אלה דברי הברית

52. אלה דברי הברית. הלוא, דברי הגבורה, היה צריך לכתוב? אלא הקללות שבתורת כוהנים נאמרו מפי הגבורה. והללו שבמשנה תורה, מפי עצמו של משה.

53. אלו ואלו הם דברי הברית, כי אע"פ שמפי הגבורה היו הדברים, דברי ברית הם, מפני שתלויים בו טו"ר. טוב, בא מצדיק, יסוד. רע, בא מהדין, צדק, מלכות. וצדיק וצדק, יסוד ומלכות, הם ברית. וע"כ דברים אלו דברי הברית. וברית, יסוד ומלכות, קשורים יחד.

ומשום זה זָכוֹר ושָׁמוֹר, ת"ת ומלכות, קשורים יחד. זכור ביום, שמור בלילה. והם יחד, כמ"ש, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. הרי שברית, יסוד ומלכות ביחד, שאין ז"א מחובר במלכות אלא ע"י יסוד. ומשום זה כתוב ברית, כי ודאי דברי הברית הם. התוכחה שבתורת כוהנים ושבמשנה תורה, ובכל מקום שנזכר ברית, הוא במקום הזה.

54. ודאי כך הוא, ומשום זה שבת, שהיא זכור ושמור, יסוד ומלכות, נקראת ברית, כמ"ש, ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדורותם ברית עולם. והכול דבר אחד. ומקום זה, יסוד ומלכות ביחד, נקרא ברית בכל המקומות.

55. ונתתי שלום בארץ. שלום, יסוד, שהוא שלום הארץ, שלום בית, שלום העולם. כי המלכות נקראת ארץ ונקראת בית ונקראת עולם.

וכתוב, וייסרתי אתכם, אף אני שׁבע. שבע זהו צדק, מלכות מצד הדין. וזה ברית, משום זה, דברי הברית הם. כי השלום הוא מיסוד, והייסורים הם ממלכות, וזה וזה מופיעים מיסוד וממלכות, כשהם בזיווג יחד, בברית.

56. וכתוב, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מְאַסתים ולא גְעַלתים לכַלותם, להפר בריתי איתם. ואף, הוא כמ"ש, אף אני, ז"א. גם, הוא לרבות כנ"י, שנקראת זא"ת, המלכות, שאינה עוזבת אותם לעולם. בהיותם בארץ אויביהם, בהיותם הכול יחד. לא מאסתים ולא געלתים, אע"פ שאיני מתחבר בהם. להפר בריתי איתם, כי אם איני גואל אותם, הרי בריתי נחלק, שמתבטל הזיווג של יסוד ומלכות.