832. כתוב, ותוסף ללדת את אחיו את הבל. רמז על המלכות, שנאצלת מהשם הקדוש, בינה, שהיא ענף של הבינה. ובשם הזה חוטאים הרבה בני אדם. והוא רמז אמונה למי שמסתכל בחכמה.
יש ב' מצבים במלכות:
א. כשהיא עם ז"א הם ב' המאורות הגדולים, שמקבלת מבינה בשווה עם ז"א, והיא ענף של הבינה. שהמלכות מקבלת מקו שמאל דבינה, שהוא חכמה בלי חסדים. וז"א מקבל מקו ימין דבינה, שהוא חסדים. ובמצב הזה האורות שלה קפואים וסתומים, ואינה יכולה להאיר.
ב. כשהיא מתמעטת עד לנקודה, וחוזרת ונבנית מתחת לז"א, ונעשית ענף לז"א. ובמצב הזה אין לה מעצמה כלום, שאינה יכולה עוד לקבל מבינה, אלא מז"א.
נשמת הבל נמשכת ממצב א' של המלכות, שאז אורותיה סתומים וקפואים, שאז הם נבחנים להבל, כמו הבל הבלים. ולפיכך גם הוא נקרא הבל.
ותוסף ללדת את אחיו את הבל. רמז על המלכות, הנקראת שֵׁם קטן, בעת שנאצלה מהבינה, והיא גדולה כמו ז"א. שמלכות במצב א', אורותיה נסתמים ונעשים הבל. ומבחינה זו שבמלכות הייתה נשמתו של הבל.
ובשם הזה חוטאים הרבה בני אדם, כי ממצב זה דמלכות, אפשר להמשיך החכמה מלמעלה למטה, שהוא חטא עצה"ד, והרבה אנשים חטאו בזה. והוא רמז אמונה למי שמסתכל בחכמה. המלכות נקראת אמונה, ומרומזת במצב א' שלה, שמקבלת חכמה. המלכות המסתכלת בחכמה, היא המלכות של מצב א'. כי במצב ב' כבר נכללת בייחוד עם ז"א, שאז מקבלת חסדים, ולא חכמה.
833. הרמז שנהרג הבל, מורה על האמונה של השם המכובד העליון של המלך, ז"א. שכתוב, ונשגב ה' לבדו. הבל נמשך ממצב א' של המלכות, מעת שהיא ענף דבינה. המצב הזה מתבטל, והמלכות חוזרת לנקודה ונבנית במצב ב', להיות ענף של ז"א. לפיכך, גם הבל הנמשך ממצב זה של המלכות, מתבטל, וע"כ נהרג.
ובמקומו בא שת, שגם הוא מסתימה של מצב א', אלא אחר שסתימה זו נתקנה במצב ב', לכן מתקיים, וכל הנשמות שבעולם נמשכות ממנה, כמ"ש, הכול הָבֶל. וכתוב, כי שָׁת לי אלקים זרע אחר תחת הבל. כי שֵׁת הוא ממש כצורת נשמת הבל.
וכל ההפרש הוא, שהבל נמשך ממצב א', שאינו מתקיים, ולפיכך גם הבל לא התקיים ונהרג. ושת נמשך ג"כ מאותו ההבל, אלא אחר שבא ונתקן במצב ב', שאז נעשה שורש כל הקיום. כמ"ש, תחת הבל.
הריגת הבל מורה, שמדרגת הבל, שנמשכה ממצב א' של מלכות בעת שהיא ענף של הבינה, אין לה קיום, אלא שהמלכות צריכה להיות ענף של ז"א, שזהו במצב ב', ואז יש לה קיום. ולכן הריגת הבל מורה על האמונה של השם המכובד העליון של המלך, ז"א, שמלכות אז ענף דז"א, שהיא נשמת שת.
המלכות היא שם אלקים, שהוא בשיתוף, שאפילו הקליפות נקראות בשם אלוהים אחרים. כשהמלכות במצב א', יכולות הקליפות להסית בני אדם, שימשכו החכמה מלמעלה למטה. ובשם הזה חוטאים הרבה בני אדם. שאז נקראות הקליפות אלוהים אחרים, להיותן יונקות אז מהשם אלקים.
משא"כ במצב ב', השם אלקים מתייחד בהוי"ה, להיות כמו שם הוי"ה, ז"א, וכל השליטה לשם הוי"ה, כמ"ש, ונשגב הוי"ה לבדו, בלי שיתוף, שאין ממנו יניקה לקליפות.
