הקדמה
בריאת העולם במדת הרחמים
צדיא וריקניא - 1
מעשה בראשית
צדיא וריקניא - 2
נעשה אדם
בנין האדם ויצירתו
תולדות השמים והארץ
מלך לשדה נעבד
בריאת אדם הראשון
חטא עץ הדעת
ויחל נח - ויטע כרם
ענין חטא דור המבול
עניין הסתלקות הקדושים
זכו אחישנה לא זכו בעתה
וירא
דבר אמת
וגם לגמליך אשאב
תולדות
שמש ולבנה - עשו ויעקב
נמרוד החל ועשו כלה
ויאהב יצחק את עשו
ויצא
לא עת האסף המקנה
שם המקום מחנים
וישלח
יעקב שהתקין עצמו לדורון לתפילה ולמלחמה
ענין בקש יעקב לגלות את הקץ
תבת משה
סוד שובבי"ם ת"ת
ומשה היה רועה את צאן יתרו
שאלות משה במראה הסנה
ארץ מתגלגלת, ומזלות קבועים
אהי' שלחני אליכם
שלשת האותות
גשמיות ורוחניות
לחם מן השמים
וידי משה כבדים
ויסעו מרפידים
מצות עשה, אנכי הוי' אלקיך
לחפשי חנם
שכינתא בתחתונים
ביום השביעי שבת וינפש
ושמרו בני ישראל את השבת
כבוד המלך
אור המנורה
אלדד ומידד
האיש משה ענו
תיקון המרגלים
ענין ציצית
סוד ציץ ופרח ושקדים
קרח
קרח ועדתו
יום הביכורים
היום נמשך אחר הלילה
בכור ופשוט - הלילה אחר היום
תכלית הידיעה
את ה' אלקיך תירא
ענין בשר תאוה
בנים אתם להוי' אלקיכם
סוד זווג קוב"ה ושכינתיה
ספריית כתבי מקובליםchevron_left
בעל הסולם/פרי חכם - על התורה
chevron_left
שכינתא בתחתונים
 

שכינתא בתחתונים

פירוש ענין שכינתא בתחתונים. כמ"ש (שמות כה ח) "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", דהיינו, (תהלים קלב יג) "כי בחר ה' בציון אוה למושב לו". (ישעיה סו א) "אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי". צריכים לדעת, שהוא מאת כל איש אשר ידבנו לבו לשמוע לאהבה את ה' בכל לב ונפש, בלתי לה' לבדו, בלי שום פניה. ואותם הרגעים אשר לבו של אדם במדרגה זו, נקרא לבו היכל להוי', ושוכן בקרבו. כמ"ש (שיר השירים ג א) "על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי, בקשתיו ולא מצאתיו", ופירש בזוהר (תזריע הסולם אות ב) "דלאו ארחיה לאזדווגא בי אלא בהיכליה". וכיון שמטהר לבו מעבודות זרות, והורג את הכלב הרע, הצועק הב הב, מיד באותו רגע נגמר צורת המקדש, והוי' שוכן בו, וזה שאנו מתפללים תמיד, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה.

וזה עניין, השירות ותשבחות שביצירה. שעל ידם מכיר שאני הוי' קודם החטא ולאחר החטא. כמ"ש, (ויקרא טז טז) "השוכן אתם בתוך טומאתם", פירוש, (תנחומא שמות י) ש"מעולם לא זזה שכינה, מכותל מערבי של ביהמ"ק", אלא בגלות, (פסחים נ., קידושין עא.) "לא כמו שאני נכתב אני נקרא". ולכן נותן שיר ושבח בזה ליוצר אור מתוך החושך הוא מזמר העריצים, כי הס"א, נכנעת מאד בראותה להדיא ששפחה מכבדת הבית, למשכן גבירתה. והאלילים כליל יחלופו, (תהלים לז י) "והתבוננת על מקומו ואיננו", כי אין רשע. וקורא בפיו הפסוק, (שמות ג יב) "וזה לך האות וכו' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה".

ועל אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת שהוציאנו ממצרים והוי' בעצמו נגלה עלינו, לא על ידי שליח. (שם יד יג) ו"לא תספו לראותם עוד עד עולם". זה מעלהו לעולם הבריאה. (ברכות מח:) ו"כשם שמברך על הטובה כך מברך על הרעה". כי רואה בעליל, (איכה ג לח) ש"מפי עליון לא תצא" וכו'. (שהש"ר ד יב) "ומשה ואהרן שקולים כאחד". על כן מברך מיד על שניהם בא', (ישעיה מה ז) "יוצר אור ובורא חשך". כי לפני התגלות הנ"ל, אין לו לברך אפילו על יוצר אור, כי כתוב, (בראשית א ג) "ויאמר אלקים יהי אור, ויהי אור", דהיינו ווי ויהי, שקיבל האור בשמאל שלו, מחמת שלא גירש את הכלב רע מפתח ביתו.

אבל אחר התגלות הנ"ל, בסוד הזמירות, אז נאמר, (שם ד) "וירא אלקים את האור כי טוב", וזה הסימן אם האור טוב, בשעה שמברך על בריאת החושך, בסוד הקריאה בהוי', ומ"מ משתתפין אפילו עם מלאכי מעלה, בסוד (ישעיה ו ג) "וקרא זה אל זה", כדי שלא יקטרגו עלינו, כי בזמן הזה, תענוג תמידי אינו תענוג. וצריך לסיוע ממלאכי מעלה מקדושתם למקום, בסוד, אין עמידה (בעזרה) וכו'.

אבל בין כך ובין כך, מטו לגאל ישראל, (עי' זהר ויקהל הסולם אות קי) וכיון דמטו לגאל ישראל, אז מלכא קדישא עילאה, נטיל בדרגוי לקבלא למטרוניתא ופשיט לה ימינא. על כן צריך לעמוד לכבוד המלך הנוסע למשכנו ולהיכליה, והוי' בהיכל קדשו. ע"כ צריך שם אתערותא דחדוה ויראה, בג"ר מחיבוקין ונשיקין, ואז שואל צרכיו, כי שכינתו בתוכנו, וכל עמי הארץ נכנעים מאד. ובג' תחתונות זמן הזווג לאחדשא ברכאן, ואז אין כבוד המלכות, ואין דרך ארץ שימצא שמה בשעת מעשה הזאת, לכן פוסע לאחוריו שלש פסיעות, עד עשיה דעולם הזה.