7. כתוב, ואתה תֶחזה מכל העם. שיחזה בשש בחינות, בשערות שעל הראש, שמיתקנות על האוזניים, במצח ובקווים שעל המצח, בעיניים ובשערות שעל העיניים, בפנים ובצורת הפנים, בחוטם שמיתקן בדרך ישר על הפה, בגוף, בקומה שלו, ובשיעור שלו לכל צד, לד' צדדים ולמעלה ולמטה. זהו תיקון האדם.
8. לפעמים נקרא הקב"ה אריה, ולפעמים הוא פני שור, ולפעמים הוא פני נשר.
9. כיוון שהוא ייחוד הקב"ה בספירות, למה נקרא בפני אדם, בפני אריה, בפני שור, ובפני נשר?
10. בזמן שירצה לעשות פעולתו ולהנהיג את ישראל שנקראו במזל אדם, מתלבש בצורת אותה החיה, הנקראת אדם, והוא נקרא אדם. ובזמן שרוצה להנהיג את ישראל לאותם הנקראים במזל אריה, הוא מתלבש בצורת אותה חיה, הנקראת אריה. וכך כעין זה, בחיה הנקראת שור, וכן כעין זה בחיה הנקראת נשר. ובאופן זה היא שכינתו.
11. ומשום זה נקרא הקב"ה באלו השמות, אריה שור נשר אדם. וכל הצבאות שלהם, המלאכים, אין מקום, ואין ברייה בעולם, שאין שמו של הקב"ה, השם הוי"ה, שולט עליהם, ונקראים בשמו. כעין זה בצורת אדם, י' שורה בראשו. שתי אותיות ה' בעשר אצבעות. ו' בגוף שלו. ובנשר, י' על ראשו. שתי אותיות ה' על כנפיו. ו' על גופו. וכך בכל חיה מארבע החיות, וכן בכל מלאך.
12. ואין שערה בראש שאינו שורה בה השם הוי"ה. ואין עשב שאינו שורה בו השם הוי"ה. כמו השושנה, בתפוח שלה שורה י', ובשרביט שלה ו', בחמישה עלים שבחוץ ובחמישה שבפנים שורות שתי אותיות ה', להראות שאין אפילו עשב שלא נברא בשם הוי"ה, שלא יאמרו, שאל אחר ברא אותם.
13. אין ברייה בעליונים ובתחתונים, שאינה רשומה בשמו, וכן כל אחד רשום בשכינה. ומשום זה נקראת השכינה שושנה, ונקראת נשר, פרה אדומה, איילת, יונה, ציפור. אין ברייה שלא תהיה נקראת בשמו, כשהוא מתלבש בה לעשות פעולתו.
14. ומשום זה נקראת השכינה, מעשה מרכבה, בעת שהיא רוכבת בחיה הנקראת נשר, או שור, או אריה, או אדם. והמעולה מכל הבריות שברא, הוא האדם, שהוא צורה כלולה מכל העולם, ומכל הבריות שיש בעולם. ומשום זה הוא חביב עליו מכל הבריות.
15. וכמה בני אדם הם בצורת אדם בפנימיותם, ומבחוץ אין בהם אלא נשר, או אריה, או שור, או חיה מאלו המזלות שנקראים בהם בני אדם. ואחרים הם להיפך, שהם בצורת אדם מבחוץ, ואינם כך מבפנים. ועל זה לומדים, כל מי שאין תוֹכוֹ כְּבָרוֹ אל ייכנס לבית המדרש, מי שבפניו נראית צורת אדם, ומבפנים הוא חיה רעה.
16. ומשום זה אמר הקב"ה למשה, ואתה תחזה מכל העם אנשי חיִל, מצד אברהם, חסד. יִראי אלקים, מצד יצחק, גבורה. אנשי אמת, מצד יעקב, ת"ת. שונאי בצע, מצד דוד, מלכות, רגל רביעית של הכיסא העליון, אל הבינה, שחג"ת דז"א הם שלוש רגליים, והמלכות רגל רביעית, ועליהם שורה הוי"ה. שאברהם יצחק יעקב הם יה"ו, ודוד ה"ת.
17. ושׂמתָ עליהם שׂרי אלָפים, שמצד האות א' של אדנ"י. שרי מאות, מצד אות ד' שבאדנ"י, שהם 400 שנה של גלות מצרים. נ' שבאדנ"י, שרי חמישים. י' שבאדנ"י, שׂרי עשרות.
כי ד' אותיות אדנ"י, הם חו"ב תו"מ, אשר ספירות שבחכמה הם אלפים, ע"כ א' של אדנ"י רומזת על שרי אלפים. ספירות בינה הן מאות, ע"כ ד' רומזת על שרי מאות. ספירות ת"ת, שהוא ז"א, הן עשרות, וחג"ת נ"ה שלו הם נ' (50), ע"כ נ' רומזת על שרי חמישים. הספירות דמלכות הן יחידות, וע"ס שלה הן עשרה, וע"כ רומזת על שרי עשרות.
18. נְפָרשׁ הגוף בשמונה תיקונים אלו, בד' אותיות הוי"ה ובד' אותיות אדנ"י, משום שיש להם יסוד בכתוב, ואתה תחזה.
19. ואלו הם שמונה תיקונים:
אופן א'. ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל. בראייה, בעיניים ובשערות שעל העיניים. ובצבעים שלהן, בעומק שבהן, באורך שבהן, ובהתקמטות שבהן. כאן החיה שהיא אריה. חסד פועל בה. ואריה, זהו מיכאל. ואריה הוא רְאִיה.
20. אופן ב'. יראי אלקים, בשמיעה של האוזניים, ובשערות ראש התלויות עליהן. שמיעה היא החיה הנקראת שור. שערות הוא דין. וכמה שערות תלויות בה, שהן צבא השמיים העומדים על ב"ד הגדול, שהוא גבורה לשמאל, שפעולתה בחיה שור, וזהו גבריאל.
21. ובתפילה צריך לפַנות את השערות מאחורי האוזניים, שלא יכסו את שערי השמיעה, שתיכנס בהן התפילה. ואם לא, מתקיים בו הכתוב, אז יקרָאוּנְני ולא אֶענה. ובזמן שהשמיעה פנויה מדינים אלו, מתקיים בה, אז תקרא וה' יַענה.
22. אופן ג'. אנשי אמת, בצורת החוטם, שהוא רוח הקודש, ת"ת. חוטם מלשון חותָם, חותם אמת, והוא יעקב השלם, ת"ת. ויש לו ב' פנים כנגד ב' מלכויות של ז"א, שלמעלה מחזה נקראת לאה, ולמטה מחזה רחל.
וכן בראש, החוטם כנגד יעקב, ז"א. הפן הימני כנגד לאה והשמאלי כנגד רחל. גם אלו הם פנים של רחמים, הכוללים חסד ודין, לבן ואדום, פן א' חסד ופן ב' הוא גבורה.
23. המצח, שהוא בינה, מיתקן על ב' הפנים והחוטם. הוא מיתקן בכמה קמטים הנעשים כמו קווים על המצח, שהם הדרכים של ים התורה, שעליהם כתוב, כל אורְחות ה' חסד ואמת. מיהו שעושה דרכים אלו, שהם קווי המצח? זהו המוח, חכמה. אלו קווי המצח הם ל"ב (32) שבילים של ים התורה, שהוא בינה.
24. והחיה שהת"ת, החוטם, רוכב עליה, זהו נשר. כמ"ש, דֶרך הנשר בשמיים. וזהו אוריאל. והמוח והמצח, חו"ב, וב' הפנים, חו"ג, כולם על החוטם, ת"ת, ז"א, והם ד' בתים של התפילין, שעל ראש הת"ת, החוטם.
החוטם ז"א, ת"ת. והתפילין שלו, חו"ב חו"ג, הם ד' מוחין שלו. המוח והמצח הם חו"ב, וב' הפנים חו"ג.
25. והחוטם, יעקב, כתוב בו, וייפח באפָּיו נשמת חיים. וזוהי בינה, אותיות בן י"ה. ז"א, יעקב, נקרא בן י"ה בעת שמקבל לתוכו נשמת חיים, אור הבינה. ומשה רבנו, פנימיות הת"ת, הוא כמו נשמת חיים לחוטם, ליעקב.
26. ל"ב קווי המצח מראים ל"ב פנים וכנפיים של ד' החיות. ד' פנים, אריה שור נשר אדם, כנגד ד' אותיות הוי"ה, וד' כנפיים שיש לכל חיה מאלו ד' החיות, כנגד ד' אותיות אדנ"י. וד"פ שמונה הם ל"ב. כי המצח הוא בינה, המשפיעה אל ד' החיות, וע"כ כוללת אותן בתוכה, בל"ב קווי המצח.
27. הזקָן שבפָנים הן שערות, שאין להן סוף, ומראות על זקַן הזקֵנים, א"א, עילת העילות, שאין סוף לעולמות התלויים בו.
28. אופן ד'. שונאי בצע, הפה, מלכות, ב' שפתיים שלה נו"ה. יסוד הלשון, שנקרא לשון לימודים.
29. וכולם הולכים בקו המידה, קו היושר, קו האמצעי שביושר, שאינו נוטה לא לימין ולא לשמאל, בין העיניים, ובין הפנים, ובין האוזניים, והחוטם, והמצח, והשפתיים. ואלו שאינם מתוקנים בקו המידה, שיצאו מקו היושר, ודאי שאין הם צורות שלמעלה, ואין שֵׁם הוי"ה שורה עליהם.
30. משום זה אמר למשה, ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלקים אנשי אמת שונאי בצע. הפה הוא סיומו של אדם, המלכות. החיה, שהפה רוכב עליה, רפאל. יש בו אותיות אֵפר, והוא עפר ביהמ"ק, שהאדם נלקח ממנו, כמ"ש, עפר מן האדמה. ואפר בהיפוך האותיות פאר. וזהו שכתוב, פְּארךָ חבוֹש עליך. הרומז על המלאך רפאל.
31. הנה לך ד' תיקונים, ראייה שמיעה ריח דיבור, חו"ב תו"מ. דיבור, מלכות, לוקחים אותו משָׁם הנביאים, שהם ב' השפתיים, נו"ה. כמ"ש, ודיברתי על הנביאים.
32. על אלו ארבעת התיקונים שורה השם הוי"ה, י' ראייה, ה' שמיעה, ו' ריח, ה"ת דיבור. במילוי שלו עולה לעשר אותיות: יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שהן ע"ס המאירות במוח במצח בעיניים באוזניים בפנים בחוטם ובפה. המצח והמוח שניים, העיניים שתיים, האוזניים שתיים, פניו שניים, החוטם והפה שניים, הנה עשרה.
33. עוד ארבעה אופנים, ארבעה תיקונים שלמטה מהראש, בגוף, הם אדנ"י: עשיה בידיים, נענוע בגוף, שימוש בברית מילה, הליכה ברגליים. כאן שיעור קומה וצריך לחזור על כל שמונת האופנים, ארבעה כנגד הוי"ה, ארבעה כנגד אדנ"י.
34. ואתה תחזה מכל העם. אתה יש לך להסתכל ולא אחר. כי אתה הוא אור התורה, לקיים בך הכתוב, זִכרוּ תורת משה עבדי. ואתה תחזה, ודאי בראייה שלך, בעיניים שלך, משום שכתוב, עינֵי כל אליך ישַׂבֵּרו. ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו, מאכל התורה. משום שהשם שלי, מאיר בעיניך ובכל התיקונים שלך.