כששמע רבי עקיבא את זה, הכיר אז מדרגת רבי אליעזר, שהיא מלכות במצב ב'. לכן אמר, אוי לעולם כשתצא ממנו. שלא תהיה בעולם מדרגתך השלמה. ובתוך כך הדגיש מעלת עצמו אחר שהמשיך מצב א', ואמר, עתה אני מסתכל בחכמה רבה. אמר לו רבי אליעזר, ראיתי שיהיה יפה לעולם, אם אני אהיה במצב ב', ואתה במצב א'.
834. הוחזר קין להיות עובד אדמה, והבל רועה צאן. זה הביא קורבן וזה הביא קורבן. קין בא בגסות רוח, והבל בשפלות רוח. כמ"ש, זבחֵי אלקים רוח נִשבָּרה. כתוב, ויישע ה' אל הבל ואל מנחתו. ואל קין ואל מנחתו לא שעה, וייחר לקין מאוד וייפלו פניו. למה נפלו פניו? הרי על שלא התקבלה מנחתו, נפלו פניו.
835. אותו היום היה רה"ש, יום שדין כל הנשמות עובר לפניו. לא שאלה שאל אותו הקב"ה, שכתוב, למה חרה לך ולמה נפלו פניך, אלא שזה היה דין, שנשמתו של קין נידונה לפני הקב"ה על מעשיו. ונאמר לו, למה חרה לך ולמה נפלו פניך, הלוא מעשיך גרמו לך את זה. ואתה צריך להטיב מעשיך, ואז תתנשא, ומנחתך תתקבל.
836. הלוא אם תטיב שְׂאֵת, ואם לא תטיב לַפתח חַטָאת רובץ. לאותם פתחי גן עדן, שהנשמות עוברות בו, חטאת רובץ, החַטאת שתעשה תהיה מוכנה שם, ושם תקבל עונשך. ואליך תשוקתו. שאם תטיב מעשיך, והחַטאת ההיא תחשוק לך שתעשה עבירות, אתה תמשול בו, שלא יוכל להתגרות עימך.
ביציאת ג' הקווים יש ב' מצבים. מצב א', שבתחילה יוצא קו שמאל בשליטה גדולה, עד שרוצה לבטל את הימין, שנעשית משום זה מחלוקת של ימין ושמאל והאורות נסתמים. ומצב ב' שבהם, שיוצא קו האמצעי, שבכוח המסך דחיריק שבו, ממעט ג"ר דחכמה של השמאל, שאז נכנע השמאל ומתייחד עם הימין. ובמסך דחיריק הזה יש ב' דינים, דמנעולא ודמפתחא.
וממש עד"ז ב' מצבים של המלכות: מצב א' דומה לשליטת קו השמאל, הרוצה לבטל את הימין, ע"כ נעשה בה קיפאון וסתימה. ומצב ב' דומה ליציאת קו האמצעי, הממעט את ג"ר דשמאל ומייחד אותו עם הימין. כי כן המלכות, אחר שמתמעטת מג"ר דחכמה, נכנעת ומתייחדת עם ז"א, הימין.
וכנגד המסך דחיריק, הנוהג בקו האמצעי, יש כאן במלכות התיקון של להט החרב המתהפכת, הממעט ג"ר דחכמה שבה שבמצב א', שזה גורם שתיכנע ותבוא למצב ב', לייחוד עם ז"א. וגם להט החרב המתהפכת כולל בתוכו ב' הכוחות מפתחא ומנעולא, כמו המסך דחיריק של קו האמצעי.
וע"כ נקראת, מתהפכת, כי מתהפכת מרחמים לדין ומדין לרחמים. כי לרשעים מתגלה המלכות דמדה"ד שבה, שנקראת מנעולא, שממנה המוות. ולצדיקים נגנזה המנעולא, ומתגלה מלכות שנמתקה במדה"ר, הנקראת מפתחא.
מצב ב' של מלכות הוא גן העדן. וזהו, שלהט החרב המתהפכת נמצאת על פתח גן העדן. וכמו שאי אפשר לבוא למקום זולת דרך הפתח, כך אי אפשר לבוא לגן עדן, שהוא מצב ב', זולת דרך התכללות בלהט החרב המתהפכת. כי מטרם שהכוח של להט החרב המתהפכת ממעט את ג"ר דחכמה שבמצב א', אין אפשרות שהמלכות תבוא למצב ב'.
וע"כ נבחן זה כמו פתח לגן עדן, שהוא מצב ב'. ועד"ז גם הנשמות, אחר שקיבלו ממצב א' דמלכות, ורוצות לבוא לגן עדן, שהוא מצב ב', הן צריכות לעבור דרך להט החרב המתהפכת, הנמצאת בפתח גן עדן. ואחר שהן נכללות מהם, יכולות לבוא למצב ב', שהוא גן עדן.
לפתח חטאת רובץ. לאותם פתחי גן עדן, שהנשמות עוברות בו, חטאת רובץ, החטאת שתעשה תהיה מוכנה שם. שהוא להט החרב המתהפכת, שרובץ על פתח גן העדן, שעם התעוררות המנעולא שבו, הרג קין את הבל.
נמצא, שחטאתו של קין, שהיא הריגת הבל, נמצאת בפתח גן עדן. כמ"ש, לפתח חטאת רובץ. והנשמות העוברות ממצב א' למצב ב', מוכרחות ג"כ לעבור דרך להט החרב המתהפכת, שהוא פתח גן העדן. אלא להם הוא מתהפך לרחמים, שגונז המנעולא שבו ומגלה רק המפתחא שבו.
לאותם פתחי גן עדן, שהנשמות עוברות בו, חטאת רובץ. כי לא יוכלו לבוא לגן עדן זולת בכוחו. ובזה מובן יותר מה שנאמר, שהרמז שנהרג הבל, מורה על האמונה של השם המכובד העליון של המלך, כי הבל נרצח ע"י להט החרב, שאותו להט החרב הוא פתח לבוא לגן עדן, שהוא מצב ב'. שלולא כוחו, לא הייתה המלכות וכן נשמות הצדיקים יכולות לעבור ממצב א' למצב ב'.
נמצא, שהריגתו היא רמז על ייחוד מלכות עם מלכות עליונה, שהוא מצב ב'. אותו היום רה"ש היה, כי רה"ש הוא מצב א', שבו נידונות הנשמות להעביר אותן למצב ב'.
837. רבי עקיבא שאל את רבי אליעזר סוד הכתוב, לפתח חטאת רובץ. אמר רבי אליעזר, עקיבא, הגבֵּה עיניך למעלה, ואתה שֵׁב אצלי, כי הכול מפורש.
נשא עיניו רבי עקיבא, אח"כ השפיל ראשו. אמר, הרי עשיתי כמעשה הנחש, ואיני יודע. התקרב אליו רבי אליעזר, ולחש לו.
בא רבי עקיבא ונישק ידיו, ובכה. ואמר, הכול הוא כמו שאמרת בתחילה. מגביהים ומנַשׂאים את הרמים, ומורידים התחתונים, כי הקב"ה אינו יכול להיות עם שותפים.
רבי עקיבא שאל את רבי אליעזר פירוש הכתוב, לפתח חטאת רובץ. למה נחשב להט החרב לפתח לגן עדן? והשיב לו רבי אליעזר, הגבה עיניך למעלה, שתעלה החכמה, המכונה עיניים, למעלה, שתאיר רק מלמטה למעלה, כדרך מצב ב'. ואתה שב אצלי, ואז תשיג מדרגתי.
ורבי עקיבא עשה כך, כי נשא עיניו, שעורר הארת החכמה, אח"כ השפיל ראשו, שמיעט את הג"ר, הנקרא ראש, שהמשיך הארתה מלמטה למעלה, שהיא ו"ק. אמר, הרי עשיתי כמעשה הנחש, כי מיעטתי הג"ר בכוח להט החרב, כמו הנחש, ולא ידוע לי איך באים למצב ב'.
התקרב אליו רבי אליעזר ולחש לו, שמסר לו איך באים למצב ב', לייחוד שבכתוב, ונשגב ה' לבדו.
אמר רבי עקיבא, הכול הוא כמו שאמרת בתחילה, שעתה הבין מה שאמר בתחילה, שהריגת הבל מורה על האמונה של השם המכובד העליון של המלך. כי ע"כ נגלה להט החרב המתהפכת, המבטל את מצב א', שהוא נשמת הבל, כדי שיוכל לבוא אל הייחוד של מצב ב', שהמלכות עולה ומתייחדת עם מלך עליון, הוי"ה.
עתה, שזכה בעצמו למצב ב', הבין זה היטב. ובזה הבין ג"כ, שלהט החרב המתהפכת נתקן בפתח לגן עדן, כי אין לבוא למצב ב' זולתו. כי ע"י להט החרב נמצא שמגביהים ומנַשׂאים את הרמים, שמתרוממים הנישאים. כלומר, שמלכות במצב ב' עם ז"א מתרוממים ומתייחדים כמ"ש, ונשגב ה' לבדו.
וע"י להט החרב המתהפכת לדין דמנעולא לרשעים, מורידים התחתונים, שלא יוכלו עוד להמשיך הארת החכמה מהמלכות, מלמעלה למטה, כמו שעשו אדם וקין.
כי הקב"ה אינו יכול להיות עם שותפים, כי במצב א' השם אלקים הוא בשיתוף, שאפילו הקליפות נקראות אלוהים אחרים, מחמת שיכולות לינוק מהשם הזה, להמשיך מלמעלה למטה, ואין הקב"ה רוצה בשיתוף התחתונים והקליפות. וע"כ אינו מגלה הייחוד השלם, עד שנגלה על הרשעים להט החרב המתהפכת לדין. שאז מורידים אותם, שלא יוכלו לינוק עוד מהקדושה.
838. קניתי איש את הוי"ה. השם המיוחד, שאינו בשיתוף עם התחתונים, כמו השם אלקים. וקין קלקל מעשיו, ולא רצה לעמוד בדרך הישר, אלא שהמשיך החכמה מלמעלה למטה. כמ"ש, וייצא קין מלפני הוי"ה, שיצא מאותו הכלל, שאמרה אימו, שיתדבק בשם הוי"ה.
839. ובגלל זה כתוב, ויישב בארץ נוֹד. שהיה נד בארץ. והוא כמו כן עשה תשובה, כשהודה על חטאתו, וקיבל עליה עונשו. כי כל המתוודה על חטאיו, ומתבייש בהם, מוחלים לו מיד על כל עוונותיו. כמ"ש, ומודה ועוזב ירוחם.
840. כתוב, והתוודה אשר חטא, ואח"כ כתוב, ונסלח לו. אין דבר בעולם שעומד בפני התשובה. קין נגזר עליו, כמ"ש, נע ונד תהיה בארץ. וכשעשה תשובה, פקע החצי. שכתוב, ויישב בארץ נוד, אבל, נע, לא כתוב.
841. על הכול הקב"ה מוחל, ואינו מוחל על כבוד שמו. האם אכן אינו מוחל? והרי מנשה מלך יהודה המיר כבודו של מקום בהבלים. אלא מנשה אינו דומה, כי הוא בעצמו ידע שהבל הוא, ולא שׂם לו עיקר בליבו. ואין דבר שבעולם שעומד בפני התשובה כלל.
842. כתוב, ואחות תוּבַל קין, נעמה. שצדֶקת הייתה, ונעימה במעשיה. פשוטו של הפסוק מורה על שהייתה חכמה במלאכת הברזל, כמו אחיה, תובל קין. משמע שכתוב, לוטש כל חורש נחושת וברזל, ואחות תובל קין נעמה. הוא הוציא אומנות זו, ואחותו עימו. כמ"ש, ואחות תובל קין נעמה, שהייתה בקיאה כמותו. ו' של ואחות מוסיף על העניין של מַעְלה.
843. אימם של שדים הייתה, והולידה אותם. שאימו של אשמדאי, מלך השדים, נעמה שמה. ע"ש יופיה נקראת כך, וממנה יצאו אותן שכתוב בהן, כי טובות הֵנה, במראה וביופי.
844. למה כתוב בשֵׁת, ויולד בדמותו כצלמו, ובקין ובהבל לא כתוב? קין והבל לא היו אלא להראות רמז עליון וסוד מכובד, ולא באו שיתיישב העולם מהם. אבל שת לא בא לעולם, אלא שישתלשל העולם ממנו. ומשום זה כתוב, בדמותו כצלמו.
קין והבל נמשכו ממצב א' של המלכות, שאינו בר קיום. ועל זה באו לעולם, להראות, שהנמשך ממצב א' אין בו קיום. שת מאותה הבחינה כמו הבל, אלא שהוא ממצב ב'. וע"כ ממנו השתלשלו כל דורות העולם, כמ"ש, הכול הָבֶל.