הנשמה של האדם, עולה מהארץ לרקיע

[נשמתא דסלקא מארעא לרקיעא]

19. הנשמה של האדם, בשעה שהאדם ישן בלילה, עולה מהארץ לרקיע ועומדת באותו זוהר עליון, והקב"ה מבקר אותה.

20. כל נשמה של צדיק, כיוון שעומדת במקום שכינת כבודו, ראויה לקבל הארת חכמה, עמידה, וראויה לשבת אצלה, לקבל את לבוש החסדים, ישיבה.

הקב"ה, ז"א, קורא אל האבות, חג"ת, ג' קווים שלו, ואומר להם, לכו ובקרו את פלוני הצדיק שבא והקדימו אותו שלום משמי, שג' קווים ישפיעו לו הארת הזיווג הנקרא שלום. משמי, היא הנוקבא. והם אומרים, ריבון העולם, אינו ראוי לאב ללכת לראות את בנו, הבן צריך לראות ולחזות ולדרוש לאביו.

מתחילה האיר ז"א לנשמה הארת קו ימין, אברהם, החולם, ואח"כ האיר לה הארת קו שמאל, יצחק, שורוק. ונעשה מחלוקת בין ב' הקווים. ואז נסתמה הנשמה, והסתלקו הארת ב' הקווים מהנשמה וחזרו אל ז"א. ואמרו לו, ריבון העולם, אינו ראוי לאב ללכת לראות את בנו, כי נסתמה ואינה יכולה לקבל ממנו. אלא הבן צריך לראות ולחזות ולדרוש לאביו, כלומר, שהנשמה צריכה להעלות מ"ן ממסך דחיריק, ואז יתעורר קו אמצעי, יעקב, ואז תוכל הנשמה לקבל הארתנו.

21. והקב"ה קורא ליעקב ואומר לו, אתה, שהיה לך צער גידול בנים, לך וקבל פניו של פלוני הצדיק שבא כאן, ואני אלך עימך. וכמ"ש, מבקשי פניך יעקב סלה. מבקש על נשמות הצדיקים, שיעקב אבינו מקבל פניהם והם מבקשי פניו.

יעקב, קו אמצעי. בנים, לידת מוחין. צער של בנים, המסך דחיריק המקטין הקומה מג"ר לו"ק וגורם בזה צער. אבל, אי אפשר להוליד בנים, מוחין, אלא רק על המסך הזה.

אחר שהנשמה העלתה מ"ן, קורא ליעקב, כלומר, שהזמין המסך דחיריק שעליו יוצא קו אמצעי, יעקב. ואמר לו, דרכך להמשיך מוחין על מסך דחיריק, תעשה הזיווג הזה לצורך הנשמה. לך וקבל פניו של פלוני הצדיק שבא כאן. פנים זה חכמה. קבלת פנים זו התלבשות חכמה בחסדים. ויוציא קומת חסדים וילביש החכמה בחסדים, שזה נקרא קבלת פנים.

22. יעקב אבינו הוא כיסא הכבוד. ברית כרת הקב"ה עם יעקב לבדו, יותר מכריתת ברית עם כל אבותיו, שעשה אותו כיסא הכבוד להשראתו לבד מהראשונים. והוא מטעם שהראשונים, אברהם ויצחק, אינם יכולים להאיר זולתו, לכן כולל בעצמו גם הארתם, ונעשה כיסא בפני עצמו.

23. כמ"ש, וכיסא כבוד ינחילֵם. זהו יעקב אבינו, שעשה אותו כיסא הכבוד בפני עצמו, לקבל תורה בעד נשמות הצדיקים. ופירוש הכתוב הוא, וכיסא כבוד, תורתו של יעקב, שנעשה לכיסא הכבוד, ינחילם לנשמות הצדיקים.

24. והקב"ה הולך עם יעקב בכל ר"ח. וכאשר הנשמה רואה את כבוד המראָה, השכינה של ריבונה, הנשמה מברכת ומשתחווה לפני הקב"ה. כמ"ש, ברכי נפשי את ה'.

25. הקב"ה עומד על הנשמה, והנשמה פותחת ואומרת, ה' אלקי גדלת מאוד. ומשבח להקב"ה גם על הגוף שנשאר בעוה"ז, ואומרת, ברכי נפשי את ה' וכל קרביי, המורה על הגוף. תחילה משבחת הנשמה להקב"ה על השגתה עצמה. ואז אומרת, ברכי נפשי את ה', ה' אלקי גדלת מאוד. ואח"כ משבחת לו גם על הגוף, שזיו הנשמה נמשך למטה ומאיר אל הגוף. ואז אומרת, ברכי נפשי את ה' וכל קרביי את שם קודשו.

26. והקב"ה הולך עם יעקב, כמ"ש, ויירא אליו ה' באלוני ממרא. יעקב נקרא ממרא. השם ממרא, משום שיעקב ירש מאתיים עולמות מעדן. והוא כיסא, שנעשה לכיסא הכבוד בפני עצמו. ממרא הוא בגי' רפ"א (281). 200 של עדן, שזכה בהם יעקב, כמ"ש, ומאתיים לנוטרים את פריו. ו-81 שבגי' כסא, הרי 281 שבגי' ממרא.

מאתיים עולמות מעדן הוא החכמה הנקרא עדן, וכיסא הם החסדים המלבישים את החכמה. וע"כ כתוב, ויירא אליו ה' באלוני ממרא, כי משום זה נקרא יעקב ממרא, שכולל עדן וכיסא, שהם השם ממרא.

27. באלוני ממרא. אלוני פירושו אביר וכוח, וממרא זה יעקב, כמ"ש, אביר יעקב.

כתוב, והוא יושב פתח האוהל כחום היום, וכתוב, ה' מי יגור באוהלֶך. כלומר, פתח האוהל הוא הארת קו הימין, חסדים מכוסים, הארת נקודת החולם, מ"י דאלקים, המרומז במילה מי בכתוב, מי יגור באוהלך כחום היום. כמ"ש, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה. הארת קו השמאל, הארת נקודת השורוק, אל"ה דאלקים, הארת חכמה בלי חסדים, המכונה יציאת השמש מנרתיקה. כי אין אור החכמה מאיר אלא בנרתיק מחסדים. וכשמאירה בלי חסדים היא שורפת, כמ"ש, כחום היום.

ואז הרשעים נידונים בה, אבל הצדיקים מתרפאים בה. כי מגלים מ"ן וממשיכים חסדים להלביש החכמה. וזהו שמרמז הזוהר את פירושו של כחום היום, בכתוב, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה. ללמדנו, שאין אור השמש הזה מרפא אלא בכנפיה, בלבוש החסדים המכסים על כוחה של השמש כמו כנפיים. ומטרם ביאת הכנפיים מקו האמצעי, הוא כחום היום, ששורפת אז.

28. באותה שעה שהנשמה כחום היום, הולך הקב"ה, ז"א, כדי להשפיע לה ממקום למקום, שלושה מקומות. מפתח האוהל, החסדים הנעלמים במ"י, קו ימין, אל כחום היום, אל"ה, קו שמאל. ואח"כ אל יעקב, קו אמצעי.

משום שהאבות אברהם ויצחק שמעו שהקב"ה, ז"א, הולך אל הנשמה, שהרגישו שהנשמה במצב כחום היום, שצריכה למקום הלבשת החסדים. הם מבקשים מיעקב שילך עימהם להקדים לנשמה שלום, שימשיך על מסך דחיריק שלו קומת החסדים, המכריעה בין אברהם ויצחק, ואז מתלבשת החכמה בחסדים, שהוא שלום.

ונקראת שלום, כי מטרם הכרעת קומת החסדים, ב' הקווים נמצאים במחלוקת, אלא ע"י קומת החסדים, קו האמצעי, נעשה שלום ביניהם.

29. ואברהם ויצחק עומדים על הנשמה, כלומר, אחר שיעקב השפיע החסדים בקדימת השלום, מאירים אליה גם ב' הקווים אברהם ויצחק, כמ"ש, ויישא עיניו ויַרְא, כלומר, הנשמה. והנה שלושה אנשים ניצבים עליו. שלושה אנשים הם האבות, אברהם יצחק ויעקב, הניצבים עליו, ורואים מע"ט שעשתה הנשמה, שרואים המ"ן של הנשמה ומשפיעים לה מ"ד.

וירא, וירץ לקראתם מפתח האוהל וישתַחוּ ארצה, משום שראתה שכינת כבודו עימהם. כמ"ש, לריח שְמנֶיך טובים, שמן תוּרַק שמך על כן עלָמות אהֵבוך. לריח, המ"ן שהנשמה מעלה, להמשיך הארת השלום של יעקב, קומת החסדים, שאז מתלבשת החכמה בחסדים. ועל כן שמניך טובים, שהמוחין מתקבלים בשמן הטוב.

שמן תורק, כחום היום, שאז מסתלקים ב' הקווים מהנשמה ואינם יכולים להאיר, ונבחן אז שהשמן, המוחין, מורק מהנשמה, הארת נקודת השורוק. אמנם אח"כ בביאת החסדים מיעקב מושגת הארת החכמה מנקודת השורוק הזאת. אשר שמן תורק שמך, שבשעת הארת נקודת השורוק, מושג שמך, גילוי השכינה, שמו של הקב"ה.

ועכ"ז כל חשקה של הנשמה היא להמשיך החסדים דקו ימין, מ"י. וזהו שמסיים הכתוב, על כן עלמות אהבוך, החסדים הנעלמים ממ"י, ג"ר דבינה, משם דווקא אוהבות הנשמות להמשיך. וזהו שמבואר בכתוב, וירא, גילוי השכינה ע"י הארת השורוק אחר שמתלבשת בחסדים. ואז, וירץ לקראתם, לקבל מפתח האוהל, מ"י. וכמ"ש, על כן עלמות אהבוך, החסדים המכוסים מחכמה, הנקראים עלמות שהנשמות אוהבים.