שרים ממונים, העומדים סביב אותו המקום של השמש, סביב מלכות.
28. כעין זה משה למטה, ז"א, האיר לאהרון, דרום, חסד. ואח"כ לנשיאים, צפון, גבורה. כמ"ש, וסובב אל צפון. וסובב אותם סביב המזבח, המלכות. ואח"כ, כמ"ש, ואָצַלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם, על שבעים זקֵנים. וזהו כמ"ש, ועל סביבותיו שב הרוח.
29. בתחילה היו אלו שבעים זקנים יונקים ממשה, ואלו הם הזקנים, שבקצה המחנה, הקצינים שבמחנה, שנשרפו באש שורפת. משום שעליהם כתוב, ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו, שנהגו קלוּת ראש. כיוון שראה משה שאין ישראל יכולים להתקיים בלי זקנים, ביקש עזרה להאיר לישראל.
ואמר לו הקב"ה, אֶסְפָה לי שבעים איש מזקני ישראל, ואצלתי מן הרוח אשר עליך. זהו הרוח של המראה המאירה, ז"א, ששורה במשה ולא באחר. כי משה היה מרכבה לז"א. משום זה היו צריכים להאיר ממנו. וזהו כמ"ש, ועל סביבותיו שב הרוח. להאיר כבתחילה, כמו לשבעים הזקנים הראשונים שנשרפו.
30. כיוון ששלמה המלך ראה זה, אמר, הֲבֵל הבלים הכול הָבֶל. וזרח השמש ובא השמש, ואל מקומו שואף זורח הוא שָׁם.
וזרח השמש, זהו בימיו של משה, שהשמש האירה לישראל ארבעים שנה, כנגד האור שלמעלה שקיבל בארבעים יום שהיה בהם, ומקצת שנה ראשונה, חשובה ככל ארבעים השנה, כי בהם קיבל האור להאיר למטה.
ובא השמש, כשמשה הסתלק מהעולם.
ואל מקומו שואף, כמ"ש, ברוך כבוד ה' ממקומו, מקום עליון, בינה, המאיר למקום התחתון, מלכות.
31. ואל מקומו, למקומו התחתון ממש, למלכות, שואף האור העליון. זורח הוא שם, שמאיר ללבנה, למלכות. וזהו יהושוע, שהאיר ממנו. כי יהושוע הוא מלכות, כמ"ש, ונתתָ מֵהודך עליו. ופני משה כפני חמה, ז"א. ופני יהושוע כפני לבנה, מלכות.
הולך אל דרום, בתחילה. כשמשה היה בעולם, כל הצדדים האירו ממנו. אבל כשהסתלק, במקומו זורח, רק במלכות.