סודות העיניים

[רזין דעיינין]

204. עיניים שחורות וגבות עיניו, שהן השערות שעל העיניים, גדולות. שיש בהן הרבה שערות אלו על אלו. ואלו העיניים, השחור והירוק הולכים בתוכן, והירוק שקוע יותר.

לזה יש חמישה קווים במצח, שניים העוברים מצד לצד. ושלושה קווים שאינם עוברים מצד אל צד. זהו באות פ' ובאות א'. והכול הוא אות פ"א במילואה, שהוא פ' וא'. אות ר' אין בו כלל.

205. אם שערותיו שחורות ותלויות, ואינן חלקות, זהו אדם השותק תמיד. אבל הוא נבון, בעל לשון הרע. דבריו הם ברוגז. הפה שלו מדבר גדולות, מצליח ואינו מצליח. בעל מריבה בביתו, אינו דואג לכבוד בני אדם. אחד בפה ואחד בלב. הפכפך בלשונו. הגבות שלו אדומות מעט.

206. ואם יש לו קמט גדול תחת עינו, והולך עד החוטם שמצד ימין, ושני קמטים תחתיו, שאחד מהם קטן מהאחר, זה שכב עם נידה, מימים מועטים, ועוונו רשם בו רשימות אלו.

207. בין כתפיו יש לו רושם אחד, וארבע שערות בו, שאחת מהן שבאמצע, היא גדולה ותלויה, ושלוש האחרות, הן קטנות. ומטרם שהייתה לו עבירה זו, היו לו שלוש שערות קטנות, ואחת נרשמה בו דקה וקטנה מכולן. הרושם ההוא שהיה בו מטרם שחטא, היה שחור, והשערות היו כולן לבנות.

אחר שחטא אינו כן, אלא יש לו רושם אחד שחור, ואחד באמצע, אדום כעדשה, והוא שערה הגדֵלה בין אחרות, שראשה אדום, והנשאר לבן. אם חזר בתשובה, נמצא בעין ימינו רושם לבן אחד, לבן בתוך השחור.

208. במצחו יש ג' קווים, העוברים מצד אל צד, ושניים שאינם עוברים. רושם שחור ומסביב לו חוט אדום, ובתוך אותו חוט יש שערה אחת דקה וקטנה, ושלוש שערות באמצע, כולן ביחד. אדם זה יחכים מעט בתורה אם ילמד. ולא יצליח במעשיו.

209. אם הירוק שבעין לא נצבע כל כך, ועיניו שחורות, וחוט אחד אדום קטן עובר בין הצבעים האלו, אז הוא באות פ"א במילוי, ובאות ר' לבדה בלי מילוי.

210. במצחו של אדם זה תמצא שישה קווים, שלושה עוברים מצד אל צד, ושלושה אינם עוברים. שערותיו חזקות ואינן כל כך, תלויות ואינן תלויות. אדם זה הוא בשלום עם כל אדם. הוא קמצן. אין בו שמחה, ואפילו בזמן שמחה אינו שמח. ונראה כְּשָׁרוּי ביגון.

211. אם אוזן שמאלו אטומה. בשיניו, יש שלוש שיניים גדולות מלמעלה, ונותנות מקום לשיניים שלמטה להיכנס תחתיהן, הוא נאמן, ולא כל כך.

212. פניו ארוכים ואינם יפים. קולו כאישה. ודבריו כאישה. מנקה פיו בדַבְּרוֹ. פותח אצבעות ידיו בדברו. כשהולך, מקדים לפניו מסך מלוכלך, כדי שלא יתחכך בו בן אדם, עליו כתוב, כי תועבה היא לפני ה'.

213. אם העיניים ירוקות ואלו הסימנים בו. ופניו ארוכים יפים. שערותיו שחורות והן מרוטות למעלה בראשו. ראשו גדול, וכשהולך מכופף ראשו. גבות עיניו הן כבאיש הקודם, כלומר, שגבות עיניו גדולות. עליו כתוב, מְנַע רַגלְךָ מנתיבתם.

214. עיניים גדולות וירוקות, זהו בשתי אותיות, ר' ופ"א. אחת לבדה, ר'. ואחת במילוי, פ"א. במצחו יש קו אחד ההולך ועובר מצד לצד, ויש ג' קווים אחרים שאינם עוברים. מצחו גדול. השערות שעל עיניו אינן גדולות. בזקנו הרבה שערות. ופניו יפים אדומים. שערותיו חלקות ולא כל כך.

215. אדם זה ירא חטא. אוהב תורה. אוהב את אלו העוסקים בתורה. שמח בכל דבר. עושה טוב לכל. משקר לטובתו. נאמן לסודות התורה. טוב לדברי העולם. מי שמשתתף עימו לא יצלח, לא הוא ולא האחר. וכשהוא לבדו, בלי שותף, הוא מצליח. כי אות ר' גורמת לו זה.

216. פגום הוא בראשו למעלה ברושם אחד שהיה לו שם, שעשה לו נער אחד עם אבן, בלי כוונה ובלי רצון, והמכה התכסתה בשערות. והרושם של המכה, הוא כמו גימל יוונית. אדם הזה נאמן לבני אדם, ויעלה להיות לראש העם.

217. ויש עיניים עמוקות וצוחקות. אדם זה הוא באותיות במילואן, רק שהראשונה היא ר', ואח"כ פ'. זהו אדם המצליח במעשיו.

218. ג' קווים במצחו, מצחו עגול. עיניו מאירות, מרוקמות מעשה רוקם, טהורות, כמ"ש, יושבות על מילֵאת. שונאיו ייפלו תחתיו. הוא נבון. מצליח בכל דבר. מבוהל במעשיו. הוא טוב עם אנשים. מדבר קשות בלי פחד. נדיב הוא. עושה טוב, ולא לִשְׁמה.

219. שערותיו חלקות ותלויות. ולשונו כחרב. קמטים תחת עיניו, שלושה גדולים ושלושה קטנים. ואם ארבעה קטנים ושלושה גדולים, אז תמצא שני קווים במצחו העוברים מצד אל צד. ושלושה קווים המגיעים ואינם מגיעים מצד אל צד.

220. גם תחת טבורו, תמצא רושם אחד בציור ראש של אדם, שתי שערות, לבנה ושחורה, תלויות בו, ברושם. אדם זה נכשל באשת איש מימים רחוקים, ולא שב מאותו עוון. מחלות רודפות אחריו. וע"כ אחת מהמחלות היא, שצריך להטיל שתן ואינו יכול. כי עד עתה אותו עוון תלוי על עורפו של נחש עקלתון, ובזה שולט עליו. וזהו לסוף הימים, בימי זקנה.

221. ואם חזר בתשובה בזמן שהוא בכוחו, בנעוריו, אותו הרושם ממעֵט צורתו, ושערות אינן תלויות בו כלל. ואם חזר בתשובה בסוף ימיו, כשהמחלות כבר רודפות אחריו, אז אותו הרושם מתקמט, ושערות תלויות בו, והמחלה ההיא של עצירת השתן, אינה סרה ממנו, משום שהעוון תלוי על עורפו של הנחש.

222. משום שנחש נאחז באותו עוון על עורפו, אין מי שיתיר הקשר מעורפו. משום שאותו הנחש אין לו רשות בימי נעוריו של האדם לקשור העוון ההוא על עורפו. אלא בימי הזקנה, ואז קושר אותו בקשרים חזקים.

223. הנחש רודף אחרי אותו אדם, ומכה אותו באותו ברית שחטא בו. ואע"פ שחזר בתשובה, יצעק מתוך צרת הכאב של המכה, וכשהנחש ההוא מדלג ונכנס באותו הקשר של העוון, בתחתית התהום הגדולה, אז תהיה הרווחה לאותו אדם. והנחש יוצא ועושה זה לאחר ימים מרובים.

224. ובזמן שהאדם ההוא מת, 300 שוטרים רודפים אחרי אותו האדם, ותופסים אותו ומביאים אותו לפני המלך. והמלך הקדוש שובר אלו הקשרים של העוון, ויורד אותו עוון מעל עורפו של הנחש.

225. ועל זה כתוב, אם יכופר העוון הזה לכם עד תמותון. וכתוב, וכוּפַּר בריתכם את מוות. שהברית ההיא שלכם שברה קשרי העוון. את מוות, אחר המיתה. כמ"ש, כי אמר אֲכַפְּרה פניו במנחה, אבטל את כעסו. כך, וכוּפר בריתכם, שהברית תבטל את העוון. אז יוצא האדם לעולם ההוא נקי מאותו עוון, כי קיבל עונשו בעוה"ז.

226. איך הכתוב, אם יכופר העוון הזה, מדבר בעוון הזה של אשת איש? כתוב כאן, אם יכופר העוון הזה. ובאיסור אשת איש שזנתה כתוב, וניקה האיש מעוון. ואצל אבנר ואיש בושת כתוב, ותפקוֹד עליי עוון האישה היום. אף העוון שבכתוב, אם יכופר, מדבר ג"כ באשת איש.

לפני הפסוק, אם יכופר, כתוב, והנה ששון ושמחה הָרוֹג בקר ושָׁחוֹט צאן אָכוֹל בשר ושָׁתוֹת יין, אָכוֹל ושָׁתׂה. וכתוב שם, אָכלה ומָחתה פיהָ. וכתוב, כי אם הלחם אשר הוא אוכל. כמו ששם נקרא הזיווג אכילה, אף אכול ושתׂה שכאן, פירושו זיווג, באשת איש.

227. וכתוב, מי פתי יסור הנה, חסר לב אָמרה לו. מים גנובים יִמְתָקו ולחם סתרים יִנעם. ולא ידע כי רפאים שָׁם בעִמְקי שְׁאוֹל קְרוּאֶיה. הרי שבעוון אשת איש נענש גם לאחר מיתה, שכתוב, בעמקי שאול קרואיה. זהו כשלא קיבל עונשו על אותו עוון בעוה"ז.

228. ואם נמצאת לו זכות אבות, עונשו על אותו עוון הוא בעוה"ז. כמ"ש, ופקדתי בשבט פִּשְׁעָם ובנגעים עוונם. ופקדתי, פירושו, מעט מעט, כמ"ש, אִם בְּפִידוֹ להן שׁוּעַ. שאם שולח שבר וצרה הוא משעשע אותם במקצת. וכן כתוב, פוקד עוון אבות על בנים, שפירושו, שממעֵט העוון, שנותן מקצתו על זה ומקצתו על זה, וניצלים הוא ואביו מהעונש של העולם ההוא. כי הבן מזכה את אביו.

229. עיניים עקומות שאינן מסתכלות בדרך אמת, דרך הישר. איש זה הוא בלי אות כלל. כי כל האותיות פורחות ממנו. משום שהוא בעל עין רעה, שהראייה שלו היא הפוכה. אותו רע עין שולט עליו.

230. ואם מעשיו של אותו אדם כשרים, אין רע העין שולט אלא על עיניו. וצריך האדם להיזהר מעיניו. כי הס"א שולט עליהן. עיניים אלו רואות כל רע, ונעשות לו מסיתות לרע. ואיברי גופו מנצחים, אבל עיניו שולטות ומסתכלות ברע.

231. מי שרוצה להישמר ממנו, יכתוב ביד ימינו י', וביד שמאלו יכתוב ז', ויפתח לפניו, ויאמר יוד בהיפוך האותיות, כלומר דוי, ויינצל ממנו.

232. איש זה פוגם את שימוש הקדושה, משום זה אין שורות בו אותיות ומסתלקות ממנו. כי הוא באותו קו ירוק היוצא מתוהו במדידת הנר. ויש להסתכל בקווים שעל היד, שבימין ובשמאל. ובאלו קווים שבידיים תמצא את זה.

233. מי שעין אחת שלו אטומה, ולא כל כך, והעין האחרת פקוחה. מום אחד מאלו המומים יש בו. זהו באות ר' בלבד, במילואה, רי"ש. ואות י' היא אצלו מגיעה ואינה מגיעה.