הכיסא עומד על ד' עמודים

369. נגילה ונִשמחה בךְ. ב"ך, כי כל האותיות לוקחות הברית הקדושה, שהוא בך, שהם אב גד הו זח טי כל מנ סע פצ קר שת.

370. אש"ב גת"ד הק"ו זר"ח טפ"י כצ"ל מס"ן עז"ר אכתריאל יה צבאות יושב על כיסא רם ונישא, וכל גדודי שרי צבאות מעְלָה, מימִינו חיים משמאלו מוות. והכיסא עומד על ארבעה עמודים. וזהו העמוד הימני בד' שלהבות לוהטות של האותיות.

371. בש"א דת"ג וק"ה חר"ז יפ"ט לצ"כ נס"מ עז"ר יה"ו. זהו סתר של העמוד האמצעי מארבעת העמודים האלו, שאותו הכיסא סומך עליהם, באותיות של א"ב. והם י"ב (12) בכל עמוד, שכל אחד מהם יתקיים על י"ב עמודים סומכים, שעליהם יתקיים הכיסא.

372. העמוד השמאלי הוא אחר, תא"ש רב"ק צג"פ עד"ס נה"ם לו"ך כז"י טח"י הו"י. זהו סתר של העמוד השמאלי. והכיסא מיתקן עליהם, בסתר של י"ב סומכים.

373. והלוא הן תשע מילים בכל עמוד ולא י"ב? אלא ג' אותיות מצטרפות בצירוף אחד לג' מילים בצד זה ובצד זה, עולות ויורדות, והן נסתרות ביה"ו, ונחקק בחקיקת השם הקדוש, יה"ו יה"ו יה"ו. אלו גנוזים בעמוד הראשון, הימני. יה"ו יו"ה הי"ו, גנוזים בעמוד השמאלי. הו"י וי"ה וה"י גנוזים בעמוד האמצעי. כדי שהכיסא יהיה שלם בכ"ב האותיות של הא"ב, שאותה הברית הקדושה, המלכות, מאספת ולוקחת בתוכה ב"ך. וע"כ, נגילה ונשמחה בך.

אע"פ שהזוהר אמר שבז"א כבר התגלמו האותיות, כל זה אמור רק לשורש בלבד, אבל עצם האותיות לא יכלו לצאת עד עולם הבריאה, מתחת למסך דאצילות, שמשם ולמטה יש שליטה למסכים, אבל באצילות אין כוח מסך כלל, ובלי כוח המסך אין האותיות מתגלמות. ומה שאנו מבחינים שם מסכים ואותיות, הם רק לשורשים המפעילים כזה בעולמות התחתונים.

הזוהר מבאר ד' העמודים, שהכיסא עומד עליהם, איך מצטרפים בצירופים מכ"ב אותיות. ע"כ מבאר אותם בעולם הבריאה, בד' העמודים, שכיסא הכבוד עומד עליהם. כי משם מתחילות האותיות.

אמנם שורשיהן בכל פרטיהן הם בז"א דאצילות, וע"כ המלכות מקבלת כל צירופי האותיות מז"א דאצילות, ועם התלבשות המלכות בכיסא הכבוד שבבריאה, היא מוציאה שם כל צירופי האותיות שקיבלה מז"א דאצילות. ותחילה צריכים לדעת, איך כ"ב האותיות מתחלקות לג' קווים.

כתוב, נגילה ונשמחה בך. ב"ך, כי כל האותיות לוקחות הברית הקדושה, שהוא בך. כי המלכות הנקראת ברית, לוקחת כל האותיות וכל הצירופים שהם ב"ך, היוצאים מכ"ב אותיות, ומאירה אותן לבי"ע. ואלו ד' עמודים, שכיסא הכבוד סומך עליהם, נמשכים מד' רגלי הכיסא שבאצילות, שהם ג' קווים דז"א ומלכות המקבלת אותם. והם כלולים זה מזה. ויש בכל אחד מד' אלו ג' קווים, שהם י"ב צירופי הוי"ה, וי"ב שבטים שבמלכות.

אמנם כאן במלכות דאצילות, שירדה ומתלבשת בג"ר דבריאה, יש בה מיעוט, מחמת ירידה זו, ואין בה אלא ב' קווים ימין ושמאל. והם עושים י"א (11) צירופים בכ"ב אותיות. והם, א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"נ ס"ע פ"צ ק"ר ש"ת, שכל צירוף, הוא זוג של ימין ושמאל.

אבל בג' העמודים האחרים יש בכל אחד ג' קווים. אשר בקו ימין, חסד, הן כסדרן, ששבעה זוגות ראשונים מי"א הזוגות שבכ"ב האותיות, שהם א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י כ"ל מ"ן, הנה כל זוג הוא ב' קווים. והקו האמצעי, הוא שמונה אותיות, שהן ארבעה זוגות, ולהיותו דין כלפי ב' הקווים הראשונים, ע"כ מסודר למפרע: ש"ת ק"ר פ"צ ס"ע.

ש' היא קו אמצעי לא"ב, ויוצא הצירוף אש"ב. ת' קו אמצעי לג"ד, ויוצא גת"ד. ק' קו אמצעי לה"ו, ויוצא הק"ו. ר' קו אמצעי לז"ח, ויוצא זר"ח. פ' קו אמצעי לט"י, ויוצא טפ"י. צ' קו אמצעי לכ"ל, ויוצא כצ"ל. ס' קו אמצעי למ"ן, ויוצא מס"ן.

והיות שבב' הקווים יש רק שבע אותיות בכל קו, ובקו האמצעי שמונה אותיות, שנגמר באות ע', לפיכך נעשה צירוף שמיני עז"ר, שע' דקו אמצעי ואותיות ז"ר מתחברות בו, שהוא מלשון זרוּת ודין. וכן מלשון עזרה.

כי אין בכל קו יותר משבע אותיות, שבע ספירות חג"ת נהי"מ. ובקו האמצעי יש שמונה אותיות, מטעם המסך דחיריק, שקו האמצעי נושא אותו. ועליו רומז הצירוף של האות האחרונה ע', עם ב' האותיות ז"ר, שרומז על דין ועל עזרה, כי בעזרתו התגבר הקו האמצעי על השמאל, וייחד אותו עם הימין.

אש"ב גת"ד הק"ו זר"ח טפ"י כצ"ל מס"ן עז"ר. הם ג' קווים מכ"ב האותיות כסדרן, עד הצירוף עז"ר, עז"ר מורה על המסך המחובר בקו האמצעי.

אכתריאל, כתר דבריאה, ששם התלבשה המלכות דאצילות, עם כל צירופי האותיות, שקיבלה מז"א דאצילות. ע"כ הוא מתחבר ומשלים לט' מילים. והכיסא עומד על ארבעה עמודים, ג' קווים ומלכות המקבלת אותם, שבכל אחד מג' הקווים יש ג' קווים, חוץ מהמלכות, שבה ב' קווים, שהם י"א זוגות: א"ב ג"ד ה"ו. וט' המילים, אש"ב גת"ד הק"ו, הן העמוד הימני, וע"כ הצירופים הם כסדרן. וד' העמודים, הם ד' שלהבות לוהטות של האותיות, וט' המילים, הן הקו הימני שבד' העמודים האלו.

העמוד האמצעי כלול מג' קווים, כמו הימני, שכל זוג משבעה זוגות עד הזוג מ"ן, הם ימין ושמאל, והקו האמצעי, שהוא שמונה האותיות מד' הזוגות, ש"ת ק"ר פ"צ ס"ע, מכריע באמצע כל זוג. אלא ההפרש הוא, כי כאן בעמוד האמצעי כל זוג למפרע, כי במקום א"ב כתוב ב"א, במקום ג"ד כתוב ד"ג וכדומה, מפני שבעמוד האמצעי יש יותר דין מבעמוד הימני.

בש"א דת"ג וק"ה חר"ז יפ"ט לצ"כ נס"מ עז"ר יה"ו. בזוג הראשון, ימין ושמאל בסדר ב"א, נמשכת באמצען ש' של ש"ת, שבקו אמצעי, ונעשה הצירוף בש"א. ובימין ושמאל, שהם ד"ג, נמשכת ת' דקו האמצעי, ונעשה דת"ג.

ובימין ושמאל, ו"ה, נמשכת באמצען ק' דקו האמצעי, ונעשה וק"ה. ובימין ושמאל, ח"ז, נמשכת באמצען ר' דקו האמצעי, ונעשה חר"ז. ובימין ושמאל, י"ט, נמשכת באמצען פ' של הקו האמצעי, ונעשה יפ"ט. ובימין ושמאל, ל"כ, נמשכת צ' דקו האמצעי, ונעשה לצ"כ. ובימין ושמאל, נ"מ, נמשכת ס' של הקו האמצעי, ונעשה נס"מ.

ונשלמו בזה שבעה צירופים של הקו האמצעי, כנגד חג"ת נהי"מ. ובקו האמצעי שיש לו שמונה אותיות, נשארת אות אחת פנויה, ע', ומצטרפת עם ב' האותיות ז"ר, ונעשה עז"ר. ולהשלים ט' המילים, נוסף עליהם השם יה"ו, השורש של ג' הקווים. וזהו סתר של העמוד האמצעי מארבעת העמודים, באותיות של א"ב, שסדר זה הוא העמוד האמצעי, הסומך את הכיסא בצירופי אותיות.

והם י"ב בכל עמוד, שכל אחד מהם יתקיים. כי בדרך כלל יש כאן ארבעה עמודים, בכל עמוד ג' קווים, שהם י"ב. אמנם כיוון שכלולים זה מזה, צריך להיות בכל אחד מהם י"ב, ועל זה יש בכל עמוד י"ב מילים. כי מוסיפים עליהם ג' שמות יה"ו, שהם השורשים של ג' הקווים. ונעשו י"ב מילים. והתבארו ב' העמודים הימני והאמצעי.

והנה העמוד השמאלי כלול ג"כ מג' קווים, אלא מתוך שהעמוד השמאלי דין, ע"כ נהפכו בו סדרי האותיות, להיות בסדר א"ב שלמפרע, בסדר תשר"ק. באופן, שהימין והשמאל לא נעשו מן א"ב ג"ד ה"ו, שבסדר ישר גמור, שנעשה בו העמוד הימני. ולא מן ב"א ד"ג ו"ה, שג"כ בסדר, אלא שנעשה מן ת"ש ר"ק צ"פ ע"ס נ"מ ל"ך, שכולו הפוך.

ולא עוד, אלא הקו האמצעי שבו, שצריך להיות מאותיות מאוחרות של ב' קווים, כי הקו האמצעי יוצא אחר ב' הקווים, נעשה כאן מהאותיות הקודמות לאותיות ב' קווים, שמתחיל בא' ומסתיים בח'. שזה מורה על הדין שבעמוד השמאלי.

תא"ש רב"ק צג"פ עד"ס נה"ם לו"ך כז"י טח"י הו"י. זהו סתר של העמוד השמאלי. כי בזוג הראשון ימין ושמאל, ת"ש, נמשכה באמצען א' דקו האמצעי, ונעשה הצירוף תא"ש. ובימין ושמאל, ר"ק, נמשכה ב' דקו אמצעי, ונעשה הצירוף רב"ק. ובימין ושמאל, צ"פ, נמשכה ג' דקו אמצעי, ונעשה צג"פ.

ובימין ושמאל ע"ס, נמשכה ד' דקו האמצעי, ונעשה הצירוף עד"ס. ובימין ושמאל נ"ם, נמשכה ה' דקו האמצעי, ונעשה הצירוף נה"ם. ובימין ושמאל ל"ך, נמשכה ו' דקו האמצעי ונעשה הצירוף לו"ך. ובב' הצירופים כז"י טח"י, יש ט"ס, וצריך לומר יז"ט חט"י. כי בימין ושמאל, שהם י"ט, נמשכה הז' דקו האמצעי, ונעשה הצירוף יז"ט.

ובזה נשלמו שבעה צירופים כנגד חג"ת נהי"מ. אמנם בקו האמצעי שיש לו שמונה אותיות, נשארה לו אות אחת פנויה ח'. והתחברו ב' אותיות ט"י, ונעשה הצירוף חט"י. כי האות השמינית מורה על מסך דחיריק, המחובר בקו האמצעי. וע"כ מרומז בו צירוף מלשון חטא, המורה על חיסרון ודין.

וכדי להשלים ט' המילים, התווסף עליו השם יה"ו, שורש ג' הקווים. אלא מתוך שהוא דין, נרמז בו בסדר הפוך הו"י. והכיסא מיתקן על העמודים, שכל עמוד כלול מי"ב סומכים. שעליהם רומזות המילים שבכל עמוד.

והלוא הן תשע מילים בכל עמוד ולא י"ב, שהרי אין יותר מתשע מילים בכל עמוד? אלא ג' אותיות מצטרפות בצירוף אחד לג' מילים בצד זה ובצד זה. שג' האותיות יה"ו, שורשי ג' הקווים, מצטרפים לכל קו צירוף אחד יה"ו. עולות ויורדות, שמאירים באו"י ובאו"ח.

ואלו האורות נסתרים ביה"ו, שהם שורש ג' קווים, חקיקת השם הקדוש הנחקק, יה"ו יה"ו יה"ו, יה"ו לקו ימין, יה"ו לקו שמאל, יה"ו לקו אמצעי. שעם יה"ו וג' השמות יה"ו, הנסתרים בו, הם י"ב מילים.

אלו ג' יה"ו הם בעמוד הימני, בג' הקווים שבו. יה"ו יו"ה הי"ו, גנוזים בעמוד השמאלי, שבג' הקווים של העמוד השמאלי מאירים ג' צירופים אלו של יה"ו, בג' קווים שלו, שעימם יש בעמוד השמאלי י"ב מילים. וחסרים כאן ג' הצירופים להשלים י"ב המילים שבעמוד האמצעי.

הו"י וי"ה וה"י גנוזים בעמוד האמצעי. כי יש שישה צירופים ביה"ו. ג' הצירופים הראשונים יה"ו יו"ה הי"ו מאירים בעמוד השמאלי, ג' הצירופים האחרונים הו"י וי"ה וה"י מאירים בעמוד האמצעי. משום שהעמוד השמאלי קודם לעמוד האמצעי.

והתבארו י"ב המילים בכל עמוד מג' העמודים. כמו שד' העמודים הם י"ב בכללות, כי כל עמוד כולל ג' קווים, ואפילו העמוד הרביעי כולל ג' קווים אחר ההתכללות. וג"פ ד' הם י"ב. כך צריך כל עמוד בפני עצמו להיכלל מי"ב, שהוא י"ב מילים שבכל עמוד.

אמנם בעמוד הרביעי, מלכות, י"א זוגות, א"ב ג"ד ה"ו, שכל זוג שבו מורה על ב' קווים. ועליהם התווסף השם י"ה, שעימו יש י"ב מילים גם בעמוד הרביעי. כי כמו שהשם יה"ו התווסף בג' קווים, משום שהם שורשי ג' קווים, כך השם י"ה התווסף בעמוד הרביעי, מפני שהוא שורש ב' הקווים, ימין ושמאל.