בד' זמנים בשנה העולם נידון
353. בד' זמנים בשנה העולם נידון. בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, ברה"ש כל באי עולם עוברים לפניו כבני מְרון, ובחג נידונים על המים.
בד' זמנים בשנה העולם נידון, כנגד מרכבה עליונה, האבות, חג"ת, ודוד המלך, המלכות. שד' הזמנים כנגד האבות ודוד המלך.
מצה באה בפסח, כי מצה היא דין של המלכות. שהתחילו ישראל להיכנס לחלק הקדוש של הקב"ה, ולבער חמץ, עבודה זרה, הממונים על עמים עכו"ם, הנקראים אלוהים אחרים, אלוהי נכר, ונקראים חמץ, יצה"ר. ולהיכנס במצה, המלכות, חלק הקדוש של הקב"ה. משום זה בפסח נידונים על התבואה, שהעולם נידון על דין של ה', המלכות, ותבואה אותיות תבוא ה'.
354. בעצרת על פירות האילן. הלוא פירות האילנות, היה צריך לומר? אלא זה אילן גדול וחזק למעלה, ז"א. פירות האילן נשמות הצדיקים, פירותיו של ז"א. והם נידונים בעצרת, ת"ת.
355. ברה"ש עוברים לפניו כבני מרון. רה"ש זה הראש של השנה של המלך. רה"ש, זהו יצחק, שנקרא ראש, ראש אחד של המלך, ז"א, ראש הגבורה שלו, מקום שנקרא שנה. משום זה כל באי עולם יעברו לפניו כבני מרון. כי ברה"ש שורה יצחק, הראש דשמאל, שבו שורה דינים. וע"כ נאמר ברה"ש, שמאלו תחת לראשי.
356. ובחג נידונים על המים. זוהי התחלה להארת הימין של המלך, חסדים, מים. כי בחג נאמר, וימינו תחבקני. וע"כ שמחת המים נמצאת בכל, בשעה שמנסכים מים ושואבים אותם, כי מים הם חסדים.
בד' זמנים אלו הכול נמצא. בפסח הדין במלכות, שנקראת תבואה. בעצרת הדין בת"ת, שנקרא אילן. ברה"ש בגבורה. בחג בחסד.
357. הכול נמצא באלו ד' זמנים: אברהם, יצחק, יעקב, שהם חג"ת, ודוד המלך, מלכות. ובאלו חו"ג תו"מ העולם נידון, ובד' זמנים בני אדם נידונים, שהם הימים, שחו"ג תו"מ נמצאים בעולם.
ובכל יום ויום הספרים פתוחים, והמעשים של בני אדם כתובים, ואין מי שישגיח, ואין מי שיטֶה אוזניו. והתורה מעידה בכל יום, כמ"ש, מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו. ואין מי שישמע לקולה.
358. בשעה שהאדם קם בבוקר, עדים עומדים לנגדו ומעידים עליו, והוא אינו משגיח, והנשמה מעידה עליו בכל עת ובכל שעה. אם שומע, טוב. ואם אינו שומע, הרי הספרים פתוחים והמעשים נכתבים. אשריהם הצדיקים, שאינם מתייראים מפני הדין לא בעוה"ז, ולא בעוה"ב. כמ"ש, וצדיקים כִּכְפיר יִבְטָח. וכתוב, צדיקים יירשו אָרץ